"הדבר ההזוי הוא שהבניין לא נתקל בבעיה תכנונית או ביצועית", מסביר האדריכל עדן בר מה עיכב במשך שנתיים את האכלוס של "מגדל בר כוכבא 4" בבני ברק. "רק בגלל חוקי חשמל הוא נתקע".
ויכוח עיקש של יזמי המגדל מול חברת החשמל השאיר את המגדל שומם ולא מאוכלס. קבוצת הרכישה שהקימה אותו (12 חברות בהובלת קבוצת חג'ג') דרשה לחבר את הבניין לחדר מתח גבוה אחד, שאליו יחוברו כל דיירי הבניין באופן ישיר; חברת החשמל שינתה את מדיניותה תוך כדי הפרויקט, ודרשה חדר שנאים נפרד לכל דייר – שמתבטא בהוצאות חשמל גבוהות יותר לדיירים בטווח הארוך. היזמים נכנעו, והפסידו זמן יקר. המגדל, השוכן בגדה הצפונית של רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, סמוך לקניון איילון, יאוכלס רק בעוד כשלושה חודשים. הוא מצטרף לשינוי הדרמטי שעובר על אזור התעשייה של העיר החרדית, שמסבה אותו לאזור תעסוקה גבוה וצפוף במיוחד.
"ההחלטה שלנו הייתה טובה למרות שבסוף נכנענו", אומר ל-Xnet עידו חג'ג', מבעלי קבוצת חג'ג' ומנכ"ל החברה. "בגלל העיכוב הרווחנו, כי התחרות שנוצרה באזור הביאה לעליית מחירים". לדבריו, בין השאר ייכנסו לכאן משרדי חברת "קישורית", משרד פרסום, חברת קונסטרוטורים, ומתנהל משא ומתן מול רשת מלונות "פתאל" על השכרת שטחים למלונאות. קבוצת חג'ג' עצמה שקלה לעבור לכאן, אומר עידו חג'ג', אך העדיפה לבסוף להתמקם במגדל חדש שהיא בונה ברחוב הארבעה במרכז תל אביב, מעל כיכר גבעון.
בגובה של 90 מטר, מגדל בר כוכבא הוא אחד הנמוכים באזור התעסוקה המתחדש: 18 קומות משרדים מעל 6 קומות מבואה ומסחר, וארבע קומות חניה תת-קרקעית ל-300 מכוניות. ביחס לשלושת המגדלים הסמוכים שמתכנן כאן האדריכל עדן בר, מדובר במגדל ננסי: "מגדל הכשרת היישוב" יתנשא לגובה 40 קומות (בשיתוף ברעלי-לויצקי-כסיף אדריכלים); מרכז רפואי וגריאטרי יתנשא לגובה 22 קומות; ומגדל משרדים נוסף יתנשא מעליהם עם 50 קומות.
גושים במקום קופסה
ועדיין, המגדל בולט בסביבתו, משום שבניגוד לשכניו הוא מחולק לגושים ואינו בנוי כמקשה אחת. ההחלטה להצר את הבניין ככל שעולים למעלה, נועדה למקסם את אחוזי הבנייה המוגבלים (מגרש בן 3 דונם), ולהגיע לגובה שיהיה לפחות מחצית מגובה גורדי השחקים שיקיפו אותו בקרוב.
החלוקה לגושים, מסביר האדריכל, הייתה שיווקית: "יש פרויקטים שבהם מזמינים אדריכל להתפרע, וזה מרים את האזור כמו שקרה עם פרנק גרי בבילבאו. אבל בחיי היומיום, עם הקשיים שלנו להביא פרנסה, נשאלת השאלה איך מגיעים לעיצוב איכותי בלי לבזבז כסף - ושם המשחק הוא כלכליות". איך משלבים רווחיות עם עיצוב נאות? עדן בר החליט שהחלוקה לגושים תמנע את המראה הקופסתי הבנאלי, תאפשר מגוון קומות בשטחים שונים (500 עד אלף מטר רבוע), ותאפשר לפתוח מרפסות גדולות (100 עד 300 מ"ר) תוך יצירת נסיגה בקומות העליונות. כך הבניין יוכל להעפיל לגובה רב יותר, לעומת האופציה של ניצול זהה של הבינוי בכל קומה וקומה.
ההשראה העיצובית נחתה על האדריכל מ – לא פחות – זאהה חדיד, האדריכלית הנודעת שתכננה את המרכז לאמנות עכשווית בסינסינטי, אוהיו. ראיית הדמיון דורשת מאמץ מסוים, גם משום שהמבנה המקורי הוא נמוך ואופקי, אך ניתן לראות שהגוונים האפורים-שחורים וחלוקת החומרים אומצו בגושים של המגדל בבני ברק.
החזית מעוצבת בשלושה גוונים, המתבססים על שלושה חומרים: אבן גרניט שחורה, מסכי זכוכית וקיר מסך אפור. ענת לוי-בר, אשתו ושותפתו של עדן, מספרת כי עיצבה את החזיתות בהשראת קקטוס. עידו חג'ג', אגב, רואה את הגושים ונזכר בדוגמה אמריקאית אחרת: הגושניות הפרועה של מלון הקזינו "ניו יורק ניו יורק" בלאס וגאס, שם מייצג כל אחד מהגושים מגדל אחר במנהטן.
רחבה מבטיחה שלא תקיים
קומת המשרדים הראשונה מתחילה רק בקומה השביעית, 16 מטרים מעל מפלס הרחוב, ומתחתיה נוצרת רחבה גדולה בין מפגש רחובות. יהיו בה סניף בנק, מסעדה וחנויות נוספות. היזם קיבל מוועדת התכנון הקלה חורגת, שאיפשרה להגביה את הבניין בשתי קומות, ובתמורה "נתן לציבור" את הרחבה, אך ברור כבר עכשיו שהרחבה תהיה לשווא: כמו במקרים נוספים למרגלות מגדלים, כמו הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב, ההבטחה על מרחב שמוענק חינם לציבור היא ריקה מתוכן. מדובר באזור חשוף למערבולות רוח (הנוצרות בגלל המגדל עצמו), והציבור לא רוצה לסבול ומתרחק משם. ה"תרומה לציבור" היא רכיב בתכנון אדריכלי שחושב שיווק, תכנון שמתבקש להדגיש את קיומו של המגדל במפלס הרחוב.
יש עוד סיבה להגבהתה של קומת המשרדים הראשונה, והיא שכונת המגורים הצמודה. מדובר בסדרה של מבני שיכון ותיקים ומוזנחים, שנבנו בזמנו במרכז אזור התעשייה כדי לאכלס פועלים. מאחר שבני ברק לא נותנת היתרים למגדלי מגורים (בגלל המעליות), אין פה תמריץ לפינוי-בינוי של הבתים הישנים, והשיכונים נותרים במקומם. הנוף אינו נתפש כמלבב במיוחד, ולכן אינו מסייע לשיווק. קומת המשרדים הראשונים מתחילה, אפוא, רק בנקודה שמתעלה מעל גגות השיכונים.
"אני גאה בכך שבמקום חזית סגורה, ובמקום קופסה שיורדת עד הקרקע, יש רחבה אורבנית עם אוויר ומרחב לעין", אומר האדריכל, ומציין את תחושת הריחוף שנוצרת בזכות הרחבה המקורה. הרושם הוא קצת אחר, משום ששני זוגות העמודים הנטויים (ברוחב 1.5 מטר) העשויים פלדה ובטון דווקא מדגישים את שלד הבניין, שחוצה את הרחבה בשוליה.
העמודים הנטויים כמו האות V תוכננו בהשראת עמודים ששימשו בבנייה הישראלית בשנות ה-50. עדן בר לא מצליח להיזכר בבניינים ספציפיים כאלה, ורק מציין את הזיכרון הכללי כהשראה, אך עמודים כאלה אפשר למצוא ברב-קומות הראשון של תל אביב שאותו תכנן האדריכל נחום זולוטוב ברחוב בן יהודה ("בניין השופרסל"), וב"מרכז אמיר" שתכנן האדריכל דוד רזניק במפגש הרחובות אגרון וקרן היסוד בירושלים (גם הוא נקרא "בניין השופרסל").
קוביית זכוכית בכניסה
נכנסים למגדל דרך קוביית זכוכית. התווך הזה מוגן מקרני שמש ישירות, ותפקידו לפקח על הבאים ויוצאים, ולקשר אותם למעליות שמובילות למשרדים. בעיצוב הפנים, שעליו הופקדה המעצבת סיגל זבורוב, ההתערבות הייתה מועטה, מאחר שכל דייר מקבל שטח שלדי שהוא מעצב בעצמו. חדר ההמתנה למעליות מוצמד לדופן המגדל, כך שיתאפשר לסגור אותו במסך זכוכית שיעניק מבט ישיר על הנוף העירוני השוקק.
במבט מקרוב, אפשר להשקיף על שרידיו האחרונים של מרכז הטקסטיל הגדול בישראל שפעל כאן באמצע המאה שעברה, וריכז את מיטב המפעלים בתחום - ובראשם לודז'יה, ארגמן ומשי זקס. שינוי בפוקוס, ומבחינים היטב בעבודות להקמת קו הרכבת הקלה, שתחנה תת-קרקעית שלו נחפרת בימים אלה ליד המגדל. כשמרחיקים את המבט מזרחה, מלווה העין את רחוב ז'בוטינסקי הארוך והמפותל, כשהוא ממשיך לפתח תקווה וחוצה אותה, וברקע ניבטים הרי שומרון.
דבר אחד מפריע לאדריכל, משום שלא בוצע כפי שביקש: בראש המגדל מצוי חדר החשמל, זה שבגללו התעכב האכלוס בשנתיים. "כמו שרואים בספרי קומיקס, כשבראש המגדל יש זיקים של חשמל, תכננתי ששנאי החשמל בראש המגדל יהיו חשופים לעין בתוך קוביית זכוכית שקופה, כך שיוכלו לראות את החדר מואר בלילה עם כל המיכון שלו". יועץ החשמל הדף את הרעיון, בגלל הצורך במיגון אש, והרעיון נגנז.
הזנחה מתחלפת במגדלים מסנוורים (ועדיין הזנחה)
שלושת המגדלים הצומחים לצד "מגדל בר כוכבא" הם הפרויקטים הראשונים של בר באזור, אך היכרותו עם האזור טובה במיוחד. הוא תכנן, לפני כמעט 20 שנה, את תוכנית המתאר (בב/566) שחוללה שינוי קיצוני באזור התעשייה והמלאכה של בני ברק, שקיבל את המיתוג BBC. רק חמישית מהמגדלים נבנו כאן לפי שעה, ולכן עדיין אפשר להתרשם מתעשייה ומוסכים נמוכים שמצליחים לשרוד בצילם של מגדלי זכוכית מסנוורים. ההזנחה שהאזור סבל ממנה במשך שנים דרשה ללא ספק חידוש, אבל המחיקה האגרסיבית וסילוקם של המוסכים הם צעדים בטוחים ליצירת מרחב חדגוני שכל מטרתו היא לכלכל את העיר הענייה ביותר בגוש דן, מבלי לבחון את המרחב באופן רשתי ומורכב.
חרדים לא תמצאו כאן. הם לא יחצו את רחוב ז'בוטינסקי, ויעדיפו להסתגר בישיבות ובאולפנות המרוכזים בחלק הוותיק של העיר. הדבר היחיד שיחצה את הרחוב, גם אם באופן חד-כיווני, הוא כספי הארנונה שימשיכו לתמוך בעיר הענייה. נכון לעכשיו, ביקור באזור מעורר את הרושם שעיריית בני ברק משקיעה את המינימום בפיתוח האזור.
בסופו של התהליך יהיו כאן לא פחות מ-36 מגדלים. כבר היום מורגש עומס כבד באזור, ולא רק בגלל בניית "הקו האדום" לאורך רחוב ז'בוטינסקי; מערכת הרחובות הצרים במתחם כמעט ולא השתנתה, והגישה לאזור מתאפיינת בצווארי בקבוקים - במפגש עם כביש 4 ממזרח, במפגש עם תל אביב מצפון, ובהמשך עם רמת גן ממערב. גם תקני החניה באזור מצטמצמים בהדרגה: עד לפני כמה שנים, התקן עמד על חניה אחת ל-40 מ"ר; כיום הוא חניה אחת ל-120 מ"ר. המהלך חסך מיליוני שקלים לכל יזם, אך יצר בעיה תחבורתית קשה. הקו האדום יתחיל לפעול במקרה הטוב ב-2021, ועד אז ייוותרו עשרות אלפי אנשים בעומס תנועה מתיש ללא פתרונות חניה.
על המשרד
עדן בר הקים את משרד "בר לוי אדריכלים" ב-1984, לאחר שעבד תקופה ארוכה במשרדו של אדריכל אדם מזור. במשרד, בניהולם של בני הזוג עדן וענת לוי-בר, מועסקים 28 אנשי צוות המתכננים בעיקר מבני מגורים ותוכניות מתאר (בימים אלה: של רמת השרון וגבעת שמואל).
שטח בנוי: 16 אלף מטר רבוע
עלות הקמה: כ-100 מיליון שקל (כ-4,700 שקל למ"ר) – סכום ממוצע למגדל מסוג זה
מתכננת אחראית: אפרת אלון
-------------------
בני ברק היא אטרקציה אדריכלית, ומי שחושב אחרת - שילחץ על התמונה
