בראש הכובע של בית האיכרים: ביקור במשרדיה של זירת המסחר Fiverr

כאן אין הפרדה בין חדריהם של המנהלים והעובדים, ויצירותיהם של המעצבים השותפים לזירת המסחר הגלובלית מומשו ושולבו בדרכים מגוונות ברהיטים, בכלים ובקירות

אביטל ברוידא

|

10.01.17 | 09:25

פייבר מאכלסת את 3 קומות הזכוכית החדשות בראש ''בית האיכרים'' לשעבר, וקומה אחת של המבנה המקורי – שמתאפיינת בחזיתות סגורות וחלונות קטנים. במקום תאורה טכנית כוסתה התקרה בשדה של נורות  המשתלשלות מרשת של חוטים שחורים, שמעדנות את מראן של המערכות הטכניות החשופות (צילום: עמית גושר)
פייבר מאכלסת את 3 קומות הזכוכית החדשות בראש ''בית האיכרים'' לשעבר, וקומה אחת של המבנה המקורי – שמתאפיינת בחזיתות סגורות וחלונות קטנים. במקום תאורה טכנית כוסתה התקרה בשדה של נורות המשתלשלות מרשת של חוטים שחורים, שמעדנות את מראן של המערכות הטכניות החשופות (צילום: עמית גושר)
''בית האיכרים'' ברחוב קפלן בתל אביב, שהפך לבית פייבר. היום כבר מתנוסס בחזיתו לוגו החברה. את הבניין – קובייה לבנה שצופתה בלוחות בטון מחורצים, תיכנן ב-1957 שמואל רוזוב. הוא עבר השנה שימור ונוסף לו ''כובע'' בן שלוש קומות, שעשוי תריסים של זכוכית שחורה. לחצו לכתבה המלאה (צילום: טל ניסים)
''בית האיכרים'' ברחוב קפלן בתל אביב, שהפך לבית פייבר. היום כבר מתנוסס בחזיתו לוגו החברה. את הבניין – קובייה לבנה שצופתה בלוחות בטון מחורצים, תיכנן ב-1957 שמואל רוזוב. הוא עבר השנה שימור ונוסף לו ''כובע'' בן שלוש קומות, שעשוי תריסים של זכוכית שחורה. לחצו לכתבה המלאה (צילום: טל ניסים)
לובי הכניסה. קירות העץ המקוריים שומרו בשיפוץ הבניין, והם מבצבצים מבעד לקיר גרפיטי של האמן הגרמני ג'ים אביניון. דלפק הקבלה עשוי עץ ממוחזר, שחוזר כאלמנט קבוע בקומות המשרדים, ועל הכריות של הספה הדפסים שנקנו ממעצבי הקהילה (צילום: עמית גושר)
לובי הכניסה. קירות העץ המקוריים שומרו בשיפוץ הבניין, והם מבצבצים מבעד לקיר גרפיטי של האמן הגרמני ג'ים אביניון. דלפק הקבלה עשוי עץ ממוחזר, שחוזר כאלמנט קבוע בקומות המשרדים, ועל הכריות של הספה הדפסים שנקנו ממעצבי הקהילה (צילום: עמית גושר)
על הקירות החשופים של גרעין הבניין נתלו עבודות של המעצבים, שקיבלו ביטויים שונים: כתובות ניאון שיוצרו מפונטים שמוצעים באתר, למשל. בחלל הפתוח אין היררכיה: מנהלים ועובדים חולקים את אותם השולחנות, שעוצבו במראה רטרו (צילום: עמית גושר)
על הקירות החשופים של גרעין הבניין נתלו עבודות של המעצבים, שקיבלו ביטויים שונים: כתובות ניאון שיוצרו מפונטים שמוצעים באתר, למשל. בחלל הפתוח אין היררכיה: מנהלים ועובדים חולקים את אותם השולחנות, שעוצבו במראה רטרו (צילום: עמית גושר)
אפשרויות לפרטיות מספקים חדרים שתוכננו בדרגות שונות של פתיחות ובמגוון חומרים  - ומיועדים לפגישה, שיחה אישית, מנוחה או עבודה שקטה. בולטים חללים שבנה האומן יעקב ששון מתריסים ומחלונות ישנים. חלקם עוצבו כמסגרת שבתוכה ספות, וחלקם נסגרו בזכוכית (צילום: עמית גושר)
אפשרויות לפרטיות מספקים חדרים שתוכננו בדרגות שונות של פתיחות ובמגוון חומרים - ומיועדים לפגישה, שיחה אישית, מנוחה או עבודה שקטה. בולטים חללים שבנה האומן יעקב ששון מתריסים ומחלונות ישנים. חלקם עוצבו כמסגרת שבתוכה ספות, וחלקם נסגרו בזכוכית (צילום: עמית גושר)
חדרים אחרים מוסגרו בפרופילים צהובים בדוגמת מעוינים גדולים, או בפלדה שחורה. גם הרצפה בהם שונה ומבדילה אותם מהסביבה (צילום: עמית גושר)
חדרים אחרים מוסגרו בפרופילים צהובים בדוגמת מעוינים גדולים, או בפלדה שחורה. גם הרצפה בהם שונה ומבדילה אותם מהסביבה (צילום: עמית גושר)
צוות של החברה אצר ובחר עבודות של כ-40 מעצבים מרחבי העולם. רובן נרכשו כקבצים דיגיטליים, וקיבלו פרשנויות מגוונות על הקירות (צילום: עמית גושר)
צוות של החברה אצר ובחר עבודות של כ-40 מעצבים מרחבי העולם. רובן נרכשו כקבצים דיגיטליים, וקיבלו פרשנויות מגוונות על הקירות (צילום: עמית גושר)
בקומה השביעית אין משרדים אלא מרחבים משותפים, כמו מטבח פתוח על רקע קיר של קרמיקה מאוירת. הרהיטים ביתיים בסגנונם, והמנורות קיבלו טוויסט אוריינטלי, עם צלחות בסיס מעץ סיסם הודי (צילום: עמית גושר)
בקומה השביעית אין משרדים אלא מרחבים משותפים, כמו מטבח פתוח על רקע קיר של קרמיקה מאוירת. הרהיטים ביתיים בסגנונם, והמנורות קיבלו טוויסט אוריינטלי, עם צלחות בסיס מעץ סיסם הודי (צילום: עמית גושר)
היושבים בקפיטריה נהנים מנוף מרכז העיר, מאחר שכל הקירות עשויים תריסי זכוכית אופקיים (צילום: עמית גושר)
היושבים בקפיטריה נהנים מנוף מרכז העיר, מאחר שכל הקירות עשויים תריסי זכוכית אופקיים (צילום: עמית גושר)
בצדה השני של הקומה חדר כושר, עם קיר בטון שעליו בולטות אותיות עץ לועזיות (צילום: עמית גושר)
בצדה השני של הקומה חדר כושר, עם קיר בטון שעליו בולטות אותיות עץ לועזיות (צילום: עמית גושר)
מהמסדרון יש יציאה למרפסת גג גדולה. קיר הבלוקים קיבל תלת ממדיות שאיפשרה ליצור אדניות קטנות, שבהן נשתל טחב הניזון מהלחות באוויר (צילום: עמית גושר)
מהמסדרון יש יציאה למרפסת גג גדולה. קיר הבלוקים קיבל תלת ממדיות שאיפשרה ליצור אדניות קטנות, שבהן נשתל טחב הניזון מהלחות באוויר (צילום: עמית גושר)

הכל התחיל ב-5 דולר: לפני שבע שנים נוסדה "פייבר" (Fiverr) כאתר שמספק פלטפורמה לקנייה ומכירה של שירותים גרפיים, והתפרסמה בקמפיין שהציע כרטיס ביקור או לוגו ב-5 דולר. היום היא מצהירה על עצמה כעל זירת המסחר האלקטרונית הגדולה בעולם לכישרונות ושירותים דיגיטליים קריאטיביים, מעיצוב גרפי, דרך קופירייטינג, ועד הקלטות ועריכת סרטים. המרכז שלה נשאר בישראל, יש לה ארבעה סניפים בארצות הברית ו-280 עובדים, ובשבוע שעבר הושקו משרדיה החדשים ב"בית האיכרים" לשעבר, בצומת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב.

 

את הבניין – קובייה לבנה שצופתה בלוחות בטון מחורצים, תיכנן ב-1957 האדריכל החיפאי שמואל רוזוב. הוא עבר השנה שימור ונוסף לו ''כובע'' של זכוכית שחורה בת 3 קומות. פייבר שכרה את כל הבניין: את ארבע הקומות העליונות שמרה למשרדיה – להנהלה, עובדי המטה ורוב מחלקות הפיתוח – ואת התחתונות היא משכירה.

 

בית האיכרים לאחר השימור, בתכנון בר אוריין אדריכלים (צילום: עמית גרון)
בית האיכרים לאחר השימור, בתכנון בר אוריין אדריכלים (צילום: עמית גרון)
 
ועם הלוגו (צילום: אביב חופי)
    ועם הלוגו(צילום: אביב חופי)

      

    לאחר בניית התוספת הושארו הקומות ברמת המעטפת, כלוח חלק לסתר אדריכלים, שתיכננו את הפנים (צילום: טל ניסים)
      לאחר בניית התוספת הושארו הקומות ברמת המעטפת, כלוח חלק לסתר אדריכלים, שתיכננו את הפנים(צילום: טל ניסים)

       

      החברה קיבלה בניין שהוא מעטפת, ולעיצוב הפנים אחראים "סתר אדריכלים". האדריכלים מיכי סתר ושירלי זמיר נדרשו לחבר בין שני "סיפורים": בין סיפורו של המבנה – עם החומריות והאלמנטים האדריכליים ההיסטוריים, שעליהם הולבשה תוספת עכשווית – ובין סיפורה של חברת ההייטק שמאכלסת אותו, ומתגאה בקהילה גלובלית המחברת בין יוצרים ולקוחות מ-190 מדינות, ביותר ממאה קטגוריות שונות.

       

      לכן ביקשה פייבר מהאדריכלים לתת מקום וביטוי ממשי לקהילת המעצבים הבינלאומית שלה. ורד רביב-שוורץ, סמנכ"לית התפעול של החברה, בחרה יחד עם צוות מצומצם שמונה לשם כך עבודות של 40 מעצבים. רובן נרכשו כקבצים דיגיטליים, שמומשו בדרכים שונות במרחב המשרדים.

       

      פייבר מאכלסת את שלוש קומות הזכוכית החדשות בראש הבניין, ואת הקומה הרביעית של המבנה המקורי – שמתאפיינת בחזיתות סגורות וחלונות קטנים יחסית. המעטפת אמנם משתנה, אך ארבע הקומות מורכבות מאותם אלמנטים אדריכליים, במגוון דוגמאות, מקצבים ומרקמים, היוצרים עושר ויזואלי גדול, אך מאורגן.

       

      כך נראה לובי הכניסה בתום עבודות השימור. איך הוא נראה היום? גללו בחזרה לראש הכתבה (צילום: טל ניסים)
        כך נראה לובי הכניסה בתום עבודות השימור. איך הוא נראה היום? גללו בחזרה לראש הכתבה(צילום: טל ניסים)

         

        כבר בלובי הבניין, שנשמר בידי אדריכלי השימור במראהו המקורי, עם קירות של עץ, הועבר המסר של דייריו החדשים: קיר גרפיטי של האמן הגרמני ג'ים אביניון מתייחס לקטגוריות השונות באתר, ובתוכו חרכי הצצה לקיר העץ שמאחור. בפינת ההמתנה הסלונית מעטרים איורים מודפסים של מעצבים מהקהילה שולחן עץ וכריות.

         

        בקומה הרביעית ביקשו סתר וזמיר להדגיש את החומריות של הבניין הישן, וחשפו את קירות הבלוקים המקוריים, המזכירים את חינה ההיסטורי של הקומה. גם את קירות הבטון של הגרעין החדש של הבניין, שעובר באמצעו לכל גובהו, הם השאירו חשופים. הם משמשים כרקע לאלמנטים אדריכליים או כקיר גלריה לעבודות העיצוב שנבחרו. הרצפה כוסתה בבטון מוחלק.

         

        במקום תאורה טכנית בחרו לכסות את התקרה, הנמוכה יחסית, בשדה של נורות עגולות המשתלשלות מרשת של חוטים שחורים ושוטפות את המרחב באור. המנורות, בעיצוב "סטודיו בים", יוצרות דוגמה תלת ממדית על התקרה ומעדנות את מראן של המערכות הטכניות החשופות שעליה. בערב המנורות נראות מבחוץ היטב, ויוצרות מראה מנצנץ, המדגיש את קוביית הזכוכית החדשה.

         

        הסלון בקומה ששייכת למבנה המקורי (צילום: עמית גושר)
          הסלון בקומה ששייכת למבנה המקורי(צילום: עמית גושר)

           

          והסלון באחת מקומות התוספת. המנורות נראות היטב מבחוץ והופכות אותה לנוצצת (צילום: עמית גושר)
            והסלון באחת מקומות התוספת. המנורות נראות היטב מבחוץ והופכות אותה לנוצצת(צילום: עמית גושר)

             

            קומות המשרדים מבוססות על אופן ספייס, שמשקף את תפיסת העולם של החברה – אין משרדים אישיים: בעלים, מנהלים ועובדים יושבים באותו מרחב, ללא היררכיה. שולחנות העץ הבהירים של סטודיו Rack & Tac, במראה רטרו שאינו משרדי במובהק, הובאו ברובם מהמשרדים הקודמים. אפשר להרכיב מהם מקבצי ישיבה שונים, ולשנות את החלל בהתאם לצוותים ולצרכים.

             

            אפשרויות שונות לפרטיות מספקים חדרים שתוכננו בכל קומה מסביב לגרעין הבניין, וגם בצמידות למעטפת. הם מעוצבים בדרגות שונות של פתיחות וסגירות ובמגוון חומרים, ומיועדים לפגישה, שיחה אישית, מנוחה או עבודה שקטה.

             

            בולטים במיוחד "הבוטים", חדרים מעץ ממוחזר, שבנה האומן יעקב ששון מתריסים ומחלונות ישנים, שפורקו והורכבו מחדש. חלקם עוצבו כמסגרת שבתוכה ספות, וחלקם זוגגו בזכוכית ומשמשים כחדרי ישיבות קטנים.

             

            חדרי העץ הסגורים והחמימים יותר (צילום: עמית גושר)
              חדרי העץ הסגורים והחמימים יותר(צילום: עמית גושר)

               

              סוג נוסף של חללים פרטיים מוגדרים בפרופיל בלגי צהוב. האדריכלים יצרו ממנו מחיצות בדוגמה של מעוינים גדולים ומזוגגים. חדרונים אישיים עטופים בקירות פלדה שחורה, ומרוהטים בספה קטנה עם שולחן וכריות שעליהן הדפסים מבנק המעצבים של החברה. כל מקבץ חדרים מתאפיין ברצפת אריחים בדוגמה גרפית שונה, או בפרקט בדוגמה מחוספסת.

               

              חדר הישיבות של המנכ''ל (צילום: עמית גושר)
                חדר הישיבות של המנכ''ל(צילום: עמית גושר)

                 

                חדרי ישיבות – רשמיים או באווירה נינוחה – מוקמו בתוך חדרי זכוכית ממוסגרים בפרופיל פלדה שחור, התואם את חזיתות התוספת החדשה למבנה. הם רוצפו בפרקט מעץ ממוחזר. אלה מהם שפחות פורמליים עוצבו כסלון ביתי, עם רהיטים משוק הפשפשים. חדרי הישיבות נקראים בשמותיהם של רחובות מרכזיים בערים שבהם יש לפייבר משרדים: תל אביב, ניו יורק, סן פרנסיסקו, שיקאגו ומיאמי.

                 

                וחדר ישיבות בטונים רשמיים יותר (צילום: עמית גושר)
                  וחדר ישיבות בטונים רשמיים יותר(צילום: עמית גושר)

                   

                  בכל קומה יש מטבח פתוח, שגם בו דוגמאות ומרקמים שונים. דוגמה עדינה של ערבסקות הוטבעה ברצפת הבטון ומגדירה את מרחב המטבח. על הקיר אריחים בדוגמאות גרפיות צבעוניות, שמתחלפות בכל קומה. הארונות עשויים מסגרות עץ עם מילואה של רשת ברזל. במרכז דלפק ישיבה גבוה עם משטח עליון מפיסות עץ ממוחזר, ובכל מטבחון תלוי על הקיר מתכון קליל להכנה במקום, בעיצוב אחד מחברי הקהילה.

                   

                  לצד המטבח הקומתי תוכנן סלון פתוח, עם מערכת מדפים מעץ ממוחזר שיצר יעקב ששון על אחד מהעמודים התומכים, ועליה מוצגים עבודות קטנות של מעצבים נוספים.

                   

                  הגלריה המרכזית נמצאת בקומות החמישית והשישית. כאן, לאורך קירות הבטון החשוף של גרעין הבניין, תלויות עבודות שבחרו רביב ואנשיה, במטרה "להציג את העושר הקיים בזירת המסחר שלנו". העבודות נקנו מחברי הקהילה כקבצים דיגיטליים, ובעזרת חברת ArtAdmin נתלו על הקיר בצורות שונות.

                   

                  עבודות המעצבים קיבלו מסגרות מקוריות (צילום: עמית גושר)
                    עבודות המעצבים קיבלו מסגרות מקוריות(צילום: עמית גושר)

                     

                    איורים של חיות מחמד הודפסו על צלחות חרסינה (צילום: עמית גושר)
                      איורים של חיות מחמד הודפסו על צלחות חרסינה(צילום: עמית גושר)

                       

                      בחלקן שולבו כמה יוצרים – תמונה של מוזיקאית אויירה בידי מאיירת והודפסה על קנבס, למשל. ציירת שילבה בציור טבע דומם שלה בובות בד של יוצרת אחרת. איורים של חיות מחמד הודפסו על צלחות חרסינה עתיקות משוק הפשפשים, ציור של חתולה מוסגר במסגרת עתיקה, כתובות ניאון נוצרו מפונטים שמוצעים באתר. צילומיהם של חיות המחמד של עובדי החברה, שהושגו באמתלה כלשהי, עברו עיבוד גרפי והודפסו על כריות וספלים שפוזרו במשרדים. 

                       

                      בקומה השביעית אין משרדים, אלא מרחבים ציבוריים. המנורות של סטודיו בים קיבלו כאן תפנית אוריינטלית, עם בסיס מצלחת של עץ סיסם הודי, ועליה חריטות תחרה עדינות. שדה המנורות הופך כאן לחומרי יותר ותואם את רהיטי הקפיטריה. המקצבים חוזרים במטבח עץ גדול, עם דלתות כהות ומחולקות וקיר אריחים מאוירים. על מדפי העץ מוצגים כלי אוכל לבנים עם הדפסים גרפיים. כאן נערכות ארוחות צהריים משותפות.

                       

                      בחצי השני של הקומה חדר ישיבות גדול וחדר כושר, עם קיר בטון שעליו בולטות אותיות עץ לועזיות. לאורך המסדרון קיר בלוקים חשוף בדוגמה תלת ממדית, כך שנוצרו מעין אדניות קטנות. בתוכן נשתל מוס (סוג של טחב), שניזון מהלחות באוויר. מעבר לנראות, ביקשו להעביר כאן מסר של אותנטיות חומרית, שהחברה מבקשת להעביר גם במוצרים שלה.

                       

                      בקומה העליונה (צילום: עמית גושר)
                        בקומה העליונה(צילום: עמית גושר)

                         

                        גם מרפסת הגג מוקפת רפפות זכוכית (צילום: עמית גושר)
                          גם מרפסת הגג מוקפת רפפות זכוכית(צילום: עמית גושר)

                           

                          בחוץ, לאורך המסדרון, יש מרפסת גג גדולה, מוקפת בתריסי הזכוכית האופקיים שמאפיינים את הקומות החדשות. המרפסת פונה לרחוב קפלן ומשקיפה אל מרכז תל אביב, שבו היא משחקת תפקיד חדש ועכשווי.

                           

                           (צילום: עמית גושר)
                            (צילום: עמית גושר)

                             

                            • תכנון: סתר אדריכלים
                            • מתכננת אחראית: שירלי זמיר. צוות: קטיה מיצ'קובסקי, רעות מי-רז
                            • פיקוח: חן ירון, ירון לוי ניהול פרויקטים
                            • תאורה: סטודיו בים
                            • אומן עצים: יעקב ששון
                            • פרקט: Parqueteam
                            • שולחנות עובדים, שולחנות ישיבות וריהוט משליםRack & Tack :
                            • יתר הרהיטים: הביטאט, אינובייט, פיק אפ ושוק הפשפשים
                            • עיצוב והתקנת אמנות: ArtAdmin
                            • קבלן ראשי: א.וייס

                             

                            אוהבים עיצוב ואדריכלות? עקבו אחרינו גם באינסטגרם: 

                            אנחנו גם באינסטגרם. לחצו על התמונה (צילום: מתוך &tradition)
                            אנחנו גם באינסטגרם. לחצו על התמונה (צילום: מתוך &tradition)

                             

                             

                             
                            הצג:
                            אזהרה:
                            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד