מי שנכנס לדירה הזו במצבה המקורי והעגום, הסתובב על עקביו ועזב. היא אמנם ממוקמת ברחוב שלו בצפון הישן של תל-אביב, שטחה 100 מטרים רבועים ויש לה חניה צמודה, אבל הטלאות ושינויים שעברה במרוצת השנים נטלו ממנה את המרפסת, הדגישו מסדרון צר וארוך 10) מטרים) והשאירו תוצאה אפלולית ולא אטרקטיבית.
מעצבת הפנים רוני גבעוני, שעיצבה דירה ברחוב סמוך, נתקלה שוב ושוב בזוג צעיר (הורים לשלוש בנות בגילאי ,12 שש ושלוש) שחיפש דירה באזור. לאחר ששוחחו יצאו יחד לראות נכסים שעמדו למכירה. כשהגיעו לדירה הזו המליצה להם גבעוני לרכוש אותה. "אני אוהבת את הדירות התל-אביביות הטיפוסיות," היא מסבירה, "לעצב אותן כך שהפוטנציאל יתממש – זהו אתגר מבחינתי."
למרות הביטחון שהפגינה ביחס לתוצאה המובטחת, לא מיהרו בני הזוג להתחיל בשיפוץ, והמשיכו בינתיים לחיות בשכירות. כשהחליטו לצאת לדרך, השקיעו זמן ארוך מהמקובל בתכנון; גבעוני מאמינה שזו הדרך העדיפה כדי למנוע טעויות. "הם כתבו לי ספר," היא צוחקת, 'אנחנו לא מבשלים ולא אוהבים לארח, אין לנו כלי מטבח ואנחנו לא מאלה שקונים פרחים לשבת, ואנחנו גם לא שומרים על הסדר'. אבל ידעתי שכל זה ישתנה כשהדירה תהיה מוכנה; יש משהו באנרגיות שמשנה את ההרגלים."
בדירה הישנה היו שלושה חדרי שינה (אחד מהם קטן במיוחד,( חדר רחצה ושירותי אורחים, סלון ומטבח עם מרפסת שירות. בני הזוג ביקשו לטשטש את אורך המסדרון שחצה את הדירה, והתלבטו בנוגע למספר חדרי הילדים. גבעוני הפכה את החיסרון ליתרון, כשניצלה את החלק הרחב יותר של המסדרון הדומיננטי לטובת חדר ילדים חדש, שנגס משטחו של המטבח. החדר הזעיר הוצמד לחדר הרחצה כדי ליצור יחדיו חדר רחצה רחב וגדול, עם תקרה נמוכה (בגלל הבוידעם) ודופן קדמית שבה הוצבו מכונות כביסה וייבוש בתוך ארון שירות. חדר השינה של ההורים צומצם כדי להצמיד לו חדר רחצה, ואילו החדר הגדול מאכלס את שתי הבנות הקטנות.
הסלון היה גדול מספיק
הדירה הייתה חשוכה ומסורגת, וכדי לחשוף אותה לאור השמש הציעה גבעוני להקטין את הסלון ולפתוח מרפסת לרחוב. "הסלון היה ענק בעיניי," היא מסבירה, "וברוב חודשי השנה אפשר להשתמש במרפסת."
המעצבת דמיינה ספרייה ענקית על הקיר המרכזי בסלון; בעלי הבית פנטזו דווקא על ספסל. "היו הרבה סקיצות עד שהגענו לתוצאה," שהיא קיר מכוסה טפט שנתחם בקצה אחד בארון לבן וגבוה, המכיל את מערכות המדיה, בין השאר. מגרעת עץ בתוך הארון מתפקדת כספרייה, ובהמשך תוכנן ספסל עם מגירות אחסון. מערכת הישיבה כוללת ספה אפורה, כורסה צהובה עם נגיעות טורקיז ושני שולחנות עגולים, ומתחת לספסל עומדים שני הדומים תואמים, שנשלפים לאורחים.
במרפסת נוצלה נישה לבניית ארון אחסון נוח, לחפצים כגון אופני כושר. חזיתו מתיישרת עם הספסל והארון בסלון. המטבח, שהפך לחלק מהחלל המרכזי, מורכב משלושה חלקים נפרדים: ארון גבוה שנשען על הקיר המשותף עם חדר הילדה הבוגרת; פס של ארונות נמוכים מתחת לחלון; ואי עבודה, שבהמשכו שולחן אוכל. אריחים משושים מחפים את הקיר מעל משטח העבודה, ומהדהדים את צורת האריחים הצבעוניים בחדרי הרחצה.
ההורים, שביקשו בית צבעוני, ראו את הגוונים הבסיסיים שנבחרו, וחזרו והביעו את רצונם בתחושה חמימה. "הבטחתי להם שהצבעוניות והאווירה יגיעו מאביזרים ומהמשחק בין חומרים," מספרת גבעוני ומסכמת: "בסוף יצא מטבח גדול, הבית כל הזמן מסודר ויש פרחים באופן קבוע. ההורים מבשלים ומארחים, ואפילו קנו אופה לחם – כי נעים להם."
- סטיילינג: טלי דסה
- נגרות: ריץ גאלרי
- מטבח: סמל
- תאורה: ניו לייט
- ריצוף חיפוי וכלים סניטריים: רצף בנמל
לחצו על התמונה לעוד פתרונות לדירות ישנות ודוגמאות לשיפוץ יצירתי: