"אני מסתובבת כל הזמן בתחושה שסכין יכולה להינעץ לי בגב"

חצי שנה עברה מאז שעזבה את "ישראל ביתנו" ונותרה ח"כית נטולת מפלגה, אורלי לוי-אבקסיס לא מפחדת להתנהל לבד. "לא אחזור לסיטואציה שבה יש בוס שמחליט"

אורלי לוי בשער "לאש" צילום: מתן טורקיה עריכה: דפי מקל
כתבת: אורית מרלין-רוזנצוייג, צילום: מתן טורקיה, עריכה: דפי מקל

באחת מנסיעותיה הרבות בארץ מצאה את עצמה ח"כ אורלי לוי־אבקסיס עומדת בפקק מאחורי מכונית עם סטיקר שטרם ראתה ובו נכתב: "אני שונא פוליטיקאים". זה לא הצחיק אותה. "תהיתי מה זה אומר עליי", היא מחייכת, "אבל אני לא באמת פוליטיקאית – אני פרלמנטרית, והייתי רוצה לראות כוחות חדשים, צעירים, שחושבים שאפשר לשנות משהו במדינה. יכול להיות שאתבדה, שמתישהו ארים ידיים ואגיד 'אוקיי, ניסיתי, לא הצלחתי', אבל אני לא באתי להיות קישוט. יש לי כללי משחק אחרים".

 

כך בדיוק היא רואה את עצמה: לא כמי שבאה לעשות פוליטיקה במובן הרע של המילה, אלא כמי שבאה לעבוד, להעלות על סדר היום את האוכלוסיות המוחלשות, הילדים בסיכון, עיירות הפיתוח, נפגעות תקיפה מינית והדיור הציבורי.

 

 

"כשהגעתי לכנסת, עיתונאי ותיק שאל אותי מה אני מתכוונת לעשות. כשסיפרתי לו על הנושאים שמעניינים אותי, הוא אמר: 'אף אחד לא ישמע עלייך, את הולכת להיעלם. אנשים מתעניינים בגרעין האיראני, בנושאים מדיניים, הנושאים שאת מקדמת לא סקסיים'. עניתי לו: 'אני אהפוך אותם לסקסיים'. אחרי כמה שנים הוא בא ואמר: 'אני מוריד בפנייך את הכובע'".

 

אורלי לוי. "אמרו לי 'אף אחד לא יישמע עליך'" (צילום: עדו לביא)
    אורלי לוי. "אמרו לי 'אף אחד לא יישמע עליך'"(צילום: עדו לביא)

     

    שבע שנים את ח"כית, ואכן לא התבטאת בנושא הגרעין האיראני.

    "אני לא אוהבת לדבר על משהו שאין לי בו ידע. כשאני שומעת חברי כנסת שיוצאים בהצהרות, זה, בינינו, עבודה בעיניים. את המידע הרגיש והרלוונטי אין לנו, חברי הכנסת, וגם לא לחברים בוועדת חוץ וביטחון. זו ועדה שאיבדה את יוקרתה".

     

    גייסתי דקות כמו קבצנית

    אז אולי היא לא מתבטאת בנושא הגרעין האיראני, אבל אין לטעות בה: ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (43) – רהוטה, חריפה ואהודה, לפי סקרי שביעות רצון הציבור מנבחריו – היא אישה דעתנית הבקיאה היטב ברזי המשחק הפוליטי. עד היום שחתה לא רע בביצה הטובענית: התחילה בשנת 2009 כמספר 6 ברשימת "ישראל ביתנו"; הייתה סגנית יו"ר הכנסת; ועד לא מזמן כיהנה כיו"ר הוועדה לשלום הילד.

     

    בבחירות האחרונות שובצה במקום השני אחרי אביגדור ליברמן, הישג משמעותי למי שעד לפני שבע שנים הייתה אשת תקשורת ("על הבוקר" בערוץ 10, "החיים בסטייל" בערוץ 1, "בלה בלה" בערוץ 33) ודגמנה בזמן הלימודים לתואר במשפטים במרכז הבינתחומי. למי שיגיד שהיא נמצאת שם רק בזכות הייחוס המשפחתי והאב המפורסם, דוד לוי, היא תמליץ לחפש היכן נמצאים היום נסיכי ליכוד אחרים.

     

    הרבה גבות הורמו כאשר פרשה בחודש מאי האחרון מ"ישראל ביתנו" לאחר שעודכנה, לדבריה, על הצטרפות מפלגתה לממשלה רק אחרי סיום המשא ומתן בין בנימין נתניהו וליברמן, ונדהמה לשמוע שהנושאים החברתיים שהיא פועלת למענם לא הועלו כחלק מרשימת הדרישות להצטרפות לממשלה. "המשא ומתן עם הליכוד היה נקודת הזמן הכי אופטימלית להשיג דברים ואני הודרתי ממנו", היא אומרת.

     

    למה?

    "לדעתי, כדי שלא אעלה דרישות מסוימות. אחר כך עודכנתי שהמפלגה סגרה וקיבלה את מה שהיא רוצה. במערכת הבחירות הבטחתי שהנושא החברתי יהיה על סדר היום. אז איפה האמירה שלי? גם ממדרים אותך וגם משקרים לך! כשניתקתי את השיחה (עם ליברמן, אמ"ר) הגעתי להחלטה שבמסגרת הזו אני לא ממשיכה, ולא משנה מה המחיר, כי יחסי האמון בינינו נפגעו".

     

    לוי־אבקסיס למדה, ולא בפעם הראשונה, שהחיים בפוליטיקה הם זירת קרב מתמשכת. "אני מסתובבת כל הזמן בתחושה שסכין יכולה להינעץ לי בגב", היא מודה, "אבל אף פעם לא חשבתי שהדרך שלי תהיה פשוטה".

     

    גדלת בבית מרוקאי גאה. את מתחברת למניפסט העדתי של מירי רגב?

    "אני לא מתחברת לסגנון שמחדד את הקוטביות. זה חוסר אחריות. מצד שני, חלק מהדברים צריכים להיאמר. בואי לא ניתמם, הפערים עדיין קיימים. יש לי חברה, רופאה בכירה בבילינסון, שבאה מבית של דיור ציבורי. היא למדה בחו"ל, עבדה כשוטפת גופות והייתה שנים מחוץ למעגל המשפחתי כי לא יכלה להרשות לעצמה לטוס לבקר. המדינה לא תרמה שקל להכשרה שלה. כמה כמוה נפלו בדרך?"

     

    על איזה תפקיד את חולמת?

    "משרד האוצר, ברור. מבחינתי זה יותר מראשות ממשלה. מישהי כמוני, שעושה שיעורי בית, נורא קשה להפיל אותה בתפקיד כזה".

     

    גם יאיר לפיד רצה להיות שר אוצר.

    "בעיניי עשו ליאיר לפיד הרבה תרגילים כשהיה בתפקיד הזה, והוא בלע אותם. הוא הרי לא היה יום אחד חבר כנסת מן השורה, לא הגיש הצעת חוק, לא ישב יום אחד בוועדת הכספים. איך אתה יכול להיות שר אוצר בלי להבין איך המערכת עובדת? היה קל לעשות עליו סיבוב. היה לו מין כבוד לפקידי האוצר".

     

    "רוצה את משרד האוצר" (צילום: עדו לביא)
      "רוצה את משרד האוצר"(צילום: עדו לביא)

       

      למה את לא מרבה להתבטא בנושאים מדיניים?

      "תאמיני לי, יש לי דעות מוצקות, אבל היכולת שלי לשנות בפן המדיני לא תהיה יותר ממס שפתיים. בפן החברתי יש לי יכולת גדולה יותר".

       

      את מאמינה בשטחים תמורת שלום?

      "אם מדברים על הסכם שלום, ברור שיהיה ויתור על שטחים, ומי שרוצה לעצום עיניים ולשקר לעצמו יכול להמשיך לשקר לעצמו. גושי התנחלויות יישארו, אבל לא תהיה ברירה אלא לפנות התנחלויות מבודדות".

       

      תקימי רשימה עצמאית?

      "אני בודקת את האפשרות. זה לא פשוט, וצריך להתעסק בענייני גיוס והקמת מוסדות. אבל הבטחתי לעצמי שלא אחזור לסיטואציה שבה יש בוס שמחליט ומחר־מחרתיים יכול לחזור בו מכל ההחלטות וההבטחות".

       

      יש אנשים בפוליטיקה שלא מדברים איתך?

      (מחייכת) "יש. לא ניכנס לזה. אומרים שאני 'טרבל מייקרית' ושקשה לעשות איתי עסקים. זה לא נכון, אני מבינה שלפעמים צריך להתפשר כדי להשיג מה שאת רוצה".

       

      הריאיון המלא עם אורלי לוי - בגיליון "לאשה" החדש - השבוע בדוכנים

       

        (צילום: עדו לביא)
        (צילום: עדו לביא)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד