רק לפרק ולהרכיב מחדש: אפליקציה לבנייה מהירה של בתי הבדואים בנגב

אפליקציה לתכנון ובניית בתים ארעיים בכפרים הבלתי מוכרים, נדנדה וביתן גלישה לילדי ג'סר א-זרקא: שני בוגרים מאוניברסיטת תל אביב מציגים אדריכלות אקטיביסטית

דקל גודוביץפורסם: 08.08.16 07:50
נוף נתנזון גרה בבית יציב בתל אביב, אבל הפרויקט שלה מפתח אפליקציית קוד פתוח לבנייה קלה, ארעית ובלתי חוקית לבדואים בנגב (צילום: נוף נתנזון)
נוף נתנזון גרה בבית יציב בתל אביב, אבל הפרויקט שלה מפתח אפליקציית קוד פתוח לבנייה קלה, ארעית ובלתי חוקית לבדואים בנגב (צילום: נוף נתנזון)
לא רק בתי מגורים, אלא גם מרכז קהילתי. ''הרעיון הוא שהם ייצרו מבאמצעות האפליקציה בתים קלים שניתנים לפירוק והרכבה. מפרקים לפני שבאים להרוס, ושוב מרכיבים מחדש אחרי'' (צילום: נוף נתנזון)
לא רק בתי מגורים, אלא גם מרכז קהילתי. ''הרעיון הוא שהם ייצרו מבאמצעות האפליקציה בתים קלים שניתנים לפירוק והרכבה. מפרקים לפני שבאים להרוס, ושוב מרכיבים מחדש אחרי'' (צילום: נוף נתנזון)
גם הפרויקט של אבינועם שרון מתבסס על פלטפורמת קוד פתוח: כמקרה מבחן לקח שרון את הכפר ג'סר א-זרקא, ובשיתוף התושבים, תוכננה ונבנתה נדנדת משחק. היא עדיין קיימת, לא חובלה ולא נהרסה (צילום: אבינועם שרון)
גם הפרויקט של אבינועם שרון מתבסס על פלטפורמת קוד פתוח: כמקרה מבחן לקח שרון את הכפר ג'סר א-זרקא, ובשיתוף התושבים, תוכננה ונבנתה נדנדת משחק. היא עדיין קיימת, לא חובלה ולא נהרסה (צילום: אבינועם שרון)

הייתי רוצה לחזור ולהיות סטודנט לאדריכלות בסטודיו של פרופ' אדריכלית אילה רונאל, בבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי, באוניברסיטת תל אביב. האמת, אני מקנא ב-14 הסטודנטים הבוגרים שלה, שהציגו את עבודתם בתערוכה שהתקיימה ביריד המזרח בתל אביב. כל אחד מהם הציג עבודה שגרמה לי לבכות מרוב אושר, מהשמחה שאדריכלות יכולה לשנות דברים ולגשר על קונפליקטים. לעשות עולם טוב. ושיש סטודנטים שחונכו לזה.


Image00001
פרופ' אילה רונאל

 

"תפקידו של בית ספר לאדריכלות", אומרת פרופ' רונאל, "זה לטעון טענה פוליטית ולהציע פתרון פוזיטיבי שפותר את הבעיה, גם ברמה הקונספטואלית,

וגם יוכיח את הטענה בפועל בקנ"מ 1:1. זו גישה חיובית. לא מחאה, אלא פתרון ישים". כך מסבירה רונאל את הסטודיו שלה שמשתמש דווקא בכלים טכנולוגיים מתקדמים ליצירת אדריכלות פוליטית. "אדריכלות פוליטית הרבה פעמים מזניחה את האסטתיקה, והפרויקטים האלה - לא. אני רוצה שיגעו בחומר, בבן אדם, לא לעשות את הדברים בגדול. לעבוד בקנ"מ 1:1 זה גם הרבה יותר נעים".
בין עבודות הסטודנטים בסטודיו, ניתן למצוא: התחדשות מושבים על רקע המשבר בחקלאות של עדי גלעד; גישור על קונפליקט בין חרדים לחילונים בקרית יובל בירושלים של רינתיה רימון; מה היה קורה לו הפלסטינאים היו מנצחים ב- 1948 של באסל זועבי; ומבנה תיאטרון בנצרת שהסטודנט בנה לפי מחזה שכתב בעצמו. הפעם אתמקד בשתיים מהעבודות הטובות בסטודיו, שמושפעות מעבודתו של האדריכל האקטיביסט טדי קרוז מארה"ב.

 

HOME MADE: תוצרת בית של נוף נתנזון

 

נוף נתנזון (בת 28) גרה בבית יציב בתל אביב, אבל הפרויקט שלה מפתח אפליקציית קוד פתוח לבנייה קלה, ארעית ובלתי חוקית לבדואים בנגב. נתנזון מציעה אדריכלות דיגיטלית ככלי לשינוי בכפרי הבדואים הבלתי מוכרים.


Image00007 


Image00016
 


Image00017

איך הגעת לנגב ולבדואים?
"אני אוהבת את הנגב, וכל פעם שאני שם, אני תופסת את הראש ואומרת שאין מצב ש-80 אלף איש חיים ככה. זה רק גזענות ותירוצים. יש הרבה עמותות שמכינות תוכניות להכרה ביישובים, אבל עד שהמדינה לא מכירה בהם, זה לא יקרה. לכן ניסיתי לחשוב על פתרון אלטרנטיבי, מחתרתי, שיגיע מלמטה ולא מלמעלה, ויתן להם חיים טובים יותר. כיום הם בונים מפח, וכשהורסים להם, הכל הולך לזבל. הרעיון הוא לפתח אפליקציה ושהם ייצרו מבאמצעותה בתים קלים שניתנים לפירוק והרכבה. מפרקים לפני שבאים להרוס, ושוב מרכיבים מחדש אחרי".


Image00019  


Image00018 


Image00015
מבנה חינוכי ציבורי

 

נתנזון פיתחה שתי אפליקציות - אחת שניתן לתכנן בה בית פשוט למשפחה, והיא מוציאה, בסופו של דבר, רשימת כמויות והוראות בנייה. ושנייה שמסדרת את המבנה שיצרת על המגרש. כמקרה בוחן היא לקחה את הכפר הבלתי מוכר "אל סרה", ויצרה מבנים, סדרה במגרשים, ואף יצרה מבנה קהילתי לילדים, המשמש כמרכז חינוכי וספרייה.


Image00001
מחברים בין העמודים והלוחות לבניה מודולרית הניתנת לפירוק לפני הגעת הפקחים להריסה, ובניה מחדש אחרי

 
Image00005

 

נתנזון בדקה בפועל את האפליקציה, והקימה בתערוכה, בעצמה, קיר שעשוי ממחברים מיוחדים ולוחות פח ועץ יפים, שנבנה תוך פחות משעה.

 

ולמה הבדואים צריכים כזה קיר ולא פשוט לדפוק פחים עם מסמרים?
"תראה איך זה נראה. הם מדברים על אסתטיקה. טיפוח הבית. אין להם בידוד וכאן יש".


Image00014

 

והבדואים ישמחו להשתמש באפליקציה?
"תדע לך שהם מאוד טכנולוגיים. יש להם חשמל סולארי, הם יודעים להתקין אנטנת טלוויזיה לכל הכפר, משתמשים במים ממוחזרים. הם יכולים לשבת עם אפליקציה ולתכנן ולעצב. הם לגמרי בעניין. והם גם מיואשים מכל התוכניות להסדרת היישובים".


Image00008
ממשק האפליקציה

 

מה התוכניות שלך להמשך?

"אני רוצה להמשיך עם זה, בייחוד מהאספקט הדיגיטלי. זה יכול לעזור לאנשים שלא עובדים עם אדריכלים".    


Image00006
נוף נתנזון על רקע הקיר שבנתה בתערוכה

 

אדריכלות מיידית של אבינועם שרון

אבינועם שרון (בן 30) גדל וגר בתל אביב. גם הפרויקט שלו מתבסס על פלטפורמת קוד פתוח, ומציע מענה נקודתי וישים בקנה מידה קטן לצרכים קונקרטיים.



Image00010
מראה כללי של העבודה בתערוכה

Image00002
מודלים התפתחות רעיונית

 

כמקרה מבחן לקח שרון את הכפר ג'סר א-זרקא, ובשיתוף התושבים, תוכננה ונבנתה נדנדת משחק, בחיתוך CNC, בסיועם של תשעה מילדי הכפר. הבנייה המשותפת עם התושבים גרמה לכך שהתושבים והילדים ירגישו שייכות לנדנדה והיא עדיין קיימת בכפר, לא חובלה ולא נהרסה. במקביל, ובשיתוף המועצה המקומית, הציג שרון מבנה ציבורי קטן, העשוי גם הוא בטכנולוגיה דומה – "ביתן גלישה", המוגש כעת להיתר בנייה.


Image00006
הילדים לצד הנדנדה שבנו

 


Image00007
הילדים שבנו מתנדנדים בנדנדה. הנדנדה עומדת עד היום בכפר, כי תושביו וילדיו מרגישים שייכות אליה. אדריכלות שצומחת מלמטה

 

 

 

"רציתי לצאת מהאקדמיה ולעשות משהו בעולם הפיזי", מספר שרון. הוא נפגש עם ראשי היישוב, ואלה הראו לו תוכניות גרנדיוזיות, שלוו בהתנגדויות רבות. "הבנתי שקשה לתוכניות האלה להתממש, ולכן רציתי לתת פרויקטים קטנים, שינבעו מפגישות עם האנשים. המועצה אמנם ענייה, אבל היא החליטה להקצות מעט כסף לביתן גלישה על חוף הים, שחסר מאוד לפיתוח תיירות ימית בכפר. התכנון מאפשר הגדלה של המבנה ככל שיש יותר כסף: הוספת שירותים, תצפית, כיתת לימוד וכו'. הגשתי כרגע את כל המבנה להיתר, אבל אם נצליח תקציבית לבנות חצי, אז נבנה חצי".
הביתן נבנה בשיתוף עמותת "הגל שלי", שמשקמת נוער בסיכון באמצעות גלישת גלים.


Image00001
מודל ביתן הגלישה. מוגש כרגע להיתר בניה. במקום תכנית גדולה, פתרון קטן בשטח בשיתוף התושבים


Image00004

 


Image00005

 

 

 

 

 

 

 

ותוכניות לעתיד?
"שאלה גדולה. אני בחיפוש של מקום האדריכל בחברה. מיקום שנדחק על ידי יזמים. איך האדריכל הופך לאקטיביסט בחברה. לא לשבת ולתכנן פרויקטים קבלניים".


Image00003
אבינועם שרון על רקע עבודתו

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
http://www.goodovitch.com/

לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".