פוסט פייסבוק עצוב ומרגש, שהעלתה לאחרונה בחורה צעירה בשם שירי אדיב, סחף את הרשת. בפוסט היא שאלה איך במשך שש שנים פספסו אצלה את סרטן צוואר הרחם.
הסיפור התחיל בעת בדיקת "פאפ" שגרתית, שעשתה במהלך 2010, אז התבשרה שהתגלו תאים טרום־סרטניים. היא הופנתה לבדיקת קולפוסקופיה, שבה נלקחה ביופסיה שאכן העידה על תאים טרום־סרטניים, ונאמר לה שבשלב זה עליה להיות רק במעקב. בהמשך עברה בדיקת קולפוסקופיה נוספת, שיצאה תקינה, והיא התבקשה לחזור על בדיקת פאפ מדי שנה.
במשך כל השנים הבאות בדיקות הפאפ שעשתה יצאו תקינות. אלא שאדיב החלה להרגיש שמשהו אצלה לא כשורה. היא חוותה חוסר נוחות באזור הנרתיק ובעיות גינקולוגיות שונות, כשבמהלך 2015 החלה לסבול גם מחולשה, כאבי פרקים ושרירים. אחרי שרגלה הימנית התנפחה, היא פנתה לרופא משפחה לבירור. בדיקות הדם הראו שמדד ה־CRP (המעיד על תהליך דלקתי או ממאיר בגוף) גבוה, אך לדבריה, מאחר שיתר הבדיקות יצאו תקינות, הרופא סבר שאין לכך משמעות.
הכאבים של אדיב הלכו וגברו. היא החלה לסבול גם מכאבים עזים באגן, ופנתה לגינקולוג פרטי שמצא גבשושיות מרובות בנרתיק. הוא ביצע קולפוסקופיה וביופסיה, אלא שגם הן, לטענתה, יצאו תקינות והרופא אמר שלתופעות שהיא חווה אין מקור גינקולוגי. זמן קצר לאחר מכן, כשלא יכלה לשאת עוד את הכאב, הובהלה לבית החולים איכילוב. שם, למרבה הצער וההפתעה, אבחנו אצלה הרופאים סרטן צוואר הרחם בדרגה 4. "אין דרגה 5, יודעים?" כתבה בפוסט.
סביר להניח שעבור כל אותן נשים שנוטות להיפוכונדריה קלה, הפוסט של אדיב רק העלה את מפלס החרדה: "האם זה אומר בעצם שאי־אפשר לסמוך על בדיקות ורופאים גם כשהם קובעים שהכל תקין?" מנגד, אצל אלה, השאננות, זה דווקא יכול ליצור תגובה הפוכה: "אין שום טעם לעשות פאפ. גם ככה הבדיקה הזו לא אמינה!".
"שוב אנחנו נוכחים שלרפואה אין תשובה לכל מצב", משיב פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל בנהריה, משנה לדיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן וחבר הנהלת האיגוד הבינלאומי לקולפוסקופיה. "מאידך גיסא, הודות להתקדמות הטכנולוגית, עומדות לרשותנו היום שלל בדיקות ואפשרויות שיכולות למזער מקרים דומים וכדאי להיות מודעים להן".
מהי רמת הדיוק של בדיקת פאפ?
"בדיקת פאפ מבוססת על איסוף תאים מצוואר הרחם. אלו תאים שנשרו מצוואר הרחם, והם לא ביופסיה
של רקמה ועל כן הבדיקה אינה מדויקת. לקיחת התאים נעשית על ידי גינקולוג בעת בדיקה שגרתית, אך כל דימום, הפרשה, קושי בחשיפת צוואר הרחם או לקיחת תאים רק מחלקו החיצוני של צוואר הרחם, עלולים להפחית מאמינות הבדיקה. חשוב לציין שעשרה אחוזים מהתהליכים הממאירים בצוואר הרחם מתפתחים בחלקו הפנימי של הצוואר (תעלת צוואר הרחם), שנסתר מעין הבודקים. ישנן גם סיבות טכניות מעבדתיות העלולות לגרום לחוסר תאים בדגימה. על פי סקרים שונים, דגימה תקינה 'כזובה' עלולה להימצא ב־25 עד 45 אחוז מהנשים שעברו בדיקת פאפ. כלומר, מתוך 100 נשים – עד 45 יקבלו תשובה ש'הכל בסדר', למרות שבצוואר הרחם שלהן מתפתח תהליך טרום־סרטני".
אם כך, על איזו שגרת בדיקות אתה ממליץ כדי להפחית את הסיכון?
"ההמלצה לחזור על בדיקת הפאפ לפחות אחת לשלוש שנים מיועדת לשפר את שיעור
הגילוי של תאים טרום־סרטניים. בנוסף, מרבית המעבדות עוברות לשיטת 'פאפ דק', המבוססת על איסוף תאים בתוך נוזל ומאפשרת איתור של עשרה אחוזים יותר תאים מצוואר הרחם. אך האמצעי הרגיש ביותר לביצוע סריקה מצוואר הרחם הוא איתור החומר הגנטי של נגיף הפפילומה האנושי (HPV). זו בדיקה שאפשר לבצע לכל אישה במטרה לבדוק אם זנים של הנגיף נוכחים בגופה. אף שהבדיקה אינה מגלה מצבים טרום־סרטניים, אלא את הנגיף הגורם להם, ולא כל אישה הנושאת את הנגיף תפתח מצב טרום־סרטני – החליט מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) לאשר את בדיקת זני הנגיף לצורך סריקת צוואר הרחם, במקום בדיקת פאפ. בישראל הבדיקה עדיין אינה קיימת בסל הבריאות, אך ניתן לעשותה באופן פרטי אצל הגינקולוג ומחירה כ־650 שקל".
כשמתגלים תאים טרום־סרטניים, הנוהל הוא להמשיך במעקב פאפ (בהתחלה תכוף יותר), ואם רואים שהכל נעלם – חוזרים למעקב רגיל. האם זו הגישה הנכונה?
"תאים טרום־סרטניים בצוואר הרחם הם ממצא מיקרוסקופי, שבדרך כלל אינו מלווה בהימצאות גידול ממשי. הנוהל באישה שהתגלו אצלה תאים טרום־סרטניים הוא לעבור בדיקת קולפוסקופיה, שבה מבחינים בתאים על ידי הגדלה וצביעה מיוחדת. גם אם בדיקת הקולפוסקופיה נעשית על ידי בודק מיומן, עלולות להיות בה טעויות, מאחר שלא כל תהליך טרום־סרטני מתפתח באזור הגלוי לעין הבודק. על כן, יש מקרים שלוקחים דגימה גם מהאזור הפנימי יותר של צוואר הרחם או שמבצעים כמה ביופסיות מצוואר הרחם, במקום קולפוסקופיה. אחרי הבדיקה, בין אם האישה טופלה ובין אם לאו, יש להמשיך במעקב תכוף של בדיקות פאפ וקולפוסקופיה, וכן, כעבור כמה חודשים לבצע בדיקה לזני נגיף הפפילומה. רק בדיקת נגיף שלילית, כלומר, שלא נמצא יותר נגיף, בשילוב בדיקות קולפוסקופיה ופאפ תקינות, מאפשרות להכריז על האישה כבריאה".
למה לא כדאי שנשים שהתגלו אצלן תאים טרום־סרטניים יעברו ליתר ביטחון MRI?
"בשלב הטרום־סרטני, כמות התאים קטנה מכדי להיראות ב־MRI או CT. אך אם מופיע כאב או דימום בלתי־מוסברים באישה עם תאים טרום־סרטניים, הייתי ממליץ לבצע MRI. זאת מאחר שכעשרה אחוזים מגידולי צוואר הרחם, כאמור, מתפתחים בתוך תעלת צוואר הרחם והם נסתרים מעיני הבודק בקולפוסקופיה".
מה הסיבה שיכולה להוביל לתאים טרום־סרטניים?
"כיום ברור שהגורם לכל סוגי התאים הטרום־סרטניים בצוואר הרחם הוא זני נגיף הפפילומה האנושי (HPV),
ועל כן שיטת המניעה הטובה ביותר היא חיסון נגד נגיפים אלו. החיסון מצוי כבר בשימוש כ־15 שנים ונמצא יעיל ביותר ובטוח מאוד. ארגון הבריאות העולמי וכן מינהל המזון והתרופות האמריקאי מוצאים שוב ושוב שכל ה'סיבוכים', שטענו שהוא גורם להם, לא נגרמו בשל החיסון. זני נגיף הפפילומה עלולים לגרום גם לסרטן הפה והלוע ולפגוע באיברי המין החיצוניים באישה ובגבר, ולכן מומלץ לתת אותו גם לבנים. החיסון ניתן היום לתלמידי כיתות ח' בבתי ספר בישראל, אך מומלץ לקבל את החיסון גם בגיל מבוגר יותר, עד גיל 45, לנשים או גברים שאינם במערכת זוגית קבועה, אך פעילים מינית. יתרה מכך, גם נשים שאצלן אותר הנגיף או שהתפתח כבר מצב טרום־סרטני, אני מפנה לקבלת חיסון, שכן נמצא שהחיסון מונע הישנויות של המצבים הטרום־סרטניים לאחר הטיפול".
האם תאים טרום־סרטניים יכולים לחלוף מעצמם, ללא טיפול?
"אם הנגע קטן, ביופסיה עשויה להסיר אותו לחלוטין. בשלב הטרום־סרטני, התאים עדיין לא חדרו את העור
, כך שגם מנגנון החיסון שלנו בגוף יכול לסלק אותם. במקרה שהם לא חולפים מעצמם, טיפולים, כמו 'כריתת לולאה' חשמלית, לייזר או הקפאה, מאפשרים עצירה מלאה של התהליכים הטרום־סרטניים".
בדיקת CRP יכולה, בין היתר, להצביע על תהליכים ממאירים בגוף. למה לא מצרפים אותה לבדיקות הדם התקופתיות? לפחות לאנשים המשתייכים לקבוצת סיכון?
"בדיקת CRP היא מאוד לא ספציפית. למעשה, היא כמו שקיעת דם שהייתה נהוגה בעבר. מדד CRP מוגבר מעיד יותר על תהליכים דלקתיים מאשר על גידול. עם זאת, אם מתגלה CRP מוגבר, יש לברר את מקורו ולחזור עליו כדי לוודא שהתהליך שגרם לעלייתו טופל בהצלחה".
אפשר לסיים במשהו אופטימי?
"היום עומד לרשותנו חיסון נגד נגיף הפפילומה, שאמנם אינו גורם להעלמות נגעים טרום־סרטניים, אבל מונע הופעת נגעים חדשים. בנוסף, כעת מצוי בשלבי ניסוי מתקדמים חיסון טיפולי, שאמור להמֵס תאים טרום־סרטניים ללא צורך בטיפול כירורגי".
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
