אלכסה דול: "היום אני מאוהבת באחותי. היא מקור האושר שלי"

הדוגמנית המצליחה חושפת את הסיפור המשפחתי המפתיע על אחותה אווה, הצעירה ממנה ב-18 שנה, ומדברת על השינוי הקיצוני שעברה בתקופה האחרונה

אלכסה דול מצטלמת לשער "לאשה". צילום: ירון שרון
צילום: ירון שרון, עריכה: אסף אושי

אלכסה דול מספרת לי על כוכבת ריאליטי שהיא ממש לא מחבבת. לטענתה, הבחורה הזו קנאית, תחרותית ובעלת פה גדול, וזה עוד בלי להזכיר את מערכת היחסים הדביקה שהיא מנהלת עם בן זוגה. "אני, למשל, מאוד לא אוהבת פוצי מוצי בפומבי", היא אומרת. "את בחיים לא תראי אותי מתמזמזת עם החבר שלי בפרהסיה".

 

מנסים לנחש במי מדובר? אפשר להירגע. דול מדברת על עצמה. או ליתר דיוק, על הבחורה שהיא הייתה עד לפני פחות משנה. במילים אחרות: אם אתם זוכרים את דול, שפרצה לחיינו לפני שנתיים ב"מירוץ למיליון", בתור הבחורה שמכנה את בן זוגה "באבו", מתמוגגת כשהוא קורא לה "באבי" ולא מהססת לומר לאנשים בדיוק מה היא חושבת עליהם – ציינו לפניכם שמדובר בפרהיסטוריה. עכשיו, בגילה המופלג 23, דול מייחסת את כל ההתנהגות הזו לתמימות של ילדה שחיה בבועה. לאורך הריאיון עמה היא מקפידה להזכיר שוב ושוב שיש שתי אלכסות: "אלכסה הישנה" ו"אלכסה החדשה".

 

אלכסה עם אמה אוקסנה ואחותה אווה (צילום: שי יחזקאל סגנון: נועה נוז'יק)
    אלכסה עם אמה אוקסנה ואחותה אווה(צילום: שי יחזקאל סגנון: נועה נוז'יק)

     

    "אלכסה הישנה הייתה מרוכזת בעצמה", היא מצהירה. "היא הייתה מעופפת ומאוד תמימה. ההורים והחבר שלה עטפו אותה באהבה, והיא לא באמת הבינה את החיים. במהלך חצי השנה האחרונה עברתי שינוי מטורף והפכתי לדמות אחרת לגמרי. נולדתי מחדש".

     

    איך אני מגיעה לטופ?

    כמו בכל דרמה טובה, הבריאה המחודשת הגיעה בעקבות משבר. אחרי שניצלה עד תום את 15 דקות התהילה שהעניקה לה תוכנית הריאליטי "המירוץ למיליון", שבה כיכבה עם בן זוגה דאז, היהלומן רז זלצרמן, החליטה דול לנסות את מזלה מעבר לים. באפריל האחרון היא וזלצרמן נפרדו, והיא טסה לניו־יורק במטרה לקדם את הקריירה הבינלאומית שלה. היא עבדה קצת, בילתה הרבה, עד שמצאה את עצמה בלי סנט על הישבן.

     

    "פתאום הגעתי למצב שהיה לי דולר אחד בארנק", היא מספרת. "את כל מה שהרווחתי, סכומים שבהם יכולתי לקנות דירה, בזבזתי על שטויות. כשהייתי עם רז הייתי רגילה שהוא משלם על הכל, והמשכתי לשמור על אותו לייף סטייל. אחרי שלא יכולתי למשוך יותר כסף בכספומט, נאלצתי לבקש עזרה מההורים. הרגשתי שאני חייבת להתנתק ולחשב מסלול מחדש. במשך שבועיים רק בכיתי. תהיתי איך הגעתי למצב הזה. בסופו של דבר הבנתי שאני יכולה להאשים רק את עצמי. שיש לי הרגלים לא טובים שאני חייבת להיפטר מהם".

     

    כמו מה?

    "למשל, פסיביות. הייתי רגילה למעמד שהיה לי בארץ וחיכיתי שהעבודה תבוא אליי במקום לייצר עבודה. או בזבזנות. לא הייתה לי שום חשיבה על העתיד. התחלתי לשאול את עצמי: איך אני מתקדמת בעבודה שלי? איך אני מגיעה לטופ? ואמרתי שדבר ראשון אני צריכה להפסיק לעשן. הפסקתי עם אלכוהול, כי זה משמין.

     

    התחלתי לעשות ספורט והחלפתי את הג'אנק פוד בתזונה בריאה. לקחתי כמה בריסטולים, כתבתי עליהם את כל השאיפות שלי והפכתי אותם לבריסטול אחד ענק. בין היתר כתבתי בגדול 'ספורטס אילוסטרייטד', 'ויקטוריה'ס סיקרט', 'Push Yourself Everyday', וזה באמת עבד. מיד אחרי זה האודישן שלי לגיליון בגדי הים של 'ספורטס אילוסטרייטד' עלה לאתר האינטרנט שלהם, וקיבלתי שער במגזין 'מארי קלייר' הצ'כי. פתאום היקום שלח לי כל מה שרציתי".

     

    אלכסה דול. "היקום התחיל לשלוח לי כל מה שאני רוצה" (צילום: שי יחזקאל סגנון: נועה נוז'יק)
      אלכסה דול. "היקום התחיל לשלוח לי כל מה שאני רוצה"(צילום: שי יחזקאל סגנון: נועה נוז'יק)

       

      היא נולדה באוקראינה להורים צעירים: אמא אוקסנה הייתה אז בת 19, אבא יורי בן 21. כשהייתה בת שנתיים החליטה המשפחה לעלות לישראל עקב מצב בריאותה. "נולדתי עם חור בלב, והרופאים באוקראינה אמרו שאני צריכה לעבור ניתוח. הם ייעצו להוריי לנצל את העובדה שהם יהודים ולעשות את זה בישראל, כי פה בתי החולים מתקדמים יותר. כשהגענו לארץ הרופאים אמרו שמדובר בתופעה שכיחה ושהחור ייסגר מעצמו. הכל היה לטובה – זה מה שהביא אותנו לפה".

       

      השנים הראשונות בארץ לא היו פשוטות. אמה ואביה, היום בעל חברת שיפוצים, נאלצו לעבוד במגוון עבודות כדי להתפרנס. "גרנו בשכונות הלא טובות של אשדוד", היא מספרת. "ההורים שלי כל הזמן עבדו, וכבר מגיל ארבע נשארתי לבד בבית. חוויתי גם לא מעט גזענות. אני זוכרת שהילדים בשכונה אמרו שהם לא רוצים את הרוסייה הזאת איתם.

       

      "עשו עליי המון חרמות בילדות", היא נזכרת ומתחילה לדמוע. "אני זוכרת שכשהייתי ביסודי יצאתי יום אחד משיעור בלט ולא מצאתי את הנעליים שלי, עד שגיליתי שזרקו לי אותן ליד השירותים אחרי שירקו עליהן. וזה לא נבע מגזענות, הבנות שהציקו לי היו רוסיות בעצמן. החברה הכי טובה שלי בתיכון הייתה דלוקה על מי שהפך לחבר הראשון שלי. בגלל שהוא בחר בי, היא דאגה שאף אחד לא ידבר איתי. תמיד אלה היו הבנות שהציקו לי. בנים תמיד חיבבו אותי".

       

      אז הכל נבע מזה שהיית יפה?

      "קשה לי להגיד את זה על עצמי, אבל היום כשאני מסתכלת לאחור, אני אומרת: איזו סיבה אחרת יכולה להיות?"

       

      "מאז שהייתי בת שבע אמא שלי ניסתה להיכנס להיריון", מספרת דול. "במשך שנים היא עברה הפלות וטיפולי פוריות. אני חושבת שהיא עברה לפחות 13 טיפולים. אני בטוחה שהיה לה מאוד קשה בכל פעם שהיא לא הצליחה, אבל היא ואבא שלי השתדלו לא לחשוף את הכאב שלהם בפניי. עם כל העצב והאכזבה, אמא שלי תמיד נשארה חזקה, ואני בטוחה שממנה למדתי לא לוותר. טיפולי פוריות הם קשים נפשית ופיזית, אבל היא בחרה לא להרים ידיים, והיא מהווה השראה אדירה בעיניי. היא אמרה לי תמיד שהיא רוצה עוד ילד בשבילי, כדי שלא אהיה לבד, והיום אני מעריכה את זה אפילו יותר. רק עכשיו אני באמת מבינה כמה כיף זה שיש אחות. שיש עוד מישהי שתלווה אותי בחיים".

       

      "כשאווה נולדה, לא ממש הצלחתי להבין את המושג אחות. מבחינתי היא הייתה יותר כמו סוג של בת. מישהי שאת חשה אהבה כלפיה בלי להבין למה. הרבה פעמים כשאני מסתובבת איתה חושבים שאני אמא שלה. אני זוכרת שכשהיא רק נולדה הלכתי לטייל איתה בעגלה. עצרתי בקיוסק והמוכר, שהכיר אותי, אמר לי: 'מה? נולדה לך ילדה?' החלטתי לזרום ואמרתי לו: 'כן, תראה איך חזרתי מיד למשקל שלי'. אחרי חודש הייתה שמועה בכל אשדוד שלאלכסה יש ילדה".

       

      עזרת לטפל בה, החלפת לה חיתולים?

      "לא. זה תמיד הגעיל אותי. כשהיא רק נולדה, הקיום שלה אפילו עצבן אותי קצת. שירתתי כמש"קית נתונים ומידע באשקלון. הייתי מגיעה כל ערב הביתה ורק רציתי לישון. הציק לי שיש תינוקת בבית שכל הזמן בוכה ומפריעה לי. הקשר בינינו התהדק רק כשהיא התקרבה לגיל שנתיים והתחילה לתקשר. היום אני מאוהבת באחותי. היא מקור האושר שלי. אני מפנקת אותה בהכל. אין דבר שהיא מבקשת ואני לא נותנת לה. לפני שנה קניתי לה ליום ההולדת אוטו ממונע ב־2,000 שקל. גם עכשיו אני ממשיכה להוציא עליה סכומים אדירים. אני הולכת איתה לחנות צעצועים ואומרת לה: 'תבחרי מה שבא לך'. היא צנועה ותמיד בוחרת משהו קטן, ואני אומרת לה: 'מה? זה הכל? קחי עוד'".

       

      כל כמה זמן אתן מתראות?

      "כשאני בחו"ל אני מקפידה לנהל איתה שיחת וידיאו כל יום. כשאני בארץ אני מבלה איתה כל סוף שבוע, ולפחות פעם בשבוע אני מוציאה אותה מהגן. הרבה פעמים אני נשארת לישון אצל ההורים, ואז אווה ואני ישנות יחד באותה מיטה".

       

      במהלך הצילומים לכתבה, דול אכן מצטיירת יותר כאמא של הילדה היפהפייה מאשר אחות. היא מושיבה אותה על ברכיה ולא מפסיקה לחבק ולנשק. אפשר להבין מדוע כרגע היא לא מרגישה צורך להפוך בעצמה לאמא: "אווה ממלאת את כל החסך האמהי שלי", היא אומרת.

       

      הילדות של אווה שונה מהילדות שלך?

      "ב־180 מעלות. ההורים שלי הרבה יותר בוגרים וסבלניים עכשיו. אבא שלי גם הגיע עם השנים ליכולת כלכלית שאפשרה לאמא שלי לא לעבוד מאז שאווה נולדה. אני הייתי חוזרת כל יום לבית ריק, ואווה נמצאת בבית עם אמא שלי. מצד שני, אני יודעת שהבדידות שלי הפכה אותי לבחורה מאוד עצמאית".

       

      מה אווה רוצה להיות כשתהיה גדולה?

      "היא תמיד אומרת: 'אני רוצה להיות אלכסה'. גם לה יש את חיידק הבמה, כמוני. היא נעמדת מול המראה וכל הזמן שרה ועושה הצגות. היא גם נורא אוהבת ללבוש את השמלות שלי ולעשות פוזות. היא הולכת על העקבים שלי מגיל שנתיים. היא צועדת בהם יותר טוב ממני".

       

      • האם היא בקשר עם רז זלצרמן, לצידו התמודדה ב"מירוץ למיליון"?
      • מי הכוכב ההוליוודי שלרגע עניין אותה?
      • מי הבחור הישראלי עמו נצפתה לאחרונה ואיך מיכל הקטנה קשורה לסיפור?
      • למה גל גדות היא מודל לחיקוי בעבורה?

       

      התשובות בריאיון המלא בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים

       

       (צילום: שי יחזקאל סגנון: נועה נוז'יק)
        (צילום: שי יחזקאל סגנון: נועה נוז'יק)

         

         

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד