עדה זמורה, נועם פרוסט, ניבר מדר וסופיה מצ'טנר כבר לא זרות לתעשיית האופנה הבינלאומית, ולאחרונה הצטרפה אליהן גם הדוגמנית קטיה קונלין. קונלין לא מאמינה בסיפורי סינדרלה. היא בטח לא הייתה מתנגדת שמעצב־על כמו רף סימונס יתאהב בה במבט ראשון כמו שקרה לסופיה מצ'טנר, אבל את מסלול ההמראה הקרייריסטי שעליו היא נמצאת בחודשים האחרונים היא מתעקשת לעבור עם רגליים על הקרקע.
משמעת עצמית, דבקות במטרה וסקרנות הן רק חלק מהתכונות שהביאו את קונלין (18) האשקלונית לשיאים מקצועיים מרשימים ולסימונה כאחת הדוגמניות הישראליות המבטיחות. למרות שסיפור החיים שלה לא חף מקשיים, מעברים והסתגלויות, היא לא מנופפת בו ומתעקשת להבהיר שההשקעה של ההורים והסוכנות שלה, לצד האמביציה האישית והעקבית, הן שהובילו אותה לאן שהיא נמצאת היום והן שיניעו גם את המשך פועלה והצלחתה.
שמונה שנים בקור הסיבירי
קונלין נולדה באוקראינה לאבא סקנדינבי ואמא יהודייה. בגיל שנתיים, בעקבות פרידת הוריה, עברה עם משפחתה של אִמה לישראל. כעבור כמה שנים התחדש הקשר בין ההורים והם החליטו להתאחד במקום מושבו של האב - סיביר. את השנים שבילתה בסיביר היא מתארת כקשות: "קודם כל, הקור הוא בלתי נסבל ואת נהיית חולה כל יומיים. בנוסף, המעבר היה לי לא פשוט. כל החברים שלי נשארו בישראל". בגיל עשר חזרה לחיות בישראל החמימה, אך גם הקליטה המחודשת הציבה בפניה אתגרים: "הציקו לי המון בגלל גון העור הלבן והגובה. היה לי חשוב מאוד להצליח בלימודים מכיוון שברוסיה הייתי מצטיינת, והשקעתי בזה את כל האנרגיות שלי. תוך שלושה חודשים כבר שלטתי לגמרי בשפה".
אז לא היית הילדה הכי יפה בכיתה?
"ממש לא. עד כיתה ז' אפשר לומר שהייתי הכי רחוקה מזה. השיער שלי היה נפוח והיו לי המון פצעונים על הפנים. לא היו לי בגדים יפים כי להוריי לא הייתה אפשרות לקנות לי ובהחלט הרגשתי שונה. רק כשהתחלתי עם עניין הדוגמנות ההצקות התחילו להירגע, כנראה גם כי סוף סוף היה לי סוג של ביטחון עצמי".
את קריירת הדוגמנות שלה התחילה די במקרה בעקבות מפגש עם מנכ"לית סוכנות TLV Models, ציפי אדיס. "היא נתנה לי את הכרטיס שלה לאחר שאמרתי לה שאני בת 18, אבל כבר למחרת סיפרתי לה שגילי האמיתי הוא 14. בין ציפי וביני היה קליק מיידי. התחלתי מיד לעבוד בעידודן של הסוכנות ושל אמא שלי, שהאמינה בי מאוד ודחפה אותי להצליח". עם האוכל, כמו שאומרים, בא לקונלין התיאבון, והיא השקיעה מאמצים וחקרה את סוכנויות הדוגמניות העולמיות דרך האינטרנט, וכך התוודעה לסוכנות IMG הנחשבת. קונלין החליטה לפנות אליהם ישירות ובמשך כחצי שנה שלחה להם תמונות על בסיס יומי. "אף אחד לא ידע על זה, ולמרות שלא ענו לי, לא התייאשתי. חיפשתי באינסטגרם את הבוּקר של אחת מדוגמניות ויקטוריה'ס סיקרט האהובות עליי, שלחתי לו הודעה בטוויטר ורק אז חזרו אליי. הם אמרו לי שהם מקבלים כאלף פניות ביום ובכלל לא מספיקים לראות את כל התמונות שנשלחות אליהם".
אחרי שסיפרה בסוכנות על הקשר החדש שנוצר בינה לבינם במייל, הם לקחו את המושכות לידיים ונפגשו עם נציגות של הסוכנות שבאה במיוחד לארץ. החתימה על החוזה עם IMG הביאה לתנופה מיידית בקריירה של קונלין, שנשלחה לצעוד על מסלול התצוגה הנחשב של בית האופנה קלואה בשבוע האופנה הפריזאי שהתקיים בספטמבר האחרון. אף שהייתה אמורה לצעוד בתצוגות דגל נוספות כמו שאנל והרמס, קלקול קיבה מפתיע השבית אותה למספר ימים ומנע ממנה, גם אם רק לרגע, לכבוש שיאים נוספים.
טוקיו על הקו
את ה"שפשוף" המקצועי המשמעותי ביותר זוקפת קונלין לתקופת שהותה ביפן, שאליה הוטסה לעבודה אינטנסיבית של חודשיים. במהלך תקופה זו היא הצטלמה לשערים ולהפקות של מגזינים נחשבים כדוגמת Vogue Promotion היפני, SPUR ו"מאדאם פיגארו" והופיעה בהפקות מסחריות של בתי אופנה נחשקים כמו שאנל ופראדה.
"בהתחלה קצת חששתי", היא מספרת, "אבל כשהגעתי לשם הבנתי איזו בחירה חכמה זו הייתה. היה לי 'בום' רציני של עבודות. קמתי כמעט כל בוקר בארבע והלכתי לישון באחת. זו הייתה חוויה מדהימה. את טסה לבד, נוסעת לבד, עובדת לבד. למזלי גרתי עם דוגמנית נוספת מסיביר, שבאופן טבעי היה לי קל להתחבר אליה, והפכנו לקרובות. לאודישנים ולעבודה מסיעים אותך במוניות בגלל שקשה להתמצא בשילוט היפני, וגם התקשורת על הסטים מאוד מיוחדת. לפעמים בכלל לא מתקשרים בשפה אלא מראים לך תמונות, ומתוכן את מבינה מה את צריכה לעשות. חוויית העבודה שם הייתה מלמדת, היחס כלפיי היה מדהים וגם הרווחתי כסף טוב. זורקים אותך למים הכי עמוקים שיש, ולאחר מכן מילאנו או פריז נראות לך הכי קלות בעולם. ביומיום אמא שלי היא טיפוס ממש דאגני. אם אני לא עונה לה תוך שעה כשאני כאן, בארץ, היא מזעיקה את המשטרה. אבל דווקא כשהייתי ביפן היא הייתה יחסית רגועה. דיברנו הרבה בטלפון והיא הבינה שאני בסדר ולגמרי בטוחה".
עצמאית בשטח
כשרק החלה לעבוד, אִמה נהגה ללוות אותה לנסיעות עבודה, וגם כיום היא מעורבת מאוד בקריירה שלה: מעודדת אותה להשקיע, לאכול נכון ולהתאמן. אולם את ענייני הכספים קונלין מנהלת לגמרי בעצמה: "התרגלתי לעשות הכל לבד. אבא שלי עובד מאוד קשה ולא ממש
מעורב. אני מקווה להמשיך להצליח ושההורים שלי יוכלו להפסיק לעבוד כל כך קשה". כבר היום קונלין מעידה שיש באפשרותה לעזור להורים, אבל היא מסרבת לקבל על עצמה איזו הילה הרואית: "אני לא מרגישה סופרוומן. אני עושה את החיים שלהם יותר טובים, אבל בתכלס הם השקיעו בי כל כך הרבה ויש לי עוד המון להחזיר להם. אני לא חושבת כרגע על עצמי אלא עליהם".
היית שמחה אם בכל זאת בשלב הזה היה מתווסף לביוגרפיה שלך סיפור סינדרלה סטייל סופיה מצ'טנר? "ברור שרצה מחשבה כזו. זה באמת סיפור מדהים, אבל אני מאמינה שלכל אחד יש את הדרך שלו להצליח. יש לסופיה פנים מדהימות ואני הכי מפרגנת לה. צריך לזכור שהיא גם בגיל שאפשר לעבוד איתה כמו פלסטלינה, לעצב אותה, וזה יתרון אדיר. לגביי, אני באמת מאמינה ומרגישה שזה יבוא בזמן ובקצב שלי".
אז מה עומד מבחינתך כרגע על הפרק?
"אני אוהבת לגור בארץ, אבל אני חושבת שהיעד הבא שלי הוא עבודה באמריקה - ניו יורק, לוס אנג'לס ומיאמי. הבנתי שהאמריקאים פלפליים כמונו, הישראלים, וזה קוסם לי. באירופה יש יותר מדי דיוות. לאחרונה גם נבחרתי להיות הפרזנטורית לקיץ 2016 של המעצב דני מזרחי. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון ודני לימד אותי המון".
יש דוגמנית שאת מעריכה במיוחד? שהיית שמחה שתהיה לך קריירה דומה לשלה?
"לנטליה וודיאנובה יש חוזים מדהימים וגם למלאכיות של ויקטוריה'ס סיקרט, אבל כשאני מסתכלת על הדרך של כל דוגמנית, אפילו המצליחה ביותר, יש המון קשיים שהיא עברה אם לפני הפריצה הגדולה ואם לאחריה. אין מישהי אחת שאני יכולה להגיד 'את החיים שלה אני רוצה'".
אילו תגובות את מקבלת בעולם כששומעים שאת ישראלית?
"תגובות מעולות. אני רק מחפשת הזדמנות וסיבה להעלות את זה. יש הרבה שמופתעים, אבל כשאני מסבירה את השורשים הסקנדינביים שלי אנשים כבר מבינים למה אני נראית כמו שאני נראית".
מתוך L'Officiel
"יש לי תחת וציצי וככה אני אשאר"
קונלין אינה מסוג הדוגמניות שמנופפות בדגל ה"אני אוכלת הכל ולא משמינה". היא מספרת בכנות שיש לה נטייה להשמנה וכי היא מקפידה על תזונה מבוקרת ועל שגרת אימוני כושר. "לפעמים, מאוחר בלילה, אני יכולה לטפס על הקירות מרוב שבא לי משהו טעים", היא מתוודה, "אבל זה לא קורה". יחד עם זאת היא אומרת בנחרצות כי לא תסכים להיכנע לתכתיבי רזון קיצוניים. "בהחלט יצא לי להיתקל בדוגמניות שסובלות מהפרעות אכילה. ראיתי באודישנים בנות רזות מאוד, ממש שלדים מהלכים. עצוב לראות שמעלימים מזה עין. הייתי בשוק מהסוכנויות שמחזיקות דוגמניות במצב כזה. סוכנות שמכבדת את עצמה אמורה לכבד גם את הדוגמניות שהיא מייצגת. עבורי הבריאות היא הכי חשובה ואני לא מוכנה לרדת במשקל בשביל עבודה. יש לי תחת וציצי וככה אני אשאר".
כרגע היא נהנית להיות על הקו תל אביב־אשקלון, להיות בקשר עם אנשים מהתעשייה, אבל גם להיזרק בכיף עם החברות מהבית. על החבר, אם התעניינתם, היא לא ששה לדבר: "יש מישהו שטוב לי להיות איתו. חבר שהוא גם ידיד אמת. אבל האמת היא שאני מעדיפה לשמור את התחום הזה מאחורי כמה שיותר מנעולים. אם לא זה אז מה יישאר לי?".
