הדירה הקודמת של הסטנדאפיסט נדב אבקסיס, באחד ממגדלי גינדי ברמת גן, תועדה מכל הכיוונים בעונת "מחוברים", ששודרה ב-2013. הקומה אמנם הייתה גבוהה, אבל החדרים היו קטנים, חיפויי הזכוכית מרובים, ובכלל – בסגנון כזה שאבקסיס לא הרגיש בו ממש בבית. כשהחליט לעבור שינה גם סגנון, אבל בחר שוב ברמת גן, "קודם כל בגלל המחיר – חצי מהמחירים בתל אביב", הסביר בישירות בראיון ל-Xnet. "בנוסף, אחי גר בבניין לידי. כשהדירה הזו הוצעה למכירה הוא צלצל אלי, והשאר היסטוריה".
אבקסיס עבר לדירה עם שני ילדיו – בת ארבע וחצי ופעוט בן שנה וחצי. גודלה 150 מטרים רבועים, והיא מתפרשת על פני כל הקומה העליונה בבניין ישן בן שתי קומות, ברחוב קטן שקרוב לגבול עם תל אביב.
כשהאדריכל אושיר אסבן ביקר בה לראשונה הוא התפעל מצמרות העצים הוותיקים שאליהן פונה המרפסת הקדמית. "כשאושיר הבטיח ליצור בבית תחושה של קיבוץ ידעתי שמצאתי אדריכל שמבין אותי", מספר אבקסיס. "רציתי בית חם ופרקטי. בדירה הקודמת שלי היו קירות זכוכית שהורדתי באיזשהו שלב, והפעם רציתי סגנון שיהיה נוח לחיות בו".
השיפוץ יצא לדרך וביום שבו נהרסו הקירות מצאו הפועלים 3,500 לירות ישנות שהוטמנו מתחת לבלטות ושאבקסיס, בפרץ של סנטימנטליות, שומר עד היום. "במקור היו בדירה חמישה חדרים סגורים. במקלחת היו אריחים בצבע בורדו ובאופן כללי הרגשתי שצריך לפרוץ אותה ולהכניס חמצן", הוא מסכם.
בתחילה ביקש מאסבן לתכנן ארבעה חדרי שינה, "בקשה שנבעה מחשיבה שמרנית של איך יהיה קל למכור בעתיד. ישבנו על כמה חלופות, הגדרנו את הצרכים האמיתיים והגענו למסקנה שצריך רק שלושה: חדר ילדים גדול, חדר משפחה ויחידת שינה עם חדר רחצה וארון".
כדי ליצור תחושה של פתיחות הורחב המסדרון מ-80 ל-130 סנטימטרים, והוא מתפקד כמבואה, כמקום אחסון וכמעבר נוח לחדרים. חדר הילדים תופס את מה שהיו פעם שני חדרי שינה, וחדר השינה המרכזי נוצר הודות לחיבור שטחם של שני חדרים ומרפסת. בחדר המשפחה יש ספה וטלוויזיה, ובו אבקסיס כותב עם שותפיו את הטקסטים למופע שלו. המטבח נותר במקומו המקורי, אך נפתח לכיוון הסלון.
אבקסיס תולה את הכימיה בינו לאסבן בכך ששניהם בני מזל מאזניים, "וכמו אצל בני מאזניים, מדי ערב החלטנו דבר אחד ובבוקר חשבנו בדיוק את ההיפך".
פלטת הצבעים של הדירה מונוכרומטית, כדי להדגיש את הנוף הירוק שהיא טובלת בו. אסבן בחר בשחור כצבע הדומיננטי, בבטון ובפליז כחומרים בולטים, והשאיר לפריטי טקסטיל משלימים את עבודת הצבע. לסלון נבחרו אריחי בטון לבן ורצפת החדרים כוסתה בפרקט עץ טבעי בדוגמה של אדרת דג (פישבון). כל גופי התאורה התלויים הוזמנו במיוחד, וכדי ליצור שקט בעיניים אוחד גובה החלונות והם מוסגרו בברזל שחור. בשני קצותיו של החלל הציבורי – המרפסת ופינת אוכל – נפתחו חלונות גדולים שדרכם ניתן ליהנות מהפריחה של הצמחים שנשתלו באדניות ומנוף העצים הוותיקים.
ספריית ברזל עם דפנות מעץ אגוז מגדירה את הסלון, ומשקוף ששובץ בה ממסגר את המעבר לחלק הפרטי של הדירה. בפינת הישיבה ספה ושתי כורסאות עמוקות ורחבות שהוזמנו במיוחד, וצמד שולחנות קפה שהמשטח שלהם כבר ניזוק מצעצועי הילדים, אבל אבקסיס שווה נפש: "אלה הבלים, אני רוצה בית שאפשר לחיות בו". המרפסת המקורה המקורית הושארה כדי להכניס כמה שיותר אור טבעי, והופרדה מהסלון באמצעות ויטרינות במסגרת ברזל בלגי.
במטבח קיר שלם של ארונות גבוהים, שבתוכם מוסווית דלת שמובילה למרפסת שירות וכביסה. הארונות שחורים, משטח העבודה לבן ועל הקיר תלויה עבודה גרפיתת של אתי אלימלך. "העבודה הייתה תלויה בחדר השינה של נדב והוא רצה למסור אותה", מספר אסבן. "ידעתי שהיא תתאים למטבח ושכנעתי אותו שיחכה". בין הסלון למטבח, בסמוך לחלון גדול, מוקם שולחן אוכל עגול –הפריט היחיד שהובא מהדירה הקודמת ונצבע כדי להתאים לפלטת הצבעים של הדירה.
במסדרון נבנו ארונות מרווחים עם דלתות תריס שחורות, ובסופו הורחב חלון קטן. בחדר הרחצה חופתה הרצפה בשיש טסוס, והקירות באריחי קרמיקה פשוטים. הארון שחור ועליו משטח לבן עם גידים שחורים.
בחדר הילדים נעטף קיר תומך במדפים שהכין נגר, וממול ארון קיר גדול עם הרבה מקום לאחסון.
לחדר השינה של אבקסיס בחר אסבן בחר גוונים גבריים וכהים, שממשיכים לתוך חדר הרחצה. המיטה המרופדת הוזמנה במיוחד, ומעליה נפתח חלון גדול, ששוטף את החדר באור.
- ריהוט: טולמנ'ס, ארטיג'אני, שרון סידס
- שטיחים: מתריב
- אמנות: HAIDY ART GALLERY
- מצעים: מאירה סיטון
- אקססוריז: SETI CLASSIC CHIC
- סטיילינג לצילומים: אתי בוסקילה
אוהבים עיצוב ואדריכלות? לחצו על התמונה ועקבו אחרינו גם באינסטגרם:
