מחאת אמהות: "יום אחד לקחו לאחי את הילדים. בן אדם מפסיק לחיות"

אחת אחת הן הגיעו בחולצות לבנות בשעת ערב מאוחרת נעמדות מול ביתה של שרת המשפטים בשכונת בבלי. חלקן מהנהנות לשלום, חלקן מתחבקות, חלקן נעמדות בצד. בלונים לבנים מעטרים את הברזלים בכניסה לבית הספר השכונתי הנעול שבחזיתו הן עומדות. פסיפס מכובד של נשים במנעד גילאים של שלושה דורות, שונות במראה, בגיל, בסטטוס - לכולן מכנה משותף אחד – שאיפה לביטול חוק חזקת הגיל הרך.

למה אתן פה?

כן, אנחנו רגילים לחשוב שהמאבק הזה הוא נחלתם של האבות ויש בו איזו ארומה מגדרית ולכן המחאה הזו מעניינת יותר. חבורה של נשים מתקבצת מכל רחבי הארץ כי הן חושבות על מה הילדים ירוויחו אם הן ילחמו את מלחמתם: אבא בזכות ולא בחסד.

היום (א') יוחלטו החלטות חשובות לגבי החוק החדש. קולגה שלי בערוץ המשפחה כבר כתב על הנושא ואני לא אלאה אתכם בפרטי האקטואליה שגואים בתקשורת בשבוע האחרון לקראת הדיון שיערך היום. אני כן רוצה להשמיע את קולן האותנטי של חמש נשים שענו לי על שאלה אחת: 'למה אתן פה?' שתי סבתות, אישה שחיה עם גבר גרוש, אחות לאח גרוש ובת להורים גרושים.

דורית הוד(צילום: אהרון קפלן)

סבתא דורית: "אמא רוצה את הראש של אבא על מגש"

דורית הוד, אם לבן שהתגרש, הגיעה מירושלים: "יש לנו מאהל מחאה בירושלים. בכל ערב אני שומעת את הסיפורים של אנשים וכשאני חוזרת הביתה אני רק יושבת ובוכה. אני אומרת טוב, עבור הבן שלי כבר בכיתי. עכשיו אני בוכה על סיפורים של אחרים. כשאני רואה סרטון של ילדה בת שלוש שאומרת שאמא קושרת לה את הידיים מאחורי הגב כדי שתלך לישון ואף לשכת רווחה לא עושה עם זה כלום כי בתפיסה שלהם אמא לא עושה כזה דבר והאבא מעליל - זה קורע את לבי. ישבתי יום אחד עם הנכדה שלי בבית קפה ושאלתי אותה איזה ציור נצייר לאמא? איזה ציור אמא רוצה? אז היא אמרה: אמא רוצה את הראש של סבתא ואבא על מגש. כשהיא באה אלינו, אנחנו לא אומרים מילה רעה על אמא. ההיפך, תמיד אומרים 'איזה תסרוקת יפה אימוש עשתה לך'. אצל אמא שלה היא עוברת ניכור הורי. אני לא אתן לה לעבור את זה אצלנו בבית.

"לא מזמן ישבתי באוהל המחאה והגיעה קבוצה גדולה של ילדים ומורים. בערך שישים ילדים. הם רצו לדעת מה זו מחאה. ישבתי והסברתי להם מהי דמוקרטיה, מה זו כנסת, מה תפקידה של כנסת ולמה אנחנו כאן ואמרתי שאנחנו רוצים לשנות את חוק חזקת הגיל הרך. אז אחד הילדים שואל אותי 'מה זה אומר?'. הסברתי שהיום, עד גיל שש, ילדים צריכים להישאר בבית של אמא, אבל אם יש אחים קטנים יותר, אז אי אפשר להפריד בין הילדים ומחכים שהאחים הקטנים יגיעו גם לגיל שש ואז יהיה אפשר לדבר על מעברים. סיימתי את השיחה ושאלתי אם יש שאלות, אז קם ילד ושאל אותי את השאלה הכי פשוטה, ליד כל הילדים: 'אם אני רוצה לעבור לאבא, מה אני צריך לעשות?' ואת רואה את הכאב בעיניים. אמרתי, הדבר היפה ביותר לעשות הוא לכתוב לשופטים. אחרי שהכל הסתיים והמורה בא להגיד לי תודה, הילדים התחילו ללכת ופתאום אני שמה לב שמתגודדים סביבי שישה ילדים וילד אחד שואל אותי 'איך אני כותב?' ואת רואה את הצימאון להיות בקרבה של אבא ועוד ילד אומר 'אמא לא רוצה שאני אהיה אצל אבא'. אני מבקשת מכל אותם חברי כנסת שישמעו מה הילדים אומרים ואולי הם יבינו. כל המלחמה כאן היא לא עבורנו - היא עבורם. את יודעת כמה כסף עולה למדינה הנזק שהם גורמים?" 

אתי וסיוון: ילדים צריכים גם את אבא(צילום: אופיר הראל)

סיוון - אמא אחרי גירושים: "אבהות זו זכות טבעית"

"אנחנו כאן כדי לעזור גם להורים וגם לילדים שלנו", אומרת סיוון ועקנין רוזן מראשון לציון, אמא לתאומות בנות שבע. "אנחנו חושבות שגם אישה צריכה אחרי הגירושים שתהיה לה את האופציה לקדם את עצמה ולגדל את הילדים שלה בשיתוף עם האבא. אבהות זו זכות טבעית ולא משהו שהוא צריך להילחם עליו. אין שום סיבה בעולם שעד גיל שש ילד ילך לאמא שלו ואבא יהיה אורח של פעמיים בשבוע. הילדים לא צריכים לחוות את החוסר הזה. אנחנו רוצות את האבות הורים שווים ושותפים מלאים בהורות לילדים שלנו".

אתי - אמא אחרי גירושים: "לא יכולה למלא את המקום של אבא שלו"

"אני אמא טובה. אני עושה הכל למען הבן שלי. רק דבר אחד אני לא יכולה לעשות. אני לא יכולה למלא עבורו את המקום של אבא שלו", אומרת אתי ראובן, אמא לילד בן שמונה, שהגיעה לכאן ממעלה אדומים. "אני מסתכלת גם על העתיד שלו, שכשהוא יגדל והיה והוא ייפרד מאם ילדיו, אני לא רוצה שמישהי אחרת תחליט עבורו איזה אבא הוא יהיה. אני לא מבינה באיזו זכות אפשר להחליט עבור מישהו כמה זמן הוא יהיה עם הילדים שלו. אני רואה את המלחמות של האבות האחרים ואני מעריצה אותם. אבא שעד לפני רגע קרא לילד סיפור לפני השינה ופתאום הכל נגמר".

סבתא אסתר: "אבא מנוול"

אסתר שלמה, סבתא אף היא לפעוטה, האזינה בתשומת לב לדבריה וסיפרה איך נכדתה בגיל שנתיים וקצת קראה לאבא מנוול וכשאבא דיבר על זה עם העובדת הסוציאלית היא פטרה אותו כשאמרה 'אולי היא לא התכוונה אליך?'

אסתר שלמה(צילום: אהרון קפלן)

אשתו של אב גרוש: "איך אמא לא רואה שיש כאן ילדה שהיא רומסת בדרך?"

ח' מתל אביב צדה את עיני דווקא משום שעמדה לבד. ללא מילייה נשי, ידיה משולבות. "אני נשואה לגבר שיש לו ילדה מנישואים קודמים", היא אמרה והתחמקה מהמצלמה שלי. "אני מעדיפה לא להיחשף, משום שהמקרה שלנו עדיין בערכאות בבית משפט. אני לא האמנתי שיש דברים כאלה לפני שהכרתי את בן הזוג שלי, אבל המציאות עולה על כל דמיון. יומיים אחרי שתהליך גישור ביניהם התפוצץ, גרושתו הלכה למשטרה והגישה תלונה שהוא אונס את הילדה. בסוף התיק נסגר כי לא מצאו כלום, אבל הטראומה נשארה. יש בי כעס על נשים שעושות את זה, אבל על המערכת יותר, כי היא לא עושה שום דבר כדי למנוע את זה. שום עונש, שום סנקציה על תלונת שווא. המערכת מבלי לשים לב נותנת גיבוי להתנהגות הזאת. פעם אחת הילדה באה ואמרה לו שהוא הרביץ לה כשהיא היתה בבטן של אמא. הוא אבא נפלא וכל דבר כזה שובר אותו. איך אמא מכסה את העיניים שלה כמו כיסוי עיניים ששמים לסוסים ודוהרת קדימה - לא רואה לרגע שיש כאן ילדה שהיא רומסת בדרך".

לא מחאה של אבות בלבד(צילום: אופיר הראל)

שרון, בת להורים גרושים: "הכי טבעי שכשאמא עובדת נהיה עם אבא"

הכי נגעו ללבי בהפגנה שתי צעירות שהגיעו באיחור קל - ג'ינס קצר קרוע הליקס על האוזן, פירסינג על האף וקעקועים. הן התקרבו ונעמדו לצד הנשים. "אתן נראות לי צעירות מכדי להתגרש", אמרתי. הן חייכו אלי בחזרה. "הגענו מגן יבנה", פתחה שרון אלימלך בת ה-24, המבוגרת מבין שתיהן. "באנו לתמוך. אני בת להורים גרושים שהתגרשו גירושים נפלאים. היה רע לפני, אבל בזמן הגירושים הם פעלו יחד. שניהם אנשים עובדים והם כל הזמן גיבו ועזרו אחד לשני. אם אמא עבדה עד שעות מאוחרות, אז הכי טבעי היה שנהיה עם אבא וההיפך. אני רוצה שחברי כנסת ידעו שזה הדבר הכי נכון ובריא לעשות. האחים שלי ואני לא זוכרים את הגירושים כטראומה".

עדי, אחות של אב גרוש: "הייתי רואה את האחיינים שלי כל יום ופתאום לוקחים אותם"

"בכללי אני מאוד מאמינה בשיוויון", המשיכה חברתה עדי נפדוב בת ה-19. "אני פה כי אני חושבת שהחוק הזה מקולקל מהיסוד ובפן האישי הוא נכנס אלינו הביתה וטלטל את אחי הגדול שהתגרש. ראיתי איך הוא גידל את הילדים לפני כן. יום אחד אני רואה אותו עם ילדיו ויום אחרי, לא. בן אדם מפסיק לחיות. לוקחים ממנו את הילדים. הייתי רואה את האחיינים שלי כל יום ופתאום לוקחים אותם, שמים אותם במקום אחר, במרחק של שעה וחצי נסיעה וזה ע"פ חוק. ישראל 2016, יש לאישה קריירה, יש לגבר קריירה; זה כל כך לא פייר שדברים יתנהלו ככה".