עכשיו תוציאו מחברות ותנשמו: כך
לומדים מתמטיקה בכיתה של טלי

לפעמים כל מה שצריך זה כמה נשימות. דר' טלי דבורה, מורה למתמטיקה מכ"ס, זיהתה את הקושי שיש לתלמידיה עם המקצוע ומצאה דרך יצירתית להקל עליהם

סיגל קפלן

|

14.09.16 | 09:07

ד"ר טלי דבורה פותחת שיעור מתמטיקה
"התלמידים שהכי מאתגרים אותי הם אלה שאומרים 'אני לא טוב במתמטיקה'" (צילום: סטודיו zooz)
"התלמידים שהכי מאתגרים אותי הם אלה שאומרים 'אני לא טוב במתמטיקה'" (צילום: סטודיו zooz)

"פתאום נכנסת לכיתה מורה, מכבה את האור, מנחה אותנו לשבת בישיבה זקופה ולנשום עמוק ומרשה לנו 'לבזבז' חלק מהשיעור על הרפיה", מספרת התלמידה נטע הנסב (18). "למדתי לחמש יחידות במתמטיקה ופתאום החומר הפך מאוד קשה. אחרי ההרפיה הכל התנהל הרבה יותר רגוע. היו קצת צחוקים, אבל גם גבולות מאוד ברורים. כשלמדנו אז למדנו".

 

נטע כבר סיימה את בחינות הבגרות והיא בוגרת טרייה של תיכון כצנלסון בכפר סבא, אבל היא עדיין זוכרת היטב את הקושי שהיה לה עם מתמטיקה בתקופת חטיבת הביניים. "נאבקתי", היא מספרת. "אבל בכיתה יא' הגיעה המורה טלי ושינתה לי לגמרי את התפיסה לגבי מה זה מתמטיקה. נכון, היו לי לפעמים נכשלים באמצע ונפילות, אך כל פעם הרגשתי כמה היא מעריכה אותי ואת ההשקעה שלי. סיימתי את הבגרות עם ציון של 87 בחמש יחידות".

 

המורה טלי

דר' טלי דבורה, מורה למתמטיקה ברמות 4-5 יחידות בתיכון כצנלסון בכפר סבא ומרצה להוראת מתמטיקה במכללת לוינסקי לחינוך, החליטה יום אחד לפתוח את שיעורי המתמטיקה שלה בכמה דקות של יוגה. "הישענו לאחור, כפות רגליים על הרצפה, הרפו את הגוף, עיצמו עיניים, קחו שאיפה עמוקה ולאט לאט הוציאו את האוויר..."

 

את הרומן שלה עם המקצוע אותו היא מלמדת כבר 16 שנה, דר' דבורה התחילה כשהיא עצמה היתה תלמידת תיכון בבית הספר. כל מה שהיא היתה צריכה אז זה מורה אחד מעורר השראה שידע לגרום לתלמידים לחוות את המקצוע מטיל המורא הזה כמסע מרתק וחוויתי. "כבר אז הוא זיהה שאני מאוד טובה במקצוע וניבא שאלך להיות מורה למתמטיקה", היא נזכרת.

 

כמה שנים אחרי, כשבידה תואר שלישי בהוראת מתמטיקה היא חזרה לתיכון בו היא עצמה למדה עם סטטוס אחר, מלאת מוטיבציה וחזון אישי להנגיש את המקצוע הלא פשוט הזה גם לאלו שמכריזים בתחילת דרכם "אני לא טוב במתמטיקה". "אלה התלמידים שהכי מאתגרים אותי", היא מדגישה.

 

לפני שנה זכתה דר' דבורה להוקרה רשמית, כשזכתה במקום השני "ציון לשבח" בפרס טראמפ להוראה איכותית. פרס זה מוענק למורים מצטיינים בתחומי המדעים והמתמטיקה בלבד. ד"ר דבורה אינה עוד מורה מצטיינת כי אם מורה המעוררת השראה עם שיטת ההוראה שאימצה, אשר מצליחה לגרום גם לקטני האמונה לגלות את הקסם שבמתמטיקה.

 

איך התחיל השילוב בין יוגה למתמטיקה?

"לפני כעשר שנים התחלתי לתרגל יוגה באופן אישי ומאוד התחברתי לזה. לאחר שנה בה תרגלתי, יצאתי לשנת שבתון והחלטתי ללמוד קורסים שמשפרים ומחזקים את הקשר שלי עם התלמידים ואשר נותנים ערך מוסף להוראה שלי. מתמטיקה הוא מקצוע שמעורר חרדות בקרב תלמידים רבים ולכן התעניינתי בשיטות שיעזרו לתלמידים להפחית את מקורות הלחץ והחרדה. בנוסף ליוגה, למדתי גם דמיון מודרך וחשיבה חיובית. כשחזרתי משנת השבתון, התחלתי ליישם ולשלב בהוראה את מה שלמדתי".

 

איך התלמידים הגיבו?

"בשיעורים הראשונים זה היה להם קצת מוזר והיו פה ושם צחקוקים או תגובות של מבוכה. בכל זאת, לא בכל יום מורה למתמטיקה בתיכון עושה יוגה בכיתה. אבל זה לא הפריע לי או הטריד אותי. צפיתי את זה וזה טבעי. נתתי לגיטימציה לרגשות האלה ואמרתי שמי שלא רוצה או מתחבר לא חייב להצטרף, אבל הוא מחויב לשמור על השקט, כיוון שהתרגול דורש ריכוז וגם כדי לא להפריע לשאר התלמידים. היו בודדים שהתקשו לעצום עיניים, אבל כשהם ראו שגם אני עוצמת עיניים ומתרגלת יחד איתם, הם התמסרו לחוויה. הדפוס הזה חוזר על עצמו כשאני פוגשת כיתה חדשה בפעם הראשונה. בהתחלה יש מבוכה קלה, אך מהר מאוד כמעט כולם מצטרפים. מה שאותי מרגש זה לפגוש ילד שלא מתחבר לזה, אך מכבד את הרגעים האלה ושומר על השקט".

 

איך זה קורה בפועל?

"כל שיעור מתמטיקה נפתח בכשבע עד עשר דקות של תרגילי נשימות, התבוננות פנימה, תרגילי הרפייה וחשיבה חיובית". אלו דקות של קסם ממש.

 

האם זה מסייע לקשר החיובי עם מקצוע המתמטיקה?

היוגה מעבירה מסר חשוב לתלמידים שהמורה מתעניינת בהם ושאכפת לה ממצבם הרגשי ולא רק ממצבם הלימודי. היא מאפשרת לתלמידים להיות רגועים ושלווים ומביאה לריכוז גבוה וממושך. בתרגול יוגה אין שיפוטיות, אלא יש קבלה והכלה, שהם מהות היחס שאנו רוצים לתת ולקבל מתלמידינו. התלמידים מאוד אוהבים ומתחברים ליוגה. הם מספרים שהתרגול מרגיע אותם, נותן להם אפשרות להתאפס לפני כל שיעור ומעניק להם הזדמנות להתחבר לעצמם.

 

התלמידים שיפרו את יחסם למקצוע המתמטיקה בעקבות היוגה. מתמטיקה כבר לא נתפסת כמקצוע מאיים שמעורר התנגדות, אלא כמקצוע מאתגר ומעורר חשיבה. האווירה בשיעורים נעימה, רגועה ומכילה ולא כזאת שמקדשת רק את ההישגים. אני מאמינה בלמידה פעילה וחוויתית. למידה אשר בה התלמיד שואל, חוקר ומבין את הידע בעצמו תוך תיווך שלי, כך הלמידה משמעותית יותר, מהנה יותר ומעניקה ללומד ביטחון ותחושת מסוגלות.

 

והציונים?

לפני כמה שנים הייתה לי תלמידה שנלחצה מאוד במהלך בחינה. היא התחילה לרעוד ולהזיע וחוותה בלק-אאוט. ממש ראיתי איך הדמעות שלה מתחילות לזלוג. התיישבתי לידה, אחזתי בידה והתחלנו לנשום עמוקות. לאחר כמה דקות, התלמידה נרגעה וביקשתי ממנה להמשיך בכתיבת המבחן. אותה תלמידה קיבלה 94! זוהי דוגמה מיני רבות לעובדה שאנחנו יכולים לנהל את הלחץ והחרדה, במקום שהם ינהלו אותנו.

 

איך התגובות מצד הקולגות שלך?

"נפלאות. הנהלת ביה"ס יזמה תוכנית ייחודית שנקראת שב"א - שיעור בחירה אישי, מתוך רצון להעצים את המורים, כך שכל מורה משלב בהוראה את תחומי החוזק שלו בנוסף לתחום הדעת שהוא מלמד. למשל, מורים מלמדים מוסיקה ישראלית, שפת הסימנים, פרשנות ספורט, אסטרופיזיקה וכד'. רציונל התוכנית הוא להעצים את המורים, להעשיר את התלמידים והרווח הוא שכולם נהנים כי זה מגוון מאוד את שגרת ההוראה.

 

מה החלום שלך?

להמשיך לעסוק בחינוך ולהשפיע. בעיני זו העבודה החשובה ביותר. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. כמחנכת וכמורה למתמטיקה חשוב לי מאוד להעביר את המסר שכל אחד יכול להצליח במתמטיקה עם הוראה נכונה. בשנים האחרונות יש לי את הזכות מעבר לעבודתי בתיכון, להכשיר סטודנטים להוראה, ללמד אותם את רזי המקצוע ובמיוחד ללמד אותם כיצד ליצור קשרים טובים עם תלמידים. מערכת החינוך זקוקה לאנשים איכותיים ורציניים.

 

מה המחמאה הכי גדולה?

להצליח לגרום לתלמיד להאמין בעצמו וכן להעביר את האהבה שלי למתמטיקה לתלמידים. ישנם תלמידים שלי לשעבר שעושים תואר במתמטיקה ומדעי המחשב ורוצים להיות מורים למתמטיקה.

 

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד