נחל השופט
אם אתם רוצים לצאת לטיול שמשלב הליכה קלילה עם נוף של שדות ויערות, טיול לצד נחל זורם וגדות עשירים בצמחייה, על שביל נוח ומונגש לבעלי מוגבלויות ומותאם לעגלות תינוק, נחל השופט הוא המקום להתחיל איתו את סוף השבוע באווירה רגועה.
נחל השופט חוצה את מרכזו של יער הזורע. היער וסביבתו הם חלק מהמרחב הביוספרי רמת מנשה, המשתרע על פני יותר מ-80 אלף דונם.
נחל השופט הוא נחל קצר, המתחיל את מהלכו בין מושב עין העמק וקיבוץ רמת השופט. בין שני היישובים נובע עין ריחנייה, המעיין החשוב בנחל.
אורכו של הנחל ברמת מנשה הוא כשבעה ק"מ ובעמק יזרעאל עוד כשלושה ק"מ. אגן נחל השופט נמצא בתהליך הכרזה עליו כליבת מורשת מקומית במרחב הביוספרי רמת מנשה.
כביש הגישה לנחל השופט מסתעף מכביש יקנעם-מגידו (כביש מס' 66), בין ק"מ 28–29. שלטים ובהם הכיתובים "פארק רמת מנשה" ו"נחל השופט" מכריזים על המקום.
בכניסה יש לפנות דרומה בדרך סלולה. לאחר שחולפים על פני שער יערות הזורע, תגיעו לבקתת עץ, המשמשת לעתים כמוקד מידע של קק"ל. הבקתה שוכנת בגדת נחל גחר, שבו זורמים מים בחורף.
למי שרוכב באופניים, תוכלו לצאת בשביל האופניים הממוקם ברחבת החניה הקטנה בצד הבקתה, המטפס במעלה נחל גחר, במקביל לכביש.
הכביש עוזב את נחל גחר במקום שהנחל בא מדרום ויוצר עיקול חד. אז מומלץ להמשיך במעלה הכביש ולחלוף פני "דרך הפארק", הפונה שמאלה לכיוון ג'וערה וממשיכה בחציית רמת מנשה.
לאחר עיקול חד ימינה, תגיעו לצומת דרכים, אז מומלץ לפנות שמאלה לדרך היורדת צפונה אל נחל השופט עד לחניון חרובים, בו תוכלו להחנות את הרכבים ולהתחיל את הטיול הרגלי.
נחל עין חשרת
מחניון החרובים יוצא שביל מעגלי שהכשירה קק"ל. השביל מונגש לכיסאות גלגלים וסלול בחלקו באספלט ובחלקו עשוי מלוחות עץ. לאורכו עוברים גשרים אחדים.
בצד הנחל צומחת צמחיית גדות עשירה. בהמשך נפגש נחל סנין עם נחל השופט, והשביל ממשיך לאורכו. הנחל הזורם יוצר מפל קטן וברכה. לידו נמצאת מרפסת תצפית, בה צומחים כמה עצי אולמוס שעיר – עץ נדיר בישראל הצומח רק בקרבת מים. העץ עומד בשלכת בחורף, אך בשאר עונות השנה אפשר לזהותו בקלות על פי עליו המשוננים והבלתי-סימטריים.
השביל חולף על פני סכר קטן, המשמש את התחנה למדידת זרימת המים בנחל, ועל פני שתי מערות קטנות, ומגיע לחורשה יפה ובה שרידי טחנת קמח. זהו קצה המסלול.
אם נותר לכם עדיין זמן וחשק להמשיך בטיול, תוכלו לחצות את הנחל למערה גדולה נוספת, הנמצאת ממש מעבר לאפיק. כדאי לעלות בשביל לעבר עין חשרת (מעיין אמי) במטרה להגיע למעיין הנובע מתוך ניקבה אל ברכה ריבועית החצובה במשטח סלע לבן. השביל שב מכאן בצד מדרון הגבעה אל חניון החרובים.
- מומלץ להתעדכן ב"קו ליער" - מוקד המידע של קק"ל לפני היציאה למסלול הטיול. 1-800-350-550
פארק עירוני עם נחל בקרית שמונה
למי שרוצה להישאר קרוב לאזורי עירוני בגליל, אך עדיין להרגיש בטבע. הפארק העירוני של קרית שמונה הפך בשנים האחרונות עם שיקומו לפנינת טבע עירונית שמתאימה לטיול לכל המשפחה בכל חודשי השנה.
את הפארק חוצה נחל "עין זהב" וניתן לצפות בו בבעלי חיים קטנים בשעות היום, שפיריות, ציפורי שיר ופרפרים. בפארק ישנן מדשאות, פינות ישיבה, מגרש משחקים עשיר במתקנים, חורשה נעימה ומוצלת ואזורי צמחייה פראית. ניתן להגיע לפארק לאחר כניסה לעיר מכביש 90 והגעה לרחוב הירדן לאחר כשני קילומטר ומנקודה זו במרחק של כמה מאות מטרים, ניתן להיכנס לפארק מול האצטדיון העירוני.
הטיול בשביל בפארק הוא באורך של כשני קילומטר, עשיר בפינות מוצלות תודות לעצים וצמחייה, גשרים קטנים ושלטי הסבר על הצמחייה ובעלי החיים במקום.
- הכניסה ללא תשלום. פארק הזהב, קרית שמונה.
טיולים בין עתיקות העיר ציפורי
בגן הלאומי ציפורי תוכלו לטייל בין שביליה העתיקים של ציפורי, בירת הגליל בתקופת המשנה. אפשרות נוספת היא להגיע למעיין קטן ונחמד במבואות הגן הלאומי ציפורי – עיינות ציפורי, שבעבר שימש כמקור מים בתקופה הבינזטית ושם תוכלו להשתכשך בבריכה בעומק של כמטר, המחייבת השגחה של הורים.
אחד המאפיינים המיוחדים של נביעת המעיין היא בתוך מבנה עותומני עתיק. הכניסה למעיין בגן הלאומי אינה בתשלום. לעיתים המקום סובל ממפגעי אשפה קלים של מטיילים, וניתן להתגבר עליהם באמצעות ניקוי עצמי זריז בעזרת שקיות אשפה.
- עיינות ציפורי, סמוך למושב ציפורי
מצפור שביט ומעיין קריר ביער חניתה
יער חניתה נטוע בגליל המערבי, במדרון תלול היורד מחניתה לעבר שלומי. היער, המשתרע על פני 2,300 דונם, ניטע בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20 בידי אנשי חניתה, לאחר המבצע הנועז של העלייה על הקרקע. קק"ל השלימה את עיקר נטיעת היער בשנות ה-60 וה-70. ביער הוותיק משולבים עצי חורש טבעי, ואלה גם אלה צובעים את המדרון בירוק במשך כל השנה.
בלב יער חניתה נמצא שחזור חלקי של אתר חומה ומגדל, במקום שבו עלו ראשוני חניתה על הקרקע (21 במארס 1938). במקום מתנוסס מגדל השמירה, עשוי עץ, ולמרגלותיו שחזור של חלק מהחומה, עשוי גם הוא עץ. סמוך למגדל נמצא החניון המרכזי ביער ולידו שביל הליכה סלול, נגיש לכיסאות גלגלים.
חניון נוסף נמצא בקצה התחתון של היער, ליד שלומי. מהחניון אפשר לצאת לטיול רגלי בשביל נחל הבאר. המסלול מעגלי וההליכה בו נמשכת כשעה עד שעה וחצי.
מצפור שביט
מצפור שביט הוקם לזכרו של יהודה שביט, שכיהן כראש המועצה האזורית מטה אשר. הוא בנוי כרחבה גדולה מרוצפת באריחים לבנים, שם התקינה קק"ל ספסלים ונטעה עצי אלון שבעתיד יעניקו צל למבקרים.
בתצפית המרהיבה תוכל להסתייע בלוח התצפית בו מפורטים האתרים הנראים מנקודת התצפית, מרכס הסולם, קיבוץ ראש הניקרה ועד מרחבי יער חניתה.
נוסעים משלומי לכיוון קיבוץ חניתה (כביש 8990). חולפים על פני הכניסה לאתר חומה ומגדל ביער וממשיכים בכביש עוד כ-900 מ'. כאן פונים ימינה מהכביש העולה לחניתה ונוסעים בדרך סלולה (הכביש הישן לקיבוץ). נוסעים כחצי קילומטר ומגיעים לתצפית, שנמצאת מימין לדרך. רחבת החניה הקטנה נמצאת משמאל לדרך ולידה שלושה שולחנות פיקניק.
מעיין עין כובשים
קק"ל פיתחה את המעיין של עין כובשים וסביבתו ביער חניתה, שם במשך שנים רבות נחבא בו המעיין הקטן, ומקומו היה ידוע רק ליודעי ח"ן ולבעלי החיים המבלים ביער. נביעת המעיין נסתמה במשך השנים והמים המעטים שנבעו חלחלו עד מהרה באדמה.
איך מגיעים? עולים משלומי צפונה בכביש לחניתה (כביש 8990). יער חניתה מלווה אותנו מימין. כ-200 מ' אחרי הפנייה לאתר "חומה ומגדל", פונים ימינה בדרך מסומנת בצבע ירוק המובילה לעין כובשים.
דרך סלולה, מסומנת בצבע ירוק, מובילה מכביש 8990 מזרחה לעבר המעיין. השילוט אמנם מציין שזוהי דרך נוף עבירה לרכב 4X4, אך עד לבוסתן ג'ולי הראל, השוכן למרגלות המעיין, ניתן להגיע בקלות גם ברכב פרטי. הדרך הסלולה הופכת לאחר כ-300 מ' לדרך עפר ומשם יש להמשיך עוד כ-400 מ' עד לבוסתן.
בבוסתן ג'ולי הראל, בוסתן קטן של עצי חרוב הציבה קק"ל שולחנות פיקניק. השביל עובר בלב חורש ולאורכו זורמים בחורף ובאביב מי הפלג הקטן שנובעים מהמעיין. הפלג וסביבת המעיין תוכננו כך שיספקו מי שתייה לבעלי החיים שביער.
סמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה. המעיין עצמו נובע מתוך בריכה רדודה וקטנה (כ-2X2 מטר). ייתכן שהבריכה נחצבה כבר בימי קדם כדי להגביר את ספיקת המעיין.
עין כובשים, שפותח בסיוע ידידי קק"ל בישראל, הוא מעיין שכבה דל, המתייבש בסוף הקיץ. שמו הערבי, עין אל-ביד'א (המעיין הלבן), מעיד על סלעי הקירטון הבהירים שמתוכם הוא נובע. סמוך למעיין, מצדו הצפוני, נמצאים שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מאנית. גרם המדרגות שירד לבריכה נותר כמעט שלם. סביבת המעיין מוצלת בעצי חורש ובעצי אורן שנטעה קק"ל. סמוך למעיין ניצב שולחן פיקניק מאבן.
