בני הבית הזה, שנבנה ביישוב ותיק בשרון, חלמו על מדשאה גדולה שבה יוכלו לשחק כדורגל ולהשתולל עם שני ילדיהם הקטנים. ההורים הם אשת חינוך ואקדמאי, שחיו בדירה בעיר וביקשו לעבור לגור במקום בעל צביון כפרי. הם פנו לאדריכלים תמר יעקבס ואושרי יניב (יעקבס יניב אדריכלים) לאחר שראו בית חדש בתכנונם, והתייעצו אתם כבר בשלב חיפוש המגרש.
בסופו של תהליך נבחר שטח שגודלו 700 מטרים רבועים. "אהבנו את המגרש כי הוא פינתי ומואר", מסבירה יעקבס. "המדרון בו גדול ומאתגר, וכשהתלבטנו כבר דמיינו איך נמקם את רוב הפעילות בבית מתחת למפלס הרחוב".
המדרון תלול: שלושה מטרים וחצי מפרידים בין מפלס הרחוב לקצה המגרש שמתחתיו. לכן הוחלט לתכנן את הבית בצורת ר' שעוטפת את הגינה, ולחלקו לשלושה מפלסים – התחתון הוא המפלס הציבורי, שמוקם בגובה הגינה, העליון הוא מפלס חדרי השינה ובמרכז מפלס ביניים שאליו נכנסים מהרחוב והוא מקשר בין החוץ לפנים ובין שתי הקומות. "העבודה במפלסים תרמה לקשר עם הגינה", אומר יניב. "בעזרת מפלס הביניים המרחק בין הקומות נחווה כקטן יותר מזה שנחווה בין שתי קומות רגילות".
הבית הלבן נחצה על ידי פסי בטון שתוחמים אותו ומדגישים את האופקיות של המלבנים שמרכיבים אותו. אלמנט בולט שחוזר בחלקים שונים הן רפפות קבועות מברזל שחור, שמצלות ומעניקות מקצב חזותי. מלבן גבוה של רפפות שחורות מסמן את דלת הכניסה. "אנחנו אוהבים את משחקי הטופוגרפיה. מי שנכנס עם האוטו לבית מגיע עד הדלת בנסיעה ומי שיורד עובר במדרגות עם טרסות, פעולה שיוצרת תחושה חגיגית", אומר יובל ארז, האדריכל האחראי על הפרויקט במשרד.
מפלס הביניים כולל מבואה ושירותי אורחים, מעבר לחניה וגישה לשתי קומות המגורים. מימין לדלת נוגסת הגינה הקדמית במבנה, ומתפקדת כמעין פטיו שמחדיר ירק ואור יום לכל חלקי הבית החובקים אותה. ממול ויטרינה שמכניסה פנימה את נוף החצר ושדרכה אפשר לצאת למדרגות שמובילות למדשאה גדולה.
האתגר הבא עמו התמודדו האדריכלים היה הרצון לייצר בית מרווח, אך שיהיה אינטימי דיו לבני המשפחה. שטחו 300 מטרים רבועים והוא נבנה בקנה מידה שאתו הדיירים מרגישים בנוח: התקרות לא גבוהות מדי, המרחבים לא עצומים ועיצוב הפנים אינו ראוותני. "חשוב להתייחס לדרישות הטכניות הקיימות היום בתכנון, כגון מערכות מיזוג אוויר ותאורה, ומצד שני לשמור על פרופורציה נעימה לאדם", הם מסבירים.
שמונה מדרגות יורדות מהמבואה למפלס הציבורי, שבו מטבח, סלון ופינת אוכל. התקרה כאן עשויה מבטון, מחולק לריבועים. "כשהקבלן הביא את תבניות היציקה התברר שהן בלויות ושלא נהיה מרוצים מאיכות הגמר. קבלן השלד יזם חלופה והזמין יציקות קלקר שהוצמדו בגריד ריבועי ללוחות עץ חלקים, שפורקו בתום היציקה. התוצאה היא תקרה מאוד חזקה שהמבנה שלה מאפשר רצף ארוך עם מעט תמיכות, ושבה שילבנו גם גופי תאורה", מסבירים האדריכלים. במרחב המלבני מינימום עמודים עגולים מברזל, שנותקו מחזיתות האלומיניום במטרה למזער את נוכחותם ולרכך את המפגש עם התקרה ועם מעטפת הבית.
לכל אורך הקומה תוכנן רהיט שמשמש כאלמנט מקשר בין הפונקציות השונות – מול הסלון הוא משמש כספרייה ושידת טלוויזיה, באזור פינת האוכל הוא חלק מפינת עבודה משפחתית, ובסופו הוא מתחבר עם ארונות המטבח. מעליו מדגישה את ציר האורך תעלת מיזוג חשופה. המטבח תוכנן בקווים נקיים והממ"ד שצמוד לו מתפקד כחדר שירות.
בקומה העליונה יש מסדרון שמצדו האחד ניתן לראות את החצר, ואילו שלושת חדרי השינה – חדר ההורים, חדר ילדים שתוכנן כחדר כפול עם אפשרות לפיצול בעתיד וחדר אורחים – פונים צפונה.
בקצה המסדרון נהנה חדר ההורים גם מחלון דרומי ומחלון מערבי. רצפת הקומה חופתה בפרקט עץ אלון, בחדר השינה נצבע הקיר שמאחורי המיטה באפור ומאחוריו מוסתר מעבר לחדר ארונות ולאזור רחצה מרווח, שבו מוקם הכיור בחלל פתוח.
- אדריכל אחראי: יובל ארז
- פיקוח: אורן שדות
- שלד: עימד מחאמיד – מחמיד ע. הנדסה ובניה בע"מ
- הנדסת חשמל: גלית ברגידה
- עבודות חשמל: חיים גואטה
- מהנדס קונסטרוקציה: דורון טואג
- שטיחים: שטיחי איתמר
- נגרות אומן: אסי לרנר
- מסגרות: בנצי גרינברג
- אלומיניום: מ.ד. מערכות אלומיניום
- דק: מיכאל שטרן
- גינה: חדווה בגן
איך נראית דירת הגן ב''בית המשוגע'' ברחוב הירקון? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
