שינוי אישיות: האם כיכר ציון הסוערת יכולה להפוך למרחב של סובלנות

הכיכר המרכזית, שנכנסה לתודעה הישראלית כאתר פיגועים והפגנת ההסתה נגד רבין, עומדת לשנות את פניה: עצים, ספסלים ונינוחות. אז איפה יתקיימו הפגנות בעתיד?

הילה שמר

|

14.09.16 | 22:08

 כיכר ציון, שבה מצטלבים המדרחובים של יפו ובן יהודה, היא מוקד מרכזי בירושלים - גם להפגנות (צילום: חיים צח)
כיכר ציון, שבה מצטלבים המדרחובים של יפו ובן יהודה, היא מוקד מרכזי בירושלים - גם להפגנות (צילום: חיים צח)
בהצעה שזכתה בתחרות מטעם העירייה, מציעים 3 אדריכלים ירושלמים לשנות את פניה של הכיכר. ''קרחת יער אורבנית'', הם קראו להצעתם (הדמיה: יגאל טרטקובסקי)
בהצעה שזכתה בתחרות מטעם העירייה, מציעים 3 אדריכלים ירושלמים לשנות את פניה של הכיכר. ''קרחת יער אורבנית'', הם קראו להצעתם (הדמיה: יגאל טרטקובסקי)
מתאבלים בכיכר ציון על שירה בנקי, שנרצחה במצעד הגאווה 2015. אמה, מיקה בנקי, ביקשה לשלב בכיכר את ערכי הסובלנות, ובקשתה נענתה (צילום: עמית שאבי)
מתאבלים בכיכר ציון על שירה בנקי, שנרצחה במצעד הגאווה 2015. אמה, מיקה בנקי, ביקשה לשלב בכיכר את ערכי הסובלנות, ובקשתה נענתה (צילום: עמית שאבי)
הכיכר לפני הרכבת הקלה. גם היום היא לא מוצלת, חסרת מקומות ישיבה וריקה מאובייקטים באופן כללי (צילום: אלכס קולומויסקי)
הכיכר לפני הרכבת הקלה. גם היום היא לא מוצלת, חסרת מקומות ישיבה וריקה מאובייקטים באופן כללי (צילום: אלכס קולומויסקי)
לפי התוכנית, יינטעו בה עצים נשירים גבוהים, יוצבו 290 מקומות ישיבה קבועים, ועל הספסלים יהיה אפשר להרכיב סככות מתפרקות לשווקים ארעיים (הדמיה: מיה עתידיה ותמיר מנצור כרמל)
לפי התוכנית, יינטעו בה עצים נשירים גבוהים, יוצבו 290 מקומות ישיבה קבועים, ועל הספסלים יהיה אפשר להרכיב סככות מתפרקות לשווקים ארעיים (הדמיה: מיה עתידיה ותמיר מנצור כרמל)
האם הכנסתם ריהוט קבוע תחליש את כוחה של הכיכר כמרחב מחאה? ''להתאים את הכיכר לצרכי הציבור ולאקלים הוא המעשה הדמוקרטי ביותר'', אומר תמיר מנצור כרמל, אחד משלושת האדריכלים שזכו בפרויקט (צילום: דוד רובינגר)
האם הכנסתם ריהוט קבוע תחליש את כוחה של הכיכר כמרחב מחאה? ''להתאים את הכיכר לצרכי הציבור ולאקלים הוא המעשה הדמוקרטי ביותר'', אומר תמיר מנצור כרמל, אחד משלושת האדריכלים שזכו בפרויקט (צילום: דוד רובינגר)

שנה וחצי אחרי רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה, עיריית ירושלים מחדשת את כיכר ציון תחת הכותרת "חיבורים, סובלנות וכבוד הדדי". מי שהדיר רגליו מהמצעד השנה – שהתקיים לזכרה של בנקי - בטענה שהאירוע פוגע בציבור הדתי, הוא ראש העירייה ניר ברקת. זה לא הפריע לו לצרף כיועצת לצוות השיפוט את מיקה בנקי, אמה של הנערה שנרצחה, כדי להראות שתכנון הכיכר משקף רוח הסובלנות של בתה. "העיצוב המחודש של כיכר ציון, שעליו החלטנו יחד עם משפחת בנקי, יהפוך את הכיכר למקום שמקדם חיבורים, סובלנות וכבוד הדדי", הכריז עכשיו ברקת.

 

כיכר ציון בימי המחאה החברתית של קיץ 2011. אתר ההפגנות הראשי בבירה (צילום: עמית שאבי)
    כיכר ציון בימי המחאה החברתית של קיץ 2011. אתר ההפגנות הראשי בבירה(צילום: עמית שאבי)

     

    מי שזכו בתחרות לעיצוב מחודש של הכיכר המרכזית צוות האדריכלים הירושלמים הצעירים מיה עתידיה, תמיר מנצור כרמל ומעיין טוקי כרמל. הצעתם, שנקראת "קרחת יער אורבנית" זיכתה את השלושה בפרויקט ובפרס בסך 35 אלף שקל. האדריכלים, בתחילת שנות ה-30 לחייהם, חברו יחד כדי לגשת לתחרות אדריכלים פתוחה ואנונימית שיזמה העירייה בשיתוף עמותת האדריכלים ו"עדן" – החברה לפיתוח מרכז ירושלים. חידוש הכיכר נעשה במסגרת התוכנית העירונית להתחדשות המרחב הציבורי, ובראשה עבודות הרכבת הקלה.

     

    מהצריף הקטן, דרך נתניהו על המרפסת, ועד חידוש רחוב יפו: 

     

     

    הפגנות אלימות מול מעגלי שיח

     

    הכיכר, שנוסדה ב-1924, מפגישה את מדרחוב בן יהודה ורחוב יפו. הראשון עתיר מסחר, מקומות בילוי ומסעדות; השני הפך למדרחוב הארוך בישראל מאז שהרכבת הקלה עוברת בו, וקרנו עולה כפי שמדגימים מלונות בוטיק, בתי קפה ובתי מסחר הנפתחים לאורכו. חידוש כיכר ציון מצטרף לכיכרות ומרחבים ציבוריים ששופצו במרכז העיר לטובת הולכי הרגל, כמו כיכר קטנה בקצה רחוב הלני המלכה וחידוש מדרחוב בן שטח.

     

    ההצעה הזוכה בתחרות - כך אמורה להיראות הכיכר אחרי השיפוץ:

     

     (הדמיה: יגאל טרטקובסקי)
      (הדמיה: יגאל טרטקובסקי)

       (הדמיה: יגאל טרטקובסקי)
        (הדמיה: יגאל טרטקובסקי)

         (הדמיה: מיה עתידיה, מעין טוקי כרמל, תמיר מנצור כרמל)
          (הדמיה: מיה עתידיה, מעין טוקי כרמל, תמיר מנצור כרמל)

           

          מיקומה המרכזי גרם לכיכר ציון להיזכר כיעד לפיגועים ולפעולות טרור, אך יותר מכך היא צרובה בתודעה הישראלית כמרחב הפגנות, מחאה והתכנסות המונית, כמו העצרת שקדמה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

           

          ''רבין בוגד'' בכיכר ציון בירושלים, 1995:

           

           

          לפני כשנתיים, התקיימו כאן "מעגלי שיח" ביוזמת ארגונים שונים הפועלים להידברות בחברה ההטרוגנית של הבירה; לאחר רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בקיץ 2015, הייתה הכיכר מקום האבל הציבורי שבו התכנסו רבים כדי לחלוק לנערה כבוד אחרון. מיקה בנקי היא שפנתה לעירייה, בבקשה לשלב בכיכר המתחדשת את ערכי הסובלנות. בקשתה נענתה, כאמור.

           

          יותר צל, יותר ישיבה

           

          מבנים עוטפים את כיכר ציון בשלוש מפאותיה. היא מרוצפת ופתוחה, ללא מאפיינים בולטים, בהעדר מקומות ישיבה, מדרגות "בנק הפועלים" הפונות אל

          הכיכר משמשות כאזור הישיבה המרכזי, וכמו רבים מהמרחבים הציבוריים בארץ, היא לא מוצלת. הזוכים בתחרות מבקשים לשנות את שני המאפיינים האלו, כשהם נותנים מענה למחסור באזורי הישיבה ומעניקים צל שאיננו כיום. 290 מקומות ישיבה קבועים מוקמו בכיכר, בחלוקה לשמונה אזורים שמאפשרים ישיבה בקבוצות, במעגלי שיח (שמתקיימים כיום על מחצלות), ובישיבה לבד. בניגוד לספסלים בודדים או זוגיים שאפשר למצוא בכיכר גבעון החדשה בתל אביב, כאן תוכננו ספסלי בטון ארוכים, בשילוב מושבים ומשענות עץ. חלקם התחתון יואר בתאורה חלשה, כדי לשוות לספסל מראה קל תוך הדגשת תחושת האופקיות של האובייקט בכיכר.

           

          אזורי הישיבה תוכננו סביב מרכז הכיכר בצורה מעגלית, ויחד עם בחירת הריצוף הם אמורים להדגיש אותה כמוקד עירוני. גם מדרגות הבנק נכללו בהצעה, וישמשו בעתיד גם כאזורי ישיבה כדוגמת מיני-אמפיתיאטרון. 520 מקומות ישיבה ארעיים יוכלו להתווסף באירועים רבי-משתתפים. בנוסף לריהוט הקבוע ולנטיעת העצים, תכננו האדריכלים פתרונות לקיום אירועים שיכולים להכיל עד כ-3,000 משתתפים. הספסלים יוכלו לשמש כ"רגל" להרכבת סככות שוק מתפרקות; במרכז הדופן הפונה לרחוב יפו, תוכננה במת הופעות שתשמש כחיץ בטיחותי בין מסילת הרכבת למפגינים. כיום, מדרגות הבנק משמשות כבמה, והציבור נאלץ להידחק למען בטיחותו בין הרחובות ההיקפיים של הכיכר.

           

          בעיית השמש הקופחת במרחב הציבורי הישראלי ידועה ומוכרת, וגם זכתה כאן להתייחסות ממוקדת. כיכר ציון אינה יוצאת דופן, אבל מותר לקוות שהעיצוב המחודש יאפשר לציבור ליהנות יותר ולסבול פחות. שלושה סוגי עצים יינטעו לצד אזורי הישיבה - כולם בעלי גזע דק ועלווה גבוהה, כדי לא לחסום את המבטים של העוברים ושבים והשוהים – והשוני ביניהם אמור לשוות לכיכר מראה ססגוני. מדובר בעץ הצפצפה הכסוף, הדולב המזרחי שצבעו בעונות מסוימות כתום-ירקרק, וסיגלון חד עלים, בעל התפרחת הסגולה. העצים, נשירים כולם, יסבו צל בעונה החמה. בימי החורף הם יעמדו עירומים, ויאפשרו לשמש לשטוף את באי הכיכר. בתי גידול תת-קרקעיים תוכננו באופן שיאפשר לעצים להגיע לגובה הגדילה המרבי של הזנים בבגרותם (בין12-18 מטר).

           

          כיכר ציון מושכת את שלל ההפגנות והמחאות אליה גם בזכות ריקנותה, והיעדר האובייקטים הבנויים. האם הכנסת ריהוט קבוע ונטיעת עצים תדיר את רגליהם של המפגינים בכוח מן הכיכר?  "להתאים את הכיכר לצרכי הציבור ולאקלים המקומי, הוא המעשה הדמוקרטי ביותר", משיב תמיר מנצור כרמל. "יש משהו מאוד יפה בכיכרות האירופאיות הפתוחות, מוקפות הבניינים, אך הן לא מתאימות למזרח התיכון ולאקלים המקומי, והמרחבים הציבוריים נפגעים". 

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד