בקיץ האחרון, רגע לפני שהיא חוגגת 50, גילתה אורנה בנאי את מה שרובנו כבר יודעים: אהבה זה כואב. כן, גם אם את קומיקאית מצליחה, אם לשניים, מסודרת כלכלית וכבר עברת בחייך דבר אחד או שניים, שום דבר לא מקצר לך תהליכים כשאת עוברת פרידה כואבת. ובמקרה של בנאי מדובר באירוע טרי יחסית, שכן רק חודשיים חלפו מאז נפרדה מבת זוגה אביטל.
בנאי נשארה בדירתה היפה בצפון תל־אביב עם ילדיה אמיר (12) ומיקה (9), וקורים לה דברים מעניינים בקריירה שתכף נדבר עליהם. היא אפילו נראית טוב מתמיד, עיניכם הרואות. אבל מאחורי כל זה יש גם עצב גדול, והיא לא מנסה להסתיר אותו. "פרידות זה זוועת עולם", היא מודה בכנות, "אני כבר חודשיים פרודה מאביטל, וזה כואב, זה עצוב. היינו יחד חמש שנים, חתיכת חיים. יש געגועים, תחושת אובדן. יחד עם זה, דברים נגמרים וצריך לדעת לסיים אותם, לא להיתקע, לא להישאר איפה שברור שכבר לא עובד. כשבני זוג מפסיקים לעשות טוב אחד לשני, זה הזמן ללכת".
איך את מתמודדת עם זה?
"מחכה שיעבור הגל הקשה של הכאב. אני יודעת שטבעי ולגיטימי שיכאב כרגע. הייתי מתה לעשות פאסט פורוורד לעוד כמה חודשים ולהרגיש הקלה. כרגע יש מועקה ועצב. יש סוגים שונים של התמודדות עם פרידה. אני בוחרת לחוות את הכאב, לא לברוח ממנו, אבל לפעמים צריך כמה כוסיות אלכוהול כדי לפוגג אותו מעט, וגם אנשים טובים שאיתם אפשר לתת מקום לכאבים ולפחדים, והם פשוט שם כדי להכיל אותך".
ויש לך גם שני ילדים. אין אופציה לשקוע.
"כשהפכתי להיות אמא, אפרת אחותי הגדולה והחכמה אמרה לי משפט יפה: 'מעכשיו לא תוכלי לעוף ולא תוכלי לצלול'. אז עכשיו, כשאני חווה את הפרידה ולפעמים מרגישה אבודה, אני עדיין נאלצת לקום ולתפקד ולהרים את עצמי. אין לי את הפריבילגיה לרחם על עצמי עד כלות, כי צריך להכין סנדוויץ' עם אבוקדו".
זו לא תהיה כתבה עצובה, כי בנאי (49), אחת הנשים המצחיקות בישראל, בוחרת לקום בשמחה כל בוקר ולהצחיק אחרים. חוץ מזה, יש לה סיבה טובה לחייך. אחרי כל כך הרבה שנים בתעשייה, אחרי שעשתה סדרה קומית ("אמא'לה") ותפקידים בתיאטרון, הייתה "לימור" לצד ארז טל ב"רק בישראל", השתתפה ב"ארץ נהדרת" והשתלבה בפאנל של "גב האומה" בערוץ 10, הקריירה שלה התפתחה לעוד כיוון. היא משחקת תפקיד משנה דרמטי בסרט הישראלי "ישמח חתני" של הבמאי אמיל בן שמעון, שיעלה ב־29 בספטמבר. בסרט היא מגלמת אישה דתייה, אחת מתוך קבוצת נשים שנאלצות להתמודד עם רב חדש, צעיר וכריזמטי (אביב אלוש), שמושך אחריו את הגברים בקהילה ויוצר קרע בין הנשים לגברים, עד שהנשים מתאגדות.
עכשיו היא מרגישה שהצליחה לקפוץ מעל עוד משוכה בקריירה, מכשול הליהוק שהשאיר אותה עד עכשיו בתוך משבצת המצחיקה. "יש לאנשים תחושה שזה סרט הקולנוע העשירי שלי, אבל עד היום עוד לא הזדמן לי לשחק בסרט, כל פעם מסיבות אחרות", היא אומרת.
איך התכוננת לתפקיד אישה דתייה?
"מרגע שקיבלתי את התפקיד התחלתי לאכול צימעס ולהתנדב במעיני הישועה בתור עוזרת מיילדת", היא צוחקת, "סתם נו, לא היה לי קשה להתכונן, כי אני באה מבית שהמסורת הייתה חלק אינטגרלי ממנו. כשהייתי ילדה ביליתי לא מעט בבתי כנסת, תמיד בימי שישי היה קידוש ושירי שבת, ובחגים היינו נוסעים לסבתא שלי בשוק מחנה יהודה ובבוקר הולכים לבית כנסת שנמצא שני מטרים משם, ואז להפתעתי הצילומים היו בבית הכנסת הזה שבו ביליתי כילדה. זו הייתה סגירת מעגל".
איך את עם החזרה בתשובה של האחים שלך, מאיר ואביתר?
"זה רחוק ממני. לשמחתי זה לא יצר נתק עם האחים שלי, אבל אין סיכוי שזה יקרה אצלי, לפחות לא כל עוד אני עובדת עם ליאור שליין. הם כן הקצינו, אבל לא מבחינת היחס שלהם לעולם הקודם שלהם. תחשבי, אביתר מופיע מול קהל מעורב. ועדיין, הם לגמרי דתיים אדוקים. הם לובשים תחפושת של דוסים, ובחזות הם נראים ככה, אבל המהות נשארה נאורה".
את מוכנה לשינוי הקידומת המתקרב?
"הגיל מטריד אותי. יש לי אישיו איתו. אני בת חמישה ל־50, ובהחלט מרגישה את הגיל במובן של העייפות. מרגישה את ניסיון החיים. וכן, אני צמחונית ושמאלנית ולוחמת למען בעלי חיים, ולפעמים מרגישה זן נכחד, אבל נוח לי עם הדעות שלי. אני מזמינה עוד אנשים לבוא לאי הבודד שלי, אי אקזוטי ומלא בעצי טופו".
אל תחמיצו את השאלות שחברי פאנל "גב האומה" שואלים את אורנה בנאי - בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
