לא חייבים להרוס מורשת: החידוש המוקפד של בנק החקלאות בת''א

דוגמה ראויה לחידוש בניין עם איכות אדריכלית: גם מותג לרכבי היוקרה, שנפתח בקומת הכניסה, לא פוגם בחידוש המוקפד שעובר בנק החקלאות

מיכאל יעקובסון

|

18.08.16 | 09:00

בנק החקלאות, גרסת 2016. מכוניות הפאר לא היו החזון המקורי של המייסדים, אבל האלטרנטיבה הייתה הריסה (צילום: גדעון לוין)
בנק החקלאות, גרסת 2016. מכוניות הפאר לא היו החזון המקורי של המייסדים, אבל האלטרנטיבה הייתה הריסה (צילום: גדעון לוין)
הבניין בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים, עם הכניסה המהודרת והמצחייה מעליה. נגישות לנכים לא נלקחה אז בחשבון, כפי שרואים במדרגות (צילום: שולמית נדלר, גדעון לוין)
הבניין בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים, עם הכניסה המהודרת והמצחייה מעליה. נגישות לנכים לא נלקחה אז בחשבון, כפי שרואים במדרגות (צילום: שולמית נדלר, גדעון לוין)
המדרגות מהמבואה המפוארת למעלה, אז והיום. ''למרות שאין מזגן, תמיד נעים כאן'', אומר האדריכל ארז אלה שהופקד על חידוש המבנה (צילום: שולמית נדלר, גדעון לוין)
המדרגות מהמבואה המפוארת למעלה, אז והיום. ''למרות שאין מזגן, תמיד נעים כאן'', אומר האדריכל ארז אלה שהופקד על חידוש המבנה (צילום: שולמית נדלר, גדעון לוין)
 השיבולים המוזהבות בחזית הדרומית, סמל הבניין לזכר שנים עברו, נוקו וצוחצחו (צילום: מיכאל יעקבסון)
השיבולים המוזהבות בחזית הדרומית, סמל הבניין לזכר שנים עברו, נוקו וצוחצחו (צילום: מיכאל יעקבסון)
אז והיום. מעל הקומות המשומרות ייבנו קומות נוספות, שמיועדות למגורים (צילום: שולמית נדלר, גדעון לוין)
אז והיום. מעל הקומות המשומרות ייבנו קומות נוספות, שמיועדות למגורים (צילום: שולמית נדלר, גדעון לוין)

לאחר שבמשך שנים עמד נטוש, במפגש הרחובות הסואן קרליבך והחשמונאים בתל אביב, הוציאה עיריית תל אביב-יפו ב-2012 היתר הריסה לבניין בנק החקלאות. את הבניין תכננו ב-1955 האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. על היתר ההריסה חתמו, בין השאר, מהנדס העירייה אז חזי ברקוביץ,  ושוטה חובל, מנהל אגף רישוי ופיקוח. הריסת הבניין, שאותה איפשרו שני הפקידים הבכירים הללו, הייתה כנראה מאפשרת ליזם שירכוש את המגרש לנצל את הקרקע באופן טוב יותר, ולהחריב את המורשת האדריכלית של העיר. למרבה המזל, לאחר היכרות מעמיקה עם ערכיו של הבניין, החליטה דווקא החברה הרוכשת, שבראשה עומד איש העסקים ג'ורג' חורש, יבואן "טויוטה" בישראל, לוותר על היתר ההריסה.

 

על התכנון המחודש, שכולל שימור והוספת קומות, הופקד האדריכל ארז אלה, העומד בראש משרד HQ (אדריכלים אחראיים: מתן ספיר ורות עזרוני). רק חלק מהפרויקט הושלם עד כה, ובינתיים כבר נפתחה בו חנות של רכבי היוקרה "לקסוס" שמייבא חורש. באולם הגבוה, שבו ניצבו עמדות הפקידים של בנק החקלאות, ניצבים היום כלי רכב נוצצים, וקיר שלם באולם המבואה מכוסה בחלקי מכונית מפורקת. זאת יצירת אמנות של רונן וסרמן, "איש הפח", המתמחה בייצור רהיטים מחלפי רכב משומשים.

 

בניין מהודר שזוכה לחשיפה מחודשת (צילום: שולמית נדלר)
    בניין מהודר שזוכה לחשיפה מחודשת(צילום: שולמית נדלר)

     

    קומת המרתף, ובה האולמות ששימשו חדרי כספות של הבנק והארכיון שלו, נותרה בשלמותה. יש בה קירות בטון בעובי חצי מטר ודלתות כבדות עם מנגנוני נעילה מסובכים. שלוש קומות המשרדים העליונות עדיין נטושות, וקירותיהן מכוסים ביצירות גרפיטי של טובי האמנים בתחום - שריד לשנים שבהן עמד הבניין נטוש. הקומות הללו סגורות למבקרים בינתיים, עקב אי-עמידה בתקני בטיחות עדכניים. לפי התוכנית הן אמורות להפוך לקומות מגורים. 

     

    משרדי הנהלת הבנק מוקמו מול השוק הסיטונאי

     

    "בנק ישראל לחקלאות" נוסד ב-1951, כדי לספק אשראי לחקלאים, ומיקומו בתל אביב היה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של העיר כמוקד כלכלי במדינת ישראל הצעירה. משרדי הנהלת הבנק מוקמו, לא במקרה, מול השוק הסיטונאי, שפעל מעברו השני של רחוב קרליבך מאז 1952 עד שנהרס לפני שנים אחדות (לטובת פרויקט "גינדי תל אביב") והועתק אל מחוץ לעיר.

     

    חדר ישיבות בקומת הקרקע (צילום: גדעון לוין)
      חדר ישיבות בקומת הקרקע(צילום: גדעון לוין)

       

      יו"ר הבנק, חיים הלפרין, מייסד מדרשת רופין, בחר בזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר לתכנן את משרדי הנהלת הבנק, ששימש את האליטה הכלכלית של התקופה. האדריכלים, שקיבלו את העבודה כשהם רק באמצע שנות ה-20 לחייהם, כבר הספיקו לתכנן את קמפוס רופין, שם הכירו את הלפרין. סביר להניח שהלפרין הכיר את שולמית נדלר גם "מהבית": אביה, יצחק קנב, היה כלכלן ממנהיגי הסתדרות העובדים, חבר כנסת מטעם מפא"י ויו"ר מרכז קופת חולים.

       

      עם השנים הפכו הנדלרים לחברים בשורה הראשונה של אדריכלי ישראל. יחד עם שותפיהם שמואל ביקסון ומשה גיל, השתתפו בתכנון הספרייה הלאומית, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון, בית העיתונאים ע"ש סוקולוב, בית ספר ליאו בק בחיפה, בניין עיריית באר שבע, בית תרבות עמים לנוער בירושלים, תיאטרון ירושלים, מרכז הצופים בקמפוס הר הצופים ובית המשפט בנצרת עילית.

       

      ''ריצוף האבן המקורי נותר נפלא''

       

      האדריכל אלה, שמלווה את בניין בנק החקלאות, מוצא בו ערכים ייחודיים. "במישור העירוני", הוא אומר, "הבניין מתמודד היטב עם השאלה כיצד מציבים בניין בקו אפס של מגרש, כך שהכניסה אליו מופנית אל הצומת, עם חצר פנימית וקומה חצי מפולשת. זו העמדה שהיום קשה מאד לעשות מול ועדות התכנון", הוא קובע. "מבחינה אקלימית, בימים חמים, למרות שאין מזגן, תמיד נעים בו. לבד מהפרופורציות ועיצוב האטריום, הנדלרים הצליחו לבנות, למרות שבנו בתקופת הצנע, בניין מרשים ואיכותי. זו יצירת מופת והוא נדיר".

       

      בקומות העליונות, הפאר עדיין מחכה לשימור שלו:

       (צילום: שולמית נדלר)
        (צילום: שולמית נדלר)

         (צילום: מיכאל יעקבסון)
          (צילום: מיכאל יעקבסון)

           

          לכן בחר אלה להתערב, כדבריו, כמה שפחות. "הרעיון שלנו היה לעשות את המינימום", הוא אומר. חזיתות הבניין, המחופות באבן טרוורטין או בטון חשוף, נוקו מהפיח שהצטבר עליהן במשך 60 שנה. כעת נראים היטב תבליטי השיבולים הזהובים, שמעטרים את החזית הדרומית של כל הקומות, וגגון מצחייה, הפונה לצומת, מבהיק שוב בלובנו.

           

          אדריכלות ועיצוב פנים מוקפדים. עכשיו הם זוכים לכבוד הראוי להם (צילום: שולמית נדלר)
            אדריכלות ועיצוב פנים מוקפדים. עכשיו הם זוכים לכבוד הראוי להם(צילום: שולמית נדלר)

             

            "ריצוף האבן המקורי", מוסיף אלה, "נותר נפלא. רק ליטשנו אותו, ועכשיו הוא נראה מצוין. קיר המשרביה בחדר המדרגות מורכב מיציקות חרס. חלק מהן נשברו או שהיו חסרות, לכן שחזרנו את התבנית והשלמנו את החסר. את מעקות העץ רק ניקינו. בגלל תקני בטיחות, הוספנו היכן שנדרש, מעקות זכוכית עדינים, מנותקים מהרצפה, כך שאפילו לא קדחנו שום דבר. העיצוב של הנדלרים היה נפלא, עשוי בטוב טעם, כך שיוכל להישאר שנים ארוכות".

             

            רגישות משמעותית

             

            ההחלטה שלא להרוס בניין בעל חשיבות היסטורית כמו בנק החקלאות מעוררת תקווה באשר לנכונותם של בעלי הון נוספים בתל אביב להציל נכסי תרבות. תהליך חידוש הבניין לא ניסה לעדכן את המקור, או לערב סגנונות, וניכרת בו הערכה ורגישות משמעותית ונדירה במחוזותינו מצד יזמים ואדריכלים.

             

            מזלם של נכסי תרבות אחרים, בעלי חשיבות היסטורית רבה, לא שפר עליהם: בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין (אדריכלים: חנן הברון וזיוה ארמוני), ביתן תל אביב בגני התערוכה (אריה אל-חנני ושמעון פובזנר), השוק הקמעונאי בבאר שבע (אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני) ובית דורה גד בקיסריה (דורה גד) נמחקו על ידי גופים שונים, שבחרו להתמודד עם נדל"ן בדרך הקלה והלא תרבותית - הריסה.

             

            חמש דקות הליכה מכאן: הבניין המופתי שקיבל כובע על הראש. לחצו על התמונה  

            גם אותו שימרו - אבל איזו תוספת הוא קיבל על הראש? לחצו על התמונה (צילום: עמית גרון)
            גם אותו שימרו - אבל איזו תוספת הוא קיבל על הראש? לחצו על התמונה (צילום: עמית גרון)

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "לא חייבים להרוס מורשת: החידוש המוקפד של בנק החקלאות בת''א"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד