זה הזמן להתאמן על צעד תימני או הורה סוחפת: ריקודי העם חוזרים

המרקידים שלקחו על עצמם משימה רוצים ליצור דור חדש של "רוקדים שמחים". אם הילדים לא ידעו לרקוד - הם אומרים, לא יהיה דור המשך לדבר המקסים הזה, וחבל

מחזירים את הילדים להרקדות (צילום: אלעד גרשגורן)
מחזירים את הילדים להרקדות (צילום: אלעד גרשגורן)

לפני שאורלי גולדשטיין התחתנה, היא בדקה עם אלי, בעלה המיועד, אם הוא מביא בחשבון כמה ערבים בשבוע שבהם היא תלך לרקוד ריקודי עם והוא יישאר עם הילדים. "רק כשהוא התחייב לזה, ידעתי שאני יכולה להתחתן איתו", היא אומרת ומחייכת.

 

גולדשטיין (39) מרמת השרון, עובדת באוניברסיטה הפתוחה בימים, ורוקדת ומרקידה בלילות. בשנים האחרונות היא מקיימת הרקדות ושיעורי ריקודי עם בבתי ספר ובגנים - פעילות שהיא מגדירה שליחות.

 

"בהרקדות הרגילות אין הרבה צעירים, ובוודאי לא ילדים", היא אומרת. "אם לא נלמד ילדים ריקודי עם, לא יהיה דור המשך לדבר המקסים הזה". ואכן, יש קסם בריקודי עם, שאפשר לראות בשפע ההרקדות העמוסות שמתקיימות ברחבי הארץ. גם בעולם, אגב, אנשים מתחברים לריקודי העם הישראליים, ואפשר למצוא הרקדות והשתלמויות בארצות־הברית, יפן, הונגריה, קנדה ועוד, שבהן אנשים רוקדים וגם שרים, בלי להבין את המילים.

 

ריקודי עם ישראליים, לא רק בארץ (צילום: maratr / Shutterstock.com)
    ריקודי עם ישראליים, לא רק בארץ(צילום: maratr / Shutterstock.com)

    "ריקודי עם תורמים ליכולת שליטה עצמית, להורדת רמת האלימות, לתחושת ביטחון ולאינטליגנציה רגשית"

     

    מרקידים כמו גולדשטיין מנסים לקדם את התחום בבתי ספר וגנים, ולהכיר לילדים את הצעד התימני והדבקה. ד"ר לוי בר גיל, שמעביר קורסים והשתלמויות בנושא ריקוד וריקודי עם, וכתב את הספר "אמנות הוראת ריקודי הילדים", עובד עם בתי ספר יותר מ־15 שנים. בר גיל, שגדל בהוד־השרון, נחשף לעולם ריקודי העם בגיל 16, כשעבד כקופאי אצל מרקיד. הוא התאהב בריקוד, הצטרף ללהקה, הדריך והתמקצע בתחום. אשתו, איילת, רוקדת ומלמדת ריקוד בגנים, וגם בנותיו נועם (8) ומאי (9) רוקדות ומביאות חברים מהכיתה להרקדות.

     

    בסרטונים שהוא מעלה ליוטיוב אפשר לראות ילדים וילדות מתנתקים מהסלולרי והמסך, ומזמזמים עם המורות שירים ישנים כמו "ארץ ארץ", "אני נולדתי לשלום" ו"תפילה". "בהתחלה זה עלול להיראות לילדים משהו מוזר, שהם לא כל כך מכירים. לפעמים אפילו ההורים שלהם לא ממש מעריכים את הז'אנר", הוא אומר.

     

    "אבל צריך לדעת איך להעביר להם את העניין בהדרגה. למשל, להתחיל משירים עכשוויים, להבהיר להם שהם לא רקדנים אלא רוקדים, ואין מבחן בסוף הריקוד. המטרה היא ליצור רוקדים שמחים. ההשתתפות וההיכרות עם התרבות הישראלית, הן חשובות. אני לא קורא להפעלה 'ריקודי עם' אלא 'ריקודים בקצב הזמן', כדי שהילדים יתחברו יותר בקלות".

     

    גולדשטיין מצטטת מחקרים ולפיהם ריקודי עם מועילים לילדים: תורמים לוויסות, ליכולת שליטה עצמית, להורדת רמת האלימות, לתחושת ביטחון ולאינטליגנציה רגשית. גולדשטיין מספרת שעד כיתה ג' היא לא ממש מצאה את עצמה בבית הספר בחולון שבו למדה. אז החלו שיעורי ריקודי עם בבית הספר, ובחופש הגדול החליטה להצטרף לאביה כשהלך להרקדות.

     

    כשחזרה ללימודים בכיתה ד', הכל התחיל להסתדר, היא השתלבה מבחינה חברתית והתחילה להצליח בלימודים. את השינוי הדרמטי במצב היא מייחסת לריקודי העם. "הכל נהיה ברור וקל יותר", היא אומרת. "הכרתי חברים, הביטחון העצמי שלי עלה וגם בבית הספר הדברים הסתדרו.

     

    הריקוד יוצר תחושת שייכות ומכניס שמחה (צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com)
      הריקוד יוצר תחושת שייכות ומכניס שמחה(צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com)

       

      ילדים בבתי ספר צריכים להיחשף לריקודי עם. זה יתרום להם המון. זה מגבש את ילדי בית הספר, יוצר תחושת שייכות ומכניס שמחה. הבעיה היא שריקודי עם נחשבים לתחום של מבוגרים, ולכן ילדים פחות נחשפים ומפספסים את העולם הזה".

       

      בעלה, מנהל בבנק איגוד וראש שבט צופי ים הרצליה, לא נדבק בחיידק, אבל שלושת ילדיהם - דור (13), גל (10) ורן (6) - רוקדים. "השיר האהוב על הבן הקטן שלי הוא 'עוד לא אהבתי די'", היא צוחקת. "זה אומר הכל". 

       

      >>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

      >>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG

      >>> להורדת האפליקציה החדשה של "לאשה" 

        (צילום: טל עבודי)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד