רומן ריאבוננקו (44) הגיע לארץ מאוקראינה לפני 13 שנה. "המצב שם היה גרוע", הוא אומר. "הסבא והאבא שלי מתו, נשארתי הגבר היחיד במשפחה, ולא היה לי במה לעבוד". אנה לויצקר (38) עלתה מרוסיה לפני 23 שנה במסגרת תוכנית נעל"ה, וגם היא השאירה מאחוריה זיכרונות לא נעימים. "במוסקבה היה מאוד קשה", היא מספרת. "היו בעיות כלכליות וגם הרבה מאוד פשע. ההורים שלי חשבו שיותר טוב שלא אהיה שם".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
המסלול שעברו כאן היה שונה לגמרי: ריאבוננקו החל לעבוד בארץ כפועל זר, "12 שעות ביום, שני דולר וחצי לשעה. הרגשתי כמו עבד", ואילו לויצקר גדלה כעולה חדשה, התאקלמה היטב, ובבגרותה עבדה בבנק וסיימה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. הם הגיעו מעולמות דומים ובנסיבות דומות, אבל העובדה שכל אחד התפתח אחרת לא יצרה נקודות השקה ביניהם. בכל זאת, הם נפגשו, לגמרי במקרה, בנסיבות שכאילו נלקחו מתוך סרט רומנטי מתקתק במיוחד, וכיום הם נשואים וגם אוחזים בבייבי משותף: לא תינוק, אלא חדר בריחה שהקימו ופיתחו ביחד.
צפו בכתבה על חדרי בריחה ששודרה ב"מבט":
היא המוח, הוא הכוח
כשריאבוננקו נחת כאן לראשונה, ב-2003, הוא לא כל כך חשב על אהבה, אלא על פרנסה. כשבידיו ויזת עבודה לשנה וחצי, מצא ג'וב במפעל בדרום, שבו עבד, לדבריו, "כמו חמור". לאחר עשרה חודשים עזב את המקום והחל לעבוד בתור רתך. גם כאן סבל מתנאים קשים. "חתכתי טנקים ואוטובוסים שהתפוצצו בפיגועים כדי שאפשר יהיה להשתמש שוב במה נשאר מהם", הוא נזכר. "נתקלתי גם בשאריות של בני אדם". מכיוון שעבד ללא אישור, נעצר וישב בכלא כשבועיים. לאחר מכן קיבל ויזת עבודה חדשה והחל לעבוד ולגור באתר בנייה בהרצליה.
באותה תקופה למדה לויצקר באוניברסיטה. "לא רציתי להכיר גבר, רק חיפשתי מישהו שיבוא איתי להופעה של זמר רוסי שאני אוהבת", היא משחזרת את ההיכרות. "פרסמתי מודעה באתר היכרויות וקיבלתי יותר מ-50 הודעות עם הצעות לקשר רומנטי - ורק הודעה אחת של מישהו שרצה ללכת איתי להופעה. זה היה רומן. הוא כתב לי: 'רק תדעי שאני פועל זר'. עניתי לו: 'מה אכפת לי? אנחנו לא הולכים להתחתן'. זמן קצר לאחר מכן עברנו לגור יחד בתל אביב, ואחרי כשנה התחתנו בקפריסין".
ב-2012 קיבל ריאבוננקו אזרחות ישראלית אחרי תלאות רבות. "כל שנה היינו צריכים ללכת למשרד הפנים ולהציג הוכחות שאנחנו באמת זוג", מספרת אשתו. "הייתה פעם אחת שעשו לנו חקירה מאוד מצחיקה. הזמינו אותנו לראיון והפרידו בינינו. קודם ראיינו את רומן, אחר כך אותי, ולא נתנו לנו לדבר בינינו. שאלו אותי מה הוא אוהב לאכול ואיזה צבע גרביים הוא אוהב. למי שבאמת התחתן מאהבה, זה לא קשה".
בתוך זמן קצר ניצלו את האהבה ואת הזוגיות לעסק משותף. תחילה עסקו בריתוך - הוא ביצע את העבודות בפועל, היא טיפלה בחשבונות ובטפסים - אבל ביקור בחדר בריחה פתח בפניהם אופק חדש. "זה היה חדר הבריחה הראשון שנפתח בארץ", מספרת לויצקר. "הלכנו אליו עם חברים ומאוד אהבנו את זה. הרגשנו שמצד אחד זה סוג של סרט, ומצד שני יש כאן משהו מעשי ותחושת סיפוק, כי מפעילים את המוח".
הם החליטו לפתוח חדר בריחה משלהם והחלו לחשוב על נושא ועל חידות מיוחדות. "רצינו לעשות משהו שונה. בהתחלה חשבנו על עולם מקביל, ואז החלטנו לשלב את זה עם חייזרים. ככה הגענו לסיפור של החדר: חייזרים שחוטפים בני אדם". את רוב הפריטים בחדר בנה ריאבוננקו, ואילו לויצקר המציאה את החידות. "אנה היא המוח, ואני הכוח", אומר בעלה בחיוך.
החדר, "פורטל Y – חטיפה על ידי חייזרים", נמצא בשכונת פלורנטין בתל אביב ונפתח לפני כשנה. "היינו בין הראשונים שפתחו כאן חדר בריחה", הם אומרים. "שלנו היה מספר 24 בארץ, וכיום יש כ-150". בעוד מספר חודשים יפתחו חדר בריחה נוסף, הפעם בחולון. "לא חשבנו שנפתח עוד חדר, אבל כשעלו לנו רעיונות שכבר אי אפשר היה ליישם בחדר הראשון, החלטנו לפתוח עוד אחד וזהו".
מה הסיבה שבגללה רוצים ילדים?
לצד ניהול החדר, בני הזוג מקדישים זמן ומרץ לסיוע לעם האוקראיני, שארצו נמצאת במשבר כלכלי עמוק. חלק מהפעילות מתבצעת באמצעות העמותה "החברים הישראלים של אוקראינה", שבמסגרתה ריאבוננקו מסייע לאוקראינים המגיעים לארץ לטיפול רפואי, וכן משתתף בארגון אירועי התרמה וסיוע הומניטרי לפצועי מלחמה. "יש בעמותה 23 אנשים שמארגנים את האירועים", הוא מספר. "אם לילד חולה או לחייל פצוע באוקראינה יש יום הולדת, אנחנו מארגנים חבילה עם דברים מתוקים ושולחים להם. כשהם מקבלים את זה שם, הם ממש שמחים. הם גם יודעים שזה מישראל".
"בישראל תמיד יש מה לאכול", אומרת לויצקר. "אני גם מרגישה שיש לי פה גב. אם יורים בך ברחוב ברוסיה, לעולם לא יתפסו את הרוצח כי לאף אחד לא אכפת. כאן יש למי לפנות, ואת יודעת שיטפלו בך ושבסוף יהיה בסדר".
הם מתגוררים בתל אביב, ופעם בשנה נוסעים לרוסיה ולאוקראינה לבקר את קרוביהם, ובהם הבן שנולד לריאבוננקו ממערכת יחסים קודמת ושגר עם אמו. בילדים משותפים הם לא מעוניינים. "כשהכרתי את רומן, אמרתי לו מההתחלה שאני לא רוצה ילדים, והוא ענה שהוא בסדר עם זה", אומרת לויצקר. "אני חושבת שצריך להביא ילדים רק אם באמת רוצים, ולי אין את הרצון הזה. הרבה אנשים שואלים אותי מה הסיבה שבגללה אני לא רוצה להביא ילדים, וזה מצחיק אותי, כי לדעתי השאלה צריכה להיות הפוכה: מה הסיבה שבגללה רוצים ילדים?
"אני חושבת שהרבה נשים עושות את זה רק בגלל לחץ חברתי וכי השעון הביולוגי מתקתק. קשה לעמוד בלחץ החברתי הזה. יש אנשים שרואים בזה סטייה: אוטומטית חושבים שמי שלא רוצה ילדים, שונא ילדים, אבל לדעתי זה ממש לא נכון. לי זה פשוט לא מתאים".
______________________________________________________
גם הזוג הזה מנהל עסק משותף לא שגרתי. הקליקו על התמונה:
