קבוצת נשים במרכבה מקושטת עוצרת בלבו של יער עבות. הן לבושות בשמלות משי ומלמלה, ואוחזות בידיהן זרי פרחים ונרות. הן כלות, הן נרגשות והן מאושרות. ולא, אין חתן באופק. הנשים האלה מתחתנות עם עצמן.
"הכל התחיל לפני עשר שנים", משחזרת אלכסנדרה גיל, עיתונאית מוונקובר, קנדה, המציעה שירותי חתונה למי שרוצה להינשא לעצמה. "חברתי הטובה טלולה ערכה סדרה של ארוחות ערב אלגנטיות לנשים בלבד, שבהן כל המשתתפות לבושות בהידור. אחת המשתתפות הייתה מעצבת שמלות כלה בשם מלאני טולקינגטון. היא אמרה: 'למה שבשנה הבאה לא נלבש שמלות כלה לארוחות האלה?'" מפה, הדרך הייתה קצרה לרעיון שכבש את כולן. "פתאום חשבנו", אומרת גיל, "שכולנו נשים עצמאיות ואף אחת מאיתנו לא נשואה, אז למה שלא נוסיף לחגיגה נדרים ופשוט נתחתן עם עצמנו?"
בנות החבורה, שבע חברות טובות, כולן אז בראשית שנות ה־30 שלהן, התלהבו ומיהרו לממש את הרעיון. הן ערכו לעצמן פיקניק ביער, במהלכו כל אחת מהן קראה טקסט של נדרים לעצמה. לאחר מכן הן נסעו ברחובות ונקובר בקאדילק עם גג נפתח, ולסיום חגגו עם חברים בבית קפה. "לאחרונה, במלאת עשור לאירוע, החלטנו לערוך טקס חידוש נדרים", מספרת גיל. "נסענו בכרכרה עם סוסים. אנשים ברחובות עצרו, מחאו כפיים והריעו. גרמנו לרבים לחייך.
"אחר כך התברר לנו שקארי בראדשו עשתה משהו דומה באחד הפרקים של 'סקס והעיר הגדולה'. זאת לא הייתה ההשראה שלנו, אבל אחרי שהתחתנו עם עצמנו שמענו פתאום המון סיפורים על נשים שעושות את זה בכל העולם. אני בטוחה שזאת רק ההתחלה ושיום אחד זאת תהיה תנועת נשים בינלאומית".
שינוי חברתי עצום
וגיל צודקת. לפחות בעניין הטרנד העולמי. בעוד שבישראל, סביר להניח, לא נראה בקרוב נשים שעונדות טבעת לעצמן – ברחבי העולם הרעיון הזה דווקא צובר תאוצה. לפני כשנתיים החלו חברות ביפן להציע חבילות חתונה לנשים בלבד, המציעות להן "להיות כלה כל עוד את צעירה ויפה", גם אם אין חתן באופק. החבילה כוללת יומיים של הכנה ופינוקים לפני הטקס, שמלת כלה, שירותי איפור וצילום, את ארגון החגיגה עצמה ויום של מנוחה במלון אחרי. אם מישהי מהלקוחות הפוטנציאליות מהססת, היפנים מציעים לה גם דוגמן שישמש חתן חלופי לצילומים, גם אם לא לחיים.
בפסטיבל "ברנינג מן", הנערך מדי שנה בנוואדה, ארה"ב, מתקיים כבר יותר מעשור טקס חתונה המוני, שבו לאיש מהמשתתפים אין בן זוג. גברים ונשים מתחתנים עם עצמם, במסגרת מיצג שבו שופט קורא בקול נוסח מסורתי של טקס נישואים וגם דורש מהמשתתפים להתחייב "לחיות עם עצמם בטוב וברע, בעושר ובעוני ולאהוב עד הסוף".
גיל וחברתה טלולה, העומדות מאחורי האתר Marry Yourself Vancouver, משוכנעות שחלפו הימים שבהם נשים נדרשו להתחתן כדי להבטיח לעצמן סטטוס חברתי, בעוד אלו שנותרו ללא בעל נידונו לנידוי, בוז ועוני. "יש חשיבות גדולה לטקס שבו נשים מפגינות את עצמאותן ואת היכולת לקיים חיים מלאי תוכן ועניין מבלי להמתין לאביר המושיע", מכריזה גיל.
"חתונה כזו מאפשרת להן לחגוג קבלה מוחלטת של עצמן וגם ללעוג בקריצה קלה למוסכמות החברתיות ולחשיבות העצומה שנהוג לייחס לחתונה.
"בחברה המערבית יש מחסור עצום בטקסים וזה יוצר סוג של ריקנות רוחנית. בלי טקסים, איך תצייני תחנות חשובות בחיים? חתונה עצמית היא הזדמנות להביט לאחור ולראות עד לאן הגעת בחיים ולהבטיח לעצמך הבטחות חשובות לעתיד. אנחנו תובעות לעצמנו מוסד שכל השנים שלט בנו. זה גם תירוץ נהדר להתלבש יפה ולחגוג בכיף".
איך הגיבו חברים ובני משפחה כשהחלטת להתחתן עם עצמך?
"רובם היו מאוד משועשעים. היו גם כאלה שחשבו שזה מוזר. הרבה אנשים לא מבינים אותנו. אנשי דת חושבים שאנחנו עושות את זה כדי ללעוג למוסד הנישואים, וזה לא נכון. יש, כמובן, מי שחושבים שאנחנו נרקיסיסטיות ושזה חלק מהעידן האנוכי שבו אנחנו חיות. אני ממליצה על זה בחום. לכולנו היו מערכות יחסים מכל מיני סוגים, גם רציניות, אבל לא כאלה שרצינו שייגמרו בחתונה. כולנו נשואות לעצמנו כבר עשר שנים ועדיין מאוהבות עד עמקי נשמתנו! וברצינות, בקנדה יש כיום יותר נשים פנויות מנשואות. זה שינוי חברתי עצום. נשים כבר לא צריכות להתחתן, וזה מקובל לגמרי להישאר רווקה לנצח. זאת עצמאות נהדרת".
בחלקים גדולים של החברה, נישואים הם עדיין סוג של מדליה לאישה – כאילו שאם אין לך בן זוג, כל ההישגים שלך מתגמדים.
"נכון מאוד ולנו נמאס לשמוע כל הזמן שכדי לממש את עצמנו אנחנו חייבות להתחתן וללדת ילדים. הגישה הזו מיושנת, אבל נשים עדיין מרגישות את הלחץ החברתי. ג'ניפר אניסטון כתבה לאחרונה ב'הפינגטון פוסט' ש'אנחנו לא צריכות להתחתן או ללדת כדי להיות שלמות, כי היום אנחנו יכולות להגדיר בעצמנו איזה אושר ועושר אנחנו רוצות'".
לאילו נשים חתונה שכזו מתאימה?
"לנשים מכל הסוגים והגילאים, ואפילו לגרושות, שרוצות להינשא שוב – והפעם לעצמן. רק לאחרונה נתקלנו באישה שבהשראת טקס חידוש נדרי החתונה שלנו קנתה לעצמה טבעת וברחה לירח דבש בלי לומר לאיש, שבוע שלם של שיט לבדה. זה סיפור נפלא בעיניי. זאת הסיבה שבגללה הקמנו את העסק הזה".
אילו תגובות אתן מקבלות?
"אני כותבת ב'גלוב אנד מייל', העיתון הנפוץ בקנדה. כתבתי בסך הכל שתי כתבות על החתונות האלה, וקיבלתי תגובות חיוביות יותר מאשר על כל כתבה אחרת שכתבתי ב־20 השנים האחרונות. נשים מכל העולם פנו אליי ואמרו שזה ריגש אותן ונתן להן השראה ושהן מתכוונות לעשות את זה בעצמן".
הצעתי נישואים לעצמי
סופי טאנר, בת 37 מלונדון, יועצת תקשורת בחברת היי־טק, הוציאה בימים אלה את ספרה "Happily", שהגיבורה שלו מתחתנת עם עצמה. טאנר לא הייתה צריכה ללכת רחוק כדי לקבל השראה: בשנה שעברה היא התחתנה עם עצמה ברוב הוד והדר והפכה את הטקס למיצג במסגרת פסטיבל הפרינג' של ברייטון, אנגליה.
לא פחות מ־20 שושבינות ליוו את טאנר לחופה, לבושות בשמלות אדומות ובידיהן זרי חמניות. גם כלבתה האהובה, אלה, הולבשה בבגדים מהודרים ושימשה שושבינה. טאנר גייסה חבר לשמש כומר, בתלבושת שנשכרה ממחסן תלבושות, ואת אביה, שמסר אותה לעצמה, כמתחייב בטקס נישואים מסורתי. את הריקוד הראשון שאחרי הטקס היא רקדה לגמרי לא לבדה – הקהל, עשרות אנשים שהתקבצו כדי לצפות באירוע שהתקיים בפארק, הצטרף אליה בהתלהבות. "את המשך אחר הצהריים בילינו בשתייה בבר על החוף", אומרת טאנר, המעידה כי חזרה הביתה שזופה ומאושרת.
טאנר ניהלה כמה מערכות יחסים, גרה עם שלושה מבני זוגה, ולא ממש התלהבה.
הרעיון להינשא לעצמה צץ לפני כמה שנים, בעקבות פרידה כואבת. היא פנתה למשרד הפנים, שאלה אם תוכל להירשם כנשואה לעצמה ונענתה, כצפוי, בשלילה – אבל זה רק דרבן אותה. "בהתחלה התביישתי", היא אומרת. "חשבתי שהנה אני מסיימת את החיים לבדי, בשיער אפור, כשהחברה היחידה שלי היא כלבת לברדור. אבל אחרי מחשבה הבנתי שמדובר ברמה גבוהה מאוד של עצמאות, שאני לא מחכה לאיש, גם לא ל'אחד', אלא חיה היטב עם עצמי, ושאני חייבת לחגוג את זה. אם בעתיד יהיה מישהו שיתאים וירצה, הוא יוזמן להצטרף אליי למסע שלי".
בהזמנה לחתונה, שאותה הוציאה טאנר לתקשורת, היא הצהירה כי "מבחינתי זהו טקס מעבר חשוב, שמאפשר התבוננות בחיים, צמיחה והתפתחות". בטקס עצמו היא בחרה לקרוא פסוקים של ג'ובראן חליל ג'ובראן, והיעד שבחרה לירח הדבש הוא אתיופיה, שם התנדבה במסגרת ארגון המסייע למקומיים. בני משפחתה, היא אומרת, תמכו בה בכל לבם. היו גם כאלה שלעגו לרעיון, אבל לטאנר לא היה אכפת. "זו דרכי להתמודד עם האכזבות שלי ולאמץ את החלומות שלי לעתיד", היא מצהירה.
כשגרייס גלדר, יוצרת קולנוע מלונדון, כינסה את בני משפחתה וסיפרה להם שהחליטה להתחתן עם עצמה, סבתה אמרה בהתפעלות: "יש לך תמיד רעיונות מקוריים". "הוריי עודדו אותי תמיד לעשות כל מה שיגרום לי אושר", היא אומרת. "היו חברים שעקצו ולעגו לי, אבל הרגשתי שזה הדבר הנכון עבורי. וכך מצאתי את עצמי בסצינה סוריאליסטית, כורעת ברך ומציעה נישואים לעצמי ליד ספסל בפארק".
גלדר, 33, נישאה לעצמה כשמלאו לה 30, ואחרי שסיפרה לעיתונות המקומית על האירוע נדהמה לגלות שהיא מוצפת בפניות מכלי תקשורת בכל העולם. הריאיון שלה לעיתון המקומי תורגם ל־25 שפות. היא הוזמנה להתראיין בתוכניות אירוח בארה"ב ואפילו בביירות (!), והחוויה חיזקה בה את התחושה שהמחויבות שלה לאהבה עצמית, קבלה וחמלה היא הדרך הנכונה.
היא זוכרת איך בגיל 18, כשלמדה תיאטרון באוניברסיטה, שמעה בשיר של ביורק את השורה "קוראים לי איזבל ואני נשואה לעצמי". היא חשבה שזה מטורף, אבל הזדהתה לגמרי עם הצורך להבטיח לעצמה פרגון עצמי מוחלט. אחרי שנים של חיפוש רוחני, שכלל מדיטציה, ריקוד ומופעי במה שונים, היא הבינה שטקס שבו תבטיח את זה לעצמה בנוכחות קהל גדול הוא חלק חשוב בהתפתחות האישית שלה.
"אני לא דתייה", היא מסבירה, "אבל אני אוהבת טקסים. אני גם מאמינה שהם חשובים כי הם מציינים תחנות בחיים ולכן יצרתי לי טקס משלי". הטקס התקיים בבית באזור כפרי בדבון, אנגליה, בנוכחות 50 חברים. גלדר לבשה שמלת כלה מיד שנייה, שנרכשה בשוק מקומי. אחרי שקראה בפני כולם טקסט אישי פרי עטה, היא נישקה מראה גדולה שבה השתקפה דמותה.
"כל החיים הייתי מרדנית ובחרתי בדרכים שהתאימו לי, גם אם הן לא נחשבו 'נורמליות'", היא אומרת. "מצאתי את עצמי לבד, גיליתי שאני אוהבת לחיות ככה – ורציתי מאוד להזמין חברים ובני משפחה לטקס שבו אני מתחייבת להמשיך לבחור במה שעושה לי טוב, לדאוג לעצמי ולאהוב את עצמי בצורה הכי שפויה שאפשר".
מסעותיה בעולם העניקו לה נקודת מבט אנתרופולוגית מעניינת. "ראיתי איך בכל תרבות מגיבים לזה אחרת", מספרת גלדר. "בלבנון מיד ניסו לשדך לי גבר בשידור חי ונאלצתי לסרב בנימוס. קיבלתי כ־50 הצעות נישואים מגברים ממדינות שונות, שהיו בטוחים שאני מתחתנת עם עצמי כי אני בודדה. היו גם כאלה שטענו שאני משוגעת, אבל זה לא מטריד אותי. אני נהנית מאוד מהוויכוחים ומהשיחות על זה".
לא גדלת עם חלום על חתונה מהאגדות?
"בכלל לא. אני זוכרת שכילדה אפילו חשבתי שזה משונה שמצפים ממני להחליף את שם המשפחה שלי".
עד כה, את מרוצה מחיי הנישואים שלך?
"הנישואים מצוינים! אני מרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמי ויש לי תחושת ערך עצמי שתלויה הרבה פחות בדעותיהם של אחרים".
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
