בדיקה האינטימית, התנוחה החשופה, הסיטואציה הפגיעה. כל אישה שהגיעה לבדיקה אצל גינקולוג יכולה להזדהות עם תחושת המבוכה ואי־הנוחות. גם ניצן פינקו נתקלה בזה יותר מפעם אחת. לאחר שסבלה במשך זמן רב מכאבים עזים בזמן המחזור והתלוננה על כך בפני הרופא, הוא אמר לה שזה יעבור כשתיכנס להיריון. "וכשאמרתי שאני בכלל לא רוצה ללדת, הוא אמר לי: 'עכשיו הכל ברור, הבעיה שלך היא לא גופנית אלא נפשית, הכל אצלך בראש".
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
לאחרונה סערה הרשת בעקבות יוזמה של פינקו בקבוצת פייסבוק פמיניסטית סגורה - הזמנה לנסח מכתב שנועד להציג בפני רופאי נשים את נקודת המבט של המטופלות ולהגדיר כללי התנהגות ברורים, ובעיקר, כללים הקובעים כיצד לא לנהוג בנשים המגיעות למרפאה. הפוסט המקורי שבו עלתה ההצעה זכה בתוך שעות למאות
שיתופים ולאינספור תגובות, והמסמך - שנכתב ברשת תוך שיתוף פעולה של נשים מכל הגילים, האזורים והמקצועות - הולך ומתגבש.
פינקו(28) , שיזמה את "המכתב לגינקולוגים", היא שדרנית ברדיו "הקצה" ועוסקת ביחסי ציבור ותוכן ברשתות חברתיות. "באחת הקבוצות הפמיניסטיות בפייסבוק שבהן אני חברה מישהי שיתפה בחוויה מאוד לא נעימה שעברה אצל גינקולוג", היא מספרת. "אני לא יכולה לפרט מה היא כתבה, אבל היה ברור שהיא מחפשת תמיכה. הקבוצות האלה הן המקום היחיד שבו נשים מעזות לדבר, למרות שכולן חוות את זה. רובנו מתביישות לספר על זה אפילו לאנשים הקרובים בחיים שלנו, כי אנחנו משוכנעות שאנחנו אשמות, שעשינו משהו לא בסדר ובעיקר, כי אנחנו משוכנעות שאי־אפשר לשנות את זה. זה מתסכל נורא. נתקלתי בהרבה מקרים כאלה, אבל הפעם זה הרתיח אותי והחלטתי לעשות מעשה".
פינקו סבורה שנשים רבות רואות ברופאים סוג של אנשים כל יכולים, מקור ידע וסמכות, וחוששות לבקש אפילו התחשבות פשוטה. כתוצאה מכך, גם במקרים שאין בהם הטרדה מינית, חוויית הביקור אצל רופא, ובעיקר אצל גינקולוגים, מאוד לא נעימה. "כולנו נתקלנו ברופאים שמתייחסים בגסות, מסרבים לתת הסברים, לא עונים לשאלות. הם לא אנשים רעים ורובם פשוט שחוקים ואין להם כוח לדבר עם כל מטופלת, אבל התוצאה היא שנשים נזקקות לשירות הזה ומרגישות מצוקה גדולה".
כאמור, היוזמה של פינקו לא נולדה רק מהזדהות ערטילאית עם דברים שקראה ברשת. היא עצמה סובלת ממחלה שבגללה היה עליה לבקר פעמים רבות במרפאה גינקולוגית ולמדה על בשרה כמה לא נעימה יכולה להיות החוויה הזו. פינקו סובלת מאנדומטריוזיס, מחלה שבה תאים של רירית הרחם נודדים לאזורים שונים, וכתוצאה מכך מתפתחים כאבים עזים, בעיקר בזמן הווסת. "זאת מחלה נפוצה", היא אומרת, "אבל נשים לא מודעות לה, כי חלק מהרופאים לא מספרים להן אלא אומרים להן שהן מפונקות, שלכולן כואב בזמן המחזור, בזמן שאפשר לפתור את זה בטיפול מתאים או בעזרת תרופות. לקח לי המון זמן ועברתי הרבה טראומות עד שמצאתי את הרופאים האכפתיים והרגישים שאצלם אני מטופלת היום".
בפורום של נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, נחשפה פינקו לסיפורים על אלימות מילולית ואלימות גופנית מצד רופאים, על מידע מוטעה שהוביל חולות לעבור ניתוחים שלא לצורך ועל הפחדה מצד הרופאים. "הסיפורים האלה עולים לרשת בתדירות יומית", היא מסבירה, "והנושא הזה בער בי הרבה זמן. החלטתי שצריך לעשות משהו, כי זה לא הגיוני שהמצב יימשך. פעם חשבנו שהטרדות מיניות בעבודה זה משהו שאין ברירה אלא להשלים איתו, והתברר שלא - אז אני בטוחה שגם את היחסים עם הרופאים אפשר לשנות".
פינקו, יחד עם רוני גרוס, שגם היא חברה בקבוצה הפמיניסטית, הציעו לנשים להצטרף ולערוך יחד איתן את המסמך ולספר מה הן רוצות לשנות. "רצינו לשמוע קולות של נשים שאנחנו לא
מכירות, נשים מרקע אחר שעברו חוויות שונות. התברר שיש נשים שאיבדו לגמרי את האמון בממסד הרפואי, שהחוויות שלהן אצל גינקולוגים היו כל כך שליליות, שהן מעדיפות לא לקבל טיפול. נשים שנמצאות בפוסט טראומה, מלאות כעס, כי הן מרגישות לא בטוחות במקום שבו הרופא אמור היה לדאוג לביטחונן".
לקח לפינקו זמן עד שהעזה להציץ שוב במסמך, שהלך והתגבש וקיבל עוד ועוד תוספות מנשים שחלקו עם אחרות ברשת את החוויות הכי אינטימיות של חייהן. היא חששה מהצפה רגשית, ולמען האמת, לא הופתעה לגלות שהיא מכירה ממקור ראשון הרבה מהעלבונות והקשיים שהוזכרו שם. "החל מרופאים ששואלים שאלות מביכות על החיים האישיים, דרך כאלה שלא מספקים לך חלוק ואת צריכה להסתובב בחדר עירומה או אפילו לא נועלים את הדלת ואנשים אחרים נכנסים פתאום באמצע בדיקה", היא מסבירה.
את סבורה שתהיה נכונות מצד הממסד הרפואי להקשיב לכן?
"אני בטוחה שמרבית הרופאים הם אנשים שרוצים לעזור למטופלות שלהם ויהיו פתוחים לשמוע אותן. חלק מהמגיבות לפוסט שלי היו גינקולוגיות, שייעצו לנו איך להתנסח כדי לא להישמע תוקפניות וכדי שיקשיבו לנו. אנחנו לא רוצות להכתיב לרופאים איך לבצע את עבודתם, אלא לעורר את המודעות שלהם לבעיה שלא מדברים עליה. עצם העובדה שנשים מוכנות להיכנס לדיאלוג עם רופאים ולהסביר להם איך להפוך את הבדיקה למקום בטוח, ממלאת אותי אופטימיות".
איך אתן מתכוונות להביא את המסמך הסופי לידיעת הרופאים?
"עוד לא החלטנו. הרעיון המקורי היה לשכפל את המסמך ולהניח במרפאות של גינקולוגים, אבל ייתכן שנבחר להפיץ את המכתב דרך האינטרנט. המסמך – שיש כוונה לתרגם אותו לשלל שפות כדי להנגיש אותו לאוכלוסיות שונות בארץ – הוא רק התחלה, צעד ראשון, שאחריו אולי יבואו קבוצות דיון, מפגשים בין מטופלות לרופאים, כל צעד שיביא אותנו לשינוי שאנחנו מנסות לחולל".
מכתב לגינקולוגים: 15 סעיפים שמתגבשים בימים אלה
1. בדיקה גינקולוגית אינה ייעוץ פסיכולוגי. אנא הימנעו מלהעביר ביקורת על בחירותיה של המטופלת בכל הנוגע לחיי המין, להופעתה החיצונית, לרצונה בילדים או רצונה שלא ללדת.
2. אל תחלקו ציונים לגוף שלנו. בדיקה רפואית אמורה להיות מקצועית ואין בה מקום להערות על משקל או מראה. חשוב לציין: אין מקום גם להערות חיוביות (למשל: "הפות שלך הוא הכי יפה שראיתי").
3. אל תשתמשו בדימויים לא מכבדים. תארו בפנינו את תפקוד האיברים ואת הבדיקה בצורה עניינית, בלי מטאפורות שאינן קשורות לעניין.
4. אל תישענו עלינו, אנחנו לא רהיט או מדף.
5. אל תלטפו אותנו כדי להרגיע אותנו, גם לא בנחמדות. לא תמיד נעים לנו להעיר לכם על כך. כבדו אותנו גם אם אנחנו באות אליכם עם בעיה שאינה בתחום הטיפול שלכם, ואם יש צורך, הפנו אותנו לאיש מקצוע מתאים (פסיכולוג, סקסולוג).
6. כשאומרים לנו "תרפי!" בחוסר סבלנות, קשה לנו עוד יותר להרפות. זה לא מרגיע. כדי להרגיע, הרופא צריך להתעניין אם הכל בסדר, אם כואב, אם אפשר להמשיך.
7. הביאו בחשבון שלפעמים לא נעים לנו להגיד שכואב. התעניינו.
8. אל תניחו שאנחנו יודעות. ספקו לנו את כל המידע על מחלות וטיפולים, תנו לנו אופציות, אל תשמרו את הידע אצלכם.
9. היו פתוחים לענות על שאלות ואל תכעסו על כך שאנחנו שואלות. זכותנו לקרוא מידע באינטרנט ותפקידכם להתייחס לשאלות שלנו ברצינות. אנחנו בעלות הגוף שהגיע לטיפול וצריכות להיות שותפות פעילות ומשמעותיות בכל שלב.
10. הסבירו לנו לפני כל בדיקה מה עומד לקרות ובקשו רשות. אל תפתיעו אותנו בבדיקה פולשנית.
11. אם מטופלת מעדיפה לא לענות על שאלה, אל תלחצו עליה. ייתכן שהיא חוותה אונס, ייתכן שהיא לא יודעת אם היא בתולה.
12. אל תשאלו אותנו על נטיות מיניות, אל תניחו מראש שאתם יודעים עם מי אני מקיימת יחסי מין.
13. אל תניחו שאני מקיימת יחסי מין או מעוניינת לעשות זאת בעתיד.
14. אל תשאלו אותנו שאלות כשאנחנו ממתינות בלי בגדים או בתחתונים. קל לנו יותר להתרכז בשאלות כשאנחנו לבושות.
15. אל תגידו לנו שאנחנו מדמיינות ושהכל בראש שלנו!
איגוד הגינקולוגים: אנחנו בצד שלכן
פרופסור איתן לוננפלד מן המרכז הרפואי סורוקה בבאר־שבע, העומד בראש האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, אומר כי יוזמות מהסוג של מכתב הגינקולוגים הן יוזמות ברוכות: "אנחנו תמיד מוכנים לשמוע כל תלונה או בקשה שמגיעה מצד המטופלות שלנו ורוצים שחוויית המפגש של נשים עם רופאים ורופאות תהיה חיובית ונעימה ככל האפשר. מובן שלא את כל הבקשות אנחנו מסוגלים להגשים, בעיקר אם מדובר בשינויים שגופים כמו קופות החולים או בתי החולים נדרשים לבצע, ולא הרופאים עצמם. אבל אנחנו שומעים ברצון ומשתדלים מאוד ליישם, אנחנו בצד שלכן".
אגב, גם עמותת "נשים לגופן", המרכז הפמיניסטי "אישה לאישה" וקרן "בריאה", עוסקים בימים אלה בניסוח של "אמנה גינקולוגית", מכתב פנייה לרופאים, שיתווה את אופן ההתייחסות לנשים ממגזרים שונים בעת ייעוץ, טיפול ובדיקות. לדברי טל תמיר, מנהלת מרכז הידע והפעולה של "נשים לגופן", האמנה תתבסס על ראיונות שייערכו ברחבי הארץ עם מאות נשים מקבוצות שבדרך כלל אינן מיוצגות כמו נשים מהקהילה הלהט"בית, נשים שעברו פגיעה מינית, נשים בטיפולי פוריות שבעקבות אינספור טיפולים יש להן תובנות רבות, נשים אתיופיות, ערביות ועוד. "רצינו לצאת מהאינטרנט ולהגיע לכל הנשים שלא משמיעות את קולן שם", היא אומרת. במקביל הן מקוות לערוך מפגשים וראיונות עם רופאים ורופאות, "על מנת לשמוע מה היה מקל עליהם במפגש עם מטופלות".
