קומיקס נהדר בהדר: איה אורבך רואה עתיד טוב לשכונה המוזנחת

מה לא נאמר כבר על המרכז ההיסטורי היפהפה של חיפה, שהוזנח ודעך? בוגרת ויצו חיפה מאמינה שאפשר לשנות מלמטה למעלה, בעבודת גמר מאוד לא שגרתית

דקל גודוביץפורסם: 24.07.16 12:36
הדר המצוירת. פרויקט הגמר של איה אורבך (איור: איה אורבך, באדיבות ויצו חיפה)
הדר המצוירת. פרויקט הגמר של איה אורבך (איור: איה אורבך, באדיבות ויצו חיפה)

מיקומו של המרכז האקדמי ויצו חיפה בלב העיר ההיסטורית, ומגוריהם של חלק מהסטודנטים במרכז העיר, תרמו להתעסקות מבורכת של מרבית הסטודנטים בבעיות עירוניות עכשוויות, בהתחדשות עירונית על אופניה השונים, ובערים שונות בארץ (בית שאן, טירת הכרמל, עפולה, יפו, אשדוד וחיפה בין היתר). מתוך שלל העבודות בתערוכת הבוגרים השנה, קבוצת סטודנטים עסקה באחד האזורים הכי חשובים, הכי מפוספסים והכי מוזנחים בחיפה - הדר.

"מוזנח" הוא לא רק תיאור המצב הנוכחי, אלא נגזרת של היחס של העירייה למרכז ההיסטורי של חיפה הישראלית והעברית, אזור עתיר בתים בסגנון הבינלאומי, ועמוס מבני תרבות (בתי קולנוע, הטכניון הישן ומרכזי השלטון והציונות של התקופה). דורון כהן גדול מציע לטוות רשת של בתי קולנוע נטושים ככלי להתחדשות עירונית, ולי בכר מציעה כלים פשוטים יחסית לפיתוח מרחבי פעולה גמישים בעיר.

 


Image00010
הקומיקס של הדר. קומיקס נהדר

אבל העבודה השונה ושובת הלב מכולן, היא "מלמטה למעלה" של איה אורבך (בת 29). ההגשה שלה נעשתה בגרפיקה דמוית קומיקס: פרזנטציה שונה, בשפה עכשווית ומאוד מסקרנת, שמתאימה לאופי השכונה ולעבודה עצמה. קל להתחבר לאמירה האישית והמתוקה, שהיא צבעונית כמו גרפיטי על קירות השכונה.  

 


Image00012
מלמטה למעלה הוא שם עבודת הגמר וגם דרך הפעולה והחיים של אורבך- תכנון ועבודה שמגיעים מהשטח ולא מונחתים מלמעלה

   


Image00008
מרכז הדר בצבע.  קצת צבע להאיר את החיים

קשה שלא להתרשם מהדרך הגרפית להאיר את ההגשה של הדברים. מעין קומיקס שנעשה באופן ידני, עם מודלים אמיתיים וללא הדמיות. אפילו השרטוט ידני לחלוטין, על גבי בסיס ממוחשב.


Image00013
איה אורבך על רקע עבודת הגמר שלה

"חמש שנים ראשונות מהחיים הבוגרים שלי ביליתי בקומונות", מספרת אורבך, "ואז גיליתי את האפיק של פעילות עירונית. כשהגעתי להדר גיליתי שמלא אנשים פעילים, מפגינים, נלחמים, מקימים דברים תרבותיים. מצאתי את עצמי בתוך הדבר הזה, מתנדבת ב"מרכז לייעוץ אדריכלי בהדר". התחלתי כסטודנטית מתנדבת ועכשיו אני עובדת שם".

מה אתם עושים שם?
"עושים פרויקט שיפוץ חזיתות. העירייה נותנת כסף בתמורה לשיפוץ החזית, ואנחנו מתווים את הקווים - אילו צבעים, לא לסגור חזיתות וכדומה. זה 'בייסיק', אבל אנשים עושים דברים ממש נוראיים, כי עושים בזול וזו שכונה ענייה. אנחנו גם עושים עיצוב פנים למרכז הגאה הראשון שייפתח בחיפה, בגן קסל, בקומת הקרקע של מבנה 'טיפת חלב' לשעבר. הגן די חשוך ומפחיד, והתעקשנו גם על פיתוח שטחי חוץ ותאורה שיאירו אותו".

 


Image00001
פיתוח חצר פנימית. עבודה כמו דיקור סיני. צעד קטן למתכנן, פעולה גדולה לתושב

 

 


Image00011
הזדמנויות ופוטנציאל. מתוך הקומיקס הנהדר על הדר

 


Image00004
תוספות ושינויים קטנים עושים שינוי גדול לתושבים

 

אז העיריה כן בעניין של טיפול בהדר?
"זו עיריית חיפה. משתתפת כמה שאנחנו לוחצים, ואז מציגה את זה כפרויקט הדגל שלה מלכתחילה. ממש מזניחים את הדר, ואז הדרך היחידה היא של אנשי מרכז שעושים כסף מרווחי נדל"ן - אבל זה קודם רווח ליזמים ורק אחר כך לשכונה. מגדלים בשכונה ננטשים. מגדל ארמון - יש עליו שלט 'למכירה' בכל מרפסת. מגדל 'אחד העם' הוא בור שתקוע כבר 30 שנה ונמכר מיזם אחד לשני. קונים את כל העיר התחתית ומנסים למתג את חיפה כפלורנטין. אבל זה סיפור יקר שפונה לעשירים ולסטודנטים עשירים שיכולים לגור במגדל, ובהדר זה לא יפתה אותם".

 


Image00003
המגדלים נשארים בורות שחורים בשכונה, או שלא גרים בהם כמעט

 


Image00007

 

 

ומה העבודה שלך מציעה, בעצם?
"איך אפשר ליצור מנגנון שהתושבים יכולים להיות חלק ממנו. במקום יזם, שיבוא ויבנה בניין, מקימים קואופרטיבים לדיור - גוף של תושבי השכונה שיבנה או ישמיש דירות או יעבה מבנים".
אבל את לא יכולה לבוא ולקחת דירות ומבנים, אפילו נטושים, אם הם שייכים למישהו.
"המישהו הזה יכול לרצות למכור. הרבה מהבעלים נוטשים את הרכוש כדי לא לשלם ארנונה, ומחכים שהשכונה תצמח על ידי מישהו אחר".

 


Image00006
פיתוח מבנן

  


Image00005
פיתוח מרכז סדנאות לתושבים בבניין קיים

את מדברת על פעולה שנעשית על ידי האנשים והפעילים בשכונה, כלומר מלמטה למעלה. יש גם אפשרות של פעולה מלמעלה למטה?
"יש מהלכים עירוניים שצריך לעשות, והם מינוריים, כמו לקבל תוכנית שימור או לבנות בנק מומחים לבנייה ופיקוח".

 


Image00009
תמצית ארבע הפעולות שעשתה אורבך בעבודתה, על פי מראי המקומות לכל אחת

כשאני מבקש מאורבך להראות לי דוגמה פרטנית לעבודה שעשתה, אנחנו מביטים ב"מדרגות צפת". למעשה, אין בפרויקט הגמר כולו - ופה בפרט - תכנון חדשני של ממש. בוודאי לא משהו שיכול להתאים לפרויקט גמר. לא עבודה גדולה, לא פעולה שתיראה למרחוק, ולא פעולה מרחיקת לכת בתכנון עתידי. נהפוך הוא: כמעט חוסר פעולה, החזרת המצב לאחור דווקא. ודווקא את הדברים הפשוטים והזולים האלה, נדמה שאנחנו כל כך צריכים.

 


Image00002

 

 

"מדרגות צפת, למשל, סתם מגודרות", אומרת אורבך. "אתה יודע שבהדר יש 0.6 מ"ר שטח פתוח לתושב, לעומת 6 מ"ר שנדרשים בתקנים? ויש גנים בהדר שנסגרים בשמונה בערב. המדרגות זה אזור יפה ומסודר, שרק צריך לשים בו ספסל. יש כבר ספסל, יש נוף, יש עצים. רק לפתח ולסדר. אני לא מעוניינת להגיד שהכל גרוע. יש פה את כל הבסיסים. אני רק רוצה לדקור, להאיר".


Image00017

 

 

 
Image00020

 

  


Image00019

 

  


Image00018

ומה התוכניות? תמשיכי לעבוד במרכז לייעוץ אדריכלי בהדר?
"זה רק 4 שעות בשבוע. צריכה סטאז', רוצה לעשות ספר קומיקס, לאייר כמה דברים, ולעזור לחברים לשפץ דירות".

 


Image00022
מראה כללי של העבודה המוצגת

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
http://www.goodovitch.com/

לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".