הלכה לקוראת בקפה כדי לדעת אם תינשא, ואחרי שנה וחצי הכל התגשם

כשצופית פלצ'ינטה ביקשה מידעונית לחזות את גורלה, היא קיבלה תיאור מדויק של בעלה העתידי. לא נאמר לה שבעת ההיכרות הוא יהיה עובד זר, נשוי עם ילד

צופית פלצ'ינטה, 45, סוכנת נסיעות, נשואה לאמיל ואם לאלין, מתגוררת בגן יבנה. "האופי שלי לא התאים לגברים הישראלים" (צילום: יריב כץ)
צופית פלצ'ינטה, 45, סוכנת נסיעות, נשואה לאמיל ואם לאלין, מתגוררת בגן יבנה. "האופי שלי לא התאים לגברים הישראלים" (צילום: יריב כץ)

"הוריי התגרשו כשהייתי בת שלוש, ונשארתי עם אבא. משם עברתי לפנימייה, ובכיתה י"א עברתי לאמא. מהרגע שסיימתי את הלימודים, עברתי לגור לבד. אחרי הצבא עבדתי בחברת תקשורת, ובמשך שבע שנים באל על. זה 11 שנה שאני סוכנת נסיעות.

 

"במהלך השנים היו לי מערכות יחסים רבות, קצרות וארוכות, אבל אף אחת מהן לא הובילה לחתונה. זה לא היה בראש מעייניי, כי מהתבוננות בהוריי הבנתי שנישואים לא מבטיחים שהזוגיות תמשיך להתקיים. מצד שני, כן חיפשתי בן זוג וחבר לחיים, שאיתו אוכל להקים משפחה. זה לא היה פשוט, גם כי אני אדם לא קל. הצ'יפ הגברי שלי מאוד חזק, מכיוון שאבי גידל אותי. אני קונטרול פריק, דעתנית וחזקה ולא באמת זקוקה לגבר, כי אני מסתדרת גם לבד.

 

"בתחילת שנות ה־30 שלי החלטתי לבדוק אם צפויה לי זוגיות שתוביל לקשר יציב. הלכתי לקוראת בקפה ובקלפים שקיבלתי עליה המלצות. הדבר הראשון שהיא אמרה לי היה: 'תהיה לך זוגיות!' היא הוסיפה שהגבר המיועד יהיה מחו"ל, אבל אכיר אותו בישראל, ושהוא לא נמצא בארץ כתייר אלא לפרק זמן יותר ארוך. היא גם תיארה אותו: צעיר ממני, גבוה - מעל 1.80 מ' - ובן לאחד ממזלות המים. היא אפילו אמרה שיהיו לנו שתי בנות שייוולדו בהפרש זמן קטן, ושאגדל אותן כתאומות.

 

"הקוראת בקפה הורתה לי לרשום על פתק את תיאור הגבר שמסרה לי, להכניס אותו למגירה, לשכוח ממנו ולהמשיך בחיי. 'כשזה יהיה רלוונטי, תיזכרי בו', הוסיפה. עשיתי כדבריה והמשכתי בחיים ובניסיונות למצוא זוגיות. אפילו נרשמתי ל־JDATE חו"ל. ניסיתי לגרום לדברים לקרות על פי התחזית שלה.

 

"ערב שבת אחד הגעתי לאמא שלי, שבביתה התגוררה גם סבתא שלי עם מטפלת רומנייה. באותו ערב הגיע לשם ידיד של המטפלת בשם אמיל פלצ'ינטה. הוא הביא איתו עוד זוג חברים רומנים, ומאחר שגם אמי יוצאת רומניה, בילינו ביחד ערב נחמד. בסופו, אמיל ביקש וקיבל את מספר הטלפון שלי.

 

"יומיים אחר כך הוא התקשר וקבענו לצאת. ידעתי עליו אז שהוא עובד זר, מנהל עבודה בבניין, שהוא לא יהודי ושהוא נשוי ואב לילד בן חמש, אבל זה לא הפריע לי, כי המפגש לא היה מחייב. הלכנו לשחק ביליארד, טיילנו על חוף הים והיה ערב נעים מאוד. בדרך הביתה נזכרתי במה שהקוראת בקפה אמרה לי שנה וחצי קודם לכן, והבנתי שרוב הנתונים מתאימים לרשימה שבמגירה. שאלתי אותו איזה מזל הוא ובן כמה הוא, והתברר שהוא בן מזל סרטן, צעיר ממני ב־11 חודשים. אופס! אחרי יומיים הוא הגיע אליי עם תיק, ומאז לא יצא. התאהבנו.

 

אמיל וצופית פלצ'ינטה בחתונתם. "הוא הגיע אליי עם תיק, ומאז לא יצא. התאהבנו"  (צילום: יריב כץ)
    אמיל וצופית פלצ'ינטה בחתונתם. "הוא הגיע אליי עם תיק, ומאז לא יצא. התאהבנו"

     

    "חודש אחרי שהכרנו, הייתה לאמיל נסיעה מתוכננת לבקר את בנו ואשתו ברומניה. כששאל אם לבטל אותה, אמרתי שלא, אבל הבהרתי לו שאקבל אותו בחזרה רק אם יתגרש. לא הייתי מוכנה לבזבז את החיים שלי בהמתנה. 

     

    "כשאמיל נסע, חזרתי כעוסה לקוראת בקפה, עם הפתק, כדי להבין איך השמיטה את הפרט הכי חשוב – שהמיועד לי נשוי. היא טענה שאין לי מה לדאוג, כי בלב הוא גרוש מזמן, ומה שיש בינו לבין אשתו זה רק המסמך הרשמי. היא הבטיחה שהוא יחזור ושנהיה ביחד.

     

    "אחרי חודש אמיל חזר וסיפר שנתן לעורך דין ייפוי כוח לטפל בגירושיו. אחרי ארבעה חודשים הוא כבר היה גרוש רשמית. שבועיים לפני יום הולדתי ה־34 נסענו להתחתן בקפריסין, כשהוריו והוריי משמשים עדים. לאחר מכן עשינו כאן מסיבת חתונה, ואז כבר הייתי בתחילת ההיריון עם הבת שלנו, אלין, היום בת עשר. הקוראת בקפה הבטיחה לי תאומות, ויש לנו רק בת אחת – אבל היא מזל תאומים.

     

    "כששואלים אותי איך אני מסבירה את העובדה שהקמתי בית דווקא עם עובד זר, יש לי הסבר פשוט: האופי שלי לא התאים לגברים הישראלים, ועל אמיל הוא מתלבש בדיוק. הוא צריך מישהי שתנהל אותו. אצלנו בבית הוא אומר את המילה האחרונה: 'כן, אשתי!' זה מאפשר לו להמשיך להיות הילד שכל גבר רוצה להיות".

     

    השורה התחתונה:

    "אני אדם שכלתני, וזה לכאורה אבסורד שקוראת בקפה ובקלפים חזתה בדיוק מי יהיה בעלי, אבל העובדות מדברות".

     

    ______________________________________________________

     

    מה הקשר בין סיפורה של צופית לבין המצולמים? הקליקו על התמונה:

     

    "כל שנה היינו צריכים ללכת למשרד הפנים ולהוכיח שאנחנו באמת זוג". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)
    "כל שנה היינו צריכים ללכת למשרד הפנים ולהוכיח שאנחנו באמת זוג". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)

     

    מה הסיפור שלכם?

     

    אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד