צ'אטבוט זה הדבר הבא
אפרת רפופורט, 27, מנכ"לית Bonobo.ai
כדי להבין מי זו אפרת רפופורט, חובה לצפות ביוטיוב בהרצאה שלה בפורום משקיעים סינים, שאותה העבירה בסינית שוטפת, לקול צהלתם של הצופים ההמומים. לה, אגב, אין שום בעיה להעביר את אותה הרצאה גם ביפנית, שאותה, יחד עם סינית, החליטה ללמוד על בורייה בגיל 12, סתם כי התחשק לה.
רפופורט, שנבחרה לאחרונה לאחת מ־25 האנשים המשפיעים בעולם הצ'אטבוטים לשנת 2016 (על ידי מארגני Chatbotconf), נמנית עם מייסדי חברת הסטארט־אפ Bonobo.ai,
המספקת פלטפורמה לניתוח הודעות של צ'אטבוטים. למי שלא דובר הייטקית שוטפת, נסביר שצ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות או בשיחת צ'אט והוא מייצר תחושת שיחה מבלי שבצד של מעניק השירות נמצא אדם אמיתי. הצ'אטבוט תופס יותר ויותר מקום ברשתות, וככל הנראה יחליף בקרוב חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים.
"מדובר בערוץ שיחה חדש בין עסקים ללקוחותיהם", מסבירה רפופורט, המשמשת מנכ"לית החברה. "הצ'אטבוטים יהפכו בקרוב מאוד להיות חלק מהחיים שלנו, נוכל להשתמש בהם כדי לשלם חשבונות, לקנות מוצרים, להתייעץ עם אנשי מקצוע וירטואליים ולקבל את התוכן שמעניין אותנו ללא צורך בחיפוש מידע באופן אקטיבי – המידע יגיע אלינו בתזמון ובמינון הנכון. הלקוח אמנם מדבר עם רובוט, אבל מרגיש שזו תקשורת בינאישית".
תני דוגמה.
"יש, למשל, צ'אטבוט להזמנת טיסות של KLM ולופטהנזה שיודע לומר לך, על סמך מידע קודם שיש לו, איפה את אוהבת לשבת ואם את אוכלת כשר במטוס. יש צ'אטבוט של פסיכולוג, שאת יכולה לשוחח איתו ובהתאם לתשובות שלך הוא ייעץ לך מה לעשות".
כמה צ'אטבוטים יש היום בעולם?
"בתוך פחות משנה יש יותר מ־100 אלף צ'אטבוטים, בעיקר בצפון אמריקה, יפן וסין. כל הפלטפורמות הגדולות כבר שם".
איך זה מתקשר לחברה שלך?
"כשהבנו שזה הדבר הבא, רצינו לבנות צ'אטבוט בתחום המלונאות
והתיירות, ושאלנו את עצמנו אילו כלים יש לנו כדי לדעת אם זה עובד. כשגילינו שאין עדיין כלים כאלה, זנחנו את התיירות והתחלנו לפתח תוכנה שנותנת לחברות כלים ואינדיקציות לגבי משתמשי הצ'אטבוט שלהן: איפה הם נתקעים ולמה הלקוחות נוטשים. אנחנו 'מקשיבים' לצ'אטבוטים של הלקוחות שלנו וזוכרים את כל הפרטים שהם אמרו על עצמם במהלך השיחה. למשל, אם את אומרת לחברת תעופה שאת אוהבת לטוס ליד החלון, כדאי מאוד שהם יזכרו את זה בפעם הבאה שתזמיני טיסה".
רפופורט נולדה בתל־אביב וגדלה בארסוף, בתם הבכורה של הבמאית הדוקומנטרית גילי נוימן והאדריכל, אהוד רפופורט. היא אובחנה בילדותה כמחוננת, אבל למדה בתיכון רגיל ברמת־השרון, שירתה ביחידת העילית 8200, והוכרה כנכת צה"ל לאחר שנפצעה במד"ס בשבוע השני שלה בצבא. "נפצעתי בקורס החנונים הגדול ביותר של 8200", היא צוחקת.
אחרי הצבא טיילה רפופורט במזרח הרחוק (אלא מה?) ולאחר מכן התקבלה לתוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים של אוניברסיטת תל־אביב על שם עדי לאוטמן. "למדתי מדעי המחשב, ארכיאולוגיה והיסטוריה, אבל בסוף החלטתי לעשות תואר שני בנוירוביולוגיה חישובית", היא אומרת. תוך כדי הלימודים כבר פתחה עסק במסגרת סחר הוגן, שכל רווחיו הוחזרו לקהילה שבה יוצרו. "עבדתי עם מפעל טקסטיל בדרום סין ועם כפר קטן בהודו. השתמשתי בכל חסכונותיי כדי לשלוח לשם בודק חברתי שבחן אם העובדים מקבלים חופש וביטוח סוציאלי. כך הכרתי את השותף הנוכחי שלי, ברק גולדשטיין, שייעץ לי בתחילת הדרך, אחרי שגילינו שלמדנו סינית אצל אותה מורה".
הסטארט־אפ Bonobo.ai הוקם לפני כחצי שנה על ידי ארבעה שותפים. אל רפופורט, המנכ"לית, וגולדשטיין, המשמש יו"ר החברה, חברו אוהד חן (26) ועידן ציטיאט (26), והחברה מונה כבר שישה עובדים, אף שעדיין לא גייסה הון באמצעות קרנות. "הקמנו סטארט־אפ שמנתח מיליוני שיחות ביום ויש לנו לקוחות גדולים מאוד, בלי שגייסנו שקל מאף אחד. בחרנו במודע להמתין עם שלב הגיוס, כי האמנו שנבנה את המוצר מספיק מהר, כדי לבוא למשקיעים עם מוצר שכבר שווה מיליוני דולרים".
איך הסתדרתם?
"עד עכשיו עבדנו רק ארבעתנו והבאנו כסף מהבית. בחרנו בתחום שלא היה קיים לפני שנה, זו כמעט ארץ לא נודעת וזה הימור גדול מאוד - אבל אנחנו בטוחים שהוא משתלם".
מי הם הלקוחות שלך?
"אני לא יכולה לציין את שמותיהם, כי חלקם עדיין לא השיקו את הצ'אטבוט שלהם, אבל אני יכולה לומר שעם לקוחותינו נמנות חברות פורצ'ן 1000 וכמה מחברות המדיה הגדולות בעולם. עד 2020 לא תהיה חברה שלא תשתמש בצ'אטבוט, ואני מקווה שאנחנו נגדל עם זה".
רק עשרה אחוזים מהסטארט־אפים מצליחים לשרוד. עד כמה זה מטריד אותך?
"לא קל להיות היום יזם, וכמנכ"לית אני צריכה כל יום להתמודד עם הרבה דברים שבעבודה אחרת לא הייתי צריכה. אני מתמודדת עם טכנולוגיה, עניינים משפטיים ומנהליים, ענייני כספים, הכל. אבל יש לי מוצר מבוקש, יש לי לקוחות ויש לי רשימת המתנה ארוכה. אנחנו עדיין לא רווחיים, אבל אנחנו בדרך לשם".
קשה להיות אישה בתחום ההייטק?
"להפך, אני חושבת שיש הרבה יתרונות לנשים".
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
"ארכיאולוגית, אינדיאנה ג'ונס כזאת".
מה סוד ההצלחה שלך?
"ההרגשה שאני לא יודעת מספיק, שתמיד יש לי מה ללמוד. והידיעה שאם יותר מדי קל לי, כדאי שאתקדם הלאה כי אני לא מספיק מאותגרת".
- טיפ ליזמית מתחילה: "להעז לממש את הרעיונות שמתרוצצים לך בראש, לא להתבייש לא לדעת – זו הדרך היחידה להתקדם – ולא לפחד להיכשל".
התחנה הבאה: עמק הסיליקון
ניצן כהן ארזי, 29, מייסדת ומנהלת השיווק של Jolt
לפני כשבועיים ארזה ניצן כהן ארזי את מיטלטליה ועברה עם בעלה, אוהד גדסי (32), העוסק בקידום אתרים באינטרנט, לסיליקון ואלי, קליפורניה, המקום שבו כל האקזיטים קורים. כהן ארזי היא המייסדת ומנהלת השיווק של הסטארט־אפ Jolt, שמציע תוכניות הכשרה והרצאות אונליין לצוותים ולחברות הייטק בכל העולם.
לא מדובר במרצים מקצועיים או באנשי TED למיניהם, וגם לא בקורסים אקדמיים, אלא במומחים המועסקים בתפקידי מפתח בחברות הייטק שונות, שיכולים ללמד ולהכשיר צוותים בחברות אחרות בתחומי תוכן דומים. המרצים, הנקראים בחברה ג'ולטרים, הופכים לאחר מכן ללקוחות בעצמם, כאשר הם מזמינים הרצאת העשרה עבור הצוות או המחלקה שבראשם הם עומדים.
כהן ארזי נולדה וגדלה ברמת־השרון, ילדת סנדוויץ' בין שתי אחיות – הבכורה
עורכת דין והצעירה סטודנטית – בתם של אפי, ביוטכנולוג, וטלי, מנחת סדנאות בישול. בנערותה חיה עם משפחתה ארבע שנים בלוזאן שבשווייץ, שם רכשה שתי שפות על בוריין: אנגלית וצרפתית, שסייעו לה להתקדם בקלות בעולם ההייטק.
היא שירתה בצה"ל כמדריכת "פטריוט", למדה תקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, ועבדה במשך שנתיים כמנהלת "ג'נקשן", החממה הטכנולוגית של קרן ג'נסיס פרטנרס בישראל, שם התוודעה לעולם התוכן של ההייטק. בהמשך ניהלה במשך שנתיים את חממת הסטארט־אפים של "דויטשה טלקום" הגרמנית.
בימים אלה מקימה כהן ארזי את הפעילות העסקית הבינלאומית של Jolt בקליפורניה, "כי מיזם כזה חייב להיות בינלאומי. רוב המרצים שלנו נכון לעכשיו הם בכלל מחו"ל", היא אומרת. את הסטארט־אפ היא הקימה בגיל 26, מה שהכניס אותה לרשימת "30 Under 30" של מגזין "פורבס", שכללה את הצעירים המבטיחים ביותר בהייטק הישראלי.
"זה פתח כמה דלתות, אבל הדבר הכי חשוב היה שהכרתי שם את רועי דויטש, מומחה לניהול קמפיינים מקוונים, שגם הפך לשותף שלי יחד עם נדב לשם".
איך הוקמה Jolt?
"רועי ניהל את הקמפיין אונליין של יאיר לפיד בבחירות, ובן־לילה הפך להיות מומחה לתחום שלא היה קיים עד אז: שיווק פוליטי ברשתות החברתיות. התחילו להזמין אותו להרצאות בארץ ובעולם, ושם ניצתה ההבנה שיש הרבה מאוד אנשים שמסתובבים בעולם עם הרבה מאוד ידע, שרוצים לשתף אבל לא רוצים לעשות את זה פול־טיים. הרעיון למוצר נולד מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים להפסיק ללמוד כשאנחנו מסיימים ללמוד באוניברסיטה, והדרך הכי נכונה ללמוד היא ממומחים מהתעשייה שיש להם ידע עכשווי ורלוונטי".
ואיך זה מתבצע?
"הסשנים תחומים בזמן, בדיוק 45 דקות, הם תמיד אונליין, בשידור חי ואינטראקטיביים. זה לא מיועד לכל עובדי החברה בבת אחת, אלא לצוותים הומוגניים ולתכנים סופר־ספציפיים".
איפה נכנסת פה הטכנולוגיה?
"החיבור בין מרצים ועובדים הוא לא חדש, החידוש שלנו הוא בטכנולוגיה שמאפשרת לנו להיות מעבר לסוכנות מרצים רגילה: Jolt מתקיימת לחלוטין ללא מגע שלנו, השידוך בין המרצה לצוות שמזמין את ההרצאה הוא טכנולוגי וגם ההרצאה נערכת באמצעות הטכנולוגיה. יש לנו קהילת מרצים שלא רשומים בסוכנויות ואין להם אתרים משלהם, כי זה לא מה שהם עושים ביומיום, אנחנו מאתרים אותם בתוך הארגונים. אנחנו מאוד מאמינים ב־Share Economy כמו "אובר" או Airbnb. אנשים יכולים גם להיות נהג באובר וגם להיות ג'ולטר אצלנו, ועדיין לעבוד בעבודה קבועה".
איך הג'ולטר מתוגמל?
"בשיטת הקרדיטים, כל קרדיט שווה הרצאה אחת, כל מרצה מקבל קרדיט ויכול להחליט אם הוא רוצה להזמין הרצאה מהמאגר עבור הצוות שלו או לקבל 300 דולר".
כמה גייסתם כבר?
"שני מיליון דולר מקרן אמריקאית. אנחנו פעילים כשנה ויש לנו כבר 12 עובדים".
רק עשרה אחוזים מהסטארט־אפים מצליחים לשרוד. את עסוקה בזה?
"ברור, אבל לא חושבים על זה ביומיום. יזם חייב להיות תמים ולהאמין שהסטטיסטיקה הזאת לא חלה עליו, כדי להצליח".
קשה להיות אישה בהייטק?
"גם בהייטק יש שוביניזם, אבל נראה לי שפחות מבמקומות אחרים. כבר נתקלתי בכאלה שנכנסו לפגישה ושאלו אותי איפה הבוס. בכנסים שארגנתי הרבה פעמים חשבו שאני מהקייטרינג".
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
"גננת. לא ידעתי מה אפשר להיות ולכן התפריט שלי היה מאוד מצומצם. אף פעם לא הצטיינתי בלימודים וזה אף פעם לא עניין אותי. הייתי במועצת תלמידים, הייתי חברה במועדון יזמות והייתי מדריכה בצופים, וכל אלה הכינו אותי לחיים הרבה יותר".
מה סוד ההצלחה שלך?
"אני חיה חברתית וזה מאוד משמעותי בחברה שלי ובהצלחה שלנו".
טיפ ליזמית מתחילה: "לבחור בקפידה את השותפים, ורק אחרי זה להגדיר את החזון ואת המטרה".
הכל התחיל באוטו טרנטה
גל אהרון, 27, מייסדת ומנהלת שיווק של Engie
גל אהרון נדבקה בחיידק ההייטק מילדותה ומעולם לא חלמה לעשות משהו אחר. זה לא באמת מפליא כשהורייך, ענת ואיל, הקימו כל אחד סטארט־אפ משלו, שניהם בתחום הרפואה והביו־טכנולוגיה. גם שני אחיה הצעירים לא יימלטו כנראה מההייטק: אחיה כבר לומד מדעי המחשב באוניברסיטה ואחותה, חיילת משוחררת, בדרך לשם.
היא גדלה בטבעון וחיה עם משפחתה ארבע שנים בארצות־הברית: שנתיים בשליחות של האב מטעם אלביט, ושנתיים כשהאם עשתה פוסט־דוקטורט בהרווארד. "זה מאוד תרם למי שאני היום, גם לראות ולהכיר עולם חדש וגם ללמוד את השפה על בורייה", היא אומרת.
בצבא שירתה כקצינת מבצעים ולקחה חלק בהקמת טייסת קרב חדשה. בהמשך למדה תקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, ולפני חודשיים התחתנה עם השותף שלה לדירה בתל־אביב, רם אבישר (30), רואה חשבון ועורך דין בתחום ההייטק.
את הסטארט־אפ, Engie, המאפשר לדעת הכל על תקלות, מצב התחזוקה
והביצועים של הרכב הפרטי, ואפילו לקבל הצעות מחיר ממוסכים ולהזמין טיפול באמצעות אפליקציה, ייסדה אהרון עם ירדן גרוס, שמשמש מנכ"ל החברה, ואלון הנדלמן, סמנכ"ל מוצר. השלושה הכירו במסגרת תוכנית Zell ליזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואליהם חבר גם אורי לוין, ממייסדי Waze, שהחל כמנטור של השלושה במהלך התוכנית, זיהה את הפוטנציאל והפך ליו"ר החברה.
עד כה גייסה Engie שלושה מיליון וחצי דולר מקרנות הון סיכון בארץ ובחו"ל והיא מעסיקה 20 עובדים. "אנחנו עובדים עם 300 מוסכים בכל הארץ, הם מקבלים את המידע מהאפליקציה ומחזירים בתוך זמן קצר הצעת מחיר. נגמרו הימים שאנשים מקבלים הצעת מחיר ובסוף מכניסים להם את האלמנט", אומרת אהרון.
למה צריך את Engie?
"כי כשיש לך תקלה ברכב, אין לך שליטה על מה שיקרה במוסך ועל כמה תשלם בסוף. אין לנו יכולת לדעת מה היה לרכב ואיך טיפלו בו. אני בעצמי נסעתי עם אוטו טרנטה שכל הזמן נכנס למוסך ואף פעם לא הבנתי מה יש לו, אבל תמיד יצאתי עם נזק של 1,500 שקל. התסכול והעצבים הולידו את Engie (קיצור של מנוע באנגלית), כי אם יש לך את האפליקציה – אין מצב שתקומי בבוקר ותגלי שהמצבר הלך – את תקבלי התרעה קודם, ובשפה שגם שסבתא שלך תוכל להבין".
איך זה עובד?
"כל רכב משנת ייצור 2002 והלאה צויד במערכת On-board diagnostics) OBD) ממוחשבת, שמספקת אבחנות ונתונים לגבי מה שקורה בתוך הרכב, ובהם תקלות במנוע, נתוני צריכת דלק, ביצועים ופליטת מזהמים. Engie מציעה למשתמשים רכיב ניטור (55 שקל לאנדרואיד, 79 שקל לאייפון, בתשלום חד־פעמי) שמקשר בין מחשב הרכב לסמארטפון, והאפליקציה מתרגמת את הקודים והפרמטרים הטכניים לשפה ידידותית ופשוטה. המודל העסקי מבוסס על המוסכים".
איך זה התחיל?
"בדיוק כשאורי לוין, שהיה המנטור שלנו בתוכנית, הסביר לנו שכדי להצליח אנחנו צריכים לעבוד על פתרון לבעיה שמשפיעה על מיליוני אנשים, סיפרתי להם איך התבאסתי במוסך. באותו רגע כולנו הבנו שזו לא בעיה אישית שלי, אלא של שני שלישים מהנהגים, שמרגישים תסכול כשהם מגיעים לפתח המוסך. אף אחד לא יודע מה קורה מתחת למכסה המנוע. יש מוסכניקים שמנצלים את זה, וגם אם נתקלת במוסכניק הגון, אין לך דרך לדעת את זה. בקיצור, הבעיה שחיפשנו הייתה מתחת לאף".
מי הם הלקוחות שלכם?
"הקהל הרחב, יש לנו יותר מ־100 אלף לקוחות בארץ, ועכשיו השקנו בשווקים שונים בחו"ל, כי Engie עונה על צורך בסיסי שמשותף לכל הנהגים בעולם".
90 אחוז מהסטארט־אפים נסגרים עוד לפני שמישהו שמע עליהם. מרתיע אותך?
"אם לא אאמין שמה שאני עושה הוא הדבר הענק הבא, אין מצב שאצליח להעביר את זה לעובדים שלי ולמשקיעים שלי. זה דורש הרבה אומץ, כי יש הרבה אסקפיזם מסביבי".
קשה להיות אישה בהייטק?
"זה נושא סופר מורכב, כי זה לא רק שההייטק הוא תחום גברי, גם עולם הרכב הוא לגמרי מגדרי. זה דורש ממני להוכיח את עצמי בכל פעם מחדש. תמיד שואלים: 'את יודעת בכלל מה זה שאסי?' ואני צריכה להוכיח את המקום שלי יותר מאשר השותפים שלי. הייתי בריאיון ברדיו, ואחרי שהפגנתי המון ידע בעולם הרכב, המראיין שאל אותי: 'את יודעת בכלל להחליף גלגל?' עניתי: 'אני יכולה ללמד אותך', אבל קצת נעלבתי. הוא לא היה מעז לשאול שאלה כזאת את השותפים שלי".
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
"תמיד רציתי להיות בהייטק, זה בא מהבית. רציתי להקים משהו משלי, להביא לעולם משהו חדש".
מה סוד ההצלחה שלך?
"אני מקיפה את עצמי בסביבה תומכת. כך הרבה יותר קל לקחת סיכונים".
- טיפ ליזמית מתחילה: "יש לך רעיון? קומי ועשי, בלי להסס, ואם לא הלך, לפחות תדעי שניסית".
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
