מגדל הפירמידה שמתוכנן ברחוב אגריפס בירושלים יורד לפי שעה מהפרק. המגדל, שעורר את חמתם של אדריכלים והציבור הרחב, מתוכנן במשרדו של האדריכל דניאל ליבסקינד בשיתוף האדריכל הירושלמי יגאל לוי, והוא אמור להכיל מסחר, מגורים ומלון. צורתו המחודדת וגובהו העצום הופכים אותו למבנה הבולט ביותר בקו הרקיע של בירת ישראל - אף יותר ממבנים דתיים והיסטוריים - ובשנה האחרונה ידע הפרויקט התנגדויות עזות ודיונים סוערים בוועדות התכנון.
המגדל אמור לשלב מגורים, מסחר ותיירות על מגרש של כ-5 דונם בקצה רחוב אגריפס, סמוך לשוק מחנה יהודה. בתכנון המקורי התכוון האדריכל לבנות מגדל בגובה 165 מטרים מעל הקרקע, אך בעקבות ההתנגדויות הוא נדרש לבטל את קודקוד הפירמידה - שמתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים - לבטל כמה קומות ולהצטמצם לגובה 107 מטר. גם כך, הוא היה אמור להפוך למונומנט מזדקר כמו פצע בקו הרקיע בבירה.
כעת החליט היזם היהודי-צרפתי מאחורי "חברת ר.י.א.סי 1" - שמתמחה בבתי מלון - להקפיא את הפרויקט, ולשקול את המשכו, משום שלטענת נציגו, הפירמידה הקטומה - לאחר ההנמכה שלה - אינה מאפשרת לו להכניס את כל השימושים שאותם הוא מבקש להכניס למבנה.
היזם עדיין לא מוותר על פירמידה
נציג היזם, עו"ד דני עזריאל, אמר לערוץ האדריכלות של Xnet: "עוד לא החלטנו למשוך את התכנון. אנחנו בוחנים אם ניתן לממש את הזכויות כפי שהן מותרות לנו בתב''ע בצורת הפירמידה, כפי שהוגדרו לנו בוועדה המקומית. אנחנו עדיין רוצים לעשות דבר יפה בירושלים, אך לא נבנה אותו מבלי שיכיל את הזכויות". לדבריו, "התוכנית הקודמת הוגשה כך שכל הזכויות מומשו במלואן, ועד סוף השבוע נקבל החלטה".
האדריכל השותף בפרויקט, יגאל לוי, אמר: "זו החלטה של היזם, ככל שאני יודע, שקשורה לזכויות בנייה. זו החלטה יזמית ולא תכנונית".
האם דניאל ליבסקינד יישאר בפרויקט?
"דניאל ליבסקינד הוא אדריכל הפירמידה".
אחת המתנגדות הבולטות לפרויקט היא האדריכלית סלמה ארד, יו"ר סניף ירושלים של עמותת האדריכלים, שהגישה את ההתנגדות והערר. היום אמרה ל-Xnet, כי "לא רק אנחנו שמחים. כל ירושלים צריכה לשמוח על שלא ויתרנו". לדבריה, ועדת הערר קיבלה את ההתנגדות של עמותת האדריכלים - שההתנגדות הוגשה מטעמה - מטעמים סטטוטוריים ומשום שבוועדה לא אהבו את הפרויקט. "הפרויקט אינו ראוי גם אם הוא נמוך", טוענת ארד, בהתייחס למגבלות הגובה שהושתו על היזם כך שיוריד את גובה הפירמידה מ-165 מטר במקור ל-107 מטר בהמשך.
לדיון השני של ועדת הערר, מספרת ארד, הכריחו את מהנדס העיר להגיע כדי להביע עמדה תכנונית - והוא סירב "בטענה שהוא לא יודע מה יפה או לא יפה, אך לא היה רוצה לחרוג ממדיניות הגובה". מתכננת המחוז, שירה תלמי בבאי, הסכימה לטענת ארד להגביה את הפירמידה ב-15 מטר (אחרי ההורדה הקודמת) אך ללא תוספת זכויות בנייה. ואת זה, כך מתברר, היזם מסרב לעשות.
בשעתו אמר יגאל לוי לערוץ האדריכלות של Xnet, כי הוא וליבסקינד הופתעו מעוצמת ההתנגדות למגדל. "זה פחד מקידמה, פחד משינוי ופחד מלקחת סיכון", אמר לוי. "גם בעבודה על גשר המיתרים של קלטראווה (בה שימש לוי כאדריכל-עמית האחראי על עריכת התב"ע והיתר הבנייה) נתקלנו בהתנגדויות והאשימו אותנו. הפעם זה היה יותר אגרסיבי, אך עצם העובדה שהתפתח דיון סביב הבניין אומר שאנחנו עשינו את העבודה. ליבסקינד הולך לעשות פה את המגדל הכי טוב שהוא עשה אי פעם (...) לא הכל צריך להיות קוביות ירושלמיות".
