לגדול בשלישייה: "כשאחותי
מקבלת מכה, סומרות לי השערות"

נטלי: "נכון, גם כשאדם קיבל מכה ברגל וראיתי אותו זה כאב לי נורא בגב".

דניאל: "לי זה לא כל כך כואב כשהם מקבלים מכות, אבל אני תמיד מנסה לעזור להם. כשנטלי נפלה וכאבה לה הברך, הרגשתי כאבים בלב".

המשפחה שלי

----------------

דניאל, נטלי ואדם הלפרין, בני 7, בכיתה א'.

אדם: מעצבן שהבנות כל הזמן אומרות לי "אני בכורה". אני נולדתי ראשון, דניאל נולדה אחרי בדקה ונטלי אחרי בשתי דקות.

גאיה, בת 4.

אדם: אני הבן היחיד במשפחה וזה לא כל כך כיף. הבנות כל הזמן משחקות בדברים של בנות ואני קורא ספר והן מפריעות לי כי הן צורחות. הייתי רוצה שיהיה לי אח, שישחק איתי בלגו כי הן לא אוהבות.

דניאל: קראו לי דניאל כי אמא אהבה את השם וגם כי הוא בינלאומי ויקראו לי ככה בכל הארצות.

נטלי: נטלי זה אומר חג מולד וההורים קראו לי ככה כי הם אהבו את השם.

אדם: בגלל שזה השם של האדם הראשון וגם כי הם אהבו את השם. וגם כי בכל הארצות קוראים לי אדם.

דניאל: לסדר את החדר.

נטלי: לסדר את החדר.

אדם: לסדר את החדר.

להיות שלישייה זה:

נטלי: כיף כי ככה אני אף פעם לא צריכה לשחק לבד, אבל לפעמים אנחנו רבים ואז זה מעצבן להיות שלישייה. דניאל ואדם רבים הכי הרבה.

דניאל: זה כיף, כי יש לך מספיק אחים בשביל לנסות לעשות עיר שלמה של פליימוביל וגם בשביל לשחק, אבל לפעמים זה לא כיף כי האחים מעצבנים אותך.

אדם: בבטן הבנות דחפו אותי (אמא סיפרה לי) והן מעצבנות אותי כל יום. הן למשל מלשינות עלי להורים. זה גם כיף להיות שלישייה, בגלל שיש לך אחיות שהן איתך משנולדת.

יום הולדת:

נטלי: את יום ההולדת חגגנו שלושתנו ביחד עם עם כל החברים שלנו. אני אוהבת שאנחנו חוגגים יחד.

אדם: אני הייתי מעדיף לחגוג לבד, כי אז אתה רואה רק את החברים שלך במקום שיהיו המון ילדים. בשנה הבאה כבר לא נחגוג יחד, כי אמא לא אוהבת את זה. הגיעו איזה 100 ילדים בשנה שעברה.

דניאל: השנה נחגוג בנפרד, אבל אני מעדיפה ביחד, כי זה יותר כיף. לא הייתי רוצה לחגוג לבד.

שפת הסתרים שלנו:

אדם: יש לנו שפת סימנים שרק אנחנו מבינים וכשאנחנו עם חברים אחרים אנחנו יכולים לסמן אחד לשני כל מיני דברים. יש לנו צורות כאלה.

דניאל: זה מן ריקודים כאלה עם הידיים. למשל, אם אנחנו מנסים לומר "קיבלתי סוכרייה", אז אנחנו עושים משהו עם הידיים. בבית הספר למשל נטלי קיבלה מכה אז נשארתי איתה ועשיתי עם שתי ידיים, כאילו מה קרה והיא ענתה לי בחזרה.

נטלי: יש לנו שפת סימנים, אבל אני לא זוכרת אותה.

הבית שלי

-----------

דניאל: אני אוהבת לגור בבת חפר כי יש כאן הרבה חברים וגם המון חתולים.

נטלי: אני אוהבת לגור כאן כי אנחנו גרים קרוב לבית הספר וככה אנחנו לא נוסעים רחוק וזו לא נסיעה ארוכה מדי.

אדם: אתה יכול להיפגש עם החברים כל יום ואין הרבה אנשים.

דניאל: יש לנו חדר אחד שהוא חדר שינה של כולנו, יחד עם גאיה ועוד חדר שהוא חדר שיעורים ועוד חדר שהוא חדר משחקים.

החדר:

נטלי: אנחנו ישנים כולנו באותה מיטה. גאיה קרובה לקיר, אחריה דניאל ואדם בקצה. אני ישנה הפוך מכולם, בתחתית המיטה, ליד הרגליים של גאיה ודניאל. אני אוהבת שאנחנו יחד בחדר כי ככה אנחנו ישנים ביחד וככה לא נהיה לבד כל הזמן. לא הייתי רוצה חדר לבד.

אדם: אני אוהב להיות עם כל האחיות שלי בחדר.

דניאל: אמא ואבא רוצים להפריד בינינו ואנחנו לא רוצים. הם רוצים שאני ונטלי נהיה יחד בחדר ואדם יהיה עם גאיה.

בית הספר שלי

------------------

בית ספר שדות.

דניאל: כל אחד מאתנו בכיתה אחרת, אבל אנחנו באותו בנין. אמא לא מרשה שנהיה באותה כיתה. אם לא יהיו מספיק כיתות אז נהיה אולי באותה כיתה. זה נחמד יותר להיות ביחד, כי ככה כולם מכירים את כל החוקים.

נטלי: הייתי רוצה להיות עם האחים שלי באותה כיתה, כי אם יקרה לנו משהו או שנצטרך עזרה – אז מי יטפל?

אדם: אני לא רוצה להיות איתן באותה כיתה, כי אני אוהב להיות עם החברים שלי ובלי אחיות.

מה מיוחד בביה"ס שלי?

נטלי: שיש בו רוחב ענק ומלא ילדים ואני אוהבת את זה.

דניאל: שיש בו המון מקומות ושהמנהלת גם מלמדת אותנו מה בריא ומה טוב.

אדם: שבכל יום שלישי ושישי יש הפסקה פעילה.

המקצוע שאני הכי אוהב/ת:

דניאל: ציור, כי אני יודעת לצייר יפה ואני אוהבת תמיד להעתיק מכל מיני דברים.

נטלי: שיעור חיות. אנחנו לוקחים חיה ומטפלים בה אם היא צריכה עזרה.

אדם: את כל המקצועות.

המורה האהובה עלי:

אדם: סיגלית, כי היא המחנכת שלי והיא ממש נחמדה. היא אף פעם לא צעקה. כל הבית ספר אומר שהיא המורה הכי נחמדה. גם בעיני.

דניאל: אתי, כי היא מלמדת אותנו כל מיני דברים כיפיים, כמו להתנהג יפה לחברים ואיך להתחבר עם ילדים.

נטלי: נטע, המחנכת שלי, כי כשאני גומרת עם השיעורים אנחנו פשוט משחקים בחוץ וזה כיף.

מה הכי חשוב שיהיה במורים?

נטלי: שהם יהיו יותר טובים בשבילנו. למשל, אם אנחנו מצביעים אז שיענו לנו כי זה כואב ביד.

דניאל: שיהיו נעימים לילדים.

אדם: שהם יהיו טובים וכיפים.

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד?

דניאל: שמורים לא יצעקו עלינו ויהיו קצת יותר נחמדים.

נטלי: שיהיו מורים שיעזרו לי.

אדם: אם יהיה כל יום כושר על הבוקר והפסקה פעילה כל יום וגם שיעור התעמלות כל יום.

שיעורי בית:

דניאל: יש לנו בבית חדר שיעורים. אני מכינה לבד ולפעמים מבקשת עזרה מאמא.

נטלי: יש לנו הרבה שיעורים ועוזרים לי להכין אותם.

אדם: אני מכין לבד. אני לא צריך עזרה. אני כבר יודע לקרוא ממש טוב.

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהרים:

אדם: אני מכין שיעורים ומתאמן בנגינה, משחק, צופה בטלוויזיה.

דניאל: בדרך כלל אני מכינה שיעורים ואם אין לי אני רואה תוכנית בטלוויזיה באנגלית. אם אין חוג אני הולכת לחברה. יש לי חברים שגרים קרוב אלי ואני הולכת אליהם ברגל.

נטלי: אני מזמינה חברות ומשחקת איתן, אבל הן לא גרות קרוב אלי.

הכי אוהב/ת לעשות בעולם:

נטלי: ללכת לטיולים. למשל, טיול ביער או בתוך מים.

דניאל: לצייר.

אדם: לרקוד פופ.

מאכל אהוב:

דניאל: מרק כתום עם קישוא.

נטלי: המבורגר.

אדם: גלידה.

טלוויזיה:

אדם: אני צופה הרבה.

דניאל: אני צופה עד שאמא או אבא מבקשים "זהו".

נטלי: לא צופה כל כך. לפעמים זה עושה לי שאני בוכה – בגלל שאני הרבה על המסך.

הכי אוהב/ת לעשות עם אמא:

דניאל: ללכת לקניות.

נטלי: לצאת ולשחק איתה בחוץ.

אדם: לעשות איתה יום כיף, למשל, ללכת לאכול גלידה.

הכי אוהב/ת לעשות עם אבא:

דניאל: לשחק איתו בבית, בפליימוביל.

אדם: ללכת איתו לסקייט פארק ולמקומות עם אופניים.

נטלי: לעשות יצירה. למשל, לוקחים מדבקות של חיות ועושים להן רקע.

הכי אוהב/ת לעשות עם האחים שלי:

דניאל: כשאני עם אחותי הקטנה אני הכי אוהבת לספר לה סיפורים. עם נטלי אני הכי אוהבת לשחק בפליימוביל וגם לעשות איתה סיפורים עם הדברים שיש לנו על הוילון. עם אדם אני אוהבת שאדם מקריא לי שאלות על כל מיני חיות ואני עונה לו.

נטלי: עם גאיה – אני אוהבת להתחלק איתה בדברים. בבובות, למשל. עם דניאל אני אוהבת להיכנס לתוך הכלוב של החיות ולהרים אותן. עם אדם – לקרוא איתו ספרים.

אדם: עם דניאל אני אוהב לעשות ניסויים. עם נטלי אני אוהב להיות בסקייט פארק. עם גאיה אני אוהב לספר בדיחות.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים:

נטלי: יותר מחנכים, כי לפעמים אנחנו טועים בדברים, כמו שיש לנו שיעורי בית במדעים ואנחנו לא מבינים מה לעשות, אז הם צריכים לעזור לנו.

דניאל: יותר מחנכים, בגלל שהם צריכים ללמד אותנו לקרוא וחשבון.

אדם: יותר חברים, כי אז אפשר לשחק איתם.

החבר/ה הכי טוב/ה:

אדם: יונתן מהכיתה שלי, כי אני מכיר אותו המון שנים, כבר שנתיים וגם כי אפשר לשחק איתו.

דניאל: עומר, מהכיתה שלי, כי הוא היה החבר הראשון שלי בכיתה. ביום הראשון שבאתי לבית הספר עומר הסתכל עלי ולמדנו ביחד את השיעורים.

נטלי: מעין מהכיתה שלי, כי כשאני מקבלת מכה ממָשהו או נופלת היא עוזרת לי.

החלום שלי:

נטלי: לראות דולפינים.

אדם: שתהיה לי להקה ואני אנגן באורגנית ולפעמים בגיטרה ואני אכתוב תווים ואז נמציא מוזיקה.

דניאל: לדבר עם חתולים.

כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי:

דניאל: להיות גיבור-על חתול – שיכול לפרק דברים עם הציפורניים.

נטלי: שאני אוכל לעוף, כי אז אני אראה ציפורים.

אדם: כוח הלבה – ליצור לבה מהידיים. ככה אני אוכל אם צריך להדליק מדורה ואוכל לירות אש.

כשאהיה גדול/ה:

נטלי: אני רוצה לטפל בחיות.

דניאל: אני רוצה להיות זמרת או אומנית או רקדנית או וטרינרית.

אדם: להיות מורה של כיתה, כי אתה יכול להחליט על כיתה שלמה וזה כיף.

מתי כועסים עלי?

אדם: כשאני עושה שטויות. למשל, כשאני משתולל, קופץ וצורח.

דניאל: כשאני לא אוהבת את המידה של הגרביים ואני לא רוצה לגרוב אותם.

נטלי: רק כשאני שוברת צלחות.

הרגע הכי כיפי שהיה לי:

נטלי: כשהלכתי עם ההורים לג'ימבורי.

אדם: כשהייתי באילת.

דניאל: כשקיבלתי קופסת פליימוביל ענקית ואישת פליימוביל חדשה.

חיות:

דניאל: יש לנו בבית הרבה חיות, ארנבים, שרקנים וחתולים. אני הכי אוהבת חתולה שקוראים לה ענן-אפור, כי היא אפורה ונדירה. היא חתולת רחוב.

נטלי: אני אוהבת להיכנס לכלוב של הארנבים ולשחק איתם.

אדם: הכי אוהב את החתולים.

חוגים:

נטלי: חוג ציור. אני אוהבת לצייר דברים עם חיות, כמו דולפין.

דניאל: חוג ג'ודו, כי אני אוהבת להילחם וגם חוג ציור, בגלל שזה מרכז אותי ואז אני לא כועסת.

אדם: ג'ודו, כי יש שם המון תרגילים כיפיים והמון משחקים כיפיים וחוג נגינה באורגנית וגיטרה, שאני מאוד אוהב כי זה כיף.

הייתי רוצה לחיות ב:

נטלי: ליד המים, ליד ים.

אדם: בג'ונגל.

דניאל: ארץ ישראל.

לגדול או להישאר ילד לנצח?

נטלי: לגדול, כי אז אפשר לעשות הכל במקום להיות בגן או בבית ספר.

אדם: לגדול, כי הכי כיף להיות גדול. אפשר לראות טלוויזיה מתי שרוצים.

דניאל: הייתי רוצה להיות קצת יותר גדולה, כי אני רוצה שיהיה לי טלפון.

ההמלצה שלי לספר:

אדם: "הזוג הנורא" – כי הוא ספר מאוד מצחיק, על שני ילדים. אחד מהם עבר לגור בנאות שיממון ויש המון פרות וכל הזמן כמעט מדברים על פרות. גם רופאת העיר היתה פרה.

דניאל: "עיניים מכשפות". אני אוהבת אותו כי זה סיפור על נסיכה כזו שדומה לי ושהיא גם סקרנית כמוני.

נטלי: "זואי", כי יש מלא דמויות שאני אוהבת שם, כמו את הגור אריות שהוא חמוד והולך מצחיק.

טקס שינה:

דניאל: אני קוראת ספר ואם אני לא נרדמת אז אני נשארת עד מאוחר ואז אני ישנה בצהרים.

אדם: אני קורא ספר ואז נרדם.

נטלי: אני קוראת את הספר של שלגיה ואז אני נרדמת. וכן, גאיה ודניאל בועטות בי לפעמים, אבל זה לא נורא.