להרדים את התינוק? מה הבעיה? משמרת אבא מתחילה עכשיו
בלוג חדש: לתום קינן, אבא טרי וקופירייטר, יש המון מה לומר על הורות וזוגיות ויש לו הרבה זמן לחשוב על זה, בזמן שהוא מחכה, כל לילה, בלי להזיז את היד, שדניאל ירדם
השעה 3:24 לפנות בוקר. שני גברים עייפים על פוף אחד, בחדר מלא כוכבים. אני, עם חולצה שהייתי צריך לזרוק מזמן, אבל עדיין הולך איתה לחדר כושר והוא – מכוסה מכף רגל ועד ראש בפיג'מת פינגווינים מתוקה מדי. זה מרגיש לי כאילו רק שנינו ערים עכשיו בכל העולם. ז'תומרת, חוץ מזוג חתולים מתחת לבית, שאני לא לגמרי מבין מה הם אומרים, אבל לפי הטונים הצורמים, היא לא תסלח לו על זה בקלות בבוקר.
אז... אני תום. גר בכפ"ס, עיר הזוגות המשובטים. נשוי לנעמי ואבא לדניאל בן השמונה חודשים, שאני רק מחכה לרגע הקסום הזה שבו הוא ילך לישון, בשביל לחכות שהוא יתעורר כבר. אבא מאמץ לשני כלבים משוגעים בגדלים שונים, עם הפרעות שונות. בכל שבוע אני מתכוון לחכות שנעמי תרדם, בשביל לספר לכם את הצד שלי בכל הסיפור הזה שנקרא הורות וזוגיות או איך שנעמי קוראת לזה: "מאמי, עשה טובה, תעבור בסופר בדרך הביתה".
עוד בערוץ המשפחה:
- שיגעון הווֹאנזי: פיג'מות מפנקות מאיביי, החל מ-37 שקל .
- סיגל קפלן: מאוהבים? אל תמהרו לאחד בתים בפרק ב'
.
נמק ביד? הכל בראש
ונחזור לפוף. אני נותן לו בקבוק והוא - לא מפסיק להסתכל עליי בעיניים כחולות, כמו שמיים ב-HD. בין לגימות קצובות שלו לניקורים מגושמים שלי, אני לא יכול שלא לחשוב מה יהיה גורל היד שלי, אם לא אצליח להזיז אותה בקרוב ובכלל, מה הסיכוי שאצליח לזוז עוד ס"מ, בלי שהמשחק המטומטם הזה יידלק ויהפוך את החדר למסיבת דיסקו.
הוא נרדם, אבל אני זה שלא מפסיק לחלום. חולם על הרגע הזה, שבו הוא יבקש ממני "עוד סיפור" לפני שינה, שאשקר לו שאני לא עוזב את האופניים, אלמד אותו לבעוט בכדור, חיבור וחיסור ומה לעזאזל אני אמור לעשות כשישאל אותי איך באים ילדים לעולם? להשתמש בסיפורים על החסידות או הדבורים או להגיד את האמת: "ת'שמע, אם תהיה נשוי מעל שנתיים, כנראה זה יקרה ביום הולדת שלך או אחרי קניה ממש מוצלחת של אשתך באיקאה".
מבצע אבא בעיצומו
פתאום אני מרגיש משהו חם באוזן שלי. לֶק אוהב כזה, מלא כוונה. אני מסתכל לאחור ורואה את הכלבה שלי, שלא הבינה איפה אני והתגנבה אחרי לחדר. אני מביט בה במבט כועס, למרות ששנינו יודעים שזה דווקא היה לי נעים ושולח אותה בחזרה לחדרה, עם תנועות ראש מוגזמות, כדי לא להעיר את דניאל. במבט מהצד, אני נראה כמו כלב בילוש שמנסה להגיד לחוקר שלו איפה החביאו את הסמים.
שקט. זה שוב רק אתה ואני, כשברקע מנגינה שקטה – שקטה, המדמה צלצולי פעמונים. עם כל הכבוד לזה שסיימת בקבוק כמו גדול, שנינו יודעים שהמשימה הגדולה עוד לפנינו: לקום מהפוף, להפוך אותך לכיוון השני בזווית בלתי אפשרית של 323 מעלות, להכניס אותך למיטה, לכסות ולצאת בלי לפגוע בצעצוע או להפיל משהו. אם אני נכשל בזה עכשיו, כל מבצע "אבא כן יכול לעשות שתי פעולות ביחד" נופל ואז צריך לקרוא לכח תגבור מאמא וסתם התעוררתי.
הצלחתי. יותר מזל משעות שינה. כל הדרך בחזרה למיטה אני מחלק צ'אפחות דמיוניות ומפזר חיוכים לכל עבר. מת שנעמי תקום, כדי שאוכל לספר לה איזה אבא ובעל מושלם אני, איך הצלחתי לקום מהפוף ככה, בקלילות. איך צחקתי לפחד בעיניים. אז אני נכנס למיטה הכי רועש שלי, אבל במעטפת של לחש והתחשבות. מזיז כוסות, מפיל את השלט, מושך קצת בשמיכה. נעמי מתעוררת, פותחת עין אחת וממלמלת: "הוא חזר לישון"?
"מה, ברור. תחזרי לישון. נדבר מחר".
- בטורים הבאים אני מתכוון לחשוף את כל האמת על קניות באיקאה, לשתף אתכם במחלה הקשה שתקפה אותי - צינון, ולקבוע אחת ולתמיד מי באמת עושה יותר בבית.
__________________________________________________
פֶן ולישון: 5 שיטות מוזרות אך יעילות להרדמת תינוקות:
