זו שעת בוקר מוקדמת. אמיתי מגיע לבית הקפה השכונתי בצפון הישן של תל־אביב, מגלה שמשפצים את הכביש ויש רעש בלתי נסבל, והפרעת הקשב והריכוז שלו נכנסת לכוננות. הוא מסיים במהירות את הקפה השחור שלו, ומציע שנעבור לדירתו בבניין הסמוך.
אין בה כלום עדיין, הוא מזהיר מראש, כיוון שרק עבר אליה לפני יומיים, אחרי שישן במשך חודשיים על הספה בדירה של אחותו. ארבע קומות ללא מעלית אחר כך, מתגלה דירת רווקים קלאסית: סלון ומטבח בחלל אחד, חדר שינה בקצה השני, ורק מזרן זוגי על הרצפה.
אמיתי מגלגל סיגריה ומודיע שתיכף יתקשרו המובילים של הסלון החדש, והיום גם יגיע הפסנתר שלו, שנשאר עדיין בדירה של רודברג – מרחק יריקה ממנו.
חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
להורדת האפליקציה החדשה של "לאשה"
לקחנו החלטה אמיצה
הביוגרפיה של אמיתי, 30, תזזיתית למדי: הוא גדל בדרום אפריקה, בנם האמצעי של פסיכולוגית ומהנדס מיזוג אוויר, שנסעו לשם ל־12 שנה בעקבות ג'וב מפתה. אביו, שלמה אמיתי, היה אלוף שחייה בצעירותו.
"הוא צלח לאחרונה בשחייה את תעלת למנש וגם את אגם ציריך, יש אצלנו בבית קיר שלם של מדליות שלו". המשפחה שבה לישראל ב־1992, והשתקעה בפתח־תקווה ואחר כך בעומר. בארץ צחקו עליו על המבטא הכבד, שנעלם מאז לגמרי.
"במהלך רוב שנות התיכון הייתי מחוץ לכיתה, עושה כל מיני דברים יצירתיים כדי לצאת מהשיעור. חיפשתי תשומת לב והשגתי אותה דרך שטויות".
יום אחד שוטט כהרגלו במסדרונות, פתח את דלת מגמת התיאטרון ("כי רוב הבנות היו שם"), הציץ ונפגע. המחנכת שלו, רחל שרביט, הסכימה שיעבור ממגמת הרדיו שבה למד למגמת התיאטרון. "היא התאימה את המערכת אליי ואני חייב לה המון".
אחרי התיכון הגיעו ימים אחרים. בצבא שירת בגדוד הנדסה קרבית. אחר כך עבר ללונדון. שלוש שנים עבד במכירת מוצרי ים המלח, בשלב מסוים פתח חברה עצמאית, הצליח ואז פשט רגל וחזר לארץ, ללמוד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין.
כשסיים, החל לעבוד בתיאטרון. הוא עבר ארבעה תיאטראות בארבע שנים, שיחק בסדרות ילדים ("גאליס", למשל), ועשה תפקידון בסדרה האמריקאית "הומלנד" ("לא עשיתי שם כמעט כלום"). ב־2015 היה מועמד לתואר "השחקן המבטיח" בטקס פרסי התיאטרון. כיום הוא משחק בכישרון רב בתיאטרון בית ליסין, בהצגות "ביבר הזכוכית" וב"הוא הלך בשדות", לצד האקסית רודברג.
סיפור האהבה עם רודברג התחיל ממבטים בבית הספר למשחק. המורים ראו את הכימיה ואת האש, והטילו עליהם לשחק את רוב הסצנות ביחד. רודברג נשברה ראשונה: "יש לך חמש דקות להתחיל איתי", היא אמרה לו. "לי הספיקה דקה", הוא נזכר ומחייך. "הייתי מאושר ברמות גבוהות מאוד. הייתי שר כל הדרך אליה, ממש מאוהב. היינו זוג מושלם כזה.
האמת היא שניסיתי להתחיל איתה גם קודם, תמיד התנהל בינינו פלירט כלשהו, אבל היא לא הייתה פנויה. בפעם הראשונה שנישקתי אותה בסצנה היא התפוצצה מצחוק, ואז אמרתי לעצמי, 'אוקיי, יש פה משהו, זו הרי לא הפעם הראשונה שהיא מתנשקת עם מישהו בסצנה'".
השניים עברו לגור ביחד, ועברו בנעימים חמש שנות זוגיות שהבשילו לאירוסים באביב הקודם. "למדתי מאגם מקצועיות מהי", הוא אומר, "למדתי ממנה איך להיות בן זוג. הרגשתי שאנחנו יכולים לטרוף את העולם ביחד".
אבל לפני שלושה חודשים הגיעה הפרידה הכואבת, ועכשיו אמיתי, איש של מערכות יחסים ארוכות – לפני רודברג היה עם חברה קבועה מגיל 14 עד 24 – צריך להדוף את ההצעות. "אני בחור של מערכות יחסים ארוכות", הוא מדגיש, "למרות שאני נראה טייפ קאסט של רווק הולל".
למה בעצם נפרדתם?
"השבר התחיל בהצעת הנישואים. הצעתי נישואים מאיזה כוח של – אוקיי, אנחנו חמש שנים ביחד, כל החברים סביבי מתחתנים, וכן, בהחלט רציתי וגם היא רצתה. אחר כך התחילו אצל שנינו מחשבות וחוסר הסכמה על דברים. שנה שלמה היינו עם מונולוג פנימי של כן או לא להתחתן, כשעל פניו הכל מושלם ואגם היא אדם מדהים. הלא להחליט, זה מה ששיגע אותנו.
"באיזשהו שלב הגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים להתחתן. עשינו החלטה אמיצה לפרק את הזוגיות בדקה ה־91. אמרנו לקרובים שלנו שחתונה לא תהיה כרגע, גם כי ההורים כבר שאלו מה עם אולם ותאריך. הלחץ של החזרות על 'הוא הלך בשדות' הידק הכל. אם לא היו החזרות האלה, היינו נפרדים עוד חצי שנה. ההחלטה הגיעה משנינו, בוא ניקח אוויר וניפרד יפה. החלטנו לא להיפרד בכעס".
זה אפשרי?
"בטח. היה לנו קשה מאוד לפרק את הבית שלנו, אבל שנינו מרגישים שזו החלטה נכונה ויש הקלה. היום אנחנו בקשר, נפגשים לקפה. הייתי בבית של ההורים שלה במושב לפני יומיים, ישבתי עם אמא שלה ואחיה. אני מת על המשפחה שלה, היא מתה על המשפחה שלי. היא גרה פה קרוב. יש לנו כלב משותף, אנחנו עושים עליו משמרות".
אתם משחקים זה לצד זה בהצגה שכוללת סצנת נשיקה ביניכם, וגם שותפים בסטודיו למשחק. איך זה עובד?
"כמו פעם. פתאום יש געגוע ואהבה אחד לשני וזוכרים רק את הדברים הטובים. אני אוהב אותה מאוד".
איך ההרגשה להיות לבד אחרי חמש שנות זוגיות?
"חזרתי להיות בן 30. עכשיו מרגש לחשוב על מה שיבוא, על התחלה חדשה. לא רע לי כרגע, אבל כן עצוב".
בעוד רודברג, לפי הדיווחים האחרונים, כבר נמצאת בזוגיות חדשה - עם דור קרובינר, יזם ומנכ"ל חברת סטארט אפ - אמיתי עדיין מחפש את דרכו בשוק הפו"פ. "אני מקבל הצעות, גם הודעות הזויות בפייסבוק ובאינסטגרם. זה מצחיק אותי ומחמיא לי, אבל אנשים לא מכירים אותי. אני ממש לא כזה. אני לא אביא הביתה בכל ערב בחורה חדשה, אין מצב. אני אדם רגיל לחלוטין, שרוצה את מה שכולם רוצים".
הצל של אבא
לצד המשחק בתיאטרון, אמיתי מלהטט בין שלל עיסוקים. לאחרונה הוא ואחיו אורי נכנסו כשותפים בבר החדש "ראמה" בתל־אביב. ב־2013 פתח סטודיו למשחק, המיועד לגילאי 13 עד 24 (רודברג, כאמור, שותפה איתו בעסק). "הסטודיו נפתח כי הייתי צריך כסף", הוא אומר. "זה נותן לי אוויר לחיות בלי לחץ עד התפקיד הבא. הרי אין באמת פרנסה במשחק. אני גם נהנה שחבל על הזמן. יש לי תלמיד שקיבל לאחרונה תפקיד ב'ישמח חתני' כבנה של אוולין הגואל. אני נותן לבני נוער להרגיש ראויים, שיש להם מקום בעולם הזה, וגם אני הופך לשחקן טוב יותר. הסטודיו הזה הוא התיקון שלי בעולם".
ואיך אתה מתמרן בין הצגות, לימוד משחק ושותפות בבר?
"דווקא בעיות הקשב והריכוז אצלי, שאני רואה בהן מתנה, מאפשרות לי לעשות כמה דברים בו־זמנית. כשאני עסוק קל לי יותר".
וזה עוד לא הכל: אמיתי הוא גם המנחה של "המשימה: אמזונס", שעונה שנייה שלה תעלה בהמשך השנה; ליהוק שהיה נראה מושלם, אם רק התוכנית הייתה תופסת באזז כמו שציפו.
כשקיבלת את "המשימה: אמזונס" נראה שהקריירה שלך זכתה למקפצה אדירה. זה לא קרה. למה התוכנית לא התרוממה?
"קשה לאנשים לקבל דברים חדשים אחרי שהתרגלו לפורמט כלשהו. שאלו אותי - מה זה, 'הישרדות'? 'המירוץ למיליון'? תהיה עוד עונה בקרוב, והיא תהיה מדהימה, אין לי ספק. 'קשת' עושים עכשיו שיעורי בית. אבל עזבי, תראי עונות ראשונות של 'המירוץ' ו'הישרדות' ועונה ראשונה שלנו, אין מה להשוות בכלל. אנחנו משאירים להם אבק.
קל מאוד לקטול, וקראתי ביקורות שהיו רוע טהור. אני לא מבין את זה. אני מסתכל על הדברים היפים בפרויקט: הוא נתן עבודה לכמעט 200 משפחות, עשינו כבוד לישראל, ניצחנו את איתני הטבע, ועכשיו בכל העולם רוצים לקנות את הפורמט".
אחרי צילומי "אמזונס" אמרת שהתוכנית גרמה לך לרצות להתחתן.
"כן, התגעגעתי. הייתי חודשיים בלי אגם, והרגשתי שסוף סוף אני מקבל את המקום שלי בזכות עצמי. לא הרגשתי שאגם הנמיכה אותי, היא רק הרימה אותי. אבל אמרתי לעצמי, 'כן, הקריירה תפסה תאוצה ונמצאת במקום טוב עכשיו, ועכשיו השלב הבא, זוגיות'".
ב"הוא הלך בשדות" אמיתי מגלם את אורי, הצבר המיתולוגי. "אורי מגיע לעולם הזה עם צל גדול של אבא שלו עליו, ולי היה את הצל של אבא שלי עליי", הוא מסביר את החיבור לדמות. חיבור נוסף הוא במקום שאמיתי העדיף להדחיק: שירותו הצבאי בהנדסה הקרבית. "שם קיבלתי פרופורציות, חברים שלי איבדו עיניים ואוזניים. עשיתי את עזה, את מלחמת לבנון השנייה. דברים שלא קשורים לילד בן 19".
למשל?
"פעם הייתי צריך להוריד מטע שלם של עצי זית, כי ירו משם טילים. הייתה תחושת כיף להרוס, זה כאילו מין משחק, עד שפתאום נעמדה מולי אישה מבוגרת עם דגל לבן, כדי שלא אדרוס לה את הכבשים. לא שהייתי עושה את זה, אבל זה הרגע שבו חבטה בי ההבנה שגרים שם אנשים ושאני הורס להם את החצר. זו הסיבה שלוקחים לצבא ילדים בני 18, שלא יחשבו יותר מדי, שיעשו מה שאומרים להם".
במלחמת לבנון השנייה חטפת פגיעה ישירה מטיל.
"כן. נכנסו לי זכוכיות ליד, ונכנסתי להלם. חילצתי את עצמי לארץ, נסעתי שעה ברברס. לאחרונה הבנתי שהייתי בהלם קרב. מישהו בטלוויזיה סיפר על חוויית הלם הקרב שלו וחשבתי, היי, היה לי בדיוק אותו דבר. לא שמעתי אנשים מדברים אליי, לא תקשרתי.אגב, החוויות האלה הן לא משהו מיוחד לי. לכל אחד מהחברים שלי יש את הסיפור שלו. כל חייל קרבי נכנס לבית של משפחה, ועשה מארב כשהם יושבים בסלון. זו נראית לך סיטואציה הגיונית? זה הזוי לגמרי. אבל זה גורלנו".
מה אתה מקווה שיקרה לך השנה?
"אני רוצה להמשיך בתיאטרון. אם אעשה תיאטרון כל החיים - אהיה מאושר. ואני רוצה אהבה בחיים שלי".
אבל אתה צריך עוד זמן.
"נכון, אבל לא בוחרים מתי אהבה נכנסת לחיים. זה פשוט בא. אני יודע להיות בן זוג, ויודע מה אני רוצה שיהיה בבת הזוג שלי. בטח שאני רואה את עצמי מתחתן בעתיד, עם משפחה וילדים, אלה הדברים החשובים בחיים. וזה יגיע בזמנו".
