''קניון ראשונים הוא כמו סקיני ג'ינס, בוטיק, מותאם לשינויים של החיים''

על אי תנועה צמוד לתחנת הרכבת ראשונים, בדרום ראשון לציון, במפגש בין כביש 431 וכביש 412, נחנך בשבוע שעבר הקניון ה-16 של קבוצת עזריאלי בישראל, ושמו "מרכז עזריאלי ראשונים". הקניון, שבו שלוש קומות מסחר, לא עומד לבדו על אי התנועה. כלפי מעלה צומח ממנו מגדל משרדים בן 16 קומות, וכלפי מטה - חניון תת קרקעי בן חמש קומות עם כ-1,500 מקומות חניה. שטחי הפרויקט מסתכמים בכ-140 אלף מטרים רבועים, ועלות הקמתו כ-750 מיליון שקל.

דוד עזריאלי, האדריכל והיזם שייבא את מודל הקניון לישראל והפיץ אותו בהצלחה ברחבי הארץ, מת ביולי 2014, ולא זכה לראות את המרכז החדש נפתח. בערוב ימיו הוא חש בטוח להתניע את הפרויקט, ללא חשש מהתחרות בשוק המסחר הרווי של "עיר הקניונים" ראשון לציון.

תנועת הקונים מובטחת כמעט מראש, הודות לתחנת הרכבת הצמודה, בדומה לקניון עזריאלי ותחנת השלום בת''א(צילום: דולב מלכה)

לכמה קניונים זקוקה עיר?

הכינוי דבק בראשון לציון בשנות התשעים של המאה שעברה, שבמהלכן קמו, בעיקר במערב העיר, מרכזים מסחריים רבים. רק שלושה מהם – קניון הזהב, קניון רוטשילד וקניון שער העיר בתחנה המרכזית – הצליחו לשרוד את האינפלציה הזו בשטחי מסחר. אליהם נוספו במרוצת השנים גם מתחמי בילוי גדולים - הסופרלנד, סינמה סיטי, יס פלנט; וסניף גדול של איקאה, המרוחק מהקניון החדש רק כשבע דקות נסיעה מערבה.

על השאלה מדוע זקוקה עיר בת כ-245 אלף תושבים לעוד מרכז קניות סגור, משיבה יו"ר הקבוצה, דנה עזריאלי, המובילה יזמות בנייה בהיקף של 5.5 מיליארדי שקלים. "הקניונים הקיימים", אומרת בתו של דוד עזריאלי, "מבלי לציין לרעה אף אחד מהם, לא מתאימים את עצמם לשינויים של החיים. הקניון שלנו שונה, הוא קטן יותר, קניון בוטיק. התעקשתי שיהיו בו חדר משפחה מטופח ושקעים בספסלים, כדי שהציבור יוכל להטעין את הטלפונים הסלולריים. אנחנו גם מציעים כאן מותגים שאין בקניונים אחרים". 

הקניון ומגדל המשרדים מאונכים זה לזה. ''זה קניון בוטיק'', טוענת דנה עזריאלי, יו''ר הקבוצה(צילום: גל דרן)

''כמו סקיני ג'ינס, המעטפת חובקת את הגוף''

הבחירות האדריכליות נגזרו בעיקר ממיקומו של הפרויקט על אי תנועה. "בגלל מיקומו, הפרויקט נצפה מכל הכיוונים", מסביר האדריכל אסף מן, אחד משלושת השותפים במשרד המתכנן "אמיר מן-עמי שנער אדריכלים". "אפשר להקיף אותו, ולכן אין לבניין חזית אחורית. רצינו גם לשמור על מכלול אחד, מאוחד ומהודק, שיכיל את שני מרכיבי הפרויקט - הקניון והמגדל. מבחינה תפישתית", הוא מפליג בדימוי, "זה מחובר לעיצוב המק של סטיב ג'ובס, או לסקיני ג'ינס - הוא תפור במדויק, והמעטפת חובקת ואורזת את האלמנטים לגוף אחד שלם ואחיד". 

מאחר שהפרויקט נצפה מכל הכיוונים, אין לו חזית אחורית בניגוד לרוב הקניונים(צילום: הילה שמר)

בזמן הבנייה. הגוף השלם הוא הקניון השוכב ומגדל המשרדים הצומח לצדו(צילום: גל דרן)

הגוף השלם והאחיד הוא, אפוא, הקניון השוכב ומגדל המשרדים שצומח מקצהו. "באדריכלות המודרנית המסורתית", מסביר האדריכל אמיר מן, "הקניון הוא מבנה נמוך ומוארך, ומגדל המשרדים הוא גבוה ותמיר. במרבית הפרויקטים המשולבים, המגדל ניצב לקניון או מונח לצדו, כשלכל אחד מהם שפה עיצובית שונה, בהתאם לפעילות בו - בילוי וקניות לעומת סביבת עבודה. ב'ראשונים' יצרנו מבנה אחד בעל שפה עיצובית אחידה לשני המרכיבים. המגדל נראה כמו הקניון במאונך, והקניון נראה כמו המגדל במאוזן. זו הייתה הנקודה המרכזית".

שמיכת אוריגמי מאלומיניום וזכוכית

כדי לממש את התפישה הזו, יצרו האדריכלים צללית המשכית שמקיפה את הפרויקט - קו מתאר לבן, שמופיע כקרניז עבה, מובלט החוצה מקו החזית. הצללית שמלווה את הגוף באה לידי ביטוי בצל שהיא מטילה על החזית ביום, וכפס תאורה שמבליט את עומקה בלילה.

פני החזיתות מאופיינים בקמטים וקפלים, שנוצרו ממפגשים גיאומטריים משתנים. חיפוי המבנה הוא מעין אוריגמי גדל מידות, שעשוי ממשולשי אלומיניום לבן, העוטפים את המבנה כשמיכה מכל צדדיו. כדי ליצור את הרציפות המתבקשת, נעשתה חלוקת המשולשים בתוכנת תלת-ממד, ובהקפדה על החיבורים ביניהם. "השמיכה" זורמת מהמגדל בארבע נקודות אחיזה, ועוטפת את גג הקניון, שיוצר חזית חמישית מחופה באלומיניום. החיפוי מסתיר את המערכות הטכניות מעיניהם של עובדי המגדל, ומצל על דק העץ שנמצא על גג הקניון, והמשרת את המבקרים בו. מגג הקניון ממשיכה "השמיכה" להישפך עד הקרקע.

משולשי זכוכית ופח יוצרים אלמנט מעניין בתקרת הקניון(צילום: הילה שמר)

השראת האוריגמי היפני ''מקפלת'' את המסה(צילום: הילה שמר)

שפת האוריגמי מופיעה גם בפיצול של המגדל לשני גופים וקיפולם - אחד החוצה מקו המגדל, והשני פנימה. הפיצול, שמחלק את המסה הגדולה לשני גופים, משווה למגדל מראה פחות "חומתי". כדי לשמור על שפה המשכית ואחידה, השתמשו האדריכלים במבחר חומרים מצומצם – חיפוי אלומיניום ומשטחי זכוכית. "הזכוכית", אומר אמיר מן, "היא בעלת גוון אחיד, אבל בגלל כיווני השמש המבנה נראה לעתים שקוף ולעיתים אטום. כך מתקבלת חזית דינמית. זו זכוכית רפלקטיבית מעט, ומשתקפת בה הסביבה המשתנה של תנועת הרכבות, כלי הרכב על הכביש המהיר, והאנשים ההולכים לצד הבניין".

סבא, אבא ובן על הגשר

בביקור בקניון מגלים כי למרות הכוונות היצירתיות, בסופו של דבר משתקפים בחזיתות הזכוכית בנייני המגורים הקבלניים והמשוכפלים שנבנים מול הקניון. הפרויקט ניצב לבדו על אי תנועה, אבל לא ניתן לבודד אותו מהמראה של סביבתו.

גשר הולכי רגל מעל שדרות נים מקשר בין הפרויקט לבין השכונה הסמוכה. "לפני כמה שבתות", מספר בהתרגשות אסף מן, "הגעתי לכאן וראיתי סבא, אבא ושני ילדים על הגשר. זה עדיין היה אתר בנייה, והם עברו את המחסום כדי להתקדם. באותו רגע חדרה בי המחשבה שהפרויקט שבנינו מאפשר עוד זווית להסתכל על החיים, בייחוד בנוף הקצת מונוטוני של ראשון לציון.

"בקולנוע וצילום קוראים לזה Vantage Point of View - להסתכל על משהו בזויות שונה או לא צפויה", מוסיף אסף מן, שמלבד היותו אדריכל הוא בעל תואר שני בקולנוע ומביים את הקליפים של פטיט מלר. "אני מאמין", הוא מוסיף, "שזה חשוב לנפש, זה פותח את הראש ופורץ את גבול החשיבה לדברים שמעבר לשטאנץ הרגיל של החיים".

מבחוץ אלומיניום, מבפנים עץ במבוק

השטאנץ הרגיל של החיים כולל, בין השאר, הליכה לקניון. ומרכז עזריאלי ראשונים" מתוכנן כשני חללים אורכיים - קצר וארוך – המונחים במאונך זה לזה ויוצרים חלל מסחרי בצורת "T". בהצטלבות ובקצות הצירים מרוכזות מערכות התנועה - דרגנועים ומעליות שקופות שיוצרים רצף וזרימה.

עיצוב הפנים מאופיין בקווים אלכסוניים ובזוויות לא סטנדרטיות, במראה שמזכיר חציבה בקרקע. "כשהתחלנו את עיצוב הפנים", מתאר אדריכל אבנר שר שהופקד על הפרויקט (אחרי שעשה גם את קניון רמלה של קבוצת עזריאלי), "למדנו את כל הקווים החדים של הבניין. לקחנו את מערך הקווים האלכסוניים והשברים, ובנינו ממנו מערכת שלמה. בסיטואציה כזו יש מסר שעובר מהחוץ אל הפנים".

הזיקה אינה מלאה: חומרי החוץ – במיוחד האלומיניום הלבן והקר – נותרו בחוץ; אל החללים הפנימיים נכנס עץ במבוק, חומר שבארץ לא מרבים להשתמש בו. "בעיני רוב האדריכלים בארץ", אומר שר, "שימוש בעץ כאלמנט דומיננטי נתפש כמיושן, אבל ברגע שקיבלנו רמז קטנטן מדנה עזריאלי - שמשהותה בארצות קרות יש לה ללא ספק תרבות של שימוש בעץ - לקחנו את ההזדמנות שנפתחה בפנינו לעיצוב אינטליגנטי ולא מאוד ישראלי".

האדריכלים אמנם הצליחו לעטוף את קווי הקניון החדים במראה חם ומזמין. "זה הרגיש נכון" אומר שר. "החומר הטבעי והחם הוא משהו שהשתמשנו בו על גבי הקווים החדים האגרסיביים של העיצוב החיצוני". אחד המרכיבים המרשימים ביותר הוא חלון התקרה (סקיילייט) שמאיר את מפלסי המסחר. הוא בנוי מ"קרום משולשים" על מפתח ברוחב 12 מטרים. חלק מהמשולשים עשויים פח לבן וחלקם זכוכית, וכך הם מווסתים את כמות השמש שחודרת למבנה. הסקיילייט ממשיך את "הגזירות" שבחזיתות האלומיניום, ואת צילן ניתן לראות משתנה במשך שעות היום על הדפנות הפנימיות של הקניון.

כ-60% משטחי המשרדים כבר הושכרו

מגדל המשרדים מחובר לקניון במבואת כניסה גדולה, שגובהה נע בין 14 ל-20 מטרים, והכניסה מודגשת בהדפס מונוכרומטי של תמונה היסטורית של ראשון לציון. "הדפסנו תמונת ארכיון של היקב",מספרת עזריאלי, "ושילבנו באותו חלל גם מסכים. אנחנו תמיד עם קו מחבר בין האותנטי-המקומי למודרני".

קומות המגדל רחבות ומשתרעות על פני שטחים שנעים בין 1,800 ל-2,500 מטרים רבועים. עומקן הרב של הקומות ניכר בחללים, משום שעמודים רבים ועבים מנקדים את שטחי הקומות. "זה לא אופייני, אבל זה עובד מול חלוקות הקומה", מסביר אסף מן, "זה נבדק ותוכנן כך שיהיה אפשר לחלק את השטח למספר דיירים, או להשאיר את הקומה שלמה. כך אין הפרעה לשיווק הקומות".

הדפס של צילום היסטורי של היקב המקומי במבואת המגדל(צילום: הילה שמר)

הקניון נחנך השבוע, אך המגדל עדיין לא מאוכלס. להשלמתו יידרשו עוד כמה חודשי עבודה. לדברי עזריאלי, כ-60% משטחי המשרדים כבר הושכרו, וחלקם כבר נמצאים בשלב של עיצוב פנים. הקומות הגבוהות הושכרו בשלמותן לחברות היי-טק ולקבוצת "אלקטרה", וארבע הקומות התחתונות הושכרו לעסקים קטנים ולנותני שירותים – עורכי דין, רופאים, מרפאות ומכונים רפואיים. "הסוד של קבוצת עזריאלי", מתגאה יו"ר הקבוצה, "זה למצוא במרכזים שלנו את השילובים בין מסחר, משרדים, שירותים ציבוריים ומיקום – רכבת ואוטובוסים".

למה דנה עזריאלי חושבת שהבניין מאחוריה יהיה האייקון החדש של תל אביב? לחצו על התצלום (צילום: אינסה ביננבאום)

"מרכז עזריאלי ראשונים" עשוי להפוך לשער הכניסה הדרומי של ראשון לציון, הודות לתחנת הרכבת ולכביש הראשי שעליהם הוא רוכב. ומה ישראלי יותר מקניון בשכונה חדשה הנבנית סביבו? השאלה היא מי ישלם את המחיר הכלכלי הכואב – מרכזי הקניות הוותיקים או בעלי החנויות הוותיקות ברחוב הרצל, הרחוב המסחרי הראשי של ראשון לציון. ואולי שניהם גם יחד.

יזם: קבוצת עזריאלי בע"מ. יו"ר הקבוצה: דנה עזריאלי. סמנכ"ל הנדסה ובינוי: דור לב-רן. אדריכל ראשי: גבי בועז-עובד

משרד מתכנן: אמיר מן -עמי שנער אדריכלים בשיתוף דוד עזריאלי אדריכלים. שותפים אחראים: אדריכלים אמיר מן, אסף מן. אדריכלים מובילים: סטאס קוליק, יעל אופנהיים, רוי בוארון, לירן בן עמי

צוות אדריכלות: נועם ספרא, סיימון גירשוביץ, מתן פיזנטה, ג'ניה פולישוק, ליליאן זחלאווי, אורי אדירי, יונתן פרידמן, כפיר גלטיה אזולאי, מרטין ניימן, לירון ברקאי, מיכל שלום, אופיר זק, רמי קופטי

עיצוב פנים: אבנר שר אדריכלים, אמיר מן - עמי שנער אדריכלים, דוד עזריאלי אדריכלים

• אדריכלות נוף: מנע"ד
  

קונסטרוקציה: רמי בלס מהנדסים

ניהול פרויקט: מסד עוז – איתי קפלינסקי, שי אדרי