כולם מדברים עם שני חזן (24) על כמה שהיא יפה. אנחנו החלטנו לדבר איתה על כמה שהיא יפה מבפנים: ישבנו איתה לשיחה מרתקת על תודעה, יצירת מציאות, הקשבה לגוף, ושמענו ממנה איך הצליחה להפוך אפילו את ההתעללות המינית שעברה כילדה למשהו חיובי.
להקשיב ללב
"הכל אצלי עובד בצורה אנרגטית. אני מאוד מרגישה את עצמי, את מה שקורה לי בפנים, ואני מסוגלת לתעל את זה החוצה ולהשפיע על מה שקורה בסביבה שלי. כשאת מקשיבה לקול הפנימי שלך, הכל קורה אחרת - את פועלת מתוך האמת שלך ולא מהרציונל. לא פעם יש הרבה פער בין הלב להיגיון, הרבה מחשבות רצות לנו בראש, ואנחנו הולכים לפי מה שהוא אומר לנו כי אנחנו רוצים להיות מושלמים. הבנתי מזמן שאין דבר כזה "מושלם". אם תלכי לפי הלב, תהפכי את עצמך למצוינת במה שאת רוצה לעשות. אם טעית, הכל טוב, כי זה בסך הכל תהליך למידה. אם הצלחת, איזה כיף! ואז את פשוט ממשיכה".
לפתוח דלת לתודעה
"אני נמצאת בשינוי תודעתי, במצב של פתיחות רוחנית, כל הזמן. תמיד הרגשתי אנרגיות וידעתי לקרוא אנשים מהשנייה הראשונה. זה היה קיים אבל לא ידעתי איך להשתמש בזה וזה לא היה ער ובהיר מספיק. האישה שפתחה לי את הדלת לתודעה והראתה לי כמה הכל אפשרי היא קרן ידובסקי, שהיא המנטורית שלי ומנהלת בית הספר למשחק שאני לומדת בו, סטודיו MOVE. היא אמרה לי: 'שני, את בנאדם עם אנרגיות עמוסות שצריכות לפרוץ החוצה. יש לך אפשרות להשתמש בהן ולתעל את זה למקומות טובים לך ולסביבה שלך וליקום עצמו".
להוציא על הבמה
"אני משחקת עכשיו בשתי הצגות בסטודיו שבו אני לומדת: 'מלכודת עכברים' של אגתה כריסטי ו'המשחק'. על הבמה הכל יוצא באמת הכי פשוטה - הכאב שלי, השמחה, הרגשות הטעונים. מול התקשורת תמיד הרגשתי פער והיו דברים שלא דיברתי עליהם. פחדתי מהשיפוטיות של התקשורת, כי אני שופטת את עצמי. היום אני כבר לא נמצאת במקום הזה ולכן יש דברים שקל לי יותר לדבר עליהם".
לברוא מציאות
"לואיז היי היא אחת הנשים הכי מעוררות השראה ששמעתי עליהן. היא אדם שהלך כנגד כל הסיכויים והוכיחה שאפשר לשנות את המציאות. היא נאנסה כשהייתה ילדה, עברה התעללות, חלתה בסרטן סופני, והחליטה לעבוד על הכל דרך הפנימיות שלה באמצעות חשיבה חיובית ומחשבה יוצרת מציאות.
"אני מאמינה ביצירת מציאות ועושה את זה כל הזמן. אחת הדוגמאות הטובות שיש לי היא האוטו הוורוד שקיבלתי כשזכיתי בתחרות מלכת היופי ב־2012. הוא היה בריאת מציאות לכל דבר. לא חשבתי בכלל שאני מתאימה לתחרות הזאת, אבל התחשק לי לנסות. היה לי פתק שהיה כתוב בו: 'אני רוצה סוזוקי ורודה', כי תמיד כשהייתי נוסעת באוטובוס והייתי רואה את הרכב הזה על הכביש.
"דיברתי כבר על הקיים - כשאת מדברת בקיים, בעכשיו, זה כבר איפשהו קיים ביקום וזה יגיע אלייך. את רק אף פעם לא תדעי איך ולמה. ואז הגיעה התחרות, הייתי בהלם שעברתי את המיונים, והייתה לנו המתמודדות פגישה אצל נותן החסות. זו הייתה הפעם הראשונה שקלטתי שהמלכה תקבל סוזוקי ורודה. אני זוכרת שחשבתי לעצמי: איזה קטע זה יהיה אם אזכה...".
לכבות את המוח
"אני עושה מדיטציות, אבל רק כאלה שהמצאתי לעצמי. אני מאמינה שכל אדם צריך לחפש משהו שהוא מתחבר אליו או להמציא משהו בשביל עצמו. המדיטציה שלי פשוטה, סוג של ניקוי מחשבה. מיליון מחשבות רצות אצלי בראש במאיות שנייה ומייצרות עומס במוח. בצורה כזאת אי אפשר לנקות את המחשבה וליצור משהו חדש, מציאות אחרת שאני רוצה להיות בה.
"אז אני שוכבת או יושבת בצורה רפויה ומבצעת שני תרגילים: עוצמת את העיניים בין שבע ל־15 דקות בלי לעשות כלום - זה משהו שלא קורה לי במהלך היום כי אני תמיד עושה משהו - או שאני שומעת מוזיקה ומחליטה לכבות את המוח. נדרש ממני אימון של חצי שנה כדי להבין איך לכבות אותו. היום אני יכולה לעשות את זה בשנייה. זו החלטה".
להוקיר את הטראומה
"עברתי התעללות מינית כשהייתי ילדה, מגיל 8 עד 14, על ידי מישהו שהכרתי. זה משהו שגורם לך כל הזמן לתהות: למה אני פה? בשביל מה עברתי את כל זה? הבריחה שלי, המקום שהרגשתי בו בטוחה, היה הבמה. בתור ילדה קבעתי לעצמי לו"ז של איש עסקים, רק לא להיות בסביבה שבה אני מרגישה את העצב והריקנות. זה גרם לי להמון דיכאונות, לא רציתי לאכול, לא רציתי להיות בכלל. אף אחד גם לא ידע, והתביישתי בזה. חוויתי עוד פגיעות כאלה בתור ילדה וספגתי הרבה חוויות קשות ואלימות. הן שינו לי את החיים.
"היום אני מוקירה את הרגעים האלה, את התהומות האלה, כי עכשיו אני יכולה לשבת עם קבוצת נערות ולהגיד להן בלב הכי פתוח שאני יודעת מה ההרגשה. בזכות החוויות הנוראיות והקשות שעברתי בחיים אני יודעת מה להגיד שיעזור להן לסלול לעצמן את הדרך החוצה. יכולתי לבחור בהרס העצמי. בשנייה הקולות של ההרס העצמי יכולים להוריד אותך. היום אני בוחרת להדליק אור ולצאת משם כל הזמן".
לאכול מהכל, לא את הכל
"כשהייתי ילדה האחים שלי היו קוראים לי 'פרה' ו'שמנה' כי אכלתי המון שטויות וממתקים. ילדים הם רשעים, וזה נטמע בי: אני שמנה, אני לא מספיק יפה. אני לא ואני לא. הגובה שלי היה בולט והרגשתי כמו איטרייה ארוכה ולא קשורה. כשהתחלתי לדגמן הבנתי שיש ציפיות לגבי איך אני אמורה להיראות - להיות במידה הזאת והזאת, בגודל הזה והזה. בגיל 17 צמח לי החזה ולא היה לי חזה של דוגמנית, שהוא לרוב שטוח, אלא חזה של אישה.
"כל הזמן נלחמו בי כי רצו שאראה כמו קולב, ואני נלחמתי בהם בחזרה ולא הסכמתי, אבל בכל זאת הייתי ילדה בת 17, וכשכל הזמן אומרים לך 'תרזי, תרזי', זה מחלחל פנימה, וכשאת הולכת לישון בלילה, את אומרת לעצמך: 'אולי בכל זאת ארד 3־2 קילו'. היו תקופת שאכלתי בהן מעט מאוד, ואחריהן היו לי בולמוסים והייתי מעלה במשקל. כשהשתתפתי ב'אקס פקטור' שקלתי עשרה קילו יותר מתוך מקום של 'לא אכפת לי מכלום'. אחר כך עשיתי ניקוי רעלים במשך כמה חודשים וירדתי 13 קילו. הגעתי למסקנה שאני לא מאמינה בניקוי רעלים. זה משהו שטוב ליומיים פעם בשלושה חודשים. היום אני מאמינה שאפשר לאכול מהכל, אבל לא את הכל, מקשיבה למה שהגוף שלי רוצה ונותנת לו את זה. אני אוכלת מאוד בריא".
ליצור כדרך חיים
"אני כותבת שירים באנגלית ובעברית ועובדת עכשיו על אלבום באנגלית שייצא בחו"ל. לפעמים אני פשוט כותבת את רצף התודעה שלי. אני כותבת סיפורים ומקווה יום אחד להפוך אותם למחזה או לסדרה. כתבתי גם סיפורי ילדים ואני קוראת הרבה. אני צורכת הרבה אמנות. האמנות היא אני ואני האמנות, והיא הכל בשבילי. זה מה שאני עושה כל היום.
|בבית הספר למשחק שבו אני נמצאת לומדים מהיום הראשון להיות שחקן יוצר ולייצר את העבודה שלך, כי אתה לא יכול להמתין שהדברים יקרו בשבילך. 95% מהשחקנים בארץ מחכים שייתנו להם עבודה, אבל אותנו מלמדים שאם אתה לא מצליח לקבל תפקיד, תכתוב לעצמך את התפקיד. זה גם קשור לתודעה - כמה אתה פתוח לקבל ולזמן דברים מהיקום, אבל אתה גם צריך לעשות ולא רק לבקש".
להוליך את הנפש לגוף
"אני מתאמנת הרבה - גולשת, עושה סנובורד כמה פעמים בשנה בחורף, פילאטיס, ריצות, אימון על פי משקל הגוף ועוד. ככה אני שומרת על הנפש הרבה יותר מאשר על החיטוב. כשהנפש בריאה, תיראי מדהים, לא משנה כמה את שוקלת. ניסיתי המון סוגים של ספורט, ואני כל הזמן ממשיכה לנסות דברים חדשים כדי לגלות אהבה חדשה.
"פילאטיס בעיניי הוא אידיאלי, כי עושים בו עבודה שיש לה המשכיות. את בונה את השרירים הפנימיים שלך ומובילה את הגוף שלך להבין שהוא יודע לעשות הכל. זו עבודה שיש לה השפעה ארוכת טווח ולא סתם קשורה לניפוח שרירים. הייתי גם אדם שלא רץ, ובזכות מאמן אישי למדתי לרוץ, והיום אני עושה את זה בכיף. הדרך היחידה להתמיד בספורט היא להקשיב פנימה, להבין למה את עושה את מה שאת עושה, מה זה נותן לך ולאן את רוצה להגיע. זו בעיקר עבודה מנטלית ופנימית - הגוף שלך יילך איתך לאן שאת רוצה, את רק צריכה להחליט".
שני במספרים: היא בת 24 
הגובה שלה 1.82 מטר היא התחילה לדגמן בגיל 15 היא ניצחה בתחרות מלכת היופי בשנת
2012 בשנת 2016 היא נבחרה לשמש כפרזנטורית של חברת Reebok אחרי יותר משנה וחצי של זוגיות, היא נפרדה ממש לאחרונה מהשחקן מתיאס נייבט
ועזבה את דירתם המשותפת בתל אביב
איפור: יוני שיין במוצרי Estee Lauder /// שיער: ליאור גבריאלוב במוצרי L'Oreal Professionnel /// ע. צלם: איתי ונטורה /// ע. סגנון: לירון שטיינמץ /// בגדים ונעליים: Reebok
