עוד מנטורים במנטה:
- שיטת "אקסס" מבטיחה לשנות לכם את החיים
- כיצד הפכה סיוון אופירי לגורו החדשה של ההרזיה
- הטיפ החשוב של המאמנת ג'יליאן מייקלס, מ"לרדת בגדול"
ד"ר ליפמן, בן ה־61, מאמין בהכוונת המטופלים בכל היבטי החיים ומייעץ להם מה לאכול, איך להתאמן, אילו תחביבים לאמץ ואפילו לאיזו מוזיקה להאזין (הוא אישית חובב נלהב של הבי מטאל). אין בספר איזו בשורה חדשה או מידע שטרם הכרנו, אך ייתכן שהצלחתו נעוצה בכך שהוא מרכז את כל הידע שהצטבר בעניין תהליכי דלקת בגוף ותרומתם להתפתחות מחלות כרוניות ולהאצת ההזדקנות. ד"ר ליפמן מציע תוכנית בת עשרה צעדים הנוגעת לכלל תחומי החיים, ולמי שיאמץ את שיטתו הוא מבטיח לא רק מראה צעיר יותר וחיוניות מתפרצת אלא גם הגנה מפני דיכאון ומצוקות נפש אחרות.
הוא למד רפואה בדרום אפריקה, ואת התמחותו ברפואה פנימית עשה בארצות הברית, שם שימש בשורה של תפקידים בכירים בבתי חולים בניו יורק. בהמשך הרחיב את ידיעותיו גם ברפואה המשלימה ולמד רפואה סינית, תזונה, רפואת צמחים, ושיטות כמו ביופידבק, מדיטציה ויוגה. "הרעיון בשיטה הוא לייצר אופטימיזציה של תפקוד מערכות הגוף השונות", הסביר ל"ניו יורק מגזין" בריאיון שפורסם ביולי האחרון, "וזה לא הקונספט שיש לנו ברפואה המערבית".
את תורתו המלאה הוא מפרט בספרו עב הכרס ובו שלל הסיבות שבגללן אתם מרגישים זקנים, שמנים ועייפים, והדרכים להתמודד איתן - מבחירות תזונתיות, דרך תוכניות אימונים ועד אימוץ דרכי חשיבה ותודעה חדשות. לפניכם חמש מתוכן:
הקורטיזול שלכם משתולל
רבות כבר נכתב ונאמר על הקורטיזול - הורמון שיש לו השפעה מכרעת על הגוף, בין היתר גם על המטבוליזם ורמות הגלוקוז בדם, אבל הוא בעיקר מופרש כדי לאפשר לגוף לתפקד במצבי לחץ ואתגר. לדברי ד"ר ליפמן, במצב אידיאלי רמות הקורטיזול נמצאות בשיאן בבוקר ובמהלך היום, והולכות ודועכות במהלך הלילה כדי לאפשר לנו לנוח ולישון. אלא שהחיים המודרניים מזמנים לנו שלל סיטואציות מתוחות גם בשעות הערב והלילה, וכך רמות הקורטיזול בדם משתבשות עד למצב של סטרס כרוני, מה שבסופו של דבר מוביל גם להשמנה, עייפות ולעתים גם לתשישות כרונית ולתת פעילות של בלוטת התריס.
אין לכם מספיק Ubuntu (או פשוט דופמין)
Ubuntu היא מילה שלקוחה מאנשי השבט האפריקאי קוסה, והיא מייצגת את מה שהופך כל אדם לאנושי. ד"ר ליפמן שואב השראה מארץ מוצאו כשהוא מדבר למעשה על מציאת משמעות לחיים ותחושה של סיפוק ועומק. כרופא בהכשרתו הוא מתייחס לדופמין, המוליך העצבי שמופרש למשל כשמתאהבים, כשמרגישים תחושות של תענוג או כשמתרגשים מאדם אחר, מקום או פעילות, ומשויך גם לריגוש מחידושים. כשהדופמין מופרש בגוף אנחנו מרגישים שמחים, חיוניים ומלאי משמעות, וכשהוא לא - התחושה המתקבלת היא של דיכאון וייאוש, מה שכמובן משפיע גם על הבריאות הפיזית ועל ההרגשה הכללית.
איך לתדלק את הדופמין: מצאו משהו שאתם ממש אוהבים לעשות, שמדליק, מרגש ומלהיב אתכם. זה יכול להיות כל דבר - מתחביב חדש ועד קריירה חלופית. "אחת הסיבות לכך שרבים מאיתנו מרגישים זקנים בגיל 50 ו־60 היא שהחיים שלנו כבר מרגישים לנו מוכרים", הוא כותב. "שנות ה־20 וה־30 מלאות בחוויות חדשות, ואחר כך קשה יותר למצוא אותן. אבל אם תהיו מוכנים לחפש את החדש - תזכו גם בנעורים שלכם מחדש".
אתם אוכלים מזונות שעושים אתכם רעבים
ד"ר ליפמן הוא מתנגד נחרץ של סוכר תעשייתי על כל סוגיו. לדבריו, אתם לא סובלים מהיעדר כוח רצון אלא ממעגל אכזרי של אכילת סוכר שמעלה את רמת הגלוקוז בדם שלכם וגורמת לכם לפרץ של רעב. גם ממתיקים מלאכותיים מחוץ לתחום.
המיקרוביום שלכם לא מאוזן
מיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים הטובים ששוכנת במעיים ומונה מיליארדי חיידקים מסוגים שונים החיוניים לתפקוד מערכת החיסון, מערכת העיכול וגם לשמירה על משקל תקין. לדברי ד"ר ליפמן, המיקרוביום מתערער כתוצאה מתזונה לא נכונה, סטרס, חוסר שינה, נטילת אנטיביוטיקה ותרופות נוספות כמו נוגדי חרדה, נוגדי חומציות ומשככי כאב - דבר המוביל בהמשך להתפתחות תהליכי דלקת.
אתם לא זזים מספיק
גם בקטגוריה הזאת ד"ר ליפמן לא ממציא את הגלגל כשהוא קורא לקוראים שלו להתחיל להזיז את עצמם. בפרק הזה הוא מפרט את הסיבות שגורמות לנו להרגיש שחוקים, לחלות יותר ולסבול מכאבים: אנחנו מקלידים יותר מדי, יושבים יותר מדי, לא מקפידים על מתיחות והרפיה, מזניחים פציעות ישנות וחשופים מדי למזגן.
איך להזיז את הגוף: ד"ר ליפמן ממליץ בחום לעשות תרגילי מתיחה על בסיס יויומי. סוגי פעילות שנחשבים מבחינתו לאנטי אייג'ינג מובהקים הם: איגרוף, רכיבה על אופניים, אמנויות לחימה, כדורגל וכדורסל, טאי־צ'י, שחייה, הליכה מהירה ויוגה. למתקשים להתחיל הוא מציע חמש דקות ביום, חמש פעמים בשבוע, ומדי שבוע להוסיף חמש דקות לאימון שלכם.
