הטופוגרפיה ההררית, מזג האויר הצונן, מיקומה המבודד, ובעיקר זכר הפעילות של הקבליסטים של המאה ה-16, העניקו לצפת שם ומעמד רוחני מיוחד. בית הקברות העתיק שלה הפך לאתר פופולרי, המושך אליו מדי שנה מאמינים רבים. על הילת הרוחניות היתרה מאיימת בימים אלה תוכנית בינוי גדולה: שלושה מבנים מדורגים בגובה כולל של 11 קומות, ובהם 94 דירות, ממוקמים במורדות העיר העתיקה, בפתח הוואדי שמתחת רחוב האר"י.
זו לא כתובת סתמית. רחוב האר"י נמצא מתחת לעיר העתיקה ומשקיף על בית הקברות העתיק, שבו נמצאים קברי רבי סעדיה גאון, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו, רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך", ובעיקר, רבי יצחק לוריא - האר"י. במרחק נראה מכאן הר מירון. לא זו בלבד שהתוכנית החדשה מאיימת על הנוף הייחודי, היא גם סותרת את עקרונות תוכנית המתאר של העיר.
התנגדות התושבים נדחתה
תוכנית הבנייה, בעריכתו של אדריכל אלכסנדר סלובודסקוי, אושרה באחרונה בוועדה המחוזית של מחוז הצפון. התנגדו לה כמה עשרות שכנים קרובים מרחוב האר"י, ובהם מרכז "אסנט" (המקדם היכרות עם החוויה הרוחנית היהודית בכלל, ועם מורשת צפת והקבלה בפרט), אך התנגדותם נהדפה.
המתנגדים טוענים שהתוכנית אינה שומרת על כללי הבנייה הנמוכה שנועדו להגן על רוח העיר העתיקה, שהיא פוגעת בנוף ושהיא מעמיסה על תשתיות התחבורה מבלי להציע מענה הולם. הם באו מוכנים, עם חוות דעת שכתבו אנשים שהם סמכויות מקצועיות בקנה מידה ארצי (אדריכל הנוף ד"ר גיל הר-גיל ואדריכל אדם קולמן, לשעבר מתכנן מחוז צפון) שחיזקו את עמדותיהם, אך לשווא: בישיבה שנערכה ב-7 בדצמבר אשתקד דחה את הביקורת מתכנן מחוז צפון, אדריכל אלכס שפול, והבהיר שהוא "עובד מול עירייה, שיש שם חצי אדריכל עם מינוס בקופה". הוא הוסיף שעליו לסייע בפיתוח העיר.
תוכנית המתאר הציעה "עיר מקבילה"
תוכנית המתאר של צפת אושרה ב-2014, אחרי יותר מ-20 שנות הכנה. היא שואפת לשמר את ערכי הנוף של העיר העתיקה, אך מכירה בעובדה שהמרכז הקיים צפוף, בלתי נגיש ומתקשה למלא את תפקידו. לכן היא מציעה להקים מרכז עירוני חדש כמוקד של צפת המודרנית. לפי התוכנית, עיקר הפיתוח והבנייה החדשה יוסטו ל"עיר מקבילה", שתוקם בדרום ובדרום-מזרח צפת, בסמוך לוואדי חמרה ולכביש 89. מכאן, שהתוכנית לבינוי חדש ומאסיבי בשולי מורדות העיר העתיקה סותרת באופן מהותי את רוח תוכנית המתאר.
"הציבור הדתי רוצה לגור מול קברי צדיקים"
ראש העירייה, אילן שוחט, צופה ממשרדו שבקומה האחרונה של בניין העירייה על העיר העתיקה ונופי הר מירון. לדבריו, יש ביקוש אדיר לנוף בצד הזה של העיר. "הציבור הדתי", הוא מסביר לערוץ האדריכלות של Xnet, "רוצה לגור מול קברי הצדיקים ולהיקבר מול הבית". לדבריו, העיר העתיקה צפופה, ובוועדת השימור שבה חברים אדריכלים שאינם תושבי העיר מונעים את פיתוחה בפועל. לטענתו, הפרויקט בקצה רחוב האר"י נמצא מחוץ לגבולות העיר העתיקה, וקידומו יאפשר פתרון תחבורתי לרחוב האר"י הפקוק תמיד, שמוביל לבית הקברות.
מבחינת שוחט, תוכנית המתאר שקודמה לפני הקדנציה שלו פחות רלוונטית, משום שהיא מונעת מקונספט אנכרוניסטי ואינה מתמודדת עם שיפור העיר הקיימת. כדוגמה לגישה העירונית שהוא אימץ, הוא מזכיר את הקמת הפקולטה לרפואה בתוך העיר, ולא בקמפוס נפרד ומנותק.
שוחט סבור, כי מה שמניע את המתנגדים לתוכנית אינו דאגה טהורה לצפת, אלא העובדה שחלקם פלשו עם גינותיהם ובתיהם לשטחים ציבוריים. סלילת הדרך החדשה תבתר את הפלישות הללו. לדבריו, יש שכנים שפנו לאיש העסקים החרדי שולם פישר (מבעלי "שופרסל"), שמתגורר בצפת בסמיכות לבית הקברות, והוא בתמימותו תמך בהם, ואחר כך חזר בו. רני רהב, דוברו של שולם פישר, סירב להגיב לטענה הזו.
כך או אחרת, ועדת ההתנגדויות של לשכת התכנון המחוזית דחתה את התנגדות התושבים. הם פנו לפני כשבועיים לבית המשפט בנצרתף בעתירה מנהלית. לדברי עורך הדין דרור לביא-אפרת, המייצג את המתנגדים, התוכנית פורסמה באופן מטעה, כאילו היא תואמת את תוכנית המתאר, ומסיבה זו ארגונים שחרתו על דגלם שימור נוף ומורשת, כגון המועצה לשימור אתרים, לא הגישו לה התנגדות.
מי צריך לממן נכסי צאן ברזל?
אורי בן-ציוני, מנהל מחוז הגליל במועצה לשימור אתרים, אומר שתוכנית הבינוי אמנם חמקה מדיון בוועדת השימור של העיר, מאחר שסברו שאינה כלולה בתחום העיר העתיקה. בעיניו, זוהי הוכחה נוספת לכאוס התכנוני ולהתעלמות משימור בתוכניות הנדונות. לדעתו, המדינה חייבת להוביל את השימור בצפת ולסייע בהכנת תוכנית סטטוטורית, שתכלול סקר אתרים ומתחמים בעיר העתיקה ומחוצה לה. העירייה אינה יכולה להתמודד עם סוגיית השימור, הוא מסביר, כשהיא מוכרחה להתמודד יום-יום עם בעיות מסובכות מבחינה כלכלית וחברתית.
"לא יכול להיות", אומר ראש העירייה שוחט, "שנכסי צאן הברזל של העם היהודי יתוחזקו מכספי הארנונה של תושבי צפת. עליי לדאוג לנקיון ותחזוקה". מצד שני, אין לו הרבה ציפיות ממשרדי הממשלה, שמשחקים לדבריו ב"משחקי כוחות" בינם לבין עצמם, מבלי לגלות עניין אמיתי בעיר המוזנחת.
האם בינוי יכול לפתור בעיות תחזוקה שוטפת?
בינתיים, למרות המהלך החיובי של המכללה האקדמית צפת, המועצה להשכלה גבוהה ותורמים כמו קרן רש"י בשיקום בית בוסל, הרי שהעיר העתיקה של צפת אכן עייפה ומוזנחת. ברחבי העיר נראות תוספות בנייה פרועות, הדרכים משובשות ופקוקות, והוואדיות, כולל בית הקברות ההיסטורי, מלוכלכים בפסולת מסוגים שונים. מי שמבקר בעיר לא יכול שלא להתרשם שלצד הכוונות הטובות לכאורה, קידום פרויקט הבינוי בקצה רחוב האר"י הוא רק דוגמה אחת לציפייה שבינוי יפתור בעיות של תחזוקה שוטפת. ובזמן שראש העירייה והמועצה לשימור אתרים מחכים למושיע, נהרס הנוף הקדוש של צפת.
יש גם נקודת אור: בית חולים חדש וממוגן לילדים בצפת. לחצו על התצלום
