בעיות במדינה יש די והותר, אבל רוב האזרחים לא עושים הרבה חוץ מאשר לקטר. חן רביב הוא יוצא דופן: מדובר בסטודנט לרפואה שחשב על רעיון לקידום רווחה חברתית דרך יזמות של סטודנטים – ולא רק חשב, אלא גם הפך אותו למציאות. בסמסטר האקדמי הקרוב, שייפתח באוקטובר, הפרויקט ייצא לדרך באופן רשמי, ותלמידים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב יתנדבו למען הקהילה במקביל ללימודיהם.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"המטרה היא שהתוכנית הזו תגיע לכל בתי הספר לרפואה בארץ", אומר רביב, "ובהמשך, שסטודנטים מכל הפקולטות יוכלו להצטרף ולעבוד על פתרון בעיות סביב אותו שולחן - כל אחד מההיבט שלו. בריאות היא זכות של אדם, והזכות הזו מושפעת מגורמים רבים. אנחנו רוצים לבנות ארגון התנדבותי משמעותי שבו סטודנטים יישבו יחד, יזהו בעיה בקהילה ויחליטו לתת לה מענה ולסייע בפתרונה".
איך גורמים לסטודנט להתנדב
רביב (27), חיפאי במקור ותל-אביבי בהווה, זוקף את הרצון להתנדב לזכות פעילותו בתנועת השומר הצעיר בתקופת התיכון. את השירות הצבאי העביר בחיל הרפואה, ולדבריו, האינטראקציה היומיומית שהייתה לו עם התחום באותם ימים היא שגרמה לו להחליט שזהו ייעודו. אחרי השחרור נסע לטיול של כמה חודשים במרכז אמריקה, ובגיל 23 נכנס בשערי הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
"אני נורא מאמין בחינוך", הוא אומר. "במהלך הלימודים באוניברסיטה לימדתי באורט חולון במגמת ביו-רפואה והייתי פעיל באגודת הסטודנטים ובמרכז הארצי לסימולציה רפואית, 'מסר'. לקראת סוף השנה השלישית ישבתי עם חברים, בהם שותפי לייסוד התוכנית, מיכאל מיכלין, וחשבנו איך אפשר להוסיף משמעות לשנים האלה באוניברסיטה. רצינו לעשות משהו שישלב יזמות ויצירתיות. מנהל 'מסר', פרופ' אמיתי זיו, שמע ממני על הרעיון וקישר אותי לד"ר רותי מרגלית. ככה הכל התחיל".
ד"ר מרגלית בדיוק חזרה לארץ אחרי שהות ממושכת בארצות הברית, שם הייתה אחראית על הקמה וניהול של פרויקט למעורבות חברתית בקרב סטודנטים באוניברסיטת נברסקה. הרעיון שם היה לגרום לסטודנטים לשרת את הקהילה תוך כדי לימודיהם, והם אכן עשו זאת:
בין השאר, הם פעלו בתחום של בריאות הפליטים, סייעו לצמצם נשאוּת של מחלות מין בבתי כלא וליוו נשים שסבלו מאלימות במשפחה. הפרויקט זכה להערכה רבה מצד הממשל האמריקאי, ונציגיו אף הוזמנו לבית הלבן. "הבנו שמה שאנחנו מנסים ליצור בארץ דומה למודל שרותי כבר יישמה בארצות הברית", אומר רביב, "וכבר בשיחה הראשונה בינינו החלטנו לשתף פעולה. לאדם יש רעיונות, אבל לא תמיד יש לו כלים. רותי פתחה בפנינו את הדלת ונתנה לנו כלים ליצור את התוכנית. אני רואה בה את המנטורית שלי".
רביב וד"ר מרגלית הקימו עמותה בשם "לשנות עולם" ובשלב הראשון פנו לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אהוד גרוסמן, וביקשו הכרה במערך ההתנדבותי שלהם כקורס שמקנה ארבע נקודות זכות. "לשמחתי, הוא מאוד התלהב מהרעיון ונענה לבקשה שלנו", אומר רביב. "הזמן של הסטודנט הוא מאוד יקר, וידענו שאם רוצים לגרום לו להתנדב, זו הדרך".
20 סטודנטים ישתתפו בתוכנית בשנת הלימודים הקרובה. הם יחולקו לארבעה צוותים: אחד יעסוק בבריאות הנפש, אחר בבריאות מינית, שלישי בבריאות הפה ורביעי בבריאותם של הפליטים. כל אחד מהצוותים יחבור לארגונים חברתיים כמו מסיל"ה ומרפאת לוינסקי, המסייעים לקהילה הזרה, והאגף לבריאות הנפש בלשכת הבריאות, והעבודה תתבצע מול אנשי קשר בארגונים ובסיוע מנחה אקדמי. במהלך הסמסטר הראשון הם ינסו לזהות ולאפיין את הצרכים הרפואיים בקהילות שבהן יפעלו, ובסיומו יגישו רעיון לפרויקט שעונה על צורך ספציפי. בסמסטר השני, כל צוות יוציא את הפרויקט מהכוח אל הפועל.
באיזה בעיות רפואיות נתקלתם בינתיים?
"הרבה מהן נוגעות לקהילת הפליטים. רבים מהפליטים לא מבוטחים, ואין תיעוד של התיקים הרפואיים שלהם. אתה יודע שבמרפאה לזכויות אדם ביפו התיקים לא ממוחשבים? זה משהו שהוא בסיסי היום בכל מרפאה ומשפיע על איכות הטיפול. נחשפנו לילדי פליטים שחיים בגנים מאולתרים, בצפיפות, בתנאים איומים שבהם יש סיכוי גבוה להידבק במחלות. ראינו ילדים עם מבט כבוי, ילדים שסובלים מחוסר תזונה. וזה קורה כאן, במדינת תל אביב, מספר קילומטרים מבית הקפה שבו אנחנו יושבים עכשיו. זה נורא".
יותר משתלם להשקיע במניעה
רביב רואה בדמיונו התרחבות של הפרויקט והיווצרות צוותים גדולים, שבהם ישתתפו סטודנטים ממגוון חוגים. "נרצה לשתף סטודנטים למשפטים, שיטפלו בנושא הבריאות מהצד החוקי, וכן סטודנטים לעבודה סוציאלית שיביאו את ההיבט הטיפולי, תלמידי מינהל עסקים שיקדמו את נושא היזמות החברתית, סטודנטים להנדסת מחשבים שייצרו פלטפורמות טכנולוגיות, ותלמידי קולנוע ותקשורת שיפיקו סרטים תיעודיים לצורך שינוי תודעתי".
חשבת על אפשרות שהפעילות תהיה קשה לסטודנטים מבחינה רגשית?
"בכל צוות יהיה רופא אחד שייתן מענה רגשי. אנחנו גם נעבוד עם משובים ונשוחח עם הסטודנטים על החוויות שהם עוברים. אני מאמין שהפרויקט יעזור לסטודנטים, כי באמצעותו הם יוכלו להבין מה קורה למטופלים בבית, וזה משהו שלא כל כך נחשפים אליו בשנות הלימוד הראשונות".
מה יקרה בסוף שנת הלימודים עם הפרויקטים שיפותחו?
"אנחנו מקווים שהם ימשיכו. ננסה ליצור שיתוף פעולה עם מנהיגים בקהילות ולגרום להם לשמר אותם. אנחנו גם רוצים שהפרויקטים יוכיחו את עצמם כמשתלמים כלכלית למדינה: נוכיח שבמקום להשקיע בטיפול, יותר משתלם להשקיע במניעה".
ומה אתה תעשה כשתסיים את לימודי הרפואה ותצא להתמחות?
"אני מקווה לקחת חלק בתוכנית הזאת כל עוד יש לי רוח במפרשים".
_____________________________________________________
הסטודנטים האלה רוצים לעשות מהפכה משלהם, בנושא אחר לגמרי. הקליקו על התמונה:
