''שלא יבלוט לרעה בין בתי המושב'', כך ביקשה המשפחה שחזרה מחו''ל

לפני כ-80 שנה הוקם באזור השפלה מושב קטן שתושביו התפרנסו בעיקר מגידול פירות הדר, פסיפלורה, פטאיה וכוורנות. בעלת הבית שבו אנו מבקרים נולדה וגדלה במושב ובשנים האחרונות גרה עם משפחתה בארצות הברית, בשליחות המדינה. כששבו החליטו לבנות את ביתם החדש במורד הנחלה של הוריה, שגודלה 3 דונם.

בני הזוג פנו לאדריכלית גילי זילברברג בבקשה לתכנן עבורם ועבור שלוש בנותיהם בית חד קומתי עם גג רעפים. הם סיפרו כי הם אוהבים סגנון כפרי שאינו עמוס, שהם מעדיפים צבעים מונוכרומטיים וביקשו שהבית יהיה בעל מראה נקי ולא נוצץ, כדי שלא יבלוט לרעה בין בתי המושב. עוד הבהירו שאין בכוונתם לרכוש רהיטים חדשים וביקשו מזילברברג לתכנן את הפנים כך שיתאים לרהיטים שברשותם, שרבים מהם נרכשו במהלך השהות בארצות הברית. פריטי הנגרות החדשים שתוכננו עבור הבית עוצבו בהתאם לקיימים. תשומת לב מיוחדת ניתנה לפיתוח החוץ: "בעלת הבית היא גננית חובבת", מספרת האדריכלית. "בפגישה הראשונה היא הדגישה כמה חשוב לה השילוב בין חוץ לפנים וביקשה שיהיו בבית הרבה חלונות, כדי שהיא תראה את הגינה מכל מקום בו".

המגרש שעליו בנוי הבית צר וארוך, תחום משני צידיו ברחובות ונמצא במדרון שביניהם. הוריה של בעלת הבית בנו את ביתם בחלקו העליון, עם כניסה ממפלס הרחוב הגבוה יותר. את הבית החדש, הנוסף, מיקמה זילברברג במרכז המגרש, עם כניסה מהרחוב שנמוך ממנו. שני שערים, למכוניות ולהולכי רגל, נתחמו בין עמודים שחופו בלבנים ישנות מפירוק, והם מובילים לשביל אבן רחב, שמלווה לחניה שבעומק המגרש, מאחורי הבית, ומלווה בצמחייה נמוכה. כדי למנוע סחף של אדמה מהגינה נבנה לצד השביל קיר שהופך בהמשך למסד תחתון שתומך במבנה.

שביל הכניסה שמלווה את הבית. בית ההורים נמצא בהמשך(צילום: יואב גורין)

הבית תוכנן בצורת האות ך' ושטחו 270 מטרים רבועים. תיבה ארוכה מלווה את שביל הגישה, ובה מוקמו חדרי השינה (בדיוק כאן שכן בעבר לול תרנגולות). בניצב לו נבנתה תיבה קצרה יותר, שבה חלקיו הציבוריים של הבית. ההפרדה בין שני החלקים מתקיימת גם באמצעות שתי דלתות כניסה – האחת משמשת את בני הבית ביום יום, והיא מחברת בין החניה לבין אזור השירות הצמוד למטבח. השנייה, הראשית, ממוקמת במרכז השביל וכאשר היא נפתחת נגלה לעין יופייה של הגינה המטופחת.

מבט מכיוון המבואה. ארון עם דלתות זכוכית תוכנן לכלי ההגשה(צילום: יואב גורין)

בפנים שמרה האדריכלית על סקלת צבעים עדינה – הרצפה עשויה אריחי שומשום אפורים שמרצפים את כל הבית, כולל החדרים, במטרה לשמור על מראה אחיד. מראם מזכיר בטון מוחלק, אך הם נוחים וקלים יותר לתחזוקה. החלונות ממוסגרים בברזל לבן והתאורה מינימליסטית, למעט מנורות בסגנון וינטג', שנתלו מעל האי במטבח.

קיר הארונות הגבוהים מפריד בין המטבח למבואה(צילום: יואב גורין)

החלק הציבורי של הבית תוכנן כחלל פתוח וכולל סלון, פינת אוכל, ומטבח גדול ונוח לבישול בצורת האות ח', עם ארונות לבנים ומשטח עבודה אפור. מתחת לחלון גדול שפונה לשביל הכניסה ומאפשר לשוהים במטבח לראות מי מגיע, הורכבו ארונות נמוכים. הקיר שיוצר את המבואה מסתיר ארונות גבוהים ומולו ארון עם דלתות זכוכית, שבו מאוחסנים כלי הגשה. אותו פוגשת העין בכניסה לאזור הציבורי. במרכז המטבח הורכב אי עם מקומות ישיבה, ומהמטבח יש יציאה לאזור שירות עם מזווה וחדר כביסה, וממנו לחניה.

הפטיו שמחבר בין פינת האוכל וחדר העבודה(צילום: יואב גורין)

הפטיו וחדר העבודה שמשמאלו(צילום: יואב גורין)

זילברברג ייצרה מגוון זוויות ראייה לגינה. כאשר יושבים סביב האי, למשל, ניתן להביט לחלק המקורה שמקביל לסלון. פינת האוכל מוקמה בין פטיו לגינה הראשית. "אני דוגלת בתכנון של כמה פינות ישיבה בחוץ, זה מעניק גיוון ומספק מענה לעונות השנה השונות. הפטיו גובל גם בחדר העבודה, פונה לכיוון דרום, ומשמש כגינה אינטימית שמתאים לשבת בה בחורף, ושממנה ניתן לראות את בית ההורים", היא מסבירה.

בעלת הבית מתחזקת את הגינה בעצמה(צילום: יואב גורין)

(צילום: יואב גורין)

מול שולחן האוכל תוכנן קיר לקמין, שחופה בלבנים למרות שהקמין עוד לא נקנה. לידו דלת הזכוכית של חדר העבודה, ועל הקיר המרכזי, בין שני חלונות, הורכבה ספרייה שבמרכזה מסך טלוויזיה וממנה יוצאות מנורות קיר. הספות בסלון מרופדות בבד מפוספס ומקיפות שולחן קפה מעץ.

מבט מכיוון דלת הכניסה(צילום: יואב גורין)

מעין מסדרון חיצוני מלווה את המסדרון הפנימי(צילום: יואב גורין)

ארבעת חדרי השינה נבנו לאורך מסדרון שפונה לגינה באמצעות חלונות צרפתיים שמגיעים כמעט עד לרצפה. לבת הגדולה תוכננה יחידה שכוללת אזור רחצה, ולשתי הקטנות חדרים שחולקים חדר רחצה משותף. הצבעים בכולם בהירים, הארונות מיישרים קו עם הקירות ובכל החדרים חלון שפונה לשביל הגישה.

אחד מחדרי הבנות(צילום: יואב גורין)

חדר ההורים נהנה גם מדלת שיוצאת לחצר המקורה בפרגולה. דרך אזור ארונות פתוח נכנסים לחדר הרחצה שבו מקלחון גדול ושני כיורים. המשטח משיש קררה והקירות מחופים באריחים לבנים בדוגמת חומה.

בחדר הרחצה של ההורים שני כיורים על ארון עם דלתות תריס, בהשפעה אמריקאית(צילום: יואב גורין)

מחשבה רבה הושקעה בפיתוח החוץ. מתחת לפרגולה שמלווה את הבית כמו צל סודרו כמה פינות ישיבה, כולל נדנה תלויה. סביב עמודי הפרגולה נשתלו צמחים מטפסים שנבחרו בידי בעלת הבית, שמתחזקת את הגינה בעצמה. בגבול התחתון של המגרש, מכיוון הכניסה, נשתל מטע זיתים שמסתיר שכשוכית בנויה מאבן, ולידה פינת ישיבה נוספת.

מטע זיתים מסתיר את השכשוכית(צילום: יואב גורין)

תוכנית הבית(שרטוט: גילי זילברברג)

והמיקום שלו על המגרש. למטה משמאל: הכניסה מהרחוב(שרטוט: גילי זילברברג)

• אדריכלות נוף: מור אבידן
• מיזוג אוויר: מיזוג פלוס
• חלונות מברזל בלגי: יוסי מדואט
• נגרות: ארז "נגר בכפר"
• ספי חלון, ריצוף חוץ וחדרי רחצה: יונט בסט סטון
• לבנים ואריחי חדרי רחצה: parqueteam
• שיש: דויד משיש גל
• תאורה: קרני תכלת וטל מלייט-אין
• ברזים וכלים סניטריים: חזי בנק
  

בית אבן יפהפה בעמק יזרעאל - לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

לחצו לכתבה המלאה על בית אבן יפהפה בעמק יזרעאל (צילום: עודד סמדר)