מכל החדרים יש יציאה אל הנוף:
בית בקיבוץ גבעת השלושה

"הרעיון לתכנן מבנה מאורך דמוי אסם עם גג משופע העסיק אותנו מזה זמן, וחיכינו לפרויקט המתאים על מנת לפתח אותו", מספרת מעצבת הפנים עדי חמיצר על הבית בקיבוץ גבעת השלושה, שאותו תיכננה יחד האדריכל דולפי לוי (לוי-חמיצר אדריכלים). אם המשפחה היא בת הקיבוץ, צלמת שמתמחה בצילומים נוסטלגיים. האב הוא בעל חברה יזמית בתחום הנדל"ן, ויש להם שני בנים, בני שש ושמונה. מאז שנולדו ילדיהם הם התגוררו בקיבוץ, בבית ותיק בן 70 מטרים רבועים.

ללוי וחמיצר הם הציגו את המגרש שרכשו, אחד מתוך 30 שהופשרו לבנייה עבור בנים ממשיכים. בקיבוץ הזה הבתים החדשים פזורים בין הוותיקים, ולא מרוכזים בשכונת הרחבה. "את המגרש הזה אף אחד לא רצה משום שהיה צר וארוך", מספרת האם, "ואנחנו אהבנו אותו בגלל שאנחנו אנשים שחיים בחוץ והוא פונה אל השדות שכל הזמן משתנים לנו מול העיניים". המגרש, בשטח של 390 מטרים רבועים, נמצא בשולי הקיבוץ, צמוד לגדר ולכביש ההיקפי, ומולו נפרשים השדות. סביבו שכונה ישנה של מבני רכבת נמוכים עם גגות רעפים אדומים, טובלים בצמחייה ענפה.

הצורניות הבסיסית של הבתים הוותיקים עמדה לנגד עיניו של האדריכל, מוחשית ורעיונית. היא התחברה בטבעיות עם הרצון לפתח את הדימוי של מבנה האסם. המיקום התגלה כהזדמנות נפלאה לכך, וכפתרון תכנוני למגרש הצר והארוך. את החזון שלהם שילבו האדריכלים עם בקשתם של בני הזוג, לפתוח את הבית בצורה מרבית לטבע המשתנה מסביב.

הפרגולה מקורה רק באמצעה, כדי להקליל את המראה(צילום: עמית גרון)

המבנה בן שתי קומות. שתי חזיתות לבנות ורבועות שבראשן גמלון (משולש שווה שוקיים) חובקות תיבה מלבנית צרה. אחד מצדי הבית הארוכים נפתח כולו כלפי החצר והשדות באמצעות ויטרינות מאלומיניום שחור. החזיתות הצרות מאופקות מאוד, והחלונות בהן מהונדסים ומחושבים, "כמו צלם שמבקש להשיג את הפריים המושלם", מתארת חמיצר ומוסיפה: "הפריימים הללו הם ה'קישוטים' היחידים בבית".

ה"פריים" הראשון נמצא בחזית הכניסה האטומה: מסגרת ברזל שחורה פורצת החוצה מהקיר הלבן והופכת את החלון לתמונה הממסגרת את נוף השדות. בגב הבית, הפונה אל בוסתן קטן, פורצת החוצה מסגרת שחורה בצורה א-סימטרית, ומשמשת גם כמרפסת קטנה של אחד החדרים בקומה העליונה. תחתיה ויטרינה מלבנית גדולה ללא מסגרת, שתוכננה במקור כיציאה נוספת לגינה, אך כדי לחסוך בהוצאות הוחלט לבסוף שהזכוכית תהיה קבועה, ולאורכה נבנה ספסל בטון.

החלון הקבוע ממסגר תמונה של עצי הפרי מאחורי הבית(צילום: עמית גרון)

בגלל אורכו של המבנה, הפנים נחשף לנכנסים בהדרגה. דלת גדולה מעץ מאסיבי שקועה בתוך גומחה ונפתחת אל מבואה שממנה יש מבט ישיר לעבר הבוסתן שמאחורי הבית. מסדרון מאוורר מוביל אל הסלון, בחלקו האחורי של המלבן. מימינו ממוקם המטבח, סגור חלקית ומוצנע יחסית מהעין. המטבח מופרד מהסלון ומפינת האוכל, אך פתוח בדלתות יציאה כלפי הגינה, שם מתנהלים חיי היומיום.

במטבח ארבעה אלמנטים שמסודרים כמלבן. משטח עבודה עם ארונות עליונים לבנים עטופים בקיר שחוצץ בין המטבח למסדרון; יחידת ארונות נירוסטה גבוהים, שבתוכם משולב מקרר מאותו חומר; ממול קיר חופשי של ארונות לבנים ודו צדדיים, שחוצצים בין הסלון למטבח; ובמרכז אי עבודה ודלפק ישיבה, מול דלתות היציאה החוצה. "ביומיום הארוחות המשפחתיות מתנהלות כאן וכשאנחנו מארחים המרפסת משמשת, רוב ימות השנה, כפינת האוכל הראשית", אומרת בעלת הבית.

המטבח לבן, למעט חזית נירוסטה אחת(צילום: עמית גרון)

מאחורי המטבח חדר משחקים קטן, שגם לו חזית שקופה ויציאה אל הגינה. ספריית כוורת עם נישות ירוקות מכניסה אופי צעיר יותר ומהדהדת את הנוף הירוק.

פרט בספריית הכוורת בחדר המשחקים(צילום: עמית גרון)

מצידו השני של המסדרון ממוקם גרם המדרגות האוורירי. הוא עשוי מברזל שחור, עם מעקה אינטגרלי מאותו החומר ומדרכים של פרקט אלון כהה – אותו פרקט שמכסה את רצפת הבית כולו, פרט לחדרים הרטובים.

גרם המדרגות עשוי ברזל, והמדרכים כוסו בפרקט האלון שמכסה את רצפת הבית כולו(צילום: עמית גרון)

גרם המדרגות נמצא על הקיר הארוך ונטול החלונות, שבעתיד יהיה צמוד לבית השכן, שעדיין לא נבנה – חציו השני של הדו משפחתי. על מנת ליצור מרווח ולהכניס אור לצד זה של הבית תיכנן לוי חלון סקיי-לייט מעל המדרגות, לכל אורך הקיר. האור חודר מלמעלה ומאיר את "אזור התנועה" הפנימי.

פריטי נגרות מגדירים אזור אירוח רשמי

הסלון ופינת האוכל הם החלק הרשמי יותר בבית. "הכל פחות מאשר יותר ולכל אלמנט הצדקה תפעולית", מתארת חמיצר את השפה האדריכלית, שבאה לידי ביטוי, למשל, בשני אלמנטים מנגרות שמגדירים ומפרידים את אזור האירוח משאר חלקי הבית: ספרייה לבנה החוצצת בין גרם המדרגות לפינת האוכל (ומסתירה בתוכה גם את מערכת המיזוג ועמוד תומך) ובהמשך אליה, על אותו קו, קיר הארונות הדו כיווני, שעומד חופשי בחלל ומשמש כמזווה מצד המטבח וכארון טלוויזיה ומדיה מצד הסלון.

הספרייה בין הסלון למדרגות מסתירה בתוכה גם עמוד תומך ואת מערכת המיזוג(צילום: עמית גרון)

שולחן האוכל עומד על רקע קיר של בטון חשוף. הוא מורכב מקורות של עץ מלא ובסיס ברזל שחור, סביבו כיסאות ברזל בתכלת ושחור ומעליו תלויה – בכוונה לא במרכז – מנורה שעשויה מפסי עץ דקיקים, מכופפים. מלבד המנורה הזו כל התאורה בבית היא תאורה טכנית שקועה בהנמכות הגבס, או תאורת קיר.

את הספות ושולחנות הקפה בחרו בני המשפחה(צילום: עמית גרון)

לסלון שני קירות שקופים כלפי חוץ. אחד עם ספסל הבטון לאורכו והבוסתן הממוסגר ברקע ובשני ויטרינה הנפתחת אל המרפסת הגדולה, הארוכה. רפפות חיצוניות מאלומיניום לבן מאפשרות משחק בין אור לצל וחשיפה מבוקרת אל החוץ. בני הבית בחרו את שתי הספות, אפורה וצהובה, ושני שולחנות קפה עגולים, בסגנון הנקי של הבית.

פינה אהובה בחדר ההורים

גם בקומה העליונה נלקחה בחשבון הדרישה לקשר עם הסביבה. פרט לחלון הממוסגר כתמונה בחזית הכניסה, כל הפתחים הם ויטרינות יציאה. בעוד שבקומה התחתונה הן נפתחות אל הגינה, בקומה העליונה מכל החדרים יש יציאה אל אכסדרה שנפרשת לכל אורך הבית, מתחת לגג המשופע, וכך לכל חדר יש מרפסת קטנה: לילדים, להורים, וגם מפינת משפחה ומחדר הרחצה. מבחוץ מתקבל מראה מרשים של החזית הארוכה, במקצב קבוע של פתחים שאינם מעידים על סוג החדר שמאחוריהם.

פינת המשפחה בקומה העליונה, שמקבלת מראה חמים יותר בזכות תקרה משופעת מקורות עץ צבועות בלבן(צילום: עמית גרון)

תקרה משופעת עשויה קורות עץ צבועות בלבן מעניקה אופי חמים יותר לקומת המגורים. במרכזה חדר משפחה קטן ופתוח, שמפריד בין אזור הילדים לאזור ההורים. אם יהיה צורך, אפשר יהיה לסגור ולהפוך אותו לחדר ילדים נוסף. בחלקה האחורי של הקומה חדר רחצה ושני חדרי ילדים לא גדולים, מרוהטים בלבן. באחד יציאה למרפסת הא-סימטרית הפונה לבוסתן, מהשני יציאה אל המרפסת האורכית.

"חדר ההורים מוקם בראש הבית, מתוך כוונה לפנות אל השדה. העיצוב שלו תוכנן סביב החלון-תמונה, שיוצר כוך קטן שאפשר להתפנק בתוכו", מסבירה חמיצר. בעלת הבית מוסיפה: "זו פינה אהובה ביותר, ואפילו חברים שבאים לבקר אוהבים לשבת כאן". מול החלון מוקמה המיטה, ולצידה ויטרינת היציאה למרפסת הצדית. את ההחשכה מספקים תריסי גלילה.

חדר הרחצה, עם מקלחון מרווח שגם בו לא ויתרו על הנוף(צילום: עמית גרון)

שאר הפונקציות מוצנעות מהעין: חדר ארונות מאחורי דלתות הזזה וחדר רחצה בכניסה. בחדר הרחצה רצפת גרניט-פורצלן שחורה, משתלבת עם קיר של אריחי צפחה משושים. שאר הקירות בחיפוי בהיר של גרניט-פורצלן מדוקק. העץ מופיע כאן במשטח עץ טיק במקלחון המרווח, ומשתלב גם בארון הכיור הלבן עם משטח הקוריאן. האדריכלים ובני הבית לא רצו לוותר על הנוף אפילו בחדר הפרטי ביותר. הפתרון נמצא בדמות ויטרינה עם זכוכית המשתנה בהדרגה מאטומה לשקופה, ומאפשרת אינטימיות בלי לוותר על נוף השדות הנשקף מבחוץ.

הסלון האמיתי כאן

דק מעץ איפאה מקיף את הבית והופך למרפסת ארוכה בחזית הצפון-מזרחית. זה הסלון האמיתי, שבו מתקיימת שגרת היום-יום וגם האירוח. פרגולה מקורות ועמודי עץ צבועים בלבן נמתחת לכל האורך אך מקורה רק בחלקה האמצעי, מה שמקליל מעט את המראה. בקצה המרפסת פינת ישיבה קטנה ובמרכז שולחן גדול מעץ מאסיבי. מסביב גינה ירוקה, שבה עצי פרי צעירים משתלבים עם העצים הוותיקים. גדר חיה מסמנת את גבולות המגרש.

דק מעץ איפאה מקיף את כל הבית(צילום: עמית גרון)

היום, אחרי פחות משנה בביתם החדש, הם עדיין מתרגלים לקנה המידה שלו. "בבית הקודם היה לנו קשה כי לא הייתה פרטיות, אך מצד שני – הייתה הרגשה של קן קטן ואינטימי", מספרת האם, ילידת הקיבוץ. "אנחנו עדיין מתרגלים לגודל של הבית החדש, אבל מאוד כיף פה. הכל לבן ונקי ואנחנו עוקבים אחר השדה כל הזמן. עכשיו מחכים לגידולי החורף".

תוכנית קומת הקרקע. שתי חזיתות צרות, ושתיים ארוכות(תוכניות: לוי חמיצר אדריכלים)

תוכנית הקומה העליונה, עם האכסדרה הארוכה שאליה יוצאים החדרים(תוכניות: לוי חמיצר אדריכלים)

• ריהוט: הביטאט, פרימיטיב, טולמנ'ס, נטוצי
• שטיח: ג'אבאני
• נגרות : נגריית ש.ד.ר
• תאורה: תומאס תאורה
  

פצצת צבע בהרחבה של קיבוץ שפיים - לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

מבחוץ כמו כולם, מבפנים אחרת: לחצו לכתבה המלאה (צילום: עמית גושר)