אחרי 20 שנה מלכת היופי לשעבר איבונה קרוגליאק חוזרת לדגמן

בגיל 45 היא שבה לפרסם אותו מותג שפרסמה לפני שנים, ומספרת לראשונה על הסיבה האמיתית שבגללה חזרה לבד לישראל בנעוריה, ועל הקשיים להיכנס להיריון

איבונה קרוגליאק  עם הילדים בן אור ויהלי. "תמיד היה לי חשוב להיניק, לכן בזמנו, כשכל הדוגמניות של דורי עשו סיליקון, לא עשיתי" (צילום: גל חרמוני)
איבונה קרוגליאק עם הילדים בן אור ויהלי. "תמיד היה לי חשוב להיניק, לכן בזמנו, כשכל הדוגמניות של דורי עשו סיליקון, לא עשיתי" (צילום: גל חרמוני)

לפי הביוגרפיה הרשמית שלה, את הפריצה הראשונה לעולם הזוהר עשתה איבונה קרוגליאק בגיל 18, כשנבחרה למלכת היופי של 1990. אבל זה לא ממש מדויק: הרומן שלה עם הפלאשים התחיל ארבע שנים קודם לכן, אלא שהוא נקטע באיבו. למה? ובכן, אין דרך אחרת לסכם את זה: מדובר בפדיחה.

 

 

"בגיל 14 יצאתי לטיול שנתי בלונה גל", היא מספרת. "בדיוק צילמו שם את המועמדות בתחרות מלכת היופי. אחת המפיקות ניגשה אליי ושאלה בת כמה אני. הייתי צעירה מדי להשתתף בתחרות, אבל היא אמרה שהם מעוניינים לצלם אותי לשער האחורי של 'ידיעות אחרונות' תחת משבצת של 'ילדה יפה'. אז פרסמו תמונה שלי בשער האחורי וכתבו איזה סיפור. אחרי זה פנו אליי מ'לאשה' ואמרו לי שרוצים לעשות עליי כתבת שער. חיכיתי בכיליון עיניים לכתבה, אבל אז כשהעיתון יצא ראיתי שעל השער הופיעה בחורה אחרת תחת השם שלי".

 

כלומר, טעו בתמונה?

"בדיוק. בתוך העיתון היו תמונות שלי, אבל על השער הייתה מישהי אחרת כשמעליה השם 'איב קרוגליאק'. היה לה שיער ארוך ובהיר, אבל זו לא הייתה אני. היו לה עיניים חומות, ושלי כחולות־ירוקות. אחרי שהעיתון יצא אנשים שאלו אותי 'איך יצאת ככה? את מרכיבה עדשות?'. אמרתי להם 'זו לא אני', אבל הם התעקשו. הם אמרו 'ברור שזאת את. כתוב בעיתון'".

 

אופס.

"זה גרם לי עוגמת נפש. התקשרתי למערכת, ופורסמה התנצלות. אבל אני אמרתי שבחיים לא אתקרב יותר לעולם הדוגמנות".

 

שער ההכתרה, 1990 (צילום: ששון משה)
    שער ההכתרה, 1990(צילום: ששון משה)

      

    החיים בלי סלפי

    רק שהמציאות רצתה אחרת. כשהייתה בת 18 התעקשו אחיותיו של אביה להמליץ עליה לתחרות מלכת היופי. "לקח להן זמן לשכנע אותי", היא מספרת. "גם בגלל מה שקרה וגם בגלל שלא האמנתי שאזכה".

     

    ההמשך ידוע: קרוגליאק קטפה את המקום הראשון, ייצגה את ישראל בתחרות מיס תבל שנערכה בארצות־הברית, התגייסה כמה חודשים לאחר מכן לחיל המודיעין וניהלה קריירת דוגמנות מצליחה. בין היתר הייתה הפרזנטורית של חברת הקוסמטיקה ג'יג'י, הופיעה בקמפיינים לשלל חברות אופנה, הנחתה תוכנית קולנוע בערוץ הראשון ושיחקה בגיל 24 בסדרה "כחול עמוק", מעין גרסת כחול־לבן לסדרה המיתולוגית "משמר המפרץ". "בהתחשב בכך שמעולם לא למדתי משחק", היא אומרת, "אני חושבת שהייתי בסדר".

     

    למרות ההצלחה הגדולה והמוקדמת, נדמה שבגיל 25 היא נעלמה כמעט כליל מהרדאר התקשורתי. "הריאיון האחרון שנתתי היה ב־1997, כשיצאה 'כחול עמוק'", מאשרת קרוגליאק. "בתור ילדה, לא חלמתי להפוך לדוגמנית או שחקנית. זו הייתה דרך נחמדה להרוויח כסף, אבל תמיד הרגשתי שזה מקצוע שבא עם תאריך תפוגה. במקביל לדוגמנות עשיתי תואר ראשון בתקשורת במכללה למינהל, ואז החלטתי לשים דגש על דברים שעניינו אותי יותר, כמו הפקה".

     

    אז למקרה שתהיתם, זה מה שקרה בחייה במהלך 20 השנים האחרונות: היא עבדה כמה שנים כמפיקה במשרד הפרסום גיתם, בהמשך בעמותת "מתן", המקדמת התנדבות למען הקהילה, ואז הקימה חברת הפקות משלה לפרסומות באינטרנט ובטלוויזיה.

     

    בזירה הרומנטית היא הספיקה להיפרד בגיל 25 ממי שהיה בן זוגה ארבע שנים, בסיסט להקת פורטרט, יוסי עזר, ידעה כמה שנים של רווקות, ובגיל 30 התאהבה במפיק ואיש העסקים אורן זכאי ונישאה לו שנה לאחר מכן. בגיל 37 נולדה בתם הבכורה יהלי, כיום בת 9. "כשיהלי נולדה החלטתי לסגור את החברה כדי להיות רק איתה", היא מספרת. "רציתי לחוות אותה טוטאלית. שלחתי אותה לגן בגיל מאוחר יחסית וגם הינקתי אותה עד גיל שנתיים וחצי. תמיד היה לי חשוב להיניק, לכן בזמנו, כשכל הדוגמניות של דורי עשו סיליקון, לא עשיתי".

     

    כשלבתה מלאו שלוש, קרוגליאק הרגישה בשלה לחזור

    "היה לי חשוב לעשות עם הילדים שלי חוויה מתקנת. להורים שלי הייתה עבודה תובענית ואני גדלתי אצל מטפלות. היה לי ברור שבתור אמא ארצה לבלות יותר זמן עם הילדים שלי"

     למעגל העבודה. היא עבדה תקופה בחברת ההפקות אבוט רייף המאירי ואחריה הפיקה כמה פרויקטים עצמאיים, עד שלפני שלוש שנים ילדה את בנה השני, בן אור ("אנחנו קוראים לו בבית בן־בן"), והחליטה שוב להתמסר לאמהות. לפני כמה חודשים בן אור התחיל ללכת לגן, וקרוגליאק תהתה על המשך דרכה. בדיוק אז פנתה אליה חברת ג'יגי והציעה לה לחזור להיות פרזנטורית של המותג, תפקיד שאותו מילאה לפני 20 שנה.

     

    יופי של טיימינג.

    "זו בהחלט מקריות מגניבה. ממש לפני שקיבלתי את ההצעה הרגשתי שבא לי לחזור קצת למצלמות. אני מרגישה שהיום, בארץ ובעולם, נשים משתוקקות לראות נשים אמיתיות, לא ילדות – על אחת כמה וכמה במוצרי קוסמטיקה. כשמישהי בת 45 מוכרת לך קרם נגד קמטים, זה הרבה יותר אמין מדוגמנית בת 20 שמוכרת לך מוצר כזה. אני גם מכירה את הצוות ממעבדות ג'יג'י מימים ימימה. זו חברה משפחתית שתמיד הזדהיתי עם הערכים שלה: המוצרים שלהם לא נוסו על בעלי חיים והאריזות שלהם ניתנות למיחזור".

     

    איך זה לחזור לאור הזרקורים?

    "כיף. כשעבדתי בזה בצעירותי, כל הזמן הייתי בהתלבטות בין החיצוניות לפנימיות. תמיד חשבתי מה יש לי לומר, היה לי חשוב להוכיח שאני לא רק פרצוף יפה. היום אני חוזרת לזה ממקום אחר, אני הרבה יותר בטוחה בעצמי".

     

    עולם הדוגמנות שונה ממה שהיה פעם?

    "בהחלט, כמעט בהכל. למשל שיטת הצילום: היום הכל דיגיטלי, בשנייה את רואה את התוצאה. פעם היו עושים פולארויד לבדוק תאורה, ועוד פולארויד לבדוק תאורה, ואז היו מחכים לשקופיות. הדוגמניות בתקופתי היו צריכות להביא לתצוגת האופנה את האביזרים שלהן, את התכשיטים שלהן ואפילו נעלי עקב משלהן. היו להן תיקים גדולים במיוחד לנעליים. בנוסף, כל דוגמנית הייתה צריכה להביא איפור מהבית ולאפר את עצמה. זו הסיבה שהרבה דוגמניות, כמו נטאשה דנונה ושלי גפני, עשו בהמשך הסבה לאיפור.

     

    "לכל דוגמנית גם הייתה ההליכה הייחודית שלה. לא מזמן לקחתי את הבת שלי לשבוע האופנה ונדהמתי לגלות שלכל הבנות יש אותו סגנון הליכה בדיוק. כולן הולכות נורא מוזר: על עקבים נורא גבוהים, ונשענות טיפה אחורה".

     

    מה לגבי חדירה לפרטיות?

    "אז לא היו טלפונים ניידים. אנשים לא היו יכולים לשלוף מצלמה בכל רגע נתון ולבקש לעשות איתך סלפי. מצד שני, בזכות המדיה החברתית לדוגמניות יש היום יותר שליטה על התדמית שלהן. אם מישהו כותב עלייך משהו לא נכון, את יכולה מיד להפריך את זה. את לא צריכה לערב עורך דין או לחכות לריאיון הבא. בכלל, את יכולה להעביר את המסרים שלך בעצמך ולדאוג לא להיות פלקט".

     

    כיף לחזור לאור הזרקורים (צילום: גל חרמוני)
      כיף לחזור לאור הזרקורים(צילום: גל חרמוני)

       

      הייתי ממורמרת

      קרוגליאק, שחגגה יומולדת 45 לפני כמה ימים, נולדה בלטביה לזוג רופאים: גסטרואנטרולוג ופתולוגית. כשהייתה בת שנתיים עלו לישראל, וכשהייתה בת שש התגרשו הוריה. לקראת גיל 12 עברה להתגורר עם אמה בארצות־הברית.

       

      שני הוריה נישאו מחדש: אביה התגרש שוב בהמשך, ואמה נישאה לאיש עסקים אמריקאי שנפטר לפני כמה שנים. מהנישואים החדשים נולדו לה שלוש אחיות, שתיים מצד אביה (אחת מהן חזרה בתשובה) ואחת מצד אמה, שמתגוררת עד היום באילינוי שבארצות־הברית. "אני בקשר מצוין עם שלושתן", היא אומרת.

       

      כשהייתה בת 14 החליטה לחזור לבדה לישראל, ועברה להתגורר אצל הוריו של אביה בבת־ים. לתקשורת היא סיפרה בעבר שהחליטה לשוב לארץ בגלל געגועים עזים למדינה, אבל היום קרוגליאק מודה שפטריוטיות לא הייתה המניע היחיד. "היו לי חילוקי דעות עם אמא שלי", היא מספרת. "לא התחברתי לבעלה. הוא היה בן אדם נחמד ולא עשה לי כל רע, אבל הדינמיקה המשפחתית החדשה לא עבדה. אני ואמא נסענו לארצות־הברית במסגרת שליחות שלה, שהייתה אמורה להימשך שנה, אבל אחרי שהיא התאהבה בו היא החליטה להישאר שם לצמיתות. הייתי ממורמרת. הרגשתי שזה לא פייר, והיו בבית מריבות טיפוסיות של בת עשרה".

       

      למה לא גרת אצל אביך, אלא אצל הוריו?

      "אבא שלי גר אז בלהבים שבדרום. הוא היה אבא מקסים

      "אני ואמא נסענו לארצות־הברית במסגרת שליחות שלה, אבל אחרי שהיא התאהבה שם היא החליטה להישאר לצמיתות. הייתי ממורמרת. הרגשתי שזה לא פיר, והיו בבית מריבות טיפוסיות של בת עשרה"

       והכי קול שיש. הוא ליווה אותי לטיולים שנתיים והחברות שלי העריצו אותו, אבל הוא גם היה עסוק מאוד והיה ברור שלא אראה אותו הרבה אם אגור איתו ועם אשתו החדשה. הוא גם היה עתיד לטוס לשליחות בארצות־הברית ולא רציתי להחליף כל הזמן בתי ספר. הייתי קשורה מאוד לסבתא שלי, ובזמן שכל אחד מההורים שלי יצר לעצמו משפחה חדשה, הרגשתי שהכי נכון לי אצלה".

       

      משפט חזק אמרת עכשיו.

      "תראי, אין ילד שעובר גירושים ולא נשרט באיזשהו אופן. גירושים מעולים להורים ופחות טובים לילדים. מצד שני, להיות בתוך משפחה שבה ההורים אומללים, זה גם לא טוב לילד. זה לוז־לוז סיטואיישן. אני לא מאשימה את ההורים שלי ואני בקשר מצוין עם שניהם. מה גם שבסך הכל הייתה לי מערכת ביתית חמה: היו לי את סבא שלי שעבד כנהג מונית ונפטר לפני שמונה שנים וחצי, ואת סבתא שלי שנפטרה לפני שנה וחצי ועד היום אני מתגעגעת אליה קשות. היא הייתה רופאת ילדים ואישה מדהימה. הרבה אנשים מזהים אותי יותר בזכות העובדה שהם היו פציינטים שלה, מאשר בזכות העובדה שהייתי מלכת יופי".

       

      היא מתגוררת ברמת־גן, אבל הפגישה שלנו מתקיימת בבית קפה סמוך לבריכת גורדון בתל־אביב, שבה היא מקפידה לשחות לפחות פעמיים בשבוע. את פניה מסתירים משקפי שמש גדולים וכשהיא מסירה אותם נחשפות עיניה הכחולות המהפנטות.

       

      אנשים מזהים אותך היום?

      "האמהות בגן ובבית ספר של הילדים שלי אף פעם לא דיברו איתי על זה. מצד שני, אני יודעת שהן אמרו לבת שלי שהן יודעות שאמא שלה הייתה מלכת יופי".

       

      מה אם יהלי תרצה גם היא להיות מלכת יופי?

      "לא נראה לי שהיא תרצה, ילדים רוצים להיות אחרים מההורים שלהם. אבל בהחלט ייתכן שהיא תנסה את עולם הדוגמנות. היא טובה בזה. כשהייתה בכיתה א' היא הופיעה בפרסומת של 'תנו לחיות לחיות' בהתנדבות. חברה שלי הפיקה את הפרסומת וחיפשה ילדה. מאחר שמדובר במטרה טובה, הסכמתי. לאחרונה היא גם הופיעה איתי בסרטון קצר לג'יג'י. אבל אני לא דוחפת אותה להופיע, כי אני לא מעוניינת כרגע לרוץ איתה לאודישנים. כשהיא תגדל, אתן לה אור ירוק לעשות מה שהיא רוצה".

       

      "תמיד הרגשתי שזה מקצוע שבא עם תאריך תפוגה" (צילום: ששון משה)
        "תמיד הרגשתי שזה מקצוע שבא עם תאריך תפוגה"(צילום: ששון משה)

         

        מכון ההרזיה נסגר

        קרוגליאק, כאמור, מצאה את עצמה בתחום הודות לשתי דודותיה, שניהלו באותה תקופה מכון הרזיה. בכתבות שפורסמו לאחר זכייתה, דווח שקרוגליאק (שהתנשאה בעת ההכתרה לגובה 1.78 מ' במשקל של 57 ק"ג), סובלת מנטייה להשמנה ושלפני התחרות ביקרה בעצמה במכון המשפחתי.

         

        מה זה לעזאזל מכון הרזיה?

        "זה היה מכון עם אלקטרודות. במקום לעשות התעמלות, נשים היו יושבות שם, קוראות 'לאשה', כשהאלקטרודות היו מחוברות אליהן ומחזקות להן את השרירים".

         

        נשמע חלומי. למה זה נסגר?

        "לא יודעת. כנראה שזה לא עבד מספיק".

         

        איך היחסים בינך ובין המשקל כיום?

        "היום קל לי יותר לשמור על המשקל. בתור נערה, כשאת סובלת מהורמונים, זה קשה יותר. היום אני לא מתעסקת בדיאטות. אין אצלנו בבית משמין או לא משמין, יש בריא או לא בריא. אני גם לא נשקלת. עלייה על המשקל יכולה מאוד לדכא, לכן החלטתי להוציא את המשקל מהחיים שלי. אני יודעת כמה אני שוקלת על פי הראי ועל פי הג'ינס. אני גם שוחה, עושה פילאטיס, ולא מזמן התחלתי לעשות אימונים עם יהלי בפארק הירקון. אנחנו עושות ביחד שילוב של ריצה והליכה, תרגילי מתח ושיווי משקל, ואז חוזרות הביתה ומקנחות בתרגילי בטן".

         

        כיף. רק מה יקרה אם היא תגיד לך בגיל 14 שהיא רוצה לעבור לגור בארצות־הברית עם סבתא?

        "אין מצב. אני לא אתן לה לזוז ממני מילימטר. אני גם לא רואה מצב שהיא תגיד את זה. אני חושבת שהצלחתי לייצר לה אווירה משפחתית שונה ממה שאני חוויתי. אין ספק שהיה לי חשוב לעשות עם הילדים שלי חוויה מתקנת. אני מעריכה מאוד את ההורים שלי, אבל לשניהם הייתה עבודה תובענית ואני גדלתי אצל מטפלות. הייתי ילדה מושקעת, שלחו אותי לכל חוג שרציתי, אבל העבודה תמיד הייתה במקום הראשון בסדרי העדיפויות שלהם.

         

        "תמיד היה לי ברור שכאמא ארצה לבלות יותר זמן עם הילדים

        "רציתי מאוד ילדים, אבל לצערי לקח לי המון זמן להיכנס להיריון. לא מצאו אצלי שום בעיה ולא רציתי להתחיל טיפולים אם אין לי בעיה מוגדרת. הייתה לי תחושה פנימית שבסוף יהיה בסדר ולשמחתי צדקתי. בגיל 37 ילדתי את יהלי ובגיל 42 ילדתי את בן אור, גם הוא בהיריון טבעי לגמרי"

         שלי; להכין להם אוכל, ללכת איתם לים. זאת גם הסיבה שלא מיהרתי להתחתן. היה לי חשוב לעשות את זה רק פעם אחת. להיות עם מישהו שנהנה להיות עם המשפחה שלו, שלא רואה את הילדים כמטלה. לשמחתי, מצאתי את כל זה באורן. הוא אבא מעורב מאוד ושנינו מאוד משקיעים בזוגיות ובמשפחתיות. בעזרת השם, נישאר נשואים לנצח".

         

        את אורן, שצעיר ממנה בשנתיים, הכירה כמה שנים לפני שהחלו לצאת, דרך חברים משותפים. "תמיד היה בינינו חיבור טוב, אבל פעם הוא יצא עם מישהי ופעם אני יצאתי עם מישהו. יום אחד שנינו היינו פנויים ויצאנו לשתות יחד. הטיימינג היה נכון להפוך את זה לסיפור אהבה. שנה אחרי זה כבר התחתנו. ידעתי שאני לא רוצה להתחתן ברבנות, אז יאיר לפיד חיתן אותנו".

         

        התחתנת בגיל 31, אבל רק בגיל 37 הפכת לראשונה לאמא.

        "רציתי מאוד ילדים, אבל לצערי לקח לי המון זמן להיכנס להיריון. לא מצאו אצלי שום בעיה ולא רציתי להתחיל טיפולים אם אין לי בעיה מוגדרת. אני מאמינה שיש סיכונים בהורמונים שמכניסים לגוף. אני לא שופטת אף אחת וחושבת שכל אחת צריכה לעשות את הבחירות שלה, אבל אני הרגשתי שזה לא נכון לי ושעדיף לי להמתין בסבלנות. ברור שזה לא היה קל. אנשים בארץ כל הזמן נכנסים לך לרחם. כל הזמן שאלו אותי 'נו, מה עם ילד?' וזה מרגיש נורא כשאת כל כך רוצה וזה פשוט לא קורה. אבל הייתה לי תחושה פנימית שבסוף יהיה בסדר ולשמחתי צדקתי. בגיל 37 ילדתי את יהלי ובגיל 42 ילדתי את בן אור, גם הוא בהיריון טבעי לגמרי".

         

        לחוצה מהעובדה שגיל 50 ניצב בפתח?

        "מה אני אגיד לך? חמש שנים זה הרבה זמן. חוץ מזה, גם אם אתבאס, מה זה יעזור לי?"

         

        תמיד אפשר לסמוך על בוטוקס.

        "מעולם לא עשיתי בוטוקס ולא נראה לי שאעשה בעתיד. מצד שני, אני לא רוצה להתחייב".

         

        מי שהנחו את טקס מלכת היופי שבו זכית היו דודו טופז וענת דולב. שניהם כבר לא איתנו.

        "את דודו טופז לא הכרתי באופן אישי, אבל את ענת דולב כן. היא הייתה בן אדם מקסים והזדעזעתי קשות מהידיעה על מותה. אגב, את יודעת מי הכתיר אותי בטקס? שר התחבורה דאז, מר משה קצב".

         

        וואו. מה יש לך לומר בעניין?

        "טוב שאני לא א'".

         

          (צילום: דניאל קמינסקי)
          (צילום: דניאל קמינסקי)
           

           

           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "אחרי 20 שנה מלכת היופי לשעבר איבונה קרוגליאק חוזרת לדגמן "
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד