בכניסה לסטודיו של מעצבת שמלות הכלה והערב שלומית אזרד מונח מסלול עץ צבוע לבן, עליו צועדות הכלות היישר לזרועותיו של בחיר ליבן. ההתרגשות הטבעית מהמעמד מובילה במקרים רבים לפרץ של דמעות, אך הפעם הצטרפה לבכי גם המעצבת עצמה. "זאת היתה כלה שהכרתי לפני ארבע שנים. אביה ובעלי שכבו באותה מחלקה באסף הרופא", מספרת אזרד. "וביום החופה, כשאני מלבישה אותה, אני רואה את העיניים שלה נוצצות מדמעות, והתמונה שעולה לי בראש זה הבת שלי מתחתנת בעוד מספר שנים. זה היה רגע אינטימי משותף. בדרך כלל בעבודה אני פוקר פייס, אבל זה גמר אותי, לא הצלחתי לעצור את הדמעות ובכיתי יחד איתה ועם אמא שלה. באותו זמן חיכתה לי לקוחה לפגישה ראשונה בלובי, ושאלה אותי בחיוך: "את בוכה מהתרגשות יחד עם כל כלה שיוצאת מכאן?"
כבר שלוש שנים שאזרד, 34, אוזרת כוחות מחודשים מדי בוקר, ויוצאת מביתה בבאר יעקב להלביש בשמלות צחורות את הכלות החדשות, שכלל לא מכירות את סיפורה הטראגי שמסופר כאן לראשונה. היום לפני שלוש שנים בדיוק נפטר גולן בעלה של אזרד ממחלת הסרטן, והוא בן 31 בלבד. הם הכירו כשהיתה נערה בת 14 מלוד, וארבע שנים לאחר מכן, בעיצומן של בחינות הבגרות, עמדו תחת חופה, כשאזרד בחודש רביעי עם בנם הבכור. מחלת הסרטן של גולן פרצה כשהיה בן 28, במקביל לפתיחת סלון הכלות הראשון שלה ברמלה ולהיריון עם בתם תהל, כיום בת ה-6 וחצי. "חודש אחרי הבריתה של תהל גילו שזה סרטן", היא נזכרת. "ועם שלושה ילדים בבית ועסק בפריחה תמרנתי בין בית החולים לבית ולעסק. הייתי ישנה בבית החולים כל לילה, חוזרת בבוקר לשלוח את הילדים לבית ספר, ומשם הולכת לעסק עם 'מסיכה' על הפנים. גולן לא הסכים שאסגור את העסק, בעוד שאני רציתי להיות כל הזמן לידו".
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- איך השתנתה מריה קארי מאז שנות ה-90?
- את מי פגשנו על השטיח האדום הכי אופנתי בבריטניה?
איפה מצאנו את המעילים הכי יפים לכל כיס?
במהלך שלוש שנים אינטנסיביות שבהן נלחם גולן במחלה, ניהלה שלומית את העסק עם ארבע עובדות שתמכו בה לאורך כל הדרך, ובעזרתה הצמודה של אימה, כל אותה עת הלקוחות לא ידעו דבר. "לקראת הסוף היו מתקשרים מבית החולים לעדכן שהמצב לא טוב ושאביא את הילדים להיפרד מגולן, אבל בכל פעם הוא היה קם למחרת", היא מספרת. "ואז ביום שישי התקשרה הרופאה, ואמרה שהמדדים שליליים ושנגיע להיפרד. ביום ראשון היתה אמורה להגיע אליי כלה, והתקשרתי אליה שתבוא לקחת את השמלה בשישי. עזבתי את בית החולים והלכתי לסטודיו להיפגש איתה, ובמוצאי שבת הוא נפטר. כשהיא חזרה להביא את השמלה היא ראתה מודעת אבל בכניסה סטודיו, וסימסה לי שכל הזמן הזה היא לא ידעה שבעלי גסס בבית החולים".
"עם שלושה ילדים בבית ועסק בפריחה תמרנתי בין בית החולים לבית ולעסק. הייתי ישנה בבית החולים כל לילה, חוזרת בבוקר לשלוח את הילדים לבית ספר, ומשם הולכת לעסק עם 'מסיכה' על הפנים. גולן לא הסכים שאסגור את העסק, בעוד שאני רציתי להיות כל הזמן לידו"
"גולן נפטר כמה ימים לאחר בר המצווה של חושן. תכננו אירוע בר מצווה מפואר וסגרנו על אולם, אבל חודש לפני התאריך חלה הידרדרות במצב של גולן והיתה לו חסימת כליות", משחזרת אזרד את הדעיכה של בעלה. "לא יכולנו להוציא אותו מבית החולים, אז כל החברים והמשפחה התגייסו והפכנו את הלובי של אסף הרופא לאולם אירועים, והעלייה לתורה היתה בבית הכנסת שם. הוא כנראה חיכה לראות את החלום שלו מתגשם, כשהילד שלו עולה למצוות".
"אחרי שהוא נפטר לא יכולתי לצאת מהמיטה, הייתי שבורה. גולן היה האהבה הראשונה שלי, היינו יחד מגיל 14, והוא נבל לי מול העיניים, עד שכבר היה נראה כמו אדם אחר לגמרי. כל הזמן הזה הוא היה תומך ומפרגן, והשביע אותי לא לוותר. הפחד שאשאר לבד ואהיה תלויה במישהו אחר נתן לי את הדחף והאנרגיה לדאוג שלילדים שלי לא יחסר כלום בחיים. זה הדלק שלי. אם לא היה לי את העסק, לא הייתי נמצאת כאן היום. אתה יודע, יש את הימים שאני נשברת, מרשה לעצמי לבכות. זה קורה בעיקר לפני הקידוש ביום שישי, או כשהילדה עלתה לכיתה א' ואבא שלה לא היה לצדה. כשגולן היה חולה לא בכיתי יום אחד, גוננתי על כולם: על הילדים מהמחלה, ועל גולן מהרופאים. הייתי כמו חצי אלוהים".
"אני יותר אשת קריירה מאשר אמא טובה"
עם המראה הנערי והחיוך הנאיבי של אזרד אפשר בקלות לחשוב שהיא מתבגרת שמשחקת בשמלות כלה להנאתה, אבל אל תתנו לחזות שלה להטעות אתכם. בשנתיים האחרונות היא סוללת את דרכה מעלה בשוק שמלות הכלה העולמי, כשמאחוריה גב חזק בדמות אחיה הגדול, איש העסקים רונן שטרית, הבעלים של רשת הנדל"ן אנגלו סכסון בישראל, שבשנה וחצי האחרונות נכנס שותף בחברה של אחותו. "אדם יקר אמר לי פעם שכל ילד צריך מבוגר שיאמין בו כדי להצליח", אומרת אזרד. "רונן אחי האמין בי מתחילת הדרך". עם השותף החדש הגיע גם הסטודיו הגדול - 500 מ"ר וקרוב ל-30 עובדות באזור התעשייה ברמלה - והיציאה לחו"ל.
רק החודש חזרה אזרד משבועיים בארצות הברית, שם קיימה "טראנק שואו" של עיצוביה, ובלוח הטיסות שלה לחודש הבא צפויה נסיעת עבודה נוספת להונג קונג. השנה גם השתתפה פעמיים בשבוע האופנה לכלות בניו יורק, כחלק מהתצוגה הקבוצתית שמארגנת המשלחת הכלכלית של ישראל בניו יורק. אבל כל אלה הם רק המתאבנים ליעד הבא שלה: תצוגה עצמאית בשבוע האופנה בניו יורק, כפי שנוהגים לקיים בשנים האחרונות מעצבי שמלות כלה מובילים מישראל, ביניהם אלון ליבנה, ברטה וגליה להב. "הדרך של גליה להב ראויה להערכה", מפרגנת אזרד למעצבת שתעשה היסטוריה כשתציג בשבוע אופנת ההוט קוטור הקרוב בפריז.
סדר היום שלה אינטנסיבי: בתשע בבוקר היא בסטודיו, מפקחת על העבודה של התופרות וההזמנות לחו"ל, ועד השעה רבע לשתיים נפגשת עם כלות. בין שתיים לארבע היא עוברת לתפקיד אמא ומגישה ארוחת צהריים לילדים בבית, רק כדי לחזור לעבודה בסטודיו עד שבע בערב. "אני יותר אשת קריירה מאשר אמא טובה", היא אומרת. "הייתי רוצה להיות אמא טובה יותר, אני מחפשת כל יום אחר האיזון הנכון".
היא נולדה וגדלה בלוד כבת זקונים אחרי שלושה אחים בנים, לאמא דומיננטית שעד היום עוזרת לה בגידול הילדים. בתיכון שרה בלהקת הנוער המקומית "שיר עמל", בה החלו את דרכם גם חברי שלישיית "מה קשור", הזמרת מיטל טרבלסי, והשחקנים עמוס תמם ואלי אלטוניו. "אני מאוד אוהבת את הבמה, לשיר ולשחק, אבל אופנה אני אוהבת יותר", היא אומרת. בכיתה י"ב, כאמור, נכנסה להיריון מגולן, והשניים החליטו להינשא. את שמלת הכלה שלה עשתה בסלון "דיוויס" בתל אביב. בגיל 19 כבר היתה אמא צעירה לחושן, כיום בן 16 וחצי, וארבע שנים לאחר מכן ילדה את בתה אגם בת ה-12 וחצי. עם שני ילדים קטנים בבית, לימודי אופנה במסגרת אקדמית כמו שנקר או בצלאל לא היתה אופציה עבורה, ואזרד פנתה למסלול ללימודי חוץ בשנקר, שם השלימה לימודי עיצוב, תדמיתנות, תפירה וסטיילינג.
הפרזנטורית רוסלנה: לא בקטע של חתונה
הזמנה לעצב שמלות ערב לתחרות מלכת היופי של העיר לוד פתחה עבורה את הדרך, ובגיל 24 השיקה אזרד סטודיו קטן לשמלות ערב ברמלה. לפני שבע שנים החלה לעצב גם שמלות כלה, שמתכתבות עם הלך הרוח הרווח בשוק העולמי: שמלות אופנתיות, סקסיות, עשירות בדי תחרה ומשחקי שקיפויות, מהז'אנר שמתאים בול לפרזנטורית שמלווה את אזרד בחמש השנים האחרונות, רוסלנה רודינה, שהכירה דרך חברתה הטובה, סוכנת הדוגמניות נורית אורגל שייצגה בעבר את רודינה. "צמחנו יחד, כל אחת מאיתנו סייעה לשנייה לפרוץ", אומרת אזרד על רוסלנה.
על שמלת כלה לרודינה אין כרגע מה לדבר. "לא חושבת שרוסלנה תתחתן עם אייל, היא לא בקטע. יש להם את יאן ובעזרת השם הם יעשו ילד נוסף. מניחה שגם אם היא תתחתן בעתיד, זה לא יהיה בשמלה לבנה". מלבד רוסלנה, אזרד מחזיקה ברשימת כלות מפורסמות הכוללת נשות כדורגלנים כמו שלי רגב, שנישאה לשוער נבחרת ישראל בכדורגל אופיר מרציאנו, עדי קלנדרוב, אשתו של הכדורגלן אלירן עטר, ובנוסף הלבישה את ירדן פרץ, אשתו של משה פרץ, ואת הזמרת נסרין.
לשאלה האם מיקומו הפריפריאלי של הסטודיו ברמלה לא מרחיק לקוחות, פיזית ומנטלית, אזרד משיבה במתקפה פטריוטית: "זה דימוי שהתקשורת יצרה, והוא רחוק מהמציאות. אם תחיה ברמלה שבוע תגלה עיר אחרת, מקום שהוא משפחה אחת גדולה. זה הרבה יותר נעים מלגור בתל אביב, שם אתה לא יודע את השם של השכן שלך. יכולתי לפתוח סטודיו בתל אביב, מרחק של רבע שעה מכאן בסך הכול, אבל לקוחה תעדיף להתניע את הרכב ולנסוע לכאן, כי לרמלה אין פקקים. אנחנו מקבלים היום הזמנות מכל העולם, ושם, את אף אחד לא מעניין אם זה מרמלה או תל אביב. הן אוהבות את השמלה ומשלמות אלפי דולרים לדגם. הכסף הגדול זה שם".
למרות ניצני ההצלחה מעבר לים, אזרד לא היתה מחליפה את הכלה הישראלית במקבילה האמריקאית או ההונג קונגית. בניגוד לדברים שאמרה לנו בעבר פנינה טורנה - "יש לי נפש רגישה, ולא מתאים לי כל האחיות המשוגעות והמשפחה על הראש" – אזרד מספרת שהיא נהנית להיפגש עם הלקוחה, לשוחח איתה ולייעץ. "אני יודעת מה הקולגות שלי חושבות על הקשר עם הכלות", היא אומרת. "אומרים לי 'מה את צריכה את זה? מה, את פסיכולוגית, חברה?' אבל אני באה לפה כל בוקר באהבה. הסיפורים שלהן ממלאים אותי. הן מרגישות איתי חופשי, ויש להן לא מעט סיפורים קשים".
על פרק ב' בחייה אזרד עוד לא חושבת. מי שמחליט, היא אומרת ומצביעה לכיוון השמיים, זה אלוהים. "היו לי תוכניות, והוא שיבש אותן, אז עכשיו אני זורמת. כרגע אני עסוקה בקריירה, אבל אני רוצה להמשיך עם החיים שלי ולהתאהב שוב. זה יקרה מתי שזה צריך לקרות, וחייב לבוא גם בתמיכה מלאה של הילדים. החיים זה עניין של טיימינג".
______________________________________________________
ומיהי המעצבת המבטיחה של סינגפור, שיוצרת בכלל בתל אביב?
