חתונה מאוחרת: הזוגות שהחליטו לצעוד אל החופה בגיל מבוגר

    מי אמר שלשמלת כלה, טבעת וחופה יש הגבלת גיל? הנשים שלפניכם התחתנו לראשונה לקראת (ואפילו אחרי!) גיל 50, ולא – אין להן שום בעיה עם זה

    אירה כהן בחתונתה עם מוטי מלח. "היו כאלה שלא הבינו למה אני צריכה את זה" (צילום: גיא הפקות)
    אירה כהן בחתונתה עם מוטי מלח. "היו כאלה שלא הבינו למה אני צריכה את זה" (צילום: גיא הפקות)

    ואז הגיע מוטי

    אירה כהן התייצבה תחת חופה בגיל 48

    חברים והמשפחה של אירה כהן כבר התרגלו לראות בה סוג של רווקה נצחית. כשעברה את גיל 40 והמשיכה לחפש בנחת את בן הזוג שמתאים לה, הם הרימו ידיים. "הסביבה התרגלה למעמד שלי כרווקה בת 40 פלוס. זאת הייתה מעין עובדה", משחזרת כהן. אבל אז התחולל טוויסט מפתיע בעלילה: ב־6 בספטמבר, בגיל 48, כהן ניצבה בפעם הראשונה תחת החופה. ולא, אין לה שום בעיה עם הגיל הלא שגרתי שבו בחרה לענוד טבעת.

     

    עוד ב"לאשה"

     

     

    כהן, תושבת באר־יעקב, שכותבת ביוגרפיות וסיפורי חיים למחייתה, צריכה אולי לשקול לכתוב את הסיפור של עצמה. "מגיל צעיר הייתי רומנטית מאוד, אבל
    כנראה נמשכתי למערכות יחסים בלתי אפשריות", היא מסבירה. "עד גיל 28 היה לי קשר עם בחור שגדל לידי וחזר בתשובה. לקראת גיל 40 היה לי קשר רציני עם גבר גרוש עם ילדים, ורק כשעברנו לגור ביחד הבנתי שכנראה לא הכרתי אותו מספיק טוב, ונפרדנו".

     

    איזו סינגלית היית לאורך השנים?

    "אף פעם לא שידרתי לעולם את דמות הרווקה המתוסכלת, הממורמרת או הלחוצה. היו סביבי חברות, יצאנו ובילינו. מצד שני, היה לי חשוב למצוא אהבה והשקעתי בזה. הייתי פעילה באתרי היכרויות, ונתתי סיכוי גם לדייטים שלא נשמעו מבטיחים בטלפון. לאורך השנים הייתה לי תחושה שבסוף אמצא את מי שמתאים לי. לא ראיתי סיבה שלא".

     

    איך המשפחה הגיבה לרווקותך המתמשכת?

    "יש לי משפחה מאוד מכילה ומקבלת. הזמזום והרחש סביב הרווקות שלי הגיעו דווקא ממעגלים רחוקים יותר".

     

    השעון הביולוגי לא הטריד אותך?

    "אני מודה שבעניין האמהות תמיד הייתי אמביוולנטית. יש בי כנראה פחד מהמחויבות הזו. כנראה אני קצת פיטר פן, וכל עוד אני לא אמא, אני יכולה להישאר קצת ילדה. הצורך האמהי שלי קיים, ומתמלא מהקשר שאני בונה עם האחיינים שלי".

     

    את בחיר לבה, מוטי מלח בן ה־50, בעל משרד להפקות גרפיקה טכנית, גרוש ואב לשלושה ילדים, פגשה כהן לפני חמש שנים. "בגיל 43 חזרתי מחופשה באיטליה והודעתי לחברות שלי שזהו – עכשיו אני מוצאת את החתן שלי", היא משחזרת. "נכנסתי לג'יי דייט וקבעתי פגישות. שלוש הראשונות היו נחמדות אבל לא התאימו. לרביעית הגיע מוטי.

     

    "לבשתי בגדים בצבע ורוד, הזמנתי למברוסקו, וכנראה עשיתי רושם של בחורה שמחה ושלמה עם עצמה.

     

    חשבתי שהוא חתיך, ומההתחלה הרגשתי בנוח להיות איתו מי שאני. היו בו איכויות של חום ונעימות שגרמו לי להרגיש בטוחה. למרות שהוא ביישן ומופנם, הוא נפתח אליי. די מהר הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. זאת האהבה הכי בריאה, מרגשת ונכונה שהייתה לי".

     

    שלושה חודשים אחרי ההיכרות, כהן נדרשה לפנות את הדירה שהתגוררה בה. "למוטי לא היו דילמות והוא הציע שאעבור לגור איתו. זה היה מאתגר, כי התרגלתי לפרטיות, ועכשיו לא רק שהייתי צריכה להתרגל לחיים עם בן זוג – אלא כזה שכמוני, עובד מהבית, והוא אבא לשלושה ילדים שחיים איתנו לסירוגין.

     

    המגורים המשותפים היו נקודת מבחן אמיתית. עברנו עליות ומורדות, חווינו משברים. היו רגעים שבהם ריחפו על הקשר סימני שאלה, אבל אף פעם לא נפרדנו.

     

    מי הציע למי?

    "מוטי הציע, ביום ההולדת ה־50 שלו. חגגנו את האירוע עם המשפחות, ומוטי הקרין מצגת תמונות של נקודות בחייו. באמצע המצגת היה טוויסט בעלילה, והוא שלף טבעת מול כל המשפחה. זה היה מפתיע ומרגש".

     

    הייתה התלבטות לגבי אופי האירוע?

    "התלבטנו אם לעשות את זה בבית כנסת ולסגור עניין, או אולי להזמין את המשפחה הקרובה לאירוע מצומצם ואינטימי במסעדה. ככל שחשבנו על זה, הבנתי שאם כבר אני מתחתנת, אני הולכת על כל הקופה ועושה את זה עד הסוף. היו כאלה שלא הבינו למה אני צריכה את 'הכאב ראש הזה' בגילי. אפילו שאלו אם אני ממש מתכוונת להתחתן עם שמלת כלה. אבל הרוב פרגנו, עודדו ולקחו חלק בכל ההתרגשות וההכנות. וכן, התחתנתי עם שמלת כלה מדהימה, במקום נפלא ועם רב אמיתי".

     

    מה לגבי ילדים משותפים?

    "היום אני לא יוצאת בהצהרות לגבי ילדים. ייתכן שהחיים יפתיעו אותי וייתכן שזה כבר לא יקרה. כך או כך, אני מקבלת את הבחירות שלי ואת המקום שאליו ניתבתי את החיים שלי".

     

    בקרוב אצלכם!

    שראי בר לבנסולד ענדה טבעת בגיל 49

     

    שראי ומיקי. "ראיתי בעיניים שלו רק טוב" (צילום: מקס מרון)
      שראי ומיקי. "ראיתי בעיניים שלו רק טוב"(צילום: מקס מרון)

       

      שראי בר לבנסולד, מנהלת קשרי אדריכלים בחברת עיצוב, לבשה שמלת כלה לראשונה בחייה בגיל 49.

       

      "כילדה, לא ראיתי מערכת יחסים מאוד מוצלחת בבית", היא מודה, "וכנראה לקח לי זמן להאמין שאפשר לעשות את זה אחרת. אף פעם לא סבלתי ממחסור בתשומת לב גברית, אבל הקשרים שהייתי בהם לא החזיקו מעמד. אני מאוד חברותית ויוצרת קשרים בקלות וזה אפשר לי לטייל לבד בעולם, לצאת לבד לבלות וליהנות מזה. מצד שני, תמיד התעסקתי גם בחיפוש אחרי בן זוג ובמחשבות על הקמת משפחה. היו תקופות שחשבתי שזה כבר לא יקרה לי. היו רגעי משבר בדרך. נפגעתי והתאכזבתי לא מעט".

       

      איך הסביבה הגיבה לרווקות המתמשכת שלך?

      "אמא שלי מאוד רצתה לראות אותי כבר מתחת לחופה, אבל הסברתי לה שאני צריכה למצוא מישהו שיעשה אותי מאושרת. ככל שעברו השנים, הרגשתי שיש סביבי לחץ להביא ילד בכל מחיר. בסביבות גיל 40 היה לי ברור שאני צריכה לקבל החלטה. העדפתי שלא לגדל ילד לבד".

       

      את בעלה, דורון לבנסולד, 53, יוצא משרד הביטחון, גרוש ואב לשלושה, הכירה לפני שלוש שנים. "בחורה שהכרתי הציעה להפגיש בינינו והביאה אותו לסדנת תטא הילינג שבה השתתפתי. מצא חן בעיניי שהוא פתוח לתחומים רוחניים, למרות שבדיעבד הבנתי שהוא בא כי הוא רצה לראות מי אני. לא הייתה לו שום זיקה לתטא הילינג".

       

      איך הייתה הפגישה הראשונה?

      "מההתחלה, בעיניים הכחולות שלו, ראיתי רק טוב. בדייט השני הוא אמר לי בפשטות: 'את מאוד מוצאת חן בעיניי ואני מאוד רוצה שזה יצליח. תגידי לי מה צריך לעשות'. מבחינתו, מהשלב הזה כבר אפשר היה להיפגש כל יום".

       

      לאחר שנה של זוגיות החליטו השניים לעבור לגור יחד, וגם אצלם, זה היה המבחן האמיתי. "זה לא היה קל", מודה שראי. "אני חייתי כ־20 שנה לבד, לא גידלתי ילדים ועשיתי תמיד מה שנוח לי. הוא בא ממקום הפוך. היינו צריכים להתרגל להרגלי חיים שונים, להבדלים בראיית העולם ובטמפרמנט. המון פעמים רציתי לקום וללכת, אבל הוא לא ויתר. אחרי חצי שנה של קשיי קליטה, התייצבנו".

       

      רעיון החתונה עלה כשהשניים בילו בחתונה משפחתית. "אמא והאחיות שלו בירכו אותנו 'בקרוב אצלכם' והתפתחה שיחה. לא הכחשתי שיכול לשמח אותי להתחתן פעם אחת. רק ביקשתי שאם הוא רציני, שזה יקרה לפני שאגיע לגיל 50. זמן קצר אחר כך טסנו לפראג, ושם הוא הפתיע ושלף טבעת אירוסים. הוא חשב שנזמין את בני המשפחה הקרובים ונעשה אירוע קטן בחצר, אבל אמרתי שפורמט כזה לא מעניין אותי, ושאני רוצה פעם אחת לעשות מסיבה לכל האנשים שאני אוהבת. כשהחברים והמשפחה שמעו שאני מתחתנת בגיל 49, הייתה שמחה גדולה".

       

      "חוויתי את שיא האושר, ואז את שיא הכאב"

      בגיל 54 , נישאה אפרת גורמן לבחיר לבה. כעבור חמישה שבועות הוא נפטר

       

      אפרת ובארי. "אושר קצר מועד" (צילום: חנוך גריזיצקי)
        אפרת ובארי. "אושר קצר מועד"(צילום: חנוך גריזיצקי)

         

        ביוני האחרון, יום לאחר יום הולדתה ה־54, נישאה אפרת גורמן, יועצת ליחסי ציבור ותקשורת מתל־אביב, למרצה והמשורר בארי צימרמן בן ה־63. אושרם של בני הזוג לא נמשך זמן רב: ב־2 באוגוסט נפטר צימרמן באופן פתאומי מדום לב. מאז גורמן מנסה לעכל איך "תוך זמן כל כך קצר חוויתי את שיא האושר – חתונה – ואת שיא הכאב - הפכתי לאלמנה".

         

        עד לפגישה עם צימרמן, גורמן מספרת, היא לא הייתה אדם זוגי במיוחד. "אני מודה שלא הייתה לי דעה יותר מדי טובה על המין הגברי לאורך השנים", היא מסבירה. "תמיד צחקתי שזו טרגדיה שאני לא לסבית. היו לי קשרים לאורך השנים, אבל לא הייתה לי שום תשוקה ללכת איתם עד הסוף ולשלם את המחיר של זוגיות קבועה. כשהבטתי במערכות יחסים מסביב, לא התרשמתי שהעסקה הזו כדאית לאישה".

         

        בגיל 40 גורמן החלה בניסיונות להביא לעולם ילד עם חבר, שנמשכו כשבע שנים ונכשלו. "בשלב מסוים הרמתי ידיים. החלטתי לחבק את הרעיון שאין לי ילדים ביולוגיים ואפילו ליהנות ממנו".

         

        את צימרמן פגשה גורמן במסגרת לימודיה ב"עלמא – בית לתרבות עברית" בתל־אביב, שם הוא עבד כמרצה. "הוא היה נחמד אליי, אבל לא הסכמתי להבין רמזים ובכלל הייתה לו טבעת נישואים על האצבע. רק מאוחר יותר הבנתי שהוא התאלמן שנתיים קודם לכן. התיידדנו וגיליתי אדם מקסים ונדיב, איש מרתק, ידען, חם, מצחיק, סופר־פמיניסט ומפרגן, שמאוד התעניין בי ופתח אליי את הלב שלו הכי רחב שאפשר. כשהבנתי שהוא מעוניין באמת, נפתחתי לרעיון ודי מהר לקחנו 'ביס גדול', כמו שהוא קרא לזה, ומידידות עברנו לזוגיות מלאת שמחה ותשוקה".

         

        בפברואר האחרון, ארבעה חודשים אחרי שבני הזוג עברו לגור יחד, צימרמן הציע נישואים. "באמצע חיבוק בבית, הוא אמר לי פתאום 'בואי נתחתן'. פרצתי בצחוק, שאלתי למה וביקשתי לחשוב על זה. הוא כרע ברך ועשה את זה כמו שצריך, אז מיד הסכמתי.

         

        כשסיפרתי לחברים שאני מתחתנת בגיל 54, אנשים הוכו בתדהמה. הם הצהירו שאם אני מתחתנת, הם גם מאמינים שיבוא שלום".

         

        בני הזוג נישאו ב־24 ביוני האחרון, בבית של חברה במושב. "אסתי זקהיים, חברתי האהובה, חיתנה אותנו בטקס יהודי, בנוכחות 100 אורחים. שנינו זרחנו. היה אושר עצום באוויר".

         

        למרבה הכאב, אושרם של בני הזוג נגדע בשיאו. ב־2 באוגוסט, זמן קצר לאחר ששבו מירח דבש, צימרמן לקה בדום לב בביתם של בני הזוג – ונפטר.

         

        "זה היה זעזוע עמוק. לא ידעתי איך לבשר לחברים ובני המשפחה, ששמחו ורקדו רק לפני חמישה שבועות בחתונה שלנו. היו חברות שסימסתי להן שתי מילים: 'בארי מת'. אנשים התקשו להאמין. תמונות החתונה וירח הדבש עוד היו טריות, ופתאום אסון נוראי".

         

        איך את מרגישה עכשיו?

        "מצד אחד, אני עצובה וכועסת. מצד שני, אני מרגישה עטופה באהבה הגדולה שהוא נתן לי. אולי זה קרה מאוחר, אבל בסוף זכיתי באהבת אמת עמוקה ובחיבור שאני אשא איתי ולא אשכח אף פעם".

         

        איתך, או עם אף אחד

        אראלה יפרח המתינה עם חתונה עד גיל 44

         

        אראלה ואל-עד. "יש בינינו חיבור מדהים" (צילום: דנה קופל)
          אראלה ואל-עד. "יש בינינו חיבור מדהים"(צילום: דנה קופל)

           

          אראלה יפרח, עובדת במסחר בניירות ערך מתל־אביב, היא נשואה ממש טרייה: ב־19 בספטמבר היא התייצבה תחת החופה לראשונה בחייה, בגיל 44. קומה שלמה של חדרים הוזמנה במלון "לאונרדו בוטיק" ברחובות למען אורחים מחו"ל, חבריו ובני משפחתו של החתן – אל־עד אליאבזן, בנקאי בן 49 מניו־יורק. בני הזוג נפגשו כבר ב־2005, אבל לקח להם יותר מעשור להבין שהם נועדו זה לזה.

           

          יפרח גדלה במשפחה דתית וחיה כחילונית מאז גיל 17. את אליאבזן פגשה בחתונה משפחתית בפריז, שאליה הגיע כחבר קרוב של החתן. "אצל שנינו התעורר עניין ושמרנו על קשר. אחרי כמה חודשים הוא הגיע לבקר אותי בארץ, וכבר אז מצאנו את עצמנו אומרים משפטים גדולים אחד לשני. הוא אמר: 'מצא מין את מינו', והוא טוען שאמרתי לו: 'אני אתחתן איתך או עם אף אחד'".

           

          אבל האידיליה לא נמשכה זמן רב. "קבענו שאבוא לבקר אותו בניו־יורק. כשהתקשרתי להודיע לו שקניתי כרטיס, הוא עדכן שבשבוע הזה הוא ישהה בכלל בארץ והמליץ לי על מקומות בילוי. נסעתי לניו־יורק מבלי שניפגש ואחר כך לא דיברנו במשך כמה שנים. בדיעבד הוא אומר שלא הבנתי אותו נכון, אבל יכול להיות שהוא פשוט קיבל רגליים קרות".

           

          בהמשך, הקשר התחדש דרך הפייסבוק. "כעבור זמן ראיתי בפייסבוק שהוא מתארס. לקחתי את זה קשה. אמרתי לחברה שזה הפספוס של החיים שלי. הדלקתי נרות שבת ושאלתי איך יכול להיות שנותנים את הזיווג שלי למישהי אחרת. ביקשתי מעל הנרות להתחתן איתו או לפניו".

           

          כעבור כמה חודשים אליאבזן יצר עמה קשר. "מתברר שהאירוסים בוטלו. הוא הגיע לפגוש אותי בארץ, וכששאלתי איך קרה שהוא נזכר בי פתאום, הוא ענה: 'אף פעם לא שכחתי'. הוא קנה לי שרשרת יהלומים יפהפייה והתחלנו לתכנן את החתונה בלי שהוא הציע בכלל. הוא הציע רשמית כעבור חודשיים, מול השקיעה, במרפסת במלון בצפת. הוא כרע ברך ואמר שהוא אוהב אותי ורוצה לחיות איתי, ואחרי שעודדתי אותו, הוא גם הצליח לומר את המילים: 'התינשאי לי?'"

           

          איך עברו עלייך שנות הרווקות?

          "היו לי קשרים במהלך השנים, אבל תמיד ידעתי מתי להמשיך הלאה כדי להישאר פנויה לדבר הנכון. לא חששתי להיות לבד. העבודה מעניינת אותי, אני אוהבת לטייל בעולם – בין היתר הייתי בקהיר ארבע פעמים לבד, בגואטמלה ובמקסיקו־סיטי. חופש הוא ערך מהותי בחיים שלי. קיוויתי שאמצא אהבה ואקים משפחה, אבל גם אם לא הייתי מוצאת, הכל היה בסדר".

           

          איך הסביבה התייחסה לרווקות שלך לאורך השנים?

          "היו כאלה שטענו שאני כבר צריכה לשקול לצאת עם גרוש או גרוש עם ילדים. לא רציתי. גם על אל־עד לחצו במשך הרבה שנים שהוא צריך כבר להתחתן, אבל קשרים לא נתפסו לו. החיבור בינינו מדהים, אנחנו מרגישים שכל החיים היינו יחד".

           

          אתם חושבים על ילדים משותפים?

          "כן, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה. כשהתחלנו לדבר על חתונה, אל־עד אמר לי שהוא בוחר בי ומבין שאולי לא יהיו לנו ילדים. זאת בעיניי אהבה אמיתית".

           

           (צילום: דניאל קמינסקי)
            (צילום: דניאל קמינסקי)

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "חתונה מאוחרת: הזוגות שהחליטו לצעוד אל החופה בגיל מבוגר"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד