בחודשים הקרובים לירון פנאן צפויה לכסוס ציפורניים במשחקי הכדורסל של מכבי תל־אביב. חשוב לה במיוחד לראות את מכבי מנצחת לא רק משום שגדלה במסדרונות של הצהובים, אלא גם ממניעים מקצועיים: היא (יחד עם שותפה מתן סימן טוב) הסוכנת של המאמן רמי הדר, המחליף של ארז אדלשטיין שפוטר לאחרונה בפתאומיות.
אם יהיה לנו פה סיפור הצלחה, היא יודעת שיזכרו של מי היה הרעיון להביא אותו למכבי תל־אביב. "כן", היא אומרת, "היה צריך אומץ להביא את השם שלו למכבי תל־אביב מקבוצה כמו מכבי חיפה שהוא אימן בשנה שעברה, אבל הלכתי עם האינטואיציות שלי, ואם אבא שלי היה בחיים, זה מה שהוא היה אומר לי לעשות".
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
- להורדת האפליקציה החדשה של "לאשה"
- לכתבות נוספות
המינוי של רמי הדר למאמן הראשי של מכבי תל־אביב מקפיץ רמה אחת קדימה את 2Talent Sports, הסוכנות של פנאן ומתן סימן טוב. עם מיוצגים דוגמת הדר וסימונה פיאניג'אני, מאמנה הראשי של הפועל ירושלים, הם הופכים לאחת משלוש הסוכנויות המעניינות הפועלות בארץ.
רוב פעילותם מתמקדת באירופה, ארצות־הברית, סין וקוריאה. הם מייצגים בין היתר את הכדורסלנים יוגב אוחיון, אמארה סטודמאייר, טוני יאנגר, אלכס צ'וברוביץ', דונטה סמית, שון ג'יימס, קוסטאס פאפאניקולאו והיו גם מי שתפרו קמפיינים בולטים לגל מקל, עומרי כספי, דיוויד בלאט, אנדי רם, עודד קטש וערן זהבי.
את מאמינה שרמי הדר ישרוד במכבי? תפקיד המאמן הראשי לא גדול עליו?
"לא. אני עובדת עם רמי יותר משלוש שנים. ראיתי אותו מתמודד עם שחקנים שצריך להוציא מהם את המיטב והוא הוציא מהם 150 אחוז. מחוץ למגרש הוא אחד האנשים הכי טובים, כנים ואמינים שיש. הוא לא מחפש פוליטיקה".
רצה לקנות לי רולקס
שבע שנים לאחר התאבדותו של מוני פנאן, מנהל מכבי תל־אביב בין השנים 1992 ל־2008, בתו לירון (פאני) פנאן בת ה־38 מוכיחה שהיא יכולה לעשות את זה גם בלי הגב החזק של אבא. וזה היה גב חזק במיוחד של מי שהחל כאוהד מושבע, היה ליו"ר מחלקת הנוער והפך לחבר הנהלה.
ב־19 באוקטובר 2009 נמצאה גופתו לאחר ששם קץ לחייו בתלייה בביתו ברמת־אביב. בימים שאחר כך היא שמעה הרבה יותר ממה שהאוזניים היו מסוגלות להכיל: בנק השקעות פרטי שניהל אביה עבור ספורטאים בכירים; כספים שנעלמו; חובות לשוק אפור; מאהבת סודית, מה לא. אחר כך הגיעו גם המעקלים, ואנשים החלו להתרחק, שרק לא ידבק בהם הכתם.
"קמתי בוקר אחד והחיים שלי לא התהפכו, אלא הרבה יותר מזה", היא משחזרת, "ברגע אחד חוויתי שינוי קיצוני של כל החיים שהכרתי. כל התוכניות שהיו לי לעתיד ירדו לטמיון".
באיזה מקום בחיים תפס אותך האסון?
"כמה חודשים לפני שאבא נפטר עזבתי את העבודה שלי במכבי כמנהלת קשרי קהילה ושיתופי פעולה, ופתחנו ביחד, אבא ואני, סוכנות שחקנים. רק התחלנו לעבוד. ידעתי שיש מאחוריי גב כלכלי ופתאום הכל קרס. לא ידעתי מה גרם לו לעשות את מה שהוא עשה ואיפה הוא סיבך את עצמו".
את הימים שאחרי התאבדותו היא זוכרת כרצף של אסונות קטנים. "כל בוקר היינו קמים אל מכה אחרת", היא נזכרת. "בוקר אחד לקחו את הבית, בוקר אחר את המכוניות ובוקר אחד הודיעה מישהי שהיא הייתה המאהבת שלו ושהוא אימץ את הילד שלה. כל יום היינו אצל עורכי דין כדי לנסות להציל משהו. קמתי כל יום ורק רציתי לסיים את היום".
לפני כן לא היו נורות אזהרה?
"לא הבנתי שקורה משהו. יומיים לפני כן היינו יחד בארוחת ערב והוא רצה לקנות לי רולקס. זו הרמה הכלכלית שחייתי בה. הוא היה האדם הכי קרוב אליי, ולא היה לי מושג איך ממשיכים הלאה.
"בשבעה אמרתי לעצמי, אני לא אקום מזה, לא אהיה מי שהייתי, והאנשים שאני מכירה היום לא יהיו האנשים בחיים שלי. ראיתי חיים אפורים שבהם אני עובדת בשש עבודות. לא ידעתי איזה חובות ייפלו עליי, שוק אפור או לא".
פחדת לקבל איומים על חייך מאנשי השוק האפור?
"אמא שלי פחדה. אני ממש לא. ידעתי שאבא השאיר אותנו בלי כסף, אבל היה לי ברור שאם הוא היה יודע שנשקפת לנו סכנה מוחשית, הוא לא היה מתאבד. את זה הוא לא היה עושה לנו. גם ידעתי שאין לנו כסף, אז מה יעשו לי, ירצחו אותי? זה ייתן להם משהו?"
פגשת את האישה שטענה שהיא המאהבת של אביך?
"לא. היא סתם ניסתה לתפוס טרמפ כדי להוציא כסף. אבא שלי היה בנאדם מאוד ביתי, וידעתי ברוב שעות היום איפה הוא נמצא. אלה היו ימים שצצו סיפורים על נשים ועל דירות שלא היו ולא נבראו. לא היה לי זמן להתעסק בכאב שלי, כי כל בוקר התעסקתי בבעיה אחרת. אבל למדתי לסנן את כל הרעשים".
חברים נטשו אותך בימים הקשים?
"כולם נשארו לצדי. היה לי חבר באותה תקופה ואחרי חצי שנה נפרדנו, כי לא הייתי שם. אבל כן, עצם זה שאבא שלי הלך בצורה כזאת ואכזב המון אנשים בעניין הכלכלי, גרם לאנשים לשאול את עצמם אם הייתי מעורבת".
היית מעורבת?
"ממש לא. כשחקרו את אחי הקטן, רגב, במס הכנסה אחרי המקרה, שאלו אותו איך הוא מתנהל כלכלית. הוא ענה: 'לאשתי ולי יש חשבון בנק, שנינו עובדים'. אמרו לו: 'טוב, אנחנו רוצים לראות את חשבון הבנק, אתה יכול לתת לנו את פרטי החשבון?' אח שלי אמר: 'אני צריך להתקשר לאשתי כי לא הייתי בבנק עשר שנים'. אמרו לו: 'אתה יכול ללכת'. אותי לא חקרו במס הכנסה. אפילו לא פנו אליי. היה ברור שאין לנו מושג מה היה שם".
איך התמודדו שאר בני המשפחה?
"רגב מאוד מופנם. את מה שקרה הוא לקח פנימה והמשיך בעשייה שלו. באיזשהו שלב הוא חזר להיות מאמן הכושר של מכבי. בשבילו זו ההמשכיות של אבא.
"ההתמודדות הכי קשה היא של אמא שלי. היא אישה שחיה חיי נוחות ברמה הכי גבוהה שיש, גידלה אותנו כל השנים ואבא שלי מעולם לא רצה שהיא תעבוד. פתאום נפערה האדמה מתחת לרגליה, וכל החברים שהיו לה ולאבא נעלמו, כולם כולל כולם. אנשים שהיו עם אבא שלי 40 שנה לא הרימו טלפון לאמא שלי רק בשביל לשאול אם היא צריכה עזרה. היא עברה משבר נפשי וגופני ואנחנו מתמודדים".
אמך, שרון, מרבה לשתף בקשייה הכלכליים והרגשיים בפייסבוק. איך את מרגישה עם זה?
"לא תמיד זה נוח לי. בהתחלה גם לא הרגשתי נוח עם ההתמסכנות שלה. היא אדם משתף ורוחני, ואני ממש לא. פעם הייתי אומרת לה 'אל תתראייני'. היום אין לנו ויכוחים על זה".
לפני שנתיים החליטה פנאן שהגיע הזמן לשינוי נוסף בחייה. היא עברה ניתוח שרוול והשילה כ־40 ק"ג ממשקלה. "כל השנים המראה שלי לא עניין אותי", היא אומרת, "הייתי עם המון ביטחון עצמי ובעשייה ודייטים, והרגשתי בנוח. בשלב מסוים הרגשתי שמגיע לי, שאני חייבת לדאוג לעצמי. בחיים לא הייתי רזה כמו שאני עכשיו. יש אנשים שלא מזהים אותי בשנייה הראשונה. השותף שלי דרבן אותי לניתוח. כל רופא שהלכתי אליו אמר, הניתוח הזה מאוד מתאים לך, את בחורה חזקה ואת תעברי את זה".
את עדיין בתהליך של ירידה במשקל, אבל תני סיכום ביניים.
"זה שינוי גדול. בראש את כל הזמן רוצה לאכול, אבל הגוף לא יכול להכיל את זה. כולם חושבים שניתוח שרוול זה קסם. אבל אם את לא שומרת, זה לא עובד. למשקל הקודם אני כבר לא חוזרת. יש לי כרגע גם שבעה קילו עודפי עור ואצטרך בהמשך לעבור ניתוחים. אני מתעמלת עם אחי, שהוא מאמן כושר, עושה פעמיים בשבוע פילאטיס עם אמא וריצות בים".
מה עם זוגיות?
"כמה שנים אחרי שאיבדתי את אבא שלי, לא רציתי כלום. הייתי עסוקה בלהרים את עצמי ואת המשפחה. היום אני כבר מאוד רוצה זוגיות. כולם אומרים לי, תקפיאי ביציות. זה הדבר האחרון שמדאיג אותי. לא אכפת לי לאמץ. בשנתיים האחרונות הייתה לי סוג של מערכת יחסים בלונג־דיסטנס עם שחקן כדורסל ששיחק בגרמניה ועכשיו בלוס־אנג'לס. סיימנו את הקשר לפני כמה חודשים. עד עכשיו לא ראיתי את עצמי יוצאת עם ישראלי. היום אני במקום אחר".
מה אבא היה אומר על החיים שלך היום, על הניתוח, על הקריירה?
"הוא היה מאוד גאה בי. יש לי חיבורים עם שחקנים שלא מתחברים לאף אחד אחר, סגורים בתוך עצמם ומוכשרים מאוד, ואני חושבת, זה אבא, הוא עושה לי את החיבורים האלה".
הריאיון המלא עם לירון פנאן בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
