"אוהבת לדגמן ולפגוש אנשים מוכרים ומעניינים"
המשפחה שלי
----------------
אני: אָליסה פייגין, בת 8, כיתה ג'. אני מדגמנת כבר מגיל 4, עובדת עם TLV מודלס. דיגמנתי כבר בקמפיינים של גולף קידס, פלמינגו, הודיס, קסטרו ילדים, נעלי סקופ ועוד הרבה.
אמא: נדיה סולושנסקי (28), עובדת ברדיו, עוזרת סמנ"כל שיווק.
אבא: קוסטה פייגין (28), עובד בהייטק.
אחים ואחיות: יש לי אחות קטנה, לונה, בת שנה. הייתי ילדה יחידה הרבה זמן וזה היה כיף, אבל אני אוהבת את אחותי מאוד, אז כיף לי גם עכשיו.
משמעות השם שלי: אני לא יודעת מה זה אומר, אבל ההורים שלי בחרו אותו כי זה שם ממש יפה.
המטלות שלי בבית: אין לי ממש, אבל יש לי טבלה קטנה כזאת לכל יום מה אני צריכה לעשות – דברים קלים, כמו להקריא ללונה ספר אחרי המקלחת ולטייל עם הכלבה שלי.
הבית שלי
-----------
הישוב: רמת גן. אני אוהבת לגור כאן כי אין אנשים זרים ואתה יכול לתקשר עם כל בן אדם – אני מכירה את כל מי שברחוב שלנו וברחובות שליד. אני יורדת לבד לגינה שליד חברות שלי ורוכבת ליד בית הספר על אופניים.
הבית: אני גרה בקומה 5 בבנין גבוה. אני אוהבת את הדירה שלנו, את המרפסת, את המעלית ואת השכנים כי הם ממש שכנים חמודים.
החדר: יש לי עכשיו חדר לבד, אבל אני רוצה שאחותי תהיה איתי.
בית הספר שלי
------------------
ילד: בית ספר גבעולים.
השיעור שאני הכי אוהבת: שיעור חופשי. וגם אנגלית כי לדעתי זו שפה שהיא ממש מדויקת, שכל אחד צריך לדעת אותה. היא שפה יפה ובינלאומית.
המורה האהובה עלי: יעל, שהיתה מחנכת שלי ויצאה לחופשת לידה, כי היא מלמדת בדרך נורא כיפית ואפשר לשתף אותה בכל דבר.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? את ההבנה לילד. למשל, אם מורה שואל משהו והילד לא מבין, אז שהמורה יבין את הילד ויהיה נחמד אליו ויקשיב לו.
אוהבת ללמוד? כן, אין לי בעיה ללמוד. לא כיף לי להישאר בבית.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? בצורת משחק. לשחק ודרך זה גם ללמוד ולהבין דברים חדשים.
שיעורי בית: יש לנו הרבה ואני מכינה אותם בצהרים לבד. כשאני לא מבינה אני מבקשת עזרה.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: אני יוצאת לטייל עם החברים שלי בגינה ועם הכלבה שלי או הולכת לחוגים.
הכי אוהבת לעשות בעולם: לקרוא ספרים, לנגן בפסנתר, לרקוד ולשיר.
הכי כיף בדוגמנות: אני אוהבת להיות דוגמנית. זה ממש כיף. הכי אני אוהבת את זה שבבית הספר לפעמים קוראים לי נמוכה ויש לי נקודה כזו על האף שצוחקים עליה, אבל בדוגמנות אוהבים אותי ממש כמו שאני ולא צוחקים על כלום.
הכי קשה בדוגמנות: לפעמים כשאני צריכה בכל תמונה לשנות פוזה ולפעמים הנעליים קצת לוחצות או שאי אפשר ללכת איתן, אבל זה קרה פעמים בודדות. הדוגמנות גם מאוד מעייפת. לפעמים אני באה הביתה אחרי צילומים וכל מה שבא לי לעשות זה להתקלח ולישון ואין לי כוח לשום דבר.
מפגשים מעניינים: בזכות הדוגמנות יוצא לי לפגוש המון מפורסמים. פגשתי למשל את רוסלנה ונועה קירל ובשבוע האופנה היו גם המון מפורסמים: איגי וקסמן, איטגירלז, ליגל רז, עדן בן זקן.
איך החברים מגיבים? יש הרבה ילדים בבית הספר שתומכים ומעודדים וכל היום שואלים, איך היה ומה היה ויש ילדים שהם בצד הלא טוב, שלא מעודדים. כאילו, הם לא מכבדים, הם מקנאים. הם אומרים למשל, "אם היה לך שיער שחור בכלל לא היית יפה ואף אחד לא היה שם לב אלייך" או "גם אני הייתי פעם דוגמן והייתי יותר מוצלח". יש גם ילדים שכותבים לי דברים לא נעימים בווטס-אפ.
מאכל אהוב: פסטה עם רוטב רוזה.
טלוויזיה: אני לא צופה הרבה.
הכי אוהבת לעשות עם אמא: לדבר איתה על כל מיני דברים. למשל, על דברים שעברו עלינו היום וכל מיני דברים יפים. בזמן האחרון דיברנו הרבה על פורים.
הכי אוהבת לעשות עם אבא: לרכוב איתו על אופניים.
הכי אוהבת לעשות עם אחותי: להצחיק אותה ולהקריא לה ספרים.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר חברים, כי לדעתי הורה לא צריך להיות רק מישהו ששואל דברים על לימודים ומתחיל ללמד. הוא צריך גם לשאול את הילד מה קרה ולהבין אותו בצורה טובה.
החברה הכי טובה: יובל, חברה שלי מהעבודה של אמא, כי היא מבינה אותי ואני מבינה אותה ואני מסתדרת איתה אחלה ואני אוהבת אותה כמו שהיא. היא גרה בבאר יעקב אז אנחנו לא נפגשות הרבה. אני פשוט לוקחת את הטלפון ומתחילה לדבר איתה כל הזמן.
החלום שלי: אני רוצה לדעת לנגן בגיטרה, אבל אני יותר מתחברת לפסנתר.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: קוראת מחשבות. יש מלא ילדים שכשאני אומרת משהו הם חושבים עלי משהו ואני לא יודעת מהו, אז הייתי רוצה לדעת מה הם חושבים ואם הם משקרים.
כשאהיה גדולה: אני רוצה להמשיך במקצוע שלי – דוגמנות. אני רוצה להיות דוגמנית טובה וגם שחקנית וגם לנגן בפסנתר.
מתי כועסים עלי? כשאני עפיפון. למשל, כששואלים אותי משהו ואני עושה מזה סיפור. נגיד התחילו אצלנו את המשחק הגמד והענק ואמרתי לכולם בכיתה ולהורים שלי שמתחילים את זה ביום שני, אבל מתברר שזה עוד רחוק. כולם כעסו עלי ואמרו לי שאני צריכה להיות יותר מרוכזת.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: כשטסתי ליוון ביום הולדת 6. אני ואמא שלי אכלנו עוגה וטיילנו בים וקנינו מלא דברים והיה כיף. במטוס קצת פחדתי כי זו היתה הפעם הראשונה שטסתי, אבל היה סבבה.
חיות: יש לנו כלבה שקוראים לה סנוצ'י וצבה שקוראים לה זינה.
חוגים: חוג היפ הופ. אני אוהבת להרגיש את המוזיקה ואם עבר עלי יום קשה אז אני אוהבת להוציא הכל בריקוד. ויש לי גם חוג פסנתר. זה פשוט משהו שעובר דורות כי אמא שלי ניגנה בפסנתר ואומרים שזה כלי ממש עדין וזה הכלי שאני הכי אוהבת ותמיד רציתי לנגן עליו. זה כלי כיפי כזה ואפשר להוציא עליו את הכל. מוזיקה זו שפה שאיתה ילד מיוון וילד מארצות הברית יכולים לתקשר.
הייתי רוצה לחיות ב: ארצות הברית, לוס אנג'לס, כי כל המפורסמים גרים שם ויש מישהי שהיתה שם ואמרה שיפה שם. זה החלום שלי לטוס לשם. אני רוצה לגור שם ואם אני גם אהיה שם מפורסמת, אז בכלל.
לגדול או להישאר ילדה לנצח? בא לי לגדול לפעמים, כי ככל שאתה יותר גדול, אז יש לך יותר אחריות ולילד אין שום דבר ולגדולים מגיע יותר יחס לפעמים. בעצם, הייתי מעדיפה להיות קטנה כי זה פחות אחריות ויש פחות דברים שאתה צריך לעשות וסולחים לך על דברים.
ההמלצה שלי לספר: "המעון של מיס פרגין לילדים משונים", כי יש גם סרט כזה, אבל יותר מבינים מלקרוא ספרים מאשר לראות את הסרט, כי בספרים זו שפה קצת יותר מדויקת.
טקס שינה: אני פשוט שוכבת במיטה ונזכרת וחושבת על כל מה שהיה לי היום וחושבת על זה שמחר יש יום ארוך וצריך לנוח לפניו ולאגור כוחות ואז אני מנסה להירדם.
* * * * * * * * * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים ?
ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.
שלחו אלינו למייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
______________________________________________
כדאי לכם להכיר גם את יובל:
