על פניו, זה נשמע בלתי סביר; אנחנו בשנת 2017, נשים משמיעות את קולן בווליום גבוה. בממשלה, בכנסת, בבית המשפט העליון, בפרקליטות, בתקשורת, בכל מקום - מכהנות נשים בתפקידים הבכירים ביותר. אין ספק, הגענו כבר להישגים לא מבוטלים בתחום הזה. אבל כשסוקרים הצעות חוק שהועלו בכנסת בתקופה האחרונה, עושה רושם שאנחנו הולכים אחורה.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
חמש הצעות חוק שהוגשו לאחרונה (לא כולל ההצעה לצרף רב וקאדי לוועדות להפסקת היריון שעדיין לא הפכה להצעת חוק) אינן משרתות את האינטרסים של ציבור הנשים בישראל, כפי שמסבירה פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב. פרופ' הקר,
מומחית לדיני משפחה, מלמדת וחוקרת את התחום, מרצה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטה ופעילה פמיניסטית שנים רבות, עוקבת בדאגה אחר השינויים שמחזירים את מצב הנשים בישראל לאחור. היא רואה בכך חלק מהמגמה העולמית שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתבוסת הילרי קלינטון ובניצחון דונלד טראמפ. "נשים הגיעו להישגים אדירים בכל התחומים במרחב הציבורי", היא אומרת, "ועכשיו גובר הכוח הנגדי. אם גברים לא יצטרפו למאבק הזה, לא נוכל להתקדם יותר".
למה?
"כי זה מה שמשתלט על המרחב הציבורי. אנחנו בעידן 'תגובת הנגד', כוחות חזקים פועלים להסיג את הישגי הנשים לאחור. בארצות־הברית הם הצליחו להביא לבחירת נשיא מיזוגן מטרידן מינית. ובישראל פועלים כוחות דומים, אחרים".
את מתכוונת לכוחות דתיים, חרדיים, שפועלים להדרת נשים?
"בין היתר. הציבור הגברי החרדי מאוים מהקול שהנשים החרדיות התחילו
להשמיע. הן דורשות להיות מיוצגות בכנסת ובוועדות, ויצאו עם הסיסמה 'לא נבחרות, לא בוחרות'. מיד התהוותה תגובת נגד גברית. שרים וח"כים פועלים נגדן ביתר שאת".
רואים את זה גם בצה"ל.
"בהחלט. החליטו להכניס לצבא גברים חרדיים, מה שפעל מיד נגד הנשים. הציונות הדתית בצבא מאמצת יותר ויותר את דפוסי ההדרה של החרדים. כל שני וחמישי מתפרסם סיפור על הדרת חיילות בצה"ל. זה הולך ומעמיק".
מי אחראי לכך לדעתך?
"יש לנו ממשלה שמובילה יישור קו עם התפיסה האורתודוקסית. בכל דיני המשפחה שמפלים נשים - דיני עגונות, דמי מזונות אישה, החוק שמאפשר לגברים מוסלמים לגרש נשים בעל כורחן - בזה הם לא נוגעים. מה שעל סדר יומם הוא איך לבטל חוקים שנתנו כוח לנשים".
וישנו המרחב הפרטי, מה שקורה ברוב הבתים בישראל.
"נכון. הנתונים מראים שב־20 השנים האחרונות לא התרחשו בישראל שינויים
בחלוקת התפקידים המגדרית. את עבודות הבית עדיין עושות נשים. נשים הן עדיין ההורה המטפל העיקרי בילדים. יש מחקר חדש בבר־אילן שמראה כי אמהות הן האחראיות הבלעדיות על החיים החברתיים של הילדים. חברי הכנסת מחוקקים חוקים לכאורה בשם איזה שוויון מגדרי, משמורת משותפת, בשם זכויותיו של 'האב החדש'. אבל האב הישראלי הוא אב ישן; ב־85 אחוז ממשקי הבית בישראל, הבית מתנהל על ידי האישה. הילדים הם באחריות האישה. הגבר חי את חייו, יוצא לעבודה, מעורב הרבה פחות.
"ואז, אם הם מתגרשים, לפתע פתאום הוא נהיה מאוד מגדרי ומאוד שוויוני והוא תובע זכויות שוויוניות. יוצא שהנשים נפגעות פעמיים: גם עובדות בארבע משרות (בתוך הבית) ללא תגמול ומגדלות את הילדים כמעט לבד, וגם בעת גירושים הן נדרשות לשוויון מול מי שמעולם לא היה שוויוני איתן".
1. הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך
יוזמי החוק: ח"כ יואב קיש (הליכוד), כהמשך להצעה מן העבר של השרה גילה גמליאל (הליכוד).
איפה זה עומד: לפני הצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.
ההערכה הרווחת בקרב ארגוני זכויות נשים היא שאמהות, שהן עדיין ברוב המקרים ההורה המטפל, ייפגעו וישלמו את המחיר העיקרי.
הצעת החוק קובעת שחזקת הגיל הרך - שלפיה הילד נשאר אוטומטית עם אמו במקרה של אי־הסכמה בין בני זוג שמתגרשים - תבוטל. כיום, כאשר זוג מתגרש, ואין הסכמה לאן ילך הילד, העדיפות הראשונה היא שילדים עד גיל שש יישארו עם האם. ח"כ קיש הציע לבטל את החוק לגמרי ולבחון כל מקרה לגופו.
ההצעה שנויה במחלוקת חריפה בציבור בכלל ובתוך הקואליציה בפרט. היא עוררה מהומה גדולה וביקורות של ארגונים, עמותות וגופים פוליטיים. ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) העלתה הצעת חוק נגדית: השארת המצב הקיים עד גיל ארבע. מגיל ארבע עד עשר, שיקוף של מה שהיה בזמן הנישואים: אם האב היה ההורה המטפל העיקרי, המשמורת על הילד תהיה שלו, ואם האם הייתה ההורה המטפל העיקרי - היא תקבל את המשמורת. אם מדובר בזוג שהיה שוויוני, תהיה משמורת משותפת. מגיל עשר ואילך, יהיה טיפול נקודתי באופן מדורג בכל מקרה ומקרה. עד כה, הוויכוח החריף בתוך הקואליציה לא אפשר את העלאת החוק להצבעה. ח"כ קיש משך והגיש את הצעתו שוב ושוב, ובפועל, שני הצדדים מטרפדים זה את ניסיונותיו של זה, להעביר את החוק.
איך זה פוגע בנשים?
ברוב הבתים בישראל, האמהות הן ההורה המטפל העיקרי. אם החוק של ח"כ קיש יעבור, עם הגירושים ייאלצו האב והאם לריב על המשמורת ולגרום בכך נזק רב לילדיהם. הסכסוך ביניהם יועצם וההתדיינויות בבית המשפט יתארכו מאוד. האישה תמצא את עצמה לפתע מאבדת את מעמדה ואת קרבתה האוטומטית לילדיה, בניגוד חריף למצב שהיה שריר במשפחה עד לאותו רגע. ילדים ופעוטות ישלמו מחיר גבוה.
לביטול החזקה יש גם מחיר כלכלי; משמורת משותפת מגיעה יחד עם הפחתה במזונות. בהתחשב בכך שבמקרים רבים האם תישאר המטפלת העיקרית גם אם המשמורת תהיה משותפת, הרי שללא מזונות, היא וילדיה עלולים לרדת אל מתחת לקו העוני.
פרופ' הקר: "הצעתה של ח"כ שולי מועלם־רפאלי מצוינת. היא מביאה בחשבון את התמונה הרחבה, מונעת את הפגיעה בנשים ובילדים ומבטאת את הערכים השוויוניים בין נשים לגברים ובין אמהות לאבות, כפי שמתבקש בימינו".
2. הצעת חוק הדיינים
יוזם החוק: ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה).
איפה זה עומד: טרם העלאה להצבעה ראשונה.
ח"כ אייכלר מציע להקטין את מספר הנשים בוועדה המופקדת על מינוי דיינים לבתי הדין הדתיים, ומסביר שכוונתו היא להביא לסיום אפליה נגד גברים: "בנוסח החוק הקיים נוצר חלל משפטי שאליו לא התכוון המחוקק, שכן לפי החוק הקיים עלול להיווצר מצב שבו תיבחרנה שתי נשים לוועדה, ואף לא גבר אחד מבין נציגי הממשלה, הכנסת או לשכת עורכי הדין. בכך תיווצר אפליה כלפי גברים", כך אייכלר, בלשונו, בגוף ההצעה. הוא טוען שהעלה את הצעתו על מנת ליישב את העוול הזה.
איך זה פוגע בנשים?
אם ההצעה תתקבל, יבוטל השריוּן הקיים היום המחייב בחירתה של אישה אחת לפחות מקרב נציגי הכנסת, לשכת עורכי הדין והממשלה, בוועדה לבחירת דיינים. ההישג החשוב הזה יבוטל ואנו נראה פחות נשים בוועדה, אם בכלל.
"כוונתו של אייכלר ברורה כשמש בצהריים, הוא עסוק בהדרת נשים מן הוועדה", קובעת פרופ' הקר. "להציג את זה כ'אפליה מתקנת לגברים' זה מצג שווא. מה רע בכך שייבחרו שתי נשים לוועדה?".
3. הצעת חוק זכות הילד לתמיכה כלכלית
יוזמי החוק: ח"כ יואב קיש (הליכוד); ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו).
איפה זה עומד: ההצעה עוד לא עלתה לאף הצבעה.
הצעת החוק גורסת שבמצב של גירושים, דמי המזונות ייקבעו על פי דין אזרחי ולא על פי הדין הדתי. חברי הכנסת שאשא־ביטון וקיש מציעים לנטוש את הדין הדתי; לבדוק כמה כל הורה משתכר וכמה זמן כל אחד מהם נמצא עם הילד, ואז לפסוק. ההצעה הזו זכתה לתהודה חיובית וייחסו לה כוונה חיובית. בשנת 2017, הרעיון שהמזונות יהיו "אזרחיים" נראה נכון ומדויק. אבל כאשר בוצעו חישובים על פי הקריטריונים האזרחיים המוצעים, התברר שבפועל דמי המזונות המוצעים הם נמוכים עד גיחוך. חרף עמדת ארגוני הנשים, הודיעה השרה איילת שקד בשבוע האחרון כי תקדם שינוי בתשלומי המזונות. לאחר שביטלה את הוועדה שהיתה אמונה על נושא המזונות וחזקת הגיל הרך, הצהירה שהיא מתכוונת לקדם חוק חדש שלפיו האחריות על כלכלת הילד תיקבע לפי ההכנסה של ההורה.
איך זה פוגע בנשים?
דמי המזונות יהיו נמוכים בהרבה מדמי המזונות המשולמים כיום. פרופ' הקר: "ההצעה, כפי שהיא מנוסחת, רעה לנשים. התקווה היא שבית המשפט העליון יחזיר את הנושא לידי המחוקקים שיידרשו להצעה צודקת יותר, שתבטיח היפרדות מהדין הדתי".
אלינור דוידוב, ממטה הארגונים למען ילדים בחזקת הגיל הרך: "כשזה נוגע לגברים ולכיסם, במחי יד ניתן להוציא הצהרה של שרת המשפטים שתפעל בכיוון. ומה הבשורה? גם נשים תשלמנה מזונות! כרגיל ה'שוויון' הפורמלי נראה כסטירת לחי מצלצלת על פניהן של נשים ואמהות, וכרגיל מי שישלם את המחיר הן נשים מוחלשות וילדים מוחלשים".
4. הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים
יוזמי החוק: הממשלה, האוצר.
איפה זה עומד: ועדת הכספים דחתה את יישום ההצעה להעלאת גיל הפרישה לנשים בשבעה חודשים וקבעה שדרוש דיון יסודי יותר.
ההצעה תחייב להשוות את גיל הפרישה של נשים, שעומד היום על 62, לגיל הפרישה של גברים - 67. הרקע להצעה הוא העלייה בתוחלת החיים והרצון להשאיר כמה שיותר נשים וגברים בשוק העבודה.
איך זה פוגע בנשים?
ההצעה תפגע בנשים מקבוצות מוחלשות שסופרות את הימים עד ליציאה לפנסיה ושאם יתקבל החוק, ייאלצו לעבוד עוד כמה שנים. החוק ישלול את חופש הבחירה של האישה להחליט אם היא רוצה להמשיך לעבוד עוד כמה שנים או לפרוש.
גם פה, קובעת פרופ' הקר, יוזמי החוק לא חשבו עד הסוף. "יש בעולמנו עבודות קשות, שוחקות ולא מתגמלות, של צווארון כחול, ויש עבודות נחשקות של צווארון לבן שבהן מחזיקות נשים במעמד סוציו־אקונומי גבוה. בחוק כמו זה נדרש היה מיפוי על פי אשכולות עיסוקים; כך שאישה בעלת משרה בכירה שנהנית מעבודתה ולא מעוניינת לפרוש, תוכל להמשיך, ואישה שעובדת בעבודה קשה ושוחקת ומייחלת ליום הפרישה, תוכל לבחור בכך".
5. הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)
יוזמי החוק: ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).
איפה זה עומד: טרם העלאה להצבעה ראשונה.
חברי הכנסת מקלב וגפני לא מאושרים מהעובדה שסמכות הבוררות לנושאי גירושים הוצאה מידיהם של בתי הדין הדתיים. במשך שנים רבות בתי הדין פעלו כבוררים, והכריעו גם בסוגיות שלא היו קשורות כלל לנושא גירושים. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, בפסיקה מטעמה, שמה סוף לעניין. היא קבעה שבתי הדין הרבניים לא יעסקו עוד בבוררות. אבל הנוגעים לדבר מנסים להחזיר עטרה ליושנה. ונשאלת השאלה למה תחום הבוררות כל כך חשוב להם?
פרופ' הקר מחדדת: "מדובר בכלל בקהל שאינו הקהל שלהם. מי שבאים לשם ומי שהשירותים נצרכים על ידיהם הם אנשים דתיים-לאומיים או חילונים. כלומר, זהו עניין שלא באמת רלוונטי לחברי כנסת של יהדות התורה. זאת דוגמה אחת מני רבות לנטייה של החרדים לסנדל אוכלוסיות לתפיסותיהם ולערכים שלהם".
איך זה פוגע בנשים?
"מה שטוב לבית דין רבני, רע לנשים", אומרת פרופ' הקר. "בתי דין רבניים הם מוסדות גבריים, נשים אינן יכולות לכהן שם כדיינות. זכויות נשים אינן מכובדות שם באופן גורף ומסורתי. מכאן שכל הרחבת סמכויות של בית דין רבני פועלת אוטומטית כנגד נשים".
