הפגישה הראשונה שלי עם ירדנה ארזי נערכה מאחורי הקלעים, רבע שעה לפני שעלתה להופיע עם הגבעטרון על בימת בית החייל בתל־אביב. "אני מתנצלת, כרגע נפלתי", אמרה בקול חרד. "אני מרגישה שכל הפנים שלי מתנפחות. אני ממש רואה כוכבים".
זמן קצר לאחר מכן הסתערה על הבמה: שרה, רקדה והתלוצצה עם צופיה במשך שעתיים תמימות. אבל למחרת בבוקר הודיעה שהיא נאלצת לדחות את צילומי השער שתוכננו לאותו יום. הצד השמאלי בפניה התנפח כך שהוא סוגר לה את כל העין, סיפרה, וגם רגלה השמאלית כואבת ונפוחה.
"באולם של בית החייל יש הרבה ציוד תאורה והגברה, והכל נורא צפוף", הסבירה שבועיים לאחר מכן מה קרה שם. "החלקתי ונפלתי על אחד הארגזים וזה היה נורא, חשבתי שסוף העולם הגיע".
איך הצלחת להופיע כאילו שום דבר לא קרה?
"את יודעת ש־900 איש מחכים לך באולם. אין לך ברירה אלא להתעשת ולגרור את עצמך בכוח. היה רגע בהופעה שהברך כאבה לי באופן מחריד. הפנים שלי המשיכו להתנפח. הייתי בטוחה שמה שעובר עליי כתוב לי על המצח, אבל לפי מחיאות הכפיים הבנתי שלא רואים".
אז הקלישאה "תשברי רגל" לא באמת מומלצת.
"לא. אבל כנראה שיש אמת בקלישאה אחרת: בדיוק לפני שזה קרה עמדתי מתחת לסולם. כל חברי הגבעטרון צעקו לי 'לא עומדים מתחת לסולם'. אז מיהרתי לצאת משם, אבל עשר דקות אחרי זה נפלתי".
ירדנה ארזי, שב־25 בספטמבר תחגוג 65, נולדה בקיבוץ כברי לאבא יליד גרמניה ולאמא ילידת צרפת. היא גדלה בחיפה, שירתה בלהקת הנח"ל, ובגיל 20 נישאה למי שהיה מפקד הלהקה, עמוס טל שיר, והשניים התגרשו כעבור שש שנים. ב־1982 הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה. מאז הוציאה עוד 11 אלבומים ונבחרה שבע פעמים לתואר "זמרת השנה". ב־1983 נישאה למהנדס נתן תומר, וב־1986 ילדה את בתה היחידה אלונה. מסוף שנות ה־90 התרכזה בקריירה טלוויזיונית, ובין היתר הגישה במשך תשע שנים את תוכנית הבוקר "קפה טלעד".
המופע המשותף של ארזי והגבעטרון, שרץ כבר קרוב לשנה, ובקרוב יצא גם בדיסק, הוא סיפור הצלחה מסחרר: עד כה צפו בו יותר מ־70 אלף איש, ורוב הכרטיסים אזלו חודש וחצי־חודשיים מראש. החותמת הסופית של ההצלחה ניתנה במערכון על המופע ב"ארץ נהדרת". סיבוב ההופעות מתוכנן כרגע להמשיך לפחות עד מאי 2017.
"יש חלקים בהופעה שבהם הם שרים בלעדיי, אבל אני אף פעם לא נכנסת בזמן הזה לחדר ההלבשה", מספרת ארזי. "אני יושבת בצד הבמה ומקשיבה להם. בכל פעם שאני שומעת את 'ים השיבולים', אני מתחילה לבכות".
מה חשבת על החיקוי שלכם ב"ארץ נהדרת"?
"זה היה מקסים. עלמה זק נורא דמתה לי, המאפרת עשתה עבודה מדהימה. היא גם חיקתה אותי נורא יפה. ברגע הראשון באמת חשבתי שזו אני".
אז אהבת את החיקוי?
"את הטקסט כן, אבל כל העניין העדתי היה שגוי בעיניי. 50 אחוז מחברי הגבעטרון הם מעדות המזרח, כך שמהבחינה הזו הסאטירה לא קלעה. אבל אני בהחלט מבינה את הסטריאוטיפ".
ביקשנו מחברי להקת הגבעטרון, שהמופע המשותף שלהם עם ארזי הפך לסיפור הצלחה מסחרר, לשאול אותה על העניינים המסקרנים שמסביב לים השיבולים
ניקה ברזק (85) מקיבוץ גבע, עובדת ארכיון, החברה הכי מבוגרת בגבעטרון, 68 שנה בלהקה (כבוד!)
את עדיין כל כך יפה. איך את שומרת על עצמך?
"מגיל צעיר הבנתי שהאריזה חשובה ולכן אני עושה לה כבוד, מורחת קרמים ובולעת המון ויטמינים כבר שנים רבות. אני לא אוכלת בשר ומקפידה על אוכל בריא".
תני תפריט יומי שלך לדוגמה.
"בבוקר אני אוכלת שלוש פריכיות עם גבינה וירקות, בצהריים בדרך כלל סלט גדול עם קצת טונה, ובערב יוגורט עם שיבולת שועל. אני גם מאוד אוהבת מרקים".
מה לגבי ספורט?
"לא. יש גבול. זה נורא ואיום. ניסיתי פעם פילאטיס והשתעממתי מוות. גם אין לי זמן בשביל זה. אני כל הזמן עסוקה בלא להשמין. אמנות ההתאפקות לוקחת אנרגיה עצומה. חוץ מזה יש לי בעל ובת לדאוג להם, אני צריכה לרדת עם הכלב, לבשל, ללכת פעמיים בשבוע לפן במספרה".
למה את אף פעם לא הולכת טבעי?
"כי השיער הטבעי שלי דוחה. מתולתל ממש לא יפה. מגעיל, מגעיל, מגעיל".
בעלך ראה אותך פעם מתולתלת?
"עזבי בעלי. אני לא ראיתי את עצמי מתולתלת כבר עשרות שנים".
שולה אלבלק (78) מבית־השיטה, פסיכותרפית באמנות
מה הסוד בעינייך לנישואים ארוכים ומאושרים?
"אני עם בעלי נתן 38 שנה, מתוכן 33 שנה אנחנו נשואים. אני חושבת שהסוד הוא שמעבר לאהבה ולחשקים, צריכות להיות חברות עמוקה והערכה הדדית. בלי זה, אין סיכוי. בנוסף, צריך לדעת לתת ספייס. מישהו פעם אמר לי משפט חכם: 'שניים זה הרבה'. עם המשפט הזה אני הולכת. ברגע שאתה מכבד את מרחב המחיה של השני, יש לך מקום לצמוח, לנשום וגם לדעת שאם אתה נופל, יש מישהו שיתפוס אותך".
את למעשה התחלת עם בעלך.
"נכון מאוד. גברים תמיד חששו להתחיל איתי. ראיתי את נתן אצל
חברים משותפים ואמרתי לחברה שתיתן לו את הטלפון שלי. לא רק שהתחלתי איתו, גם חמש שנים התחננתי בפניו שיתחתן איתי. בכל פעם שהייתי אומרת לו 'בוא נתחתן' הוא היה נרדם. אבל הייתי אסרטיבית".
מה חשבת על השיר שאפרים שמיר כתב עלייך, "נכון את יפה"?
"כששמעתי את השיר בפעם הראשונה נורא נבהלתי. הוא כתב את זה אחרי שהתחתנתי עם בעלי הראשון, עמוס טל שיר, עוד כשהייתי חיילת בלהקת הנח"ל. חשבתי שהמשפט 'לא תדעי אהבה אמיתית לעולם' מחריד. המילים שלו זה כמו קללה שרודפת. סוג של וודו. אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי גם אחרי שהתגרשתי. אני לא כל כך חלשה".
דיברת על זה עם אפרים?
"אחרי המון שנים, כשכבר הייתי נשואה לנתן, הפגישו בינינו. בסך הכך תמיד הייתה לי חיבה גדולה לאפרים. היינו חברים טובים בלהקת הנח"ל ובכלל לא ידעתי שהוא היה מאוהב בי. זה שיר טוב, דרך אגב. שיר ששורד".
אז מה אמרת לו כשנפגשתם?
"שהקללה לא עבדה".
יפתח אבירם (49) מהיישוב הקהילתי גן־נר, מנהל מפעל
כטבעוני לצמחונית, מאיזו סיבה את צמחונית?
"מסיבה אמוציונלית. אני פשוט לא אוכלת את החברים שלי. כשהייתי בת שלוש הלכתי לאיבוד בפארק בשטרסבורג בעת ביקור בצרפת. כשההורים שלי מצאו אותי, הם ראו אותי עומדת מול איילה עם חתיכת עוגה שהייתה לי ביד. היא אכלה ביס ואני אכלתי ביס. ככה תמיד הרגשתי עם בעלי חיים, שאני איתם בגובה העיניים. בערך בגיל הזה גם הודעתי להורים שלי שאני לא מוכנה לאכול בשר".
ואיך הם הגיבו?
"הם לא קיבלו את זה טוב. אמא שלי הייתה צרפתייה, מבחינתה אם לא היה דם על הסטייק, זה לא נחשב. הם כל הזמן ניסו להניא אותי מזה, אבל זה לא עבד להם".
מה לגבי בעלך ובתך?
"נתן אוכל בשר ואני גם מבשלת לו בשר. אלונה צמחונית מגיל 18, אבל אני לא יודעת אם זה קשור אליי. אף פעם לא לחצתי עליה ללכת בדרכי".
הראיון המלא וכל שאלות חברי הגבעטרון לירדנה ארזי, בגיליון "לאשה" החדש - השבוע בדוכנים
