השקט, הסערה, הטראומה: קבוצת תמיכה לנשים שעברו לידות שקטות

"בהמשך היה קושי גדול לחזור הביתה ולבשר לילדה בבית שלא תהיה לה אחות. הקושי הבלתי נסבל נמשך במפגשים עם אנשים שראו שירדה לי הבטן והיו אומרים: 'מזל טוב, ילדת', 'מה נולד לך?', 'איך הייתה הלידה?' - וכל תגובה כזו מרסקת אותך לקרקעית. לא הייתה לי תמיכה ולא הכלה. אנשים לא ידעו מה זו לידה שקטה, ולא ידעו איך להגיב; חשבו שעברתי הפלה. כל יום הייתה התמודדות חדשה עם האובדן. הייתי לבד רגשית, ולא היה לי מקום שבו יכולתי לפרוק את הכאב שלי ולדבר. לא מצאתי מידע ולא ידעתי מה נכון להגיד ומה לא. זו הייתה ממש טראומה, אבל ידעתי שביום מן הימים, כשאני אתחזק, אעשה שינוי למען נשים אחרות".

שירי ברלוט-אלקסלסי. "חשבו שעברתי הפלה"(צילום: שאול גולן)

והיום הזה הגיע. שותפות הגורל הפגישה אותה עם נועה פארן (37), אשת חינוך מכרכור, אם לשתיים (שש וחצי ושלוש וחצי), שילדה תינוק מת בשבוע ה-39 להיריון – באותו יום שבו התרחשה גם הלידה השקטה שלה. השתיים החליטו להקים בפייסבוק את חיבוק בשקט, קבוצת תמיכה לנשים שעברו חוויה דומה. בהמשך הצטרפו אליהן רות אופק (39) מכפר סבא, אם לשניים (שבע וחצי וארבע וחצי), עורכת דין ובעלת בלוג האפייה שמח במטבח, שבהיריון השלישי שלה, בשבוע ה-24, איבדה תינוקת, ואשת הניו-מדיה שרון מזרחי (37) מגן יבנה, אם לתאומות בנות שנה וחודש, שאיבדה תאומות בשבוע ה-25 להריונה הקודם. ארבע הנשים מנהלות יחד את הקבוצה, שמונה כעת כ-650 חברות, וכן מארגנות מפגשי תמיכה קבוצתיים ופגישות עם אנשי מקצוע העוסקים בתחום. לפני כחצי שנה הוכרה הקבוצה שלהן כעמותה.

הן ארבע נשים חזקות הנחושות לעשות שינוי בתחום שהמדינה והשירותים הסוציאליים לא נותנים לו מענה. "אנחנו עובדות יחד, אבל לכל אחת מאיתנו יש את נקודות החוזק שלה", מעידה נועה פארן. "שרון היא בעלת ידע נרחב ויכולת טכנולוגית מעולה, ולכן היא מתפעלת את עמוד הפייסבוק ומקימה עכשיו את האתר שלנו. רות משתתפת בכנסים ובוועדות היגוי, נפגשת עם אנשי מקצוע, מקדמת את נושא הנהלים ומסייעת לנשים באיתור מקום הקבורה של תינוקן. לשירי יש יכולת לגעת בכל אישה, והיא יוצרת את הקשר הראשוני עם היולדות ומטפלת בפניות מרגע הגעתן. אני מתעסקת בעיקר בניהול, בארגון ובהנחיית מפגשי התמיכה.

"אנחנו שמות לנגד עינינו שלושה דברים שחשוב לנו לעסוק בהם כעמותה: הראשון, מתן תמיכה מיידית ונגישה לאישה לאחר האובדן. אנחנו מאמינות שחוויה משותפת יוצרת הבנה וחיבור אישי המסייע בהתמודדות היומיומית; השני, העלאת המודעות ברמה החברתית. במסגרת זו אנו מתכננות לקיים אירוע להעלאת המודעות לנושא; השלישי הוא שינוי חקיקה ושינוי נהלים בבתי חולים".

נועה פארן. "לכל אחת יש את נקודת החוזק שלה"(צילום: שאול גולן)

שרון מזרחי. "ידע נרחב ויכולת טכנולוגית"(צילום: שרון כהנא)

מה את בוכה? יש לך ילדה בבית

הסטטיסטיקה מעידה שעל כל 1,000 לידות בישראל, אחת היא שקטה. "השאיפה שלנו היא להגדיל את מעגל החשיפה והמודעות לציבור", מסבירה ברלוט-אלקסלסי. "אנחנו מפתחות מערך מתנדבות מכל הארץ שתומכות ביולדת לפי הצורך – בבית החולים או בבית. השאיפה העתידית שלנו היא לשמש מסגרת שתספק את כל דרכי התמיכה והליווי האפשריות, כולל התמודדות עם ההיריון שאחרי, שהוא מלא בחרדות. עשרות נשים מבקשות להצטרף אלינו, אבל חשוב לנו שהקבוצה תשרת רק נשים שעברו לידה שקטה בעקבות הפסקת דופק או הפסקת היריון, וכן נשים שאיבדו תינוק סמוך ללידתו - להבדיל מנשים שעברו הפלה".

ההבדל, לדבריה, משמעותי: הפלה היא הליך רפואי המתבצע לרוב תחת הרדמה ובשבועות מוקדמים יותר מה-22, ואין בה מפגש עם העובר. לידה שקטה היא לידה לכל דבר של תינוק, שרפואית כבר מוכר כ"בר חיים", ולכן גם קיימים לגביו נהלי קבורה הזהים למקרים של "תינוקות רכים" – כאלה שנולדו בחיים ומתו תוך 30 ימים מלידתם. "למעשה, אף אחד לא יכול להבין את החוויה הזו כל עוד הוא לא עובר את זה", אומרת ברלוט-אלקסלסי.

ארבע הנשים מספרות שבמדינות רבות במערב יש מודעות לחשיבות הפרידה מהתינוק אחרי הלידה השקטה, ומאפשרים להורים לשהות במחיצתו ולהיפרד ממנו. לעיתים אף מספקים עריסה מחוממת, מצלמים את המשפחה עם התינוק ודואגים ללוות אותה. בארץ זה אחרת, והמרואיינות מעידות שנתקלו בחוסר רגישות, שמתחיל מתגובות כמו "מה את בוכה? יש לך עוד ילדה בבית" ונמשך בטיפול ביולדת: מכניסים אותה לחדר עם יולדות רגילות, מחתימים אותה שהיא מוותרת  על קבורה ללא הסבר מתאים, ולא פעם מצפים ממנה לחזור מיד לעבודה, כי אין תינוק לטפל בו. שילוב הכוחות בין ארבע הנשים הביא לכמה פריצות דרך בנושא.

לאחרונה אושר חוק הלידות השקטות שקידמה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), ובו הייתה מעורבת גם אופק. "החוק הוא בבחינת הישג גדול, שכן הוא משווה את התנאים של יולדות בלידה שקטה לתנאי יולדות בלידה רגילה מהשבוע ה-22 ולא מה-26 כפי שהיה קודם", היא אומרת. "השינוי הזה מבטיח ליולדות מענק לידה, דמי לידה וזכאות לחופשת לידה שתוקדש להתאוששות פיזית ולהתמודדות עם האובדן העצום. הוזמנתי גם להצטרף לצוות היגוי של עובדות סוציאליות שנועד לקדם את סוגיית הטיפול הרגשי בנשים שעברו לידה שקטה הן בבתי החולים והן בקהילה. מהצוות הזה נולד עוד צוות, בחסות משרד הבריאות, שניסח סטנדרטים מפורטים לבתי החולים ולקופות החולים. לאחרונה גם יזמנו כנס שכל כולו עסק בלידות שקטות ושאליו הגיעו אנשי מקצוע מכל הארץ".

רות אופק. "החוק הוא הישג גדול"(צילום: יהודית הופמן)

אין סיבה להתבייש

הן פועלות יחד גם כדי לוודא שבתי החולים יקיימו את הנהלים לגבי קבורה של תינוקות שנולדו בלידה שקטה. על פי היהדות, תינוק שנפטר במהלך הלידה או במהלך 30 הימים שלאחר מכן נקרא "נפל", וטקסי אבל לא מתקיימים לגביו: לא נאמר קדיש, ואין מצבה. עכשיו הנשים מנסות לגרום לכך שההורים יוכלו להחליט בנושא. "העבודה שלנו בשטח משמעותית מאוד", הן אומרות. "נשים שעברו את זה לא מדברות על זה בגלל הבושה, אבל אין סיבה להתבייש. הרי לא איבדנו רק היריון: איבדנו ילד מוחשי עבורנו. אם מישהי הייתה מאבדת תינוק, אף אחד לא היה שואל אותה למה היא בוכה".

ואיך עוברים היריון נוסף אחרי טראומה כזו?

"מאוד חששתי", מודה פארן. "אותי יילדו בשבוע ה-38 כי לא ידעו מה גרם למוות של התינוק שלי. הלידה עצמה הייתה חוויה רגשית מורכבת בשבילי, כי הייתי צריכה להשאיר את מה שהיה מאחור, ולשחרר. הבת שנולדה אחרי הלידה השקטה הכניסה אור גדול הביתה".

"אצלי מדובר בסגירת מעגל", מתרגשת ברלוט-אלקסלסי. "אני בכיתי בלידה הבאה, והמיילדת שאלה אותי: 'למה את בוכה, מאמי? כואב לך?' עניתי לה שכואב לי בלב, וסיפרתי לה על הלידה הקודמת. התברר שהיא הייתה המיילדת שלי גם אז. היא זכרה את הלידה הזו מצוין, כי גם עבורה זה היה אירוע טראומטי. ואז היא אמרה: 'אני מבטיחה לך שהיום אני שמה לך על היד תינוק חי'".

______________________________________________________

איילת דיין-שוורץ איבדה תינוק פג 15 ימים אחרי שנולד, ומאז היא מציירת את הכאב. הקליקו על התמונה:

"גם אם הילד מת, אנחנו נוצרים אותו". הקליקו על התמונה (צילום: נמרוד גליקמן)