ב-13 ביולי ערך נשיא המדינה רובי ריבלין קבלת פנים חגיגית לספורטאי המשלחת האולימפית והפראלימפית, לקראת יציאתן לאולימפיאדת ריו 2016. הנבחרת האולימפית הספיקה מאז לשוב מברזיל עם שתי מדליות ארד בג'ודו, ואילו טקס הפתיחה של המשחקים הפראלימפיים יתקיים ביום רביעי הקרוב באצטדיון המרקנה בריו.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
למרות האווירה הפמיליארית שכללה צילומי סלפי עם שרת התרבות והספורט מירי רגב, ושלל מילים יפות שהרעיף נשיא המדינה בדבריו, בצילומים מהאירוע בלטה הפרדה ויזואלית מוחלטת בין שתי המשלחות: הנבחרת האולימפית במדים כחול-לבן בעיצוב חברת קסטרו, ואילו הנבחרת הפראלימפית במקטורנים כהים ומכנסי חאקי או נייבי, בעיצוב חברת בגיר. בניגוד למרבית המדינות המערביות באולימפיאדה, כמו איטליה, צרפת, שבדיה וארצות הברית, בהן שתי הנבחרות, האולימפית והפראלימפית, לבושות במדים זהים, שעוצבו על ידי אותו מעצב או חברה - בישראל משום מה ישנה הפרדה לשני מותגים שונים ונפרדים, כך שכל אחת מהנבחרות נראית שונה בתכלית מרעותה, כאילו מדובר בנבחרות של שתי מדינות.
לדברי רון בולוטין, ראש המשלחת הפראלימפית זו הפעם הרביעית ושחיין אולימפי בעברו, שתי המשלחות מופרדות כתוצאה מהפרדה בין הוועדים, מה שמשפיע גם על תקצוב המשלחת. "אנחנו האח הקטן והעני", הוא מודה בחיוך נבוך בשיחה המתקיימת איתו ביום הצילומים של מדי הנבחרת. "היום יש שיפור משמעותי בתקצוב, אבל אנו רחוקים מאוד ממדינות עם שוויון מלא בין שתי הנבחרות. זה בא לידי ביטוי גם ברמה של חסויות. זה לא מובן מאליו שבגיר עושים לנו את מדי הנבחרת זו הפעם השנייה. הרבה יותר קל לתת חסות לנבחרת האולימפית, כי שם החשיפה גדולה יותר, וספונסר רוצה את החשיפה. למה יש הפרדה? אני לא יודע אם אני רוצה להיכנס לסיבה, אבל אנחנו שמחים שאנחנו הולכים עם בגיר".
שיתוף הפעולה בין בגיר לוועד הפראלימפי נולד בשנת 2012, לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון. קודם לכן קוששה הנבחרת חסויות, ורק באולימפיאדת אתונה ב-2004 זכו הספורטאים בה למדים מעוצבים של דורין פרנקפורט. ב-2008 המדים נתפרו על ידי המעצבת בריג'יט בוחבוט מאשדוד, ובשתי האולימפיאדות האחרונות, כאמור, הם בחסות מלאה של בגיר, המספקת את המדים הרשמיים של 100 חברי המשלחת, מתוכם 30 ספורטאים. בשיחה עם Xnet אמר מנכ"ל בגיר חיים רייך: "זאת הפעם השנייה שאנו עובדים עם הנבחרת באופן מלא. לפני שנתיים החלו גישושים לבדיקה של החסות, והיה לנו ברור מאליו שאנחנו ממשיכים איתם גם באולימפיאדת ריו. הם מייצגים אותנו בגאווה גדולה".
כשהפנינו לקסטרו את השאלה מדוע הם אינם מעצבים גם את מדי הנבחרת הפראלימפית, נמסר לנו כי: "מאז שנת 1996, בחמש האולימפיאדות האחרונות וגם בריו 2016, עיצבה קסטרו את המדים הרשמיים לנבחרת האולימפית הישראלית בהתנדבות ובאהבה, ללא תמורה כספית. תלבושת הנבחרת האולימפית אף הוכתרה על ידי ה-USA TODAY כאחת התלבושות האופנתיות והמצטיינות של ריו 2016. מדובר בתהליך עיצוב ארוך, שנעשה בשיתוף פעולה עם הוועד האולימפי והספורטאים. נשמח להבא, אם יתאפשר ונדע מספיק זמן מראש, לתמוך ולעזור גם לנבחרת הפראלימפית".
עיצוב מדים לנבחרת פראלימפית היא משימה מורכבת, הכוללת מדידות אישיות לכל ספורטאי וחבר משלחת, תוך התחשבות בצרכיו המיוחדים. מעצבת בגיר, ענת ביטמן, מספרת כי תהליך העבודה היה ארוך, והצריך מדידות והתאמות מיוחדות לכל משתתף. למשל, במקרה של ספורטאי בכיסא גלגלים, יש צורך בחגורת גומי נוחה, וכשמדובר בספורטאי עם נכות כתוצאה מכוויות נדרשים בדים נעימים למגע על הגוף. "היה שיתוף פעולה מלא בינינו", אומרת ביטמן. "הספורטאים רצו להיראות ייצוגים מצד אחד, ושגם יהיה להם נוח מצד שני. ריו באוגוסט היא עיר חמה, ולכן יצרנו להם חולצה עם שרוולים קצרים. כמו כן, היה חשוב להם שהבגדים יהיו גמישים ולא קמיטים".
"המדים צריכים להיות ייצוגים אך להתאים לצורך של כל אחד מהספורטאים", מחדד בולוטין. "לי, למשל, יש פרוטזה ברגל, ולכן המכנסיים שלי צריכים להיות רחבים יותר באזור הברכיים, ואנשים בכיסא גלגלים צריכים מכנסיים בגזרה נוחה שתמנע מהמכנסיים לעלות למעלה".
ומה קורה כשסטודנטים לאופנה מלבישים את המורים לכיתה?
