הבית הזה, שנבנה ב-1939, היה בגלגולו המקורי בית עץ קליפורני טיפוסי, בן 200 מטרים רבועים, שנבנה סביב עץ עתיק באחת מהשכונות המשקיפות על המפרץ של סן פרנסיסקו. לפני כמה שנים קנה אותו רופא שיניים, והוא בחר באדריכלית אירית אקסלרוד כדי לתכנן אותו מחדש, כך שיתאים וישקף את סגנון החיים שלו של בן זוגו: לשניים אוסף אמנות גדול, הם אוהבי עיצוב ומרבים לארח.
מי שמכיר את עבודתה של אקסלרוד, שחיה ופועלת במקביל בישראל ובסן פרנסיסקו, מבין שזה לא מגרש המשחקים הרגיל שלה. בעוד רוב הפרויקטים שלה מתאפיינים בקווים נקיים ובאדריכלות לבנה ומינימליסטית, כאן היא נדרשה להתמודד עם נתוני פתיחה של "בקתת עץ" אמריקאית, על כל מאפייניה הסגנוניים. הלקוח גם הוא ניחן בטעם מאוד ספציפי, והוסיף את האמירה האישית שלו, שבאה לידי ביטוי בירידה לפרטים הקטנים של העיצוב ובבחירת החפצים.
בגבולות הנתונים של המבנה יצרה אקסלרוד את המסגרת הנקייה שמאפיינת אותה. קו המתאר של הבית נשאר כפי שהיה, וההתערבות נעשתה בתוך המעטפת. היה ברור שנקודות החוזק כאן הן הנוף והטיפוגרפיה של המצוק שעליו נבנה הבית. לכן, במקום החלונות הקטנים שהיו נפתחו פתחים חדשים וגדולים, שמושכים את העין מבפנים החוצה, אל הנוף.
חיפוי העץ החיצוני של הבית נצבע כולו באפור כהה, ובפנים נחשפו התקרות המשופעות. הסימטריה החזקה של הגג והנפח החדש שנוצר תרמו לפתיחות של החלל. "חידדנו את האלמנטים הטובים וניסינו להעלים את הרעים", מסכמת אקסלרוד. בהתאם לטיפוגרפיה חולק הבית לקומת כניסה ציבורית ופתוחה וקומת מגורים נמוכה, פרטית וסגורה יותר.
דלת גדולה מברזל שחור (עם ציר פיווט שמאפשר פתיחה אנכית לקיר) נפתחת היישר אל הנוף. אזור המעבר מודגש באמצעות מחיצת עץ, ומפריד בין המבואה לאזור הציבורי הפתוח. לאורך חזית הזכוכית הארוכה ממוקמים הסלון, פינת האוכל והמטבח.
המרפסת שפונה אל המפרץ הוגדלה בשיפוץ, ומתפרסת לכל אורכה של הוויטרינה. היא ממשיכה את הסלון ומסתיימת במעקה זכוכית שנטמע בנוף. שני צבעים דומיננטיים במרחב: לבן ושחור. הלבן משקיט את הצורניות הבסיסית של המבנה ואת האלמנטים החומריים המקוריים שבחרו להסתיר כאן (תקרת העץ, למשל, כוסתה בגבס), ומייצר רקע אחיד ורגוע.
השחור מופיע במרכיבים החומריים, שאותם דווקא ביקשו להבליט. בניגוד חד למעטפת הלבנה, הפרקט עשוי מאלון מושחר והדק במרפסת מעץ ארז מושחר. סרגלי העץ האנכיים של המחיצה שחורים גם הם, וכך גם המדרגות, דלת הכניסה ופרופילי החלונות. "השימוש בלבן ובשחור בצורה הזו הופך את החלל למודרני ונקי, בלי לוותר על העץ ובלי להוסיף בטון", מסבירה אקסלרוד.
הסלון, שבו ספת עור לצד כורסת אימס המפורסמת ושולחן זכוכית, פונה אל קיר שבמרכזו מותקן מסך הטלוויזיה ותחתיו קמין אופקי. בנישה בהמשך הקיר תוכננו שידה ומדפים שממשיכים את המקצב שקבעו קווי הקמין.
במרכז החלל פינת אוכל גדולה לאירוח, ובצדה השני המטבח. ארונות לבנים מכסים את הקיר לכל רוחבו וגובהו, ובמרכזם תוכנן פתח מלבני לטובת משטח עבודה שמעליו חלון המציץ אל הגינה שבצד הבית. אי לבן לעבודה ולאכילה מגדיר את גבולות המטבח.
לתוך המעטפת השחורה-לבנה הוכנסו אלמנטים שמוסיפים ממד אישי יותר, כמו בר משקאות שמופרד מהסלון בקיר נמוך, המשמש כדלפק הגשה. על קיר שכוסה במראה הותקנו מדפים עם תאורה נסתרת ועליהם עומדים בקבוקי האלכוהול. המראה משקפת את נוף המפרץ ואת בקבוקי הזכוכית. ריהוט איטלקי בקווים נקיים ועבודות אמנות צבעוניות על הקירות מבטאים גם הם את כתב היד האישי של בעל הבית.
לאורך חזית הכניסה, מצדה השני של מחיצת העץ שמלווה את הירידה לקומה התחתונה, תוכננו שירותי האורחים ויחידת אירוח עם חדר רחצה פרטי.
גרם המדרגות נמצא במרכז החלל, מופרד מהכניסה באמצעות סרגלי העץ האווריריים, אך פתוח אל הנוף באמצעות מעקה זכוכית מצדו השני. המדרגות מובילות אל הקומה התחתונה, שמחולקת לשניים: בחלק הקדמי, הפונה אל הנוף, חדר שינה מרווח עם חדר ארונות וחדר רחצה. השחור הופך כאן לצבע הדומיננטי, ומייצר חללים אלגנטיים. חדר הארונות, למשל, ספון ארונות ומדפים בגימור פורניר כהה, שבהם פסי תאורה נסתרים.
בחדר הרחצה, מלבד קיר אחד שנותר לבן, חופו הקירות והרצפה באריחי פורצלן שחורים. מחיצות מזכוכית שקופה מחלקות אותו לאזור פתוח ולשני תאים שקופים לשירותים ומקלחת, שביניהם מעבר. נישה עם תאורה שקועה לאורכם מוסיפה לדרמטיות של החלל. באזור הפתוח אמבטיה ומולה ארון כיור אורכי של בופי, בגימור עץ טבעי. מראה גדולה מלווה אותו לכל אורכו ויוצרת משחק של שקיפויות עם מחיצות הזכוכית.
חלקה האחורי של הקומה התחתונה חצוב בתוך ההר, ובו מוקמו חדר עבודה וחדר שינה נוסף.
אקסלרוד הכניסה את תפיסת העולם האדריכלית שלה לבית קליפורני טיפוסי, מה שיצר ניגוד בין פנים לחוץ, בלי לנתק את המבנה מההקשר הסביבתי. על הסלון שמשקיף אל מפרץ סן פרנסיסקו היא אומרת: "התמונה הזו מזכירה לי צילום של ג'וליוס שולמן משנות הששים" (שולמן התפרסם בזכות צילומים שהציגו את הגישה האדריכלית המודרניסטית של בתי קליפורניה. כמו זה, למשל). התכנון החדש הבליט ב"בקתה הקליפורנית" את אותן איכויות אדריכליות ששולמן היטיב לתעד בצילומיו, ובכך קשר אותה בחזרה לגבעה שעליה היא ניצבת.
אוהבים עיצוב ואדריכלות? לחצו על התמונה ועקבו אחרינו באינסטגרם:
![כמו זה, למשל](javascript:var x=txt_link("external","http%3A//www.craigkrullgallery.com/shulman/images/CSH22%282%2520girls%29.jpg","width=0,height=0,toolbar=1,scrollbars=yes,status=1,resizable=1,location=1,menubar=1,left=0,top=0")){kind=link}