נטלי דדון: "הפחד מה יגידו מנהל את רובנו, ואני בנאדם שלמד לשים פס"

היא שלמה עם ההחלטה לגדל ילד לבד, מיניקה מסביב לשעון ולעתים לחוצה ובודדה, אבל נטלי דדון מאושרת ומסכמת את ארבעת החודשים הראשונים של האמהות

צילום: ניצן דרור
כתב: קרן נתנזון ויץ, צילום: ניצן דרור
 

לפני כחצי שנה הצטלמה דדון (33) לשער "לאשה" עם בטן הריונית וחשפה את הסיפור שמאחורי ההיריון המסתורי: סיפור אהבה גדול (לתחושתה) שהיה לה עם איש עסקים ישראלי הסתיים בשברון לב, אחרי שנכנסה להיריון והחליטה לשמור את הילד. "בתחילת ההיריון היו סביבי הרבה רעשים של אנשים 'טובים' ששאלו, מה תעשי ואיך תהיי עם ילד לבד, הרי יהיה לך יותר קל למצוא זוגיות כשאת רווקה", היא נזכרת, "אבל הנה, עברתי את הזפטה הראשונה, ולא נגמרו לי החיים".

 

נטלי דדון בהיריון מתקדם, שער "לאשה" (צילום: דניאל קמינסקי)
    נטלי דדון בהיריון מתקדם, שער "לאשה"(צילום: דניאל קמינסקי)

     

    והיו גם תגובות אחרות. "את לא מתארת לעצמך כמה נשים כתבו לי שהן נמצאות בסיטואציה שלי", היא אומרת, "נשים שהיו בזוגיות של שנים, ופתאום כשנכנסו להיריון הוא קם ועזב, לפעמים בתחילת ההיריון ולפעמים שבוע לאחר הלידה. זה הדהים אותי. לא ידעתי שמה שקרה לי, קורה כל הזמן לכל כך הרבה נשים".

     

     

    ביולי האחרון ילדה את בנה ריף רפאל - מתוק, חייכן וכחול עיניים. את ברית המילה עשתה בבית כנסת תל־אביבי, מחובקת על ידי חבריה הקרובים. אחר כך גילתה שאמהוּת זה לא מה שסיפרו לה, ואמהוּת חד־הורית זה קשה שבעתיים.

     

    נטלי דדון. "כשהבן שלי נולד, נולד איתו מצפון מטורף" (צילום: אלכס ליפקין)
      נטלי דדון. "כשהבן שלי נולד, נולד איתו מצפון מטורף"(צילום: אלכס ליפקין)

       

      "כן", היא מודה, "זה לא פיקניק בכלל. כל ההיריון חיכיתי שהילד יגיע, ציפיתי לאיזה קראש מטורף, ובאמת הייתה התאהבות, אי־אפשר להימנע מזה. זה הילד שלי, וזה נכנס לתוך העצמות. ומצד שני, הכאפה הראשונית אחרי הלידה היא לא אירוע שאפשר להתכונן אליו. זה מטלטל. התעוררתי לתוך מציאות שלא דומה בשום דבר לחיים הקודמים שלי. לא משנה איזה קשיים עברתי, למה הסתגלתי בחיים וכמה אני עצמאית, רק כשהגיע הילד הבנתי מה זאת עצמאות ואחריות. כאילו לא הייתי מספיק ביקורתית כלפי עצמי עד עכשיו, כשהבן שלי נולד, נולד איתו מצפון מטורף".

       

      מתי בעיקר קשה לך?

      "עד היום חשבתי שאני בנאדם אחראי וחזק, אבל בחודשים האחרונים היו רגעים שהתקשרתי לאחותי מודאגת. אמרתי, 'איך אני אגדל אותו? למה הוא בוכה, אם הכל בסדר?'. הרגשתי שאני מתפרקת מכלום, כי לא הבנתי מה היצור הזה רוצה ממני. הוא אכל, החיתול נקי, הוא לא אמור לבכות, ואני חסרת אונים, ולבד".

       

      וישנה מעט מאוד.

      "לא ידעתי שהגוף מסוגל לשרוד כל כך הרבה זמן בלי שינה! הייתי בנאדם שישן מינימום שמונה שעות בלילה ולפעמים, אם היה אפשרי, גם ישנתי צהריים (צוחקת). היום זה לא בכיוון. קשה מאוד להודות בזה, כי אמא זו אמא, וזה הילד שלך, ולא אמור להימאס לך ממנו, אבל שום אמא לא סיפרה לי שיהיו רגעים שאתקשר לאחותי שתבוא לקחת אותו ממני, כי אני לא יכולה להיות יותר ערה. כולן רק אמרו לי, 'תתכונני להתאהבות' ולא סיפרו לי שיש כאן חבלי לידה מאוד קשים. יש פה יצור שזקוק לך, ואני הכי אמא מוגזמת".

       

      לפי האינסטגרם שלך, להיות אם חד־הורית מפורסמת זו חוויה מגניבה ופוטוגנית.

      "החיים האמיתיים הם בין פוסט לפוסט. אני מעלה את הרגעים הקטנים של הפאן, החיוכים והקפה של הבוקר, אבל הקושי האמיתי קיים. מצד שני, זה לא בלתי אפשרי לעשות את זה, גם אם את לבד".

       

      מי עוזר לך?

      "אין לי או־פר. אמא שלי יכולה להפתיע אותי, לבוא ולומר לי, 'צאי קצת'. קשה לי לשחרר, אבל למדתי שאם אני לוקחת לעצמי כמה שעות לקפה בחוץ, אני חוזרת עוד יותר מאוהבת בילד. אם אמא שלי ואחותי לא היו באות מדי פעם, ואם לא הייתה לי סביבה תומכת, אני לא יודעת מה הייתי עושה. אז אני לא רוצה להוביל אג'נדה חדשה שתומכת ב'בואו נעשה ילד לבד'. אני אמליץ לנשים להשאיר את הילד, בעיקר אם הן מגיעות לגיל שבו זה הצ'אנס האחרון להיות אמא".

       

      איך הסתדרת עם ההנקה בימים הראשונים, המאתגרים במיוחד? נעזרת ביועצת הנקה?

      "לא. במלונית בבית החולים יועצת ההנקה הסבירה לי איך להחזיק אותו נכון ולוודא שהוא תופס מה שהוא צריך לתפוס. זה כל הייעוץ שהייתי צריכה".

       

      "אם אגרום לאמהות לעתיד לחשוב חיובי על הנקה, עשיתי את שלי" (צילום: אלכס ליפקין)
        "אם אגרום לאמהות לעתיד לחשוב חיובי על הנקה, עשיתי את שלי"(צילום: אלכס ליפקין)

         

        אי־אפשר שלא לשאול למה בחרת להצטלם לשער "לאשה" כשאת מניקה.

        "אם התמונה הזאת תגרום לאמהות לעתיד לחשוב חיובי על האפשרות להיניק אז אני את שלי עשיתי. אלה הם חיי בתקופה האחרונה, כך שהסיטואציה הזאת הכי טבעית לי. יש רגעים, כשאני מיניקה וריף מרים את העיניים במבט ממיס ואני אומרת: אלוהים, אני רוצה להקפיא את הרגע הקסום הזה. זה שווה הכל בשבילי. זו תמצית היקום.

         

        "ועם זאת, אני יכולה לומר שהיה לי פחד להרגיש כישלון כאמא, בגלל הלחץ החברתי הישראלי להיניק. ראיתי את התגובות שהיו כלפי בר רפאלי, ולא הבנתי למה אנשים מרשים לעצמם להתערב בעניינים האלה. הנקה היא עניין כל כך פרטי. מבחינתי, אם אישה רוצה לצאת לעבוד, היא לא צריכה להיות נתונה לביקורת קשה כל הזמן. מבחינתה, להיות אמא עובדת זו הדאגה לילד שלה, ובעיניי זה לגיטימי באותה מידה. יש לי חברות שניסו להיניק ולא התחברו. גם אני מעדיפה לתת חלב שאוב מהמקרר בימים שאני עם אנרגיה לא טובה. הרי אומרים שלא מומלץ להיניק ביום שאת בוכה.

         

        "אני רוצה לומר לאנשים שקוראים את הכתבה: שחררו אותנו מהלחץ. מה עם נשים שלא מצליחות להיניק? הן אמהות פחות טובות? הפחד מה יגידו מנהל את רובנו, ואני בנאדם שלמד לשים פס, אבל עדיין קשה לי לדלג מעל ביקורות. קראתי בחודשים האחרונים טוקבקים, כמו 'מסכן שיש לו אמא כזאת'. מי אתם, אנשים עם נפש כל כך שחורה כדי להקליד מילים כאלה?"

         

        פתחת לבן שלך חשבון אינסטגרם כשמלאו לו כמה שבועות. גם זה עורר ביקורת.

        "אנשים אמרו שאני לא בסדר, כי הבן שלי לא בחר בחיים האלה. הייתה המון התייפייפות. מזמן השלמתי עם העובדה שאני חיה בעידן של שיתוף. פעם ההורים אספו תמונות באלבומים, כשהבן שלי יגדל הוא יראה את ההתפתחות שלו דרך האינסטגרם. כולנו משתפים ומעלים, למה לבקר אותי כל הזמן? אני משתמשת בכלים שהעולם נותן לי. הניו מדיה היא ההכנסה שלי היום, וכל עוד אף אחד לא עוזר לי להחזיק את עצמי ולא מכניס לי כסף לחשבון, שלא יעביר עליי ביקורת. דרך חשבון האינסטגרם של הבן שלי נפתחתי לקהל אמהות מגוון. כשאני מעלה תמונה של מוצץ, נשים שואלות ומתייעצות.

         

        "אבל אם מדברים על עין רעה, אני יכולה לומר שאני מאמינה באלוהים, ודווקא כן שמרתי בהתחלה על דממה תקשורתית ולא חשפתי את הילד. זרמתי עם האמונה המרוקאית לא להראות את התינוק 40 יום. עכשיו אני מעלה פוסטים בארבע בבוקר, 'מישהו רוצה לאמץ?', ואמהות טריות כמוני, שגם הן ערות בשעות האלה, רואות אותי ומתעודדות. אין הנחות סלבס באמהות ובהנקה.

         

        "אני מראה לאמהות אחרות שאני איתן גם בשומנים. לא יצאתי בסקיני מבית החולים. היה לי קשה עם זה כי כל הדוגמניות יוצאות דקיקות ואני נראיתי בערך אותו דבר. יש תהליך ויש עבודה, ירדתי 19 קילו ונשארו לי עוד שישה קילו, אבל הילד הזה שווה כל גרם. חוץ מזה, היום הקריירה שלי לא ממוקדת רק בדוגמנות. מיציתי שם, ולכן קל לי יותר לשחרר. אני מתמקדת בדברים אחרים, כמו אתר האופנה שלי, שאני מתכוונת לרענן, ואני מעורבת בפיתוח אפליקציה שתושק בקרוב. היא תיקרא WHIISIT ומבוססת על חוכמת ההמונים".

         

        את מחפשת היום זוגיות?

        "לא אשקר, יש רגעים שאני מסתכלת על ילד עם אבא ברחוב, ובא לי באותו רגע לשלוח לאבא של ריף את התמונה שלו, 'תראה'. הילד גדל כל יום, הימים האלה לא חוזרים, וברור שהייתי מעדיפה שיהיה לו תא משפחתי שלם - למרות שמרגיש לי שלם איתו גם כך. אני לא לחוצה על זוגיות כרגע, אבל אם יגיע בן זוג שיאהב אותו כמו את שלו, זה מבחינתי הרבה יותר מאבא בדי־אן־איי".

         

        "אגב, אני לא פחות מחוזרת, ואפילו יותר. אני צוחקת היום, שכל החיים חלמתי להתעורר ליד גבר מחויך, וזה מה שיש לי בבית. ילד שמתעורר ומחייך אליי ולא מבקש כלום. תגידי לי, זה לא הגבר האידיאלי?".

         

        הריאיון המלא עם נטלי בפרויקט הנקה ענקי, גיליון לאשה החדש - השבוע בדוכנים

         

         (צילום: אלכס ליפקין)
          (צילום: אלכס ליפקין)

           

           

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד