שוב ושוב ניגשים אלי הורים בהרצאות עם "עוּבדות" שהם שמעו בענייני פענוח ציורי ילדים וגם עם הפענוח שלהם לציור של הילד הפרטי שלהם: אם הילד צייר שמש קטנה זה מעיד על הקשר שלו עם אמא; אם הוא מצייר המון בצבע שחור זה אומר שהוא מדוכא; דמויות בלי ידיים מעידות על כך שהוא חווה אלימות ופנים בלי אוזניים מעידות על הפרעות קשב. ריכזתי כאן 10 מיתוסים כאלה לגבי פענוח הציורים שלהם, שימנעו מכם לטעות ולפענח לא נכון את עולמו הפנימי של הילד, לדאוג במקום בו אפשר להישאר רגועים או להיפך – להישאר אדישים במקום בו צריך לפעול מהר לשינוי.
1. הצבע השחור מסמל ילד עצוב ומדוכא – לא!
כשחושבים על הצבע השחור (בעיקר בתרבות המערבית) מיד חושבים על אבל, עצבות וטרגדיה. זה כנראה מה שעבר בראש של מי שכתב לפני הרבה שנים שאם ילדים מציירים בצבע שחור, משמעות הדבר היא שהם עצובים ואפילו מדוכאים. למזלנו, לפני 10 שנים החליטו לחקור את העניין באופן רציני יותר: הפעם אספו ציורים מילדים שמאושפזים במחלקה פסיכיאטרית בגלל דכאון ובמקביל אספו ציורים מילדים שלא נמצאים בדיכאון. התוצאות היו ברורות ביותר ואפילו מפתיעות: ילדים בדיכאון לא מציירים בצבע שחור יותר מילדים שאינם בדיכאון ואפילו יותר מזה – ילדים בדיכאון מעדיפים לא להשתמש בצבע השחור כלל. איך בכל זאת יודעים מה הילד מרגיש? יש לכך סימנים אחרים בציורים. לא בחירת הצבע.
2. דמויות ללא ידיים מסמלות ילד שחווה אלימות בבית – לא!
"אם אין לדמות ידיים כנראה שמרביצים לה והיא לא יכולה להחזיר" – גם המשפט הזה הופיע באחד המחקרים בחלק שמנסה להסביר למה הדמויות מצוירות ללא ידיים. במשך שנים, "הקפיצו" לשווא משפחות שונות בחשד שיש אלימות בבית והילד לא יכול להחזיר ולהגן על עצמו. אבל אז, הגיע מחקר אחד ששינה את הכל והסתבר בו שהשמטת ידיים היא תופעה נורמטיבית בגילאי חמש עד שבע. פרט לטווח הגילים הזה, השמטה של איברים היא אכן בעלת משמעות, אך לאו דווקא מעידה על התעללות. יש לבחון מספר רב של ציורים ואלמנטים על מנת להגיע למסקנה הנדרשת.
3. סורגים בחלונות הבית מצוירים כשהילד מרגיש כלוא – לא!
כשאנחנו באים "כמו מבוגרים" לעולם של ילדים נולדות להן מכות שכאלה: "סורגים משמע הילד מרגיש כלוא" ואז מסתכלים על הציור ומתחילים לדאוג – למה הוא מרגיש כלוא? מי חוסם אותו? אבל אם רואים מספיק ציורים של ילדים מגלים שהרבה ילדים מציירים כך! מחקר מעניין אחד שנערך כאן אצלנו בארץ, לקח 200 ציורי בית של ילדים שעברו התעללות בביתם והשווה אותם ל-200 ציורים של ילדים שלא עברו בוודאות כל התעללות שהיא. התוצאות היו מפתיעות במיוחד: לא רק שלא מצאו קשר בין סורגים למצוקה, אלא בדיוק ההיפך – ילדים שלא עברו כל התעללות, ציירו יותר סורגים מילדים שעברו התעללות. לסורגים יש הרבה משמעויות בציורי ילדים, אבל מה שבטוח - זה לא בהכרח קשור למצוקה.
4. ציור דמות ללא אוזניים מעידה על בעיית קשב וריכוז – לא!
היא התקשרה מודאגת וביקשה פגישה מהיום להיום. כשהגיעה, סיפרה בדאגה שהגננת שלחה אותה דחוף לאבחון כי "הילד מצייר דמויות ללא אוזניים וזה מעיד על בעיית קשב וריכוז" – אז לא. ממש לא. בעיות קשב וריכוז לא קשורות לציור אוזניים. אפשר לראות קשיי קשב וריכוז על בסיס רגשי בציורים, כאשר, למשל משמיטים אלמנטים.
5. ציור דמות בפרופיל מסמל פחדים, הסתרה והתחמקות - לא!
ילדים אוהבים לצייר דמויות בפרופיל – זה מעניין ומאתגר: עין אחת, אף בזווית. אי שם, מישהו החליט שפרופיל הוא מסוכן, אולי כי צריך תמיד להסתכל ישר? מישהו החליט שילד שמצייר בפרופיל מנסה להסתיר משהו, פוחד להסתכל ישר בעיניים. והנה שוב – אותה טעות בדיוק כמו עם האוזניים ובעיית הקשב – ילדים לא מציירים בדיוק כמו בהתנהגות. אם ילד לא רוצה להגיד משהו הוא יסתיר בדרכים אחרות. למשל: יצבע בהרבה שכבות, יצייר דמויות קטנות ועוד. ציור פרופיל הוא אתגר אמנותי מרתק ודווקא ציור כזה בגיל צעיר עשוי להצביע על תפיסה מרחבית מפותחת ועל רמת אינטליגנציה גבוהה מהרגיל.
6. פה מחייך מעיד על ילד שמח ומאושר - לא!
כולנו רוצים ילדים מאושרים, אבל האם הסימן לילד מאושר הוא חיוך על הפנים? ברוב המקרים לא. פה מחייך הוא אלמנט פופולרי בציורים של ילדים בגילאי 5-6 ואינו מעיד, בהכרח, על שמחה. בגילאים מבוגרים יותר, פה מחייך כזה עלול להעיד על 'ילד מרצה' שמתעלם מביטוי רגשותיו השליליים ומעדיף להקרין תדמית מחויכת כלפי חוץ.
7. ציור שיניים מעיד על תוקפנות? לא!
הוא צייר שיניים! ועכשיו הדמות בציור נראית תוקפנית יותר, כזו שחושפת שיניים בכל הזדמנות. אז מה אומרות שיניים? מסתבר שלרוב, ציורי שיניים מופיעים אצל ילדים לאחר מקרה בו "נחשפו" אליהם (כמו ביקור אצל רופא שיניים). גם ילדים שאמם מניקה יציירו יותר שדיים וילדים שעברו ניתוח בקע ידגישו את הטבור. עם זאת, בשקלול פרמטרים רבים העולים מציורים נוספים, במקרים של חשיפה להתעללות או תוקפנות, ניתן גם לראות ציורי שיניים.
8. ציור איברי מין מעיד בהכרח על התעללות מינית - לא!
כשהורים מסתכלים על ציור ורואים שם תוספת של איברי מין הם נלחצים באופן טבעי. לא נוח לראות את זה ולמה הם מציירים את זה בכלל? בגילאי שלוש עד שש, ציור איברי המין עשוי להיות ביטוי נורמטיבי למודעות של הילד לגופו. עם זאת, מאחר שמדובר בטווח גילאים בו ילדים מועדים יותר להתעללות מינית, יש לבדוק מספר רב של ציורים ולערוך שיחות עם הילד/ה.
9. עשן מהארובה מסמל חום ואהבה - לא!
באיזשהו רגע בהיסטוריה ישב מישהו בחדרו וחשב כך: אם יוצא מהארובה עשן, כנראה שיש אח בוערת וחמה בבית. לכן, אם יש עשן בארובה - חם ונעים בבית מבחינה רגשית. חבל. חבל שמי שכתב את זה בפעם הראשונה לא בדק ציורים של ילדים בסיכון. שם דווקא יש המון עשן ובכלל לא חם ונעים בבית. מה אומר העשן? את העשן אני מפענחת כמו שרבוט של קטנטנים – דרכו אני רואה את מזג הילד, את האופן בו הוא מסתגל למצבים חדשים, את הקשיים שלו, הפחדים ועוד.
10. שמש זו אמא, גשם זה עצב - לא!
עשר מכות היו בפסח, אבל לצערי בציורי ילדים יש יותר מעשר מכות ומיתוסים. בהרצאות ניגשו אלי בשנים האחרונות יותר מדי אמהות בעיניים דומעות וסיפרו שקראו איפה שהוא ש"שמש זה סימן לאמא והילד צייר שמש קטנה". אחרות דאגו שהילד מצייר שמיים עם עננים וגשם והן קראו שזה מסמל עצב ובדידות. אז לא! ממש לא! את הקשר שיש לילד אתנו ההורים לא רואים אף פעם מאלמנט אחד בציור ובטח שלא מהשמש.
בכלל, בציורי ילדים, כמו באופן כללי עם ילדים ובני אדם, זה אף פעם לא סימן אחד. אנחנו משוואה מורכבת וטוב שכך. בדיוק כמו בתשבץ, בו הפתרונות משתלבים זה בזה, כך גם בפענוח ציורים - תוצאה טובה ומדויקת מגיעה רק כאשר משלבים הרבה ציורים וסימנים ביחד.
