כמה שווה גול אחד?
ברוכים הבאים לחיים של משפחת זהבי, המקום שבו חלומות מתגשמים הרבה מעבר למצופה, ואז קצת יותר, כי מדובר בערן זהבי, אחד משחקני הכדורגל החרוצים והשאפתנים שלנו, שגם ברגעים אלה ממש מחפש לעצמו רף גבוה יותר. רק לפני כמה שבועות, דקתיים לאחר שהתמקם בסין, אמר לתקשורת הישראלית: "אני רוצה לעשות עוד צעד קדימה, בסין או במקום אחר".
אתה כבר מתכנן את הצעד הבא?
"אני תמיד מתכנן, ואשמח לאתגרים חדשים".
הדיו על החוזה שלך עוד לא יבשה וכבר הצהרת שאתה פתוח לאקזיט. מנהלי הקבוצה שלך לא כעסו?
"ממש לא. הם לקחו אותי לשיחה, כי הם יודעים להעריך אותי. לא אמרתי משהו במטרה לפגוע, אלא במטרה לשים מראה מול העיניים ולהגיד, אני רוצה מטרות יותר גדולות. אם אצליח להשיג את זה במועדון הזה – מצוין, ואם לא, אשיג את זה במקומות אחרים".
שי אמנם לא ממהרת לארוז שוב את המזוודות, אבל היא תעשה את זה בעיניים עצומות אם יגיע החוזה המתאים. "המשפט הזה הכי מאפיין אותו", היא מחייכת. "כשערן עושה משהו, הוא חושב כבר על השלב הבא. אני איתו לכל מקום שהוא ילך, וגם לאירופה נגיע".
אבל למה להתחיל מהסוף. בחודש מאי האחרון, זמן קצר לאחר שסיים עונה מוצלחת במכבי תל־אביב, היה על הקו הסוכן שלו, רונן קצב, עם הצעה מפתה. אחרי התלבטות ערן חתם על חוזה עתק בקבוצת הכדורגל גוואנגז'ו R&F מהליגה הסינית. הוא ישחק בה בשנתיים הקרובות תמורת 12.5 מיליון דולר, וירוויח על כל שער כ־80 אלף שקל נוספים, לא כולל בונוסים. "כששמענו את ההצעה, אמרנו: 'וואו, מה עושים'", נזכרת שי, "חודש שלם ישבנו ודיברנו, מה טוב ומה לא טוב במעבר לסין. זה לא פשוט".
ערן, הופתעת לקבל הצעה מקבוצה סינית?
"זו לא הייתה ההצעה הראשונה מסין. הסוכן שלי כיוון לשווקים שיש בהם כסף גדול. לא הופתעתי, כי ביקשתי לא להציע לי הצעות בינוניות שבשבילן לא שווה לי לעזוב את מכבי תל־אביב".
ועדיין שקלת חודש אם לעזוב את מכבי.
"כי הייתי מאושר במכבי, אז ההחלטה לא הייתה קלה למרות הכסף. ואגב, היו מגעים לכך שאשאר במכבי, שגם הציעו הרבה כסף. עזבתי כי זה היה הזמן המתאים לצאת לדרך חדשה".
ממה חששתם כשדיברתם על מעבר לסין?
שי: "אני קשורה מאוד למשפחה. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. חששתי להיות לבד, כי מאז שנולדו התאומות אמא שלי לא עוזבת אותי לרגע. אם היינו זוג צעיר בלי ילדים לא הייתה שאלה, נוסעים וכובשים את העולם".
ערן: "כשהתקשר אליי הרב של חב"ד בעיר ואמר: 'אל תדאגו, כל מה שאתם צריכים – יש פה', זה הרגיע".
שי: "בסוף אני דחפתי אותו לזה. אמרתי לו: 'בוא ניסע. זו חוויה. מה יכול להיות? זו הזדמנות של פעם בחיים'".
סין נחשבת למדינה לא קלה.
"פחדתי ממנה. כשהגעתי לשם הבנתי שאין ממה לפחד. המקום מדהים, את לא מרגישה בסין. את מרגישה בניו־יורק".
אופירה אסייג התראיינה ל"לאשה" סמוך למעבר שלכם ואמרה, "לא הייתי נוסעת".
ערן: "לכל אחד יש את הסיבות שלו. אשתי תבוא איתי לכל מקום בעולם, לא משנה איפה אהיה".
שי: "אופירה כנראה לא הייתה במקום שאנחנו גרים בו. זיהום אוויר אין, לא מלוכלך אצלנו בשכונה. יש מקומות שכן מלוכלך, אם את הולכת לאזור השוק, זו סין כמו ששמענו עליה. יש את זה גם בארץ, מקומות שנראים קצת יותר יוקרתיים וקצת פחות".
חודש לאחר שערן נחת בסין, באה שי עם בנם הבכור רוי והוריה, לביקור של עשרה ימים, כדי לארגן את הדירה. התאומות נשארו אז בארץ עם המטפלת. "לא רצינו לעשות איתן את הטיסה הארוכה הזאת. ערן מאוד חסר לנו בבית. גם רוי התרגש לראות אותו. גיליתי שגוואנגז'ו מדהימה. הכי לא סין. יש בה רחוב של כמה קניונים ברצף. את עוברת מאחד ויוצאת לשני. מטורף. עוד לא הספקתי להיות בכולם", היא צוחקת, "רוי לא רצה לחזור לארץ. הוא התגעגע לערן אחרי שלא ראה אותו חודש".
באוגוסט נסעה שוב, והפעם הביאה את הבנות לביקור בן חודש, ומלבד תקרית החיתולים המזויפים היו גם קשיי שינה. "הלילות לא היו לילות, הן כל הזמן היו על הידיים שלי. הן פחדו ללכת והיו תלויות בי. בפברואר נחזור באופן קבוע, ויהיה בסדר. בינתיים, כשאני בארץ ערן שם לבד וזה קשה לכולנו".
אז למה בעצם נשארת כאן?
"החלטנו לא לנתק את הילדים מהמסגרות בארץ, כי ממילא בנובמבר ערן יוצא לפגרה של שלושה חודשים. אז הם בגנים בראשון־לציון, ואני על הקו. זה 11 שעות טיסה ועוד שלוש שעות נסיעה ברכב. חתיכת מסע. כשאני נוסעת אליו, אמא שלי נשארת עם הילדים. היא עובדת, אבל אחרי העבודה היא לגמרי מושקעת בנו. זכינו. היא ישנה אצלי הרבה, קמה בבוקר ושואלת מה התוכניות שלי היום".
מה הפרשנים לא מבינים?
ערן זהבי כבר רשם לעצמו הישגים במדי הקבוצה החדשה. בהופעת הבכורה ביולי עלה כמחליף, הבקיע שער וקבוצתו ניצחה 2:4 על שה־ג'יאג'וואנג. פחות משבועיים אחר כך כבש את כל שלושת השערים של קבוצתו כשעלה כמחליף במשחק רבע גמר הגביע הסיני.
יש באמת כדורגל בסין?
ערן צוחק. "אנחנו בארץ נוטים לזלזל בהכל, אבל אנחנו גרגיר קטן על הגלובוס. אני חלק מהמהפכה שקורית בסין. הסינים משקיעים בכדורגל המון כספים, ורוצים להגיע לטופ".
אתה מרגיש אתגר מקצועי?
"ברור. בארץ הרגשתי שאני יכול לתת גול מתי שבא לי. בסין אני לא מבקיע אותה כמות של שערים. הכדורגל בסין נמצא בכותרות של הכדורגל העולמי. אז פרשני ספורט אצלנו נוטים לזלזל, אבל אין להם מושג מה קורה. אני לא מתייחס לשטויות האלה".
עדיין, אלפי אוהדים ישראלים שמעודדים אותך לא חסרים?
ערן: "ברור שהם חסרים לי. מאוד. אין את הטירוף כמו בישראל".
שי: "יש פחות היסטריה. בארץ אי־אפשר ללכת מטר בלי שיעצרו אותו".
איך נראה הבית שלכם בסין?
ערן: "למזלנו נכנסנו לבית של ישראלים שגרו שם 15 שנה וחזרו לארץ. הכל היה מרוהט, כולל פינת משחקים".
בפברואר, כאמור, יעזבו גם שי והילדים את הבית בישראל. כשיבואו לבקר כאן, יגורו במלון. הילדים כבר רשומים לגן בגוואנגז'ו. "מצאתי גן עם קבוצות מגיל עשרה חודשים עד שש", מספרת שי.
למה פוגעים בנו?
ההיסטוריה של ערן, שזכה בארבע אליפויות בארץ, החלה להיכתב כשהיה ילד אמביציוזי, בנם של הורים גרושים. הוא מרבה לספר על אמו כעל מי ששימשה לו מורת דרך כשהחל את דרכו בקבוצת הילדים של הפועל תל־אביב.
את שי (לבית לוי) הכיר כשלמד שכבה מעליה בתיכון. בצבא נפגשו במסיבה של חבר משותף. אחרי שנתיים הציע לה נישואים.
החתונה התקיימה שנה אחר כך והופקה בשלט רחוק, כי השניים התגוררו באיטליה - ב־2011 הצטרף ערן לקבוצת פאלרמו האיטלקית תמורת 2.5 מיליון אירו, והיה לישראלי השני בהיסטוריה (אחרי טל בנין) שמשחק בליגה האיטלקית. הוא נפצע ואחרי שנה וחצי חזר לארץ.
איטליה הייתה תקופה לא טובה.
שי: "נכון. לא הלך לו שם. גם לי לא היה טוב, אבל לא אמרתי כלום. ואז הגיעה ההצעה ממכבי. פחדתי. אמרתי, איך אתה יכול לעשות את זה?".
איך הרגשת כשאוהדי הפועל תל־אביב קראו לו בוגד?
"זה היה קשה. גם אותי קיללו והמציאו עליי סיפורים, מה לא היה עליי. כשזה נגע לי, לקחתי את זה יותר קשה".
שי מתכוונת לשמועה שנפוצה על אודותיה לפני שנתיים, שלפיה ניהלה רומן עם אוסקר גרסיה, מאמנו של בעלה, שבעקבותיו עזב גרסיה את ישראל. "השמועה תפסה תאוצה מטורפת, אין בנאדם שלא שמע על זה. חצי מהאנשים חושבים עד היום שהרומן בינינו באמת קרה. במצב כזה את לא יודעת את מי לתבוע. אין לך את מי להאשים".
ערן: "אני חזק יותר מנטלית מאשתי. לי קל יותר להתמודד, כי אני מבין שאנשים כל הזמן ירצו לפגוע בי. אני יודע מה קורה אצלי בבית, אז זה לא כל כך מעניין אותי".
שי, למה לא הגבת על הסיפור?
"לא מצאתי לנכון להגיב לשטויות כאלה. למה לתת לזה במה? ניסו לפגוע בערן דרכי, ודווקא ערן היה אומר לי: 'למה את לוקחת את זה קשה? מה אכפת לך מה אומרים? אנחנו יודעים מה יש בינינו, זה הכי חשוב'. מאותו רגע לא התייחסתי לזה יותר. הבנתי שאנשים מחפשים לפגוע בקשר שלנו. הניסיונות עוד נמשכים. שלחו לי תמונה שערן משלם למלצרית. נו? מה ציפיתם שיקרה? שאני אגיד לו, בגדת בי, ואני אתגרש ממנו?
"היום אנחנו צוחקים על הסיפור עם המאמן. זו בדיחה, מביך שאנשים באמת מאמינים לזה. חברות סיפרו לי שאנשים אמרו להן: 'אני יודע בוודאות וממקור ראשון שזה קרה'. לצערי אי־אפשר להימנע משמועות. זו המצאה מהפרט הראשון עד האחרון.
"ערן תמיד דפק את שאר הקבוצות, אז כולם יחפשו תמיד להרוס לנו. גם כשהיו שרים עליי שירים, האוהדים של הקבוצות המתחרות חשבו שזה מוציא אותו מריכוז, אבל זה רק גרם לו להתרכז יותר".
שניהם מתעקשים שהכסף לא יסנוור אותם. "אם ארצה, אפנק את עצמי ואת המשפחה", אומר ערן, "וכן, אם יבוא לי לקנות פרארי, אקנה ולא אתנצל".
שי: "אנחנו לא אומרים, נקנה בתים, מכוניות, אחוזה מטורפת. אורח החיים שלנו לא ישתנה. הכרתי את ערן הרבה לפני שהוא היה 'ערן זהבי'. אני לא אגיד שערן לא יפנק אותי עם תיק או שעון, אבל לא רואים אותי רק במותגים. לא נחסיר מעצמנו שום דבר, אבל אנחנו לא משתגעים. אנחנו מסדרים את הילדים ואת המשפחות, ויש נחת. נוכל לעזור לדורי דורות של המשפחה שלנו".
נתקלתם בצרות עין?
"הרבה אנשים אמרו: 'הוא הולך רק בשביל הכסף, אין שם כדורגל, לך תעשה את המיליונים שלך ותחזור'. אני לא חושבת שמישהו אחר במקומנו היה מסרב לדבר כזה, גם מי שאומר, 'אני לא הייתי נוסע'. ברגע הנתון, כשהיו מציעים לך עסקה כזאת, היית רץ. זה נורא שכולם מתעסקים רק בכסף שהוא ירוויח. ראיתי כותרת באינטרנט: 'הסכומים הכואבים'. למה זה כואב למישהו? הוא עבד כל כך קשה בשביל להגיע לרגע הזה, וכולם רק התחילו לחשב כמה הוא ירוויח לדקה של משחק, כמה הוא ירוויח אחרי כל גול. אנשים, באמת, תפרגנו. אם יש מישהו שעבד באמת קשה בכדורגל הישראלי, זה ערן".
ערן: "כל החיים חלמתי שידברו על הכסף וההצלחה שלי. הרי איך מודדים הצלחה? לפי הכסף שאתה מרוויח. אני לא הולך להתנצל על זה שאני מרוויח כסף. להיפך, אני רוצה להרוויח עוד. מי שרוצה שאני אשחק בקבוצה שלו, ולהראות לי כמה הוא מעריך אותי, שלא יגיד לי כמה אני טוב, אלא שישלם".
הריאיון המלא עם שי וערן זהבי - בגיליון סוכות החגיגי של "לאשה", השבוע בדוכנים
