"באביב 2014, מבלי שהתכוונתי לכך כלל, מצאתי את עצמי מאוהבת. דבר אחד היה לי ברור - אין לי כל כוונה ליצור עוד מערכת יחסים של תלות, איבוד העצמיות ודרמה בלתי פוסקת. לא רק שאין לי רצון בכך, זה גם לא יעבוד - ההסכמים והתדרים של זוגיות כפי שהכרתי וכפי שעמדו בבסיס רוב מערכות היחסים שמסביבי, כבר פשוט לא התאימו למי שהייתי. לא הייתה ברירה - הייתי צריכה לפלס דרך חדשה".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
כך נפתחת החוברת "אהבה פראנית" של סמדר מילר, שיצאה לפני כשנתיים ושבזכותה נעשתה מילר מנחה מבוקשת בנושאי זוגיות ויחסים. שם החוברת מבוסס על המונח "פראנה", שלקוח מהתרבות ההודית ושהמשמעות שלו, לפי מילר, היא "אנרגיית החיים שזורמת בגוף שלנו. יש שיקראו לה 'אלוהים' או 'אהבה טהורה'". בימים אלה היא הוציאה את "אהבה פראנית 2", שגם היא מבקשת להפיץ מסרים על זוגיות מיטיבה.
"אצל רוב האנשים השדה האנרגטי מצומצם", מסבירה מילר, "והצינור שמוליך את האנרגיה סתום ברובו; כלומר, עובר מספיק זרם רק כדי לשרוד. לתנועה של האנרגיה בגוף יש תחושה פיזית; אנחנו מרגישים זרמים או דגדוג. אין אדם שלא מכיר את החוויה של הרבה פראנה בגוף - זו תחושה של אהבה או עונג. המצב הטבעי שלנו הוא עונג. זה הדלק שלנו. בלעדיו אנחנו חולים ומתים".
מילר אומרת שהיא מנסה לגרום לאנשים להיות בריאים – כלומר, לחוש אהבה, עונג; להרגיש הרבה פראנה בגוף. זאת, על אף שהיא עצמה אולי מתקשה מעט להזדהות עם התחושות הללו לאחרונה.
צפו בה מסבירה מהי אהבה פראנית:
אוכל, שתייה, פייסבוק, סקס, לייק
מילר (38), תושבת טבעון, הלכה בנתיב חיים שגרתי. היו לה בן זוג, שתי בנות ועיסוקים מעניינים - בין השאר ערכה תוכנית רדיו, בנתה אתרי אינטרנט ולימדה ריקודי בטן - אבל היא הרגישה חוסר סיפוק ממערכת היחסים שניהלה עם בן זוגה ואבי בנותיה. לפני ארבע שנים החליטה לחשב מסלול מחדש ונפרדה ממנו.
"יצרתי לי לבדוּת קסומה", היא מספרת. "ביליתי עם חברות, עפתי על החיים, אמרתי לעצמי שהדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה להתאהב. החוויה שלי עד אז הייתה שזוגיות משמעה איבוד העוצמה האישית. ידעתי שביחסים אני הולכת לאיבוד, שאני לא זוכרת מי אני, והפעם אפילו לא יכולתי להגיד שזה באשמת בן הזוג, כי היה לי בן זוג מאוד תומך ומפרגן. הדהים אותי איך אישה עצמאית, אסרטיבית וחזקה כמוני יוצאת סמרטוט מקשר. החלטתי שזה לא מתאים לי: שאם המשמעות היא לאבד את עצמי, עדיף להיות לבד. לאחר תקופת רווקות של שנה וחצי פגשתי את ארז ארג'ונה והתאהבתי בו. קבעתי מראש שאם אצטרך לבחור ביני לבינו, אני בוחרת בי. לא רציתי להמשיך לשחזר את הישן: רציתי לראות את החדש, וזה מה שקרה".
כשמילר מדברת על הישן, היא מתכוונת למודל הזוגיות של הורינו ושל הורי הורינו, שלדעתה לא מתאים לעולם הנוכחי. "המודלים הישנים שאנחנו מכירים על זוגיות כבר לא משרתים אותנו, ולכן המערכת קורסת", היא אומרת. "אני מסתכלת מסביב על זוגות ורואה המון כאב, תסבוכות וקושי. ארז ואני הבענו כוונה משותפת ליצור מרחב שלתוכו אפשר להביא אפשרויות חדשות של אהבה".
האפשרויות הללו, לדבריה, כוללות גם התייחסויות לכאבים. "לכולנו יש חבלות, כאבים ופצעים", היא אומרת. "אם מישהו יגיע אליי מספיק קרוב, הוא ייגע לי באחד המקומות הכואבים בלי להתכוון. אחת המתנות שבזוגיות היא שמתוך הנגיעה בפצע יש הזדמנות לרפא אותו. מודל האהבה הפראנית לימד אותי לקחת את המקום הכואב, את המקום שבו יש כעס ועלבון, ולהפוך אותו למקום של למידה וריפוי".
וזה הצליח, לדבריה. "הקשר של ארז ושלי הצמיח אותנו בכל תחומי החיים. חוץ מהביחד שלנו, כל אחד גדל עם עצמו מבחינת שפע, השפעה ויחסים עם המשפחה. פתאום הגיע שיטפון של ידע, כלים ותובנות על קונפליקטים שקיימים בקשר ועל אפשרויות לצמוח מהם. הרגיש לי פשע לא לחלוק את התובנות האלה עם עוד אנשים, והתחלתי לכתוב בפייסבוק. הפוסטים צברו תאוצה, שיתופים והדהודים. גם התחילו לבקש ממני קישורים לפוסטים ישנים, אז החלטתי להוציא חוברת שמאגדת את כל התכנים. החוברת הראשונה הייתה פשוטה, עם ספירלה, והגשתי אותה לאנשים בחצי התנצלות. 40 העותקים הראשונים נחטפו. פתאום מישהי הזמינה 14 עותקים לליל הסדר, שיהיה לכל אחד בשולחן; מישהו אחר הזמין עותקים לכל המוזמנים בחתונה שלו. אנשים רצו לחלוק את הידע, וככה החוברת הופצה בלי שהשקעתי בפרסום. זה מאוד כיף".
וזוהי תורת האהבה הפראנית, בתמצות. "אנחנו מסתובבים בעולם כישויות מורעבות שתמיד צריכות משהו: אוכל, שתייה, פייסבוק, סקס, לייק, עוד אוכל", מסבירה מילר. "אנחנו נמצאים באי-שקט מתמיד. הצורך מוביל אותנו. אנחנו כל הזמן במחסור, ובעצם מנסים להשיב לעצמנו פראנה, שהיא אנרגיה. כשאנחנו מתאהבים, ההרגשה היא שמצאנו אוצר, שסוף-סוף מצאנו מישהו שימלא לנו את החוסר ואת הרעב. בפועל, אנו משליכים על בן הזוג את הציפייה הלא ריאלית שהוא ימלא עבורנו את כל מה שחסר, ואז מתחילות הדרישות - לתשומת לב, למיניות. נולד משא ומתן על חילופי פראנה. הציפייה הלא ריאלית מביאה כמובן לתסכול ולאכזבה.
"הבשורה של האהבה הפראנית מלמדת אותנו לשים את הפוקוס על החיבור השופע לזרם האנרגיה, ומפטרת את בן הזוג מהתפקיד של 'ספק הפראנה'. כתוצאה מזה, נוצרת אהבה מתוך שפע ולא מתוך חוסר ותלות. בחוברות ובסדנאות אני מסבירה איך עושים את המעבר הזה בחיי היומיום".
צפו בה בהרצאה נוספת:
להפסיק לעשות פוזה
לפני מספר שבועות, בשיא הביקוש לסדנאות ולטיפולים, החליטה מילר שהיא לוקחת הפסקה מהעשייה שלה עד להודעה חדשה. ההחלטה נפלה במקביל לפרידה מבן זוגה, שאיתו הנחתה סדנאות בנושא מיניות. הפוסט שבו הודיעה על הפרידה זכה לחשיפה נרחבת ועורר תגובות רבות.
"התרגשתי להעלות את הפוסט הזה", היא אומרת. "עבורי זה היה להסכים לקבל תשומת לב ציבורית ברגע מאוד פגיע. החוברת השנייה עמדה לצאת, והרגשתי שאני לא יכולה למכור אותה, כי אם אני לא אומרת שהקשר שלי עם ארז הסתיים, זה אומר שאני מסתירה. אנשים שעקבו אחרינו ראו אותנו ברגעי השיא והתהילה, וזה לא פייר להסתתר ברגע הפחות מחמיא. אני מאמינה שמורי דרך צריכים לחשוף את האנושיות שלהם. אני זוכרת איך הדבקתי על אחרים את הפנטזיה לשלמות ותמיד הייתי בצילם, הרגשתי שאני לא מספיק טובה, שאני פגומה, שרוטה, אנושית. חלק מהתפקיד שלנו בפייסבוק זה להביא אור למה שיכולנו להסתיר פעם בחושך, לשים את האנושיות שלנו בחזית.
"בעבר היינו רגילים להביא כרטיס ביקור מאוד מסודר ומעוצב, ועכשיו יש הזדמנות לשחרר כפתור ולהרגיש שאנחנו אנושיים. אפשר להפסיק לעשות פוזה. מן ההגינות היה לציין את הפרידה בלי להיכנס יותר מדי לפרטיות. היו אנשים שנכנסו בי קצת בתגובות: 'אם הכל כל כך טוב, אז למה נפרדתם?', 'אז כל מה שלימדת זה חרטה'. בעיניי, אנשים שמגיבים הם שליחים שמבטאים את הקולות הפנימיים שלנו, ויש בי כל מיני קולות פנימיים".
אחד מהם אומר: לא הצלחתי?
"לא. אין בי שום תחושת כישלון. כתבתי את הפוסט בתוך ימים מאוד כאובים, אבל ככל שהזמן עובר, זה מרגיש מדויק. אני שמחה על המהלך הזה. זה סיפור הצלחה עצום של שנינו. מכיוון שהאהבה שלנו הייתה פראנית, לא הייתה שם התמכרות והיא לא הייתה מלווה בקריז או בתחושה שכאילו חתכו לי איבר בגוף. זו לא הייתה מערכת סימביוטית. כל אחד היה מחובר להזנה של הפראנה שלו, כך שלא ישבנו אחד על השני על השדה. אז היו שם כאב, עצבות ואובדן, אבל לא היו תהליכי גמילה".
מה הכי בא לך לעשות עכשיו?
"אני חושבת שהשיעור הבא הוא בשותפות. עברתי דרך הלבד, הסימביוזה והזוגיות שאני מכנה 'המפלצת הדו-ראשית' ולמדתי להחזיק קשר מתוך מובחנות, עצמיות ובגרות. השלב הבא הוא לבדוק איך אנשים בני חורין משתפים פעולה. אני מבקשת ללמוד את זה ברמה אחרת, לעשות שיתופי פעולה. כאמא יש לי שתי בנות שלא מוותרות לי על השיעור הזה, וזה טוב. המשימות שלי כל כך גדולות, שאין סיכוי להגיע אליהן לבד".
______________________________________________________
הזוגיות שלהם נולדה במקרה והולידה שיתוף פעולה יוצא דופן. הקליקו על התמונה:
