לפסנתרנית המחוננת יוג'ה וואנג נמאס שכולם מתעסקים במה שהיא לובשת על הבמה, יותר מאשר במוזיקה שהיא מנגנת. בספטמבר השנה הקדיש לה מגזין ניו יורקר כתבת ענק בת 14 עמודים, ו"שמונים אחוזים מהכתבה עסקה רק בשמלות שלי", היא אומרת השבוע בפגישה איתה בהילטון תל אביב לאחר לילה ארוך ללא שינה, כתוצאה מג'ט לג אכזרי – מה שאולי הביא אותה לדבר בכנות על המיתוג הבינלאומי שלה כ"ליידי גאגא של עולם המוזיקה הקלאסית".
"זה קצת עצוב בעיניי שמדברים רק על הבגדים שלי, אבל האמת היא שכבר לא איכפת לי. סיימתי לדבר על השמלות שלי בהופעות. מי שמגיע לקונצרטים יודע שהמראה שלי הוא חלק מהחבילה. אני מבינה שזה מעניין את התקשורת ואת הקהל שמגיע לראות אותי בהופעות, אבל זו בסך הכול הדרך שאני אוהבת להתלבש".
כחלק מחגיגות ה-80 של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תעלה וואנג הערב (שלישי) על במת היכל התרבות בתל אביב לרסיטל לצד נגן כלי ההקשה מרטין גרובינר, ובשבת (ערב השנה החדשה) תנגן יחד עם התזמורת ארבע יצירות, ביניהן הקונצ'רטו מס' 1 לפסנתר ולחצוצרה של שוסטקוביץ', והקונצ'רטו לשני פסנתרים של מוצרט, לצדו של הפסנתרן והמנצח הצעיר להב שני.
וואנג, 29, עוד לא החליטה מה תלבש לקונצרטים בישראל. היא גם מסרבת לגלות מה הביאה איתה מדירתה שבניו יורק, אבל לצילומים ל-Xnet בבית המלון בו היא שוהה, שלפה עבורנו מהמזוודה שמלת מיני שחורה ללא שרוולים ומגפי זמש גבוהים ושחורים של כריסטיאן לובוטן. "יש לי את כל הסגנונות: קצר, הדוק, ארוך, ארוך מאוד", היא אומרת בחיוך ומסגירה כי המותג החביב עליה להופעות הוא לא אחר מבית האופנה האיטלקי רוברטו קוואלי.
הלבוש הבולט בחריגותו של וואנג בזירת הקונצרטים, הפך את מבקרי המוזיקה הקלאסית בעולם לכתבי אופנה לרגע, עם ביקורות בעלות אופי סקסיסטי, מהזן שלעולם לא היו נכתבות על פסנתרנים גברים. מבקר המוזיקה של L.A Times מארק סווד, למשל, התייחס בשנת 2011 לשמלה כתומה קצרה שלבשה וואנג לקונצ'רטו השלישי לפסנתר של רחמנינוב, וכתב כי אם השמלה היתה קצרה יותר, צריך היה להגביל את הכניסה לקונצרט לגילאי 18 ומעלה.
במקרה של ג'יי נורדילנגר, המבקר של The New Criterion, הפכו התיאורים לגרפיים, כשכינה את שמלתה האדומה הקצרצרה, שבקושי כיסתה את אחוריה (shorter-than-short) - בגדים לחשפניות, וקינח בהערה: "בעבר, זונה מטיימס סקוור היתה אומרת על זה, למען השם, שימי על עצמך בגדים!" בראיון שהעניקה לדיילי טלגרף ב-2014, עקצה וואנג את מבקריה כשאמרה, "אני בת 26 ומתלבשת כמו בת 26. שמלות ארוכות אלבש כשאגיע לגיל 40".
"הבגדים שלי הם סמל של נעורים, אנרגיה וכוח נשי", אומרת וואנג השבוע. "מה שחשוב לי זה להרגיש בנוח בתוך השמלה. לפני שנתיים ניגנתי בקונצרט לבושה באוברול, כי אני בדרך כלל הולכת עם שמלות קצרות, וזה לא היה לי נוח. הבנתי שהדבר הכי חשוב זה שארגיש נוח בגוף שלי ובבגדים האלה".
את מוצאת קשר בין החומרים שאת מנגנת לסגנון הלבוש שלך?
"אם אני מנגנת בטהובן, זה בטח לא כוח נשי", היא צוחקת.
את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?
"אני לא פמיניסטית, אני יותר שוביניסטית. מעניין אותי יותר כוח, כוח נשי, מאשר נשיות".
בעשור החולף נסקה הקריירה של וואנג, ילידת סין, שבגיל 14 נשלחה ללימודי אנגלית ומוזיקה בקנדה, ומשם למכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, ארצות הברית, בו התחנכה כבת טיפוחיו של הפסנתרן הנודע גארי גרפמן. כיום היא נחשבת לאחת הפסנתרניות הווירטואוזיות בעולם, המנגנת עם התזמורות הנחשבות ביותר. בהתאמה, לו"ז ההופעות שלה עמוס. מתל אביב, בה היא מבלה את הכריסמס ואת ערב השנה האזרחית ("לשמחתי, האנשים מאוד חמים כאן", היא אומרת בחצי השלמה), תטוס היישר לעיר ילדותה בייג'ין, לשני קונצרטים נוספים, ומשם תמשיך לטייוואן, איטליה, צרפת וגרמניה, וכל זה בחודש ינואר בלבד. היא אומנם מחזיקה בדירה במנהטן, אולם כמעט מדי שבוע היא מבקרת במקום אחר בעולם, ולדבריה, נמצאת בסוג של ג'ט לג תמידי, "שלא נהיה קל יותר עם השנים".
התדמית הצעירה של וואנג כפרפורמרית סקסית ואופנתית, עומדת בניגוד מוחלט לאיפוק המכובד והשמרני של המוזיקה הקלאסית. כשהיא גוהרת על הפסנתר בהופעות, היא נראית יותר כרוקסטאר מאשר כפסנתרנית, ולא, היא לא רואה בזה מחמאה. כשהיא נשאלת האם היא ממגנטת לקונצרטים בכיכובה קהל צעיר מהמקובל, היא עונה בשלילה. "אתמול הייתי כאן בקונצרט עם הפסנתרן יבגני קיסין, וראיתי המון צעירים בקהל", היא אומרת. "אם הקונצרט מעניין - אנשים יבואו. אני אוהבת ללכת לקונצרטים, כי אני מרגישה שם צעירה. אני לא חושבת שאנשים באים לראות אותי, אלא לשמוע אותי. אני חושבת שצעירים כן מקשיבים למוזיקה קלאסית, הם פשוט כבר לא צורכים אותה דרך קונצרטים, אלא בדרכים אחרות, כמו יוטיוב".
"היום אני רוצה להביא איתי עומק, משהו נוסף, בוגר יותר", היא אומרת לסיכום. "אני מרחיבה את הרפרטואר שלי, ומרגישה שאני רוצה לכוון לבגרות, לחשיבה, מחשבות על החיים, אתגרים. אני בטוחה שהרבה אנשים נהנים מהחומרים שניגנתי קודם, אבל אני רוצה לעשות את מה שישמח אותי. אם אמשיך לעשות את מה שאני עושה, זה לא יעניין אותי לאורך זמן ולא אהיה שמחה. היום אני מחפשת דרכים למצוא את מה שמעניין אותי".
__________________________________________________
ואיך נראות שמלות לכלות במידות גדולות?
לחצו על התמונה וצפו בקולקציה של המעצב שהלביש את מירי רגב לקאן (צילום: EPA)
