אורחים מתרחצים בג'קוזי מעל חדר החקירות של משטרת תל אביב? עדיין לא. העסקה בין המשטרה לבין היזם ישראל לוי, שנחשפה ב-Xnet לפני שנה, להקים בית מלון מעל תחנת משטרה גדולה בבניין מרכזיית "בזק" בפינת הרחובות לינקולן ויהודה הלוי, נעצרה. ההחלטה התקבלה השבוע בוועדת הערר של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שבחנה את הערר של ועד תושבי השכונה וארבע חברות במועצת העיר. הוועדה מצאה גם פגם אתי בהתנהלות הוועדה המקומית, שאחד מחבריה קשור לעורכי התוכנית אך הצביע בעד קידום הפרויקט השנוי במחלוקת. כעת היא בולמת את המהלך, ומחזירה אותו לשולחנה של הוועדה המקומית שקידמה אותו בהליך מזורז.
הפרשה נחשפה בערוץ האדריכלות של Xnet וסוקרה כאן בהרחבה בשנה האחרונה. בעסקה שההיגיון הכלכלי שלה לוט בערפל, החליטה משטרת ישראל לפנות את הבניין הוותיק שלה ברחוב דיזנגוף פינת ז'בוטינסקי לטובת מלון בוטיק, להשאיר את מרכז וצפון העיר ללא תחנת משטרה, ולעבור לבניין ששימש את "בזק" ברחוב לינקולן בלב העיר, למרות הקרבה שלו לתחנות נוספות בדרום העיר, ולמרות העובדה שהבניין מוגדר כ"שטח חום" שעובר לשימוש ציבורי. לא זו בלבד: היזם ישראל לוי, שקנה מהמשטרה את הבניין הישן כדי להפוך אותו למלון, הוא אותו יזם שקנה את מרכזיית "בזק" ומבקש להשכיר אותו למשטרה כמיקום חלופי.
מעל התחנה, שתכלול קומתיים ומרתפים גדולים, יהיה פרויקט מגורים עם קומה של בריכות ג'קוזי מעל חדרי החקירות. הייעוד שלו מעורפל, ולא ברור אם הוא אמור לשמש כבית מלון, פרויקט מגורים רגיל או מגורי סטודנטים כפי שטוען היזם? בבירור שערכנו בשעתו, התברר שאף אוניברסיטה או מכללה לא מעורבת בכך. היזם הקודם שביקש לקנות את הבניין, הרצל חבס, לא קיבל את אישור העירייה להפוך אותו לדיור מוגן לקשישים. בהליך יוצא דופן ומזורז, הסכימה העירייה לוותר על הייעוד הציבורי למען התושבים - ולהעניק ליזם את האישור לשכן שם את המשטרה ואת הפרויקט המעורפל מעליה.
אין היתר לשימוש חורג
הערר שהגישו תושבי השכונה בשיתוף חברות המועצה - שלי דביר, ציפי ברנד-פרנק, יעל בן יפת וגבי לסקי - כלל טיעונים שונים. שניים מהם באו לידי ביטוי בהחלטה, שהחזירה את הדיון אל שולחן הוועדה המקומית: ראשית, השימושים שהציע היזם, ואיתו העירייה שתמכה ברוב קולות בתוכנית, אינם תואמים את הגדרת התב"ע (תוכנית בניין עירונית) שקובעת כי השטח מיועד למבנה ציבור, כפי שמרכזיות "בזק" באשר הן אמורות להיות. במקום לפתור את המחסור בגני ילדים, להקים מתנ"ס שכונתי או מרפאה אזורית, החליטו היזם והעירייה כי דווקא פרויקט מגורים מעל תחנת משטרה, שתכלול בין היתר תאי מעצר, היא בדחיפות הציבורית העליונה, ועל כן אינה אפילו מצריכה היתר לשימוש חורג בנכס.
חוק התכנון והבנייה קובע, כי במקרה שבו שימוש בנכס אינו תואם את הגדרות התב"ע, יש האפשרות להגיש היתר ל"שימוש חריג" לזמן מוגבל - שאותו קובעת הוועדה. מדוע לא בחרו המתכננים והיזם לפעול בערוץ החוקי הזה? כשהחליטה המדינה שלא להפקיע את מבנה המרכזייה לטובת העירייה או הציבור, היא השכירה אותו ללוי לתקופה בת 20 שנה. זה הרבה מעבר לתקופה שניתן לקבל בהיתר ל"שימוש חורג", היתר שמאפשר סטייה מהתב"ע באופן זמני בלבד, מה שהרבה פחות משתלם כמובן ליזם.
הטיעון השני שאותו קיבלה הוועדה המחוזית הוא בעיה אתית מטרידה. חבר המועצה אלון סולר (סיעת "רוב העיר") השתתף בהצבעה על קידום הפרויקט במליאת המועצה (ב-28.12 אשתקד), והצביע בעד. הוא עשה זאת, למרות העובדה שאשתו עובדת במשרד האדריכלים בר אוריין, שמתכנן את הפרויקט בעבור ישראל לוי. ועדת הערר רואה זאת בחומרה, וקובעת כי סולר "לא יכול היה להשתתף בדיון בלא שיתעורר חשש סביר לשיקולים זרים ומשוא פנים".
נציגי התושבים: יזם לא יקבע היכן למקם תחנות משטרה
"מה שחשוב אינו העניין הטכני של ניגוד העניינים, שמבחינתנו זניח, אלא ההחלטה העקרונית שלפיה הבניין הזה לא מיועד לשימוש משטרתי אלא למוסדות קהילה שחסרים בשכונה", אמרו ל-Xnet זהבה ארזואן, מיכל ברז"ל-כהן ועילם טייכר, נציגי עמותת התושבים "ירוק וגם בטון". לדבריהם, ההחלטה מוכיחה שלמרות הכוח של משרד האוצר, המשטרה והעירייה שחברו ליזם נדל"ן "במטרה לקדם פרויט שמפריט בדלת האחורית מבנה עירוני, לא ניתן להתעלם מהוראות החוק ומההיגיון הבריא: יזם נדל"ן לא יכול לקבוע היכן ימוקמו תחנות המשטרה בתל אביב".
מה צפוי כעת? היזם יכול לחזור לדיון בוועדה המקומית או לעתור לבית המשפט נגד החלטת הוועדה המחוזית. בשני המקרים, ההליך ארוך ועלול לגזול ממנו זמן וכסף. פינוי תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף אמור להתרחש בפברואר הקרוב, וכך עלול היזם להיתקע עם שני נכסים בלתי מניבים בעת ובעונה אחת. המתנגדים ערים לעובדה שהמאבק לא תם, ומקווים שהתחנה תעבור לבית ההלוויות הנטוש במתחם רדינג, ובכך ייעשה צדק כפול: אכלוס הבניין הנטוש מצד אחד, ופריסה הגיונית יותר של תחנות המשטרה תוך התחשבות בתושבי צפון העיר מצד שני.
שלי דביר, אחת מחברות המועצה שהגישו את הערר, אמרה כי "המקרה נותן רוח גבית למאבקי תושבים שנלחמים ומפיקים תוצאות. כל הכבוד לוועדת הערר, שחברה בטובת התושבים. אי אפשר לכופף את ההגדרה של מבנה ציבור. אין צורך ציבורי ממשי בתחנת משטרה בשכונה; זה צורך של היזם בלבד". גבי לסקי אמרה, כי "ועדת הערר קיבה החלטה אמיצה לאור האינטרסים שמעורבים בעניין, אך החלטה מובנת מאליה לאור תוכנית הבניין. האם ראוי שיזם פרטי יקבע היכן למקם את תחנות המשטרה בעיר? לא זו בלבד, אלא שנבחר אתר במיקום לא טוב מבחינת המשטרה, על חשבון הצרכים של תושבי העיר ותוך התעלמות מהכוונות של היזם להפריט את הבניין בסופו של דבר, ולהפוך אותו לבית מלון. זהו ניצחון חשוב לכלל תושבי העיר".
ישראל לוי מסר בתגובה, כי טרם ראה את החלטת הוועדה.
באותו זמן בדרום תל אביב: שני אנשים מובילים מאבק להקמת פארק פלורנטין. לחצו על התמונה
